משפחה דתית לאומית קלאסית, פושרת משהו.
אני רק רוצה לתאר לכם מה ראיתי במהלך האירוע, אולי תעזרו לי לדון לכף זכות:
רובן של הנשים הקטינו את המטפחת לכדי סרט דקיק שמכסה טפחיים ואולי פחות. החצאיות היו הרבה מעל הברך, החולצות קצרות, וכן, גם ריקודים מעורבים. ואני ממש משתדלת לא לשפוט, כי באמת שכל אחד יעשה מה שבאלו, אבל ברגע שזה מגיע למצב שזה נעשה למצב אידאלי ולגיטימי (לא ראיתי אף אחד שמוחה. וברגע שאמרתי שאני לא רוקדת כי לא מתאים לי, עיקמו את האף למול "השמרנות המוגזמת שלי").
אילו היה מדובר החילונים - ניחא. אבל אתם דתיים, בחייאת.
אם אתם מאמינים בתורה, תלכו איתה עד הסוף.
אז מה, בזה מסתכמת ההלכה? בשבת, כשרות וחצאית - לא משנה האורך העיקר לא מכנסיים..
אני חלילה לא מדברת על כל הציבור הדתי לאומי, אלא על הבעיתיות בכך שכל חובב מסורת וחובש כיפה יכול להיכנס תחת ההגדרה "דתי".
יש לי כמה וכמה חברות מקסימות כאלה ויצא לנו לדבר על העניין הזה לא מעט ועדיין לא הצלחתי להבין את הראש הזה. אןלי כאן יהיו כמה חכמים שיוכלו להאיר לי את התמונה מזווית אחרת.
מקווה שיצא מובן, שלוש לפנות בוקר בכל זאת..



