@פסידונית@אפויה@מיכל318@סתאם אחת@נפש חיה.
"ביסוד הכול צריכה לבוא ההסברה הכללית של ביטחון התשובה, ועוצם השלווה, ושמחת עוז, שצריכה להיות מתלבשת הנפש של כל איש אשר אור התשובה מאיר בנשמתו, ולכוון עם זה לבאר איך שמחת-אמת זאת ונועם-זיו-קודש זה איננו מפר יראה, חלילה, ואיננו מגרע כחוט השערה מכל ההתעוררות הנפשית הנקנית בנפש מכל מיני ציורים של יראה תתאה. אדרבה, עוד הוא מרבה את הכוח התמציתי של הזהירות והזריזות הנשמתית, ועם זאת הגדולה העליונה של בהירות חסד אור קדמון ממלאת את כל חדרי הנשמה ביטחה עצומה..."
(אגרות הראי"ה, אגרת שעח)
שמחת עוז התשובה
נאחז חרדה
פחד ורעדה
מפני הלא נודע
העתיד הניצב כחידה
שנה חדשה נכנסת
איומה וכועסת
ובתוכה כונסת
ספר, דיו וקסת
ובספר יכתבון
כל באי עולם
ובו יחתמון
על העתיד הנעלם
ומאורעות העבר
עולים בזיכרונותיי
שמחמתם יגון גבר
וירבו אנחותיי
מי באש נשפט
ומי במים
מי בחוסר פת
ומי בחסרון בית
ואלה יחדיו חוברים
עם השנה שבפתח
ואת אורה עוכרים
וממלאים לחץ ומתח
הטוב טוב אני
מאלו שהיו ואינם
הלא חרדה תכסני
פן אהיה בינם
האזכה במאזני רשע
ובכיס אבני מרמה
וכולי מלא פשע
אדם להבל דמה
ואנכי מתהלך
כצל בנטותו
בְּכוּ בָכֹה לַהולך
אולי אל יום מותו
ורוח על פניי יחלוף
תסמר שערת בשרי
ובית נפשי החל לדלוף
טיפות אימתי ושברי
וטיפות השבר נהיו
לפרץ זרם בתוכי
השוטף כל תקווה
ואמונה בכוחי
בית נפשי קרס
מזרם הפחד המשתק
את אומצי הרס
ואת נחישותי ריתק
*
וָאומר אל ליבי
וָאשיב אל חֻבִּי
מה תשתוחחי נפשי
ומה תהמי, החרישי
כלום לא מתת אלוקים
אשר שלח לך ממרחקים
הן אלו התחושות
המחשבות, ההרגשות
הלוא זוהי חרדת הדין
אליה עיני כל שואפות
וכי לא בה מודדין
ההיו התפילות יפות
*
ותען נפשי בלחישה
קול ענות חלושה
דרכך לא תיתכן
לא תרצה בה פני שוכן
איה כל כוחותיך
ושמחת חייך
הכך תבוא אל המלך
כחסר כל והלך
הלוא המלך אביך
הוא עשך ויכוננך
הבמשפט יעמידך
למען הצר צעדיך
החפץ לו כי תטבע
במצולות הייאוש
הממך יתבע
להישתק לבלי מוש
מה בצע באלו
לו וגם לך
הלוא בך יהתלו
לאמור, שהם דרכך
ואותך ירחיקו
מאביך אוהבך
ואותי ימיקו
וימיסו, בקרבך
וכי זוהי היראה
הנכספת, המתבקשת
והיא מטילה מוראה
על נפש מגששת
הבט וראה, בתוכך
מה חוללה יראתך
הקֵרַבתך לאהבת בוראך
או שמא הרחיקתך
*
וָאשיב אל נפשי
דברייך דברי טעם
אך כיצד אשקיט רחשי
ואשכח את מקרי הזעם
ומי ערב לי בערבון
שבדיני אצדק
ובי אשמה ועוון
ודק על דק נבדק
*
ותען בקרבי ותאמר
לא זהו המבט הנכון
על הדין, הרוח, החומר
אותם בו לבחון
לא גופך ניצב
במרכז העניינים
כי אם אשר חוצב
מכיסא תכלת במרומים
וזוהי אני, נפשך
רוחך ומהותך
עליי תהיה דאגתך
וכל מחשבתך ומאמצך
הסר מחיצות האשם
שבינו לביני
שעוונך בהן נרשם
וַיַּרְבּוּ יגוני
שאגיע מכובסת
רעננה ומחודשת
לשנה הנכנסת
שעלינו מתחדשת
שבעשרת הימים
הנכנסים ראשונה
עטרת הזמנים
ונזר השנה
אתחיל דף חדש
חלק ונקי
שיר בו יחודש
והיה לחלקי
והשיר, שורות שורות
ערוכות וסדורות
בכתב פנינים יפה
זוהרות כאבן ישפה
זהו שיר החיים
הטהורים והנקיים
אליו אני שואפת
להגיעו כולי נכספת
ומתוך שירת הטהרה
של ימי העטרה
אגיע ליום העשור
בלי פגם ומחסור
ואתייחד עם דודי
בכל לבי ומאודי
אוחזת ידו בידי
וזהו רזי וסודי
והשירה תעלה ותוסיף
ומתוכה תבוא שמחתנו
ובחג האסיף
נאסוף יבולנו
יבול התשובה
ותבואת זה החודש
שמחת בית השואבה
שאיבת רוח הקודש
וביום העצרת
שמחת עולמים בוערת
על החמדה החבויה
על עצם ההוויה
ונפרשת סוכת שלום
על כל המציאות, בחיבה
כמו מתוך חלום
קרן אור מהעולם הבא
ותשרי יאיר באורו
על השנה כולה
ויזריח נוגה טהרו
בשפע שמחה וגילה
*
אך לשם כך
עליך לגשת למלאכה
את עצתי קח
ועשנה בשמחה
זוהי עבודתך
ועליך היא מוטלת
לדאוג לטובת נפשך
שתהא שרה ומחוללת
ואל תשית לב
לפחדים ואיומים
היה בוטח ושלו
שתשובתך התקבלה במרומים
שפוך שיח לפני קונך
על הצלחת נפשך
ואף על חומרך וגופך
אך לא אלו מגמתך
הבורא חפץ לצדקך
ולהצליח את דרכך
אך מבקש ממך
את מעשיך וליבך
שיהיו מכוונים לטוב
ואותם יוכל לכתוב
בספר זכרונותיך
להיטיבך באחריתך
והמתהלך באשמיו
ולבוראו לא שב
יידון למירוק עוונותיו
שהוא עבורו המיטב
כי טוב ה' לכל
ורחמיו על מעשיו
וחפץ לשמוע את קול
תפילת אוהביו וחוסיו
ואת יראת העונש
שהילכה עליך אימים
תמזער לרביע וחומש
לעת קטנות המוחים
והיראה העליונה
תמלא מקומה
מפני יוצר רוח ונשמה
תולה ארץ על בלי-מה
ובתפילות יום הדין
ויום הכיפורים
כשישראל שמו מייחדין
מעריצים ומקדישים וממליכים
הֱיֵה שרוי ברוממות
ולא בפחד מרחיק
מי יחיה ומי ימות
שאת השמחה מדחיק
התפלל על מלכות שמיים
ותשפוך דמעות כמים
ותשא דעך למרחוק
את הרשעה למחוק
ואף על עצמך
שפוך צקון לחשך
והתחזק בתשובתך
ובאומץ קבלתך
ביראה ובאהבה
בנחת ובשלווה
תצעד בבטחה
אל השנה החדשה
*אפשר להתייחס גם לתוכן.
