אלא בשביל החוויה המחוברת וזה משהו שאני מקווה שילך איתה לכל החיים, איתי בטוח זה ילך  

מדהים איך שהמוח מנהל את כל מהלך הלידה!

גם אני חייבת להודות שחשתי אי נוחות לקרוא את זה...

הדבר היחיד שקובע אם ואיך לידה תתקדם זה מה שהקב"ה מחליט.

יכולה להעיד על עצמי שהלידה לא התקדמה למרות שאזרתי את כל כוחותי לעשות את המקסימום שלי !

למרות התפילות מתוך הכאבים והפחד ולמרות המאמצים.

התינוק יצא רק ברגע שהקב"ה החליט ואחרי הרבה כאבים ותסכולים ושעות מאוד לא פשוטות....

הלוואי שזה היה רק להחליט שאני יכולה וזהו... 

כמובן שגישה כזאת יכולה לעזור, אבל יכולה להעיד שהייתי בביטחון ובתחושה טובה שאני יכולה ויכולה!

ובכ"ז התינוק יצא רק בזמן המדויק עבורו, לא כשאני הרגשתי שאני יכולה אלא כשהקב"ה החליט... 

אני חושבת שמה שעזר ליולדת זה שלא "גירשנו" את הפחד אלא נתנו לו מקום
העניין כאן הוא לא שמעכשיו אני אגיד לכל יולדת להרגיש את האמונה בכפות הידיים, ממש ממש לא!! 

אלא שכשהיא הרגישה שהיא לא מוצאת בתוכה את האמונה וזה בא ממנה אז יכולתי לחפש איתה את המקום הקטן שבו נמצאת האמונה. 

העניין הוא שהגוף שלנו מגיב לתחושות שלנו, כמו שכשאנחנו חושבות על אדם אהוב שאנחנו מתגעגעות אליו יקרה משהו פיזי בגוף שלנו, והעניין זה להפנות תשומת לב לחלקים בגוף שמתעוררים ולהתחבר לזה. 

בשביל היולדת הזאת זאת היתה הדרך להתחבר לגוף שלה, היה אפשר לראות בעיניים איך כל פעם כשהיא מחוברת לזה מגיעים עוד צירים. וההסבר הפיזיולוגי מאד פשוט, זה לא קסם- כי כשהיא מחוברת היא רגועה, מפרישה עוד אוקסיטוצין  שמייצר עוד צירים. 

בסנריו אחר שיש נשים שהוא טוב עבורם אישה הייתה מעדיפה ללכת עם מה שבית החולים מציע במצבים כאלה להוסיף פויטוצין ולקחת אפידורל וזה בסדר גמור, יש נשים שנכון עבורם פשוט להרגיע ככה את הפחד ואת הכאב וזה הכי לגיטימי. אין דרך אחת טובה ללדת ולכל תינוק ולכל אמא יש את הדרך שלהם.

בשבילה היה נכון להתחבר באופן הזה. 

ומשפט הסיום שלך הוא הכל- הרגשה טובה בלידה זה לא עניין זניח. גם חז"ל כבר הבינו שעבור יישוב דעתה של יולדת גם ללא כל צורך רפואי מותר להדליק אש בשבת!! כלומר יישוב דעתה של יולדה שווה ערך לפיקוח נפש. וכשמבינים את העניין הפיזיולוגי של איך המח עובד בזמן לידה זה פשוט ברור לגמרי למה חז"ל העריכו כל כך את יישוב דעתה של היולדת. 

הכל היה תקין בקצב של התקדמות הלידה, כמובן שאם יש עניין רפואי תוך כדי אף אחד לא היה חושב שנכון רק להתחבר פנימה בלי לקבל עזרה חיצונית. 

והדבר האחרון, יש נשים שהכלי הזה נגיש להן מאד וזה מדבר אליהן. 

יש נשים שזה בכלל לא מדבר אליהן וזה בסדר גמור כמובן, לכל אישה יש ערוצי חיים משלה שעובדים עבורה.

ויש נשים שזה יתאים להן רק אם יש מי שינחה אותן בתוך זה ויעזור להן להסב את תשומת הלב למה שקורה להן בגוף ולבד זה לא יקרה (-אני בעצמי שייכת לקבוצה הזאת. גם כשאני יודעת איך להנחות נשים לעשות את זה אני מבקשת מקולגות שינחו אותי כשאני רוצה להתחבר פנימה) 

כמו שיש מי שמתחברת יותר לקדושה דרך לימוד תורה ויש מי שדרך תפילה ויש מי שדרך ניגונים והכל נפלא ואין דרך "נכונה" יותר. 

זה כמו סגולות למינהם ללידה קלה. לפעמים זה עובד ולפעמים לא.

הדרך היחידה "להחליט" זה בניתוח

כל השאר... אולי זה יעבוד, נחמד. אולי לא. לא לפתח תקוות וציפיות.

וקשה לי שוב עם כל ההשוואות האלו שגורמות מליון יסורי מצפון, כמו "להחליט" בלי אפידורל, או רק טבעי, או ביות מלא, וכל מיני דברים שלא תמיד הולכים כמו שרצינו ואז לא מספיק שזה לא הלך כמו שרצינו גם מפתחים יסורי מצפון משוגעים. חבל.

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...