אז אולי אתם תעזרו לי לדון לכף זכות:ערוצניקית
הייתי היום בחתונה של בנדוד.
משפחה דתית לאומית קלאסית, פושרת משהו.
אני רק רוצה לתאר לכם מה ראיתי במהלך האירוע, אולי תעזרו לי לדון לכף זכות:
רובן של הנשים הקטינו את המטפחת לכדי סרט דקיק שמכסה טפחיים ואולי פחות. החצאיות היו הרבה מעל הברך, החולצות קצרות, וכן, גם ריקודים מעורבים. ואני ממש משתדלת לא לשפוט, כי באמת שכל אחד יעשה מה שבאלו, אבל ברגע שזה מגיע למצב שזה נעשה למצב אידאלי ולגיטימי (לא ראיתי אף אחד שמוחה. וברגע שאמרתי שאני לא רוקדת כי לא מתאים לי, עיקמו את האף למול "השמרנות המוגזמת שלי").

אילו היה מדובר החילונים - ניחא. אבל אתם דתיים, בחייאת.
אם אתם מאמינים בתורה, תלכו איתה עד הסוף.
אז מה, בזה מסתכמת ההלכה? בשבת, כשרות וחצאית - לא משנה האורך העיקר לא מכנסיים..

אני חלילה לא מדברת על כל הציבור הדתי לאומי, אלא על הבעיתיות בכך שכל חובב מסורת וחובש כיפה יכול להיכנס תחת ההגדרה "דתי".

יש לי כמה וכמה חברות מקסימות כאלה ויצא לנו לדבר על העניין הזה לא מעט ועדיין לא הצלחתי להבין את הראש הזה. אןלי כאן יהיו כמה חכמים שיוכלו להאיר לי את התמונה מזווית אחרת.

מקווה שיצא מובן, שלוש לפנות בוקר בכל זאת..
אין עם מי לדברליבור
יש אנשים שעושים מה שהם חושבים שמצופה מהם
יש אנשים שלא ככ אכפת להם
הם יודעים את זה וחלקם שלמים עם זה וחלקם לא

בכל אופן, להם נוח עם זה ולך אין ככ מה לעשות, את לא חייבת לרקוד וצריכה להמשיך בעקרונות שלך ולהגיד אותם
הם פשוט חושבים שזה מה שמצופה מהם, תפנימי
מזדההדעתן מתחיל
ואין הרבה להוסיף חוששני.
וגם, אני תוהה לעצמי מי נחשב דתי ומי לא, והאם בכלל ההחלטה נתונה רק בידי האדם..
אוליאיש השקים
צריך לחפש יותר דרכים להכניס בהם אמונה ותורה
אולי גדלו במקום שזה נחשב לא נורא..והם צרכים ללמוד
אולי הם רואים דברים הזויים אצל הדוסים ומתרחקים נפשית מהמקום הזה
אם נלך עם הקו של ר' נחמןהשקט הזה
לימוד זכות זה לא על מה שהוא עןשה כרגע, אלא למצוא נק' טובה אחרת שלו..
בטוחה שיש דברים אחרים שהם כן מקפידים עליהם..

אני לא מצדיקה את זה. זה כואב לי שזו תופעה רווחת היום להחליט עד איפה אני דתי. וכן, כנראה שהיום כל אחד מגדיר את עצמו אם הוא דתי או לא גם אם בעיננו הוא לא כל כך..

אבל אנחנו צריכים לנסות למצוא בהם את הנקודות הטובות..
אולי הגמילות חסדים שלהם מדהימה?
אולי התפילה שלהם יכולה ללמד אותנו הרבה?
הקפדה על משהו שאנחנו לא מקפידים עליו?
תכונות מופלאות שיש להם ולנו אין?
וכו'..
רק הערהחידוש

 למצוא נקודות טובות זה דבר חשוב, אבל לא נכון לומר שזו ההגדרה של לימוד זכות.

מצות לימוד זכות היא כן על הדבר הספציפי הבעייתי.

ולכן הקדמתי ואמרתי שזה אם הולכים עם הקו של רבי נחמןהשקט הזה
שלפעמים הוא עוזר כי להגיד על כל מכונית שנוסעת בשבת "יולדת" ובאמת להאמין לזה זה קצת קשה
רבי נחמן לדעתי לא בא לחלוק על ההגדרה הרגילה של לימוד זכותברגוע

ברור שאם אפשר ללמד זכות על המקרה הספציפי זה עדיף.

הוא בא להוסיף שגם באדם שנראה רשע גמור, שא"א ללמד זכות על המעשים שלו, צריך לחפש לפחות נקודה טובה.

לא בטוח שבטוחאורות מאופל
שהקו של ר"ן שמשמעותו- 'אני לא יודע'
יותר מובן מהקו השני שמשמעותו- 'אני יודע, גם את מה שלא'

אפשר פשוט ללמוד מה זה לימוד זכות ולא להיכנס לפינות האלה...
הדוגמה שהבאתחידוש

היא באמת לא בגדר לימוד זכות..

על חילוני שנוסע בשבת אין מצוה לחשוב למה זה בהיתר... התורה לא אומרת לנו להיות עקומים ולא ריאליים. צריך ללמד זכות על זה שבאופן כללי הוא חילוני, כי הוא לא מבין ולא כי הוא רשע.

אדם שמוחזק כמקפיד על מצוות, צריך לדון כך שבאמת לא עשה איסור. 

בעיקרוןחידוש

יש כאלה שבמודעות הם כמו חילונים, עושים מה שבא להם, ונשארים דתיים רק כי נוח להם עם הזהות החברתית הזו, במשפחה בקהילה וכו'.

ויש כאלו שגדלו בתרבות הזו ומבחינתם זה 'מספיק'.

 

לימוד הזכות על אלו ואלו, וזה לא סתם לימוד זכות אלא דבר אמיתי, שהם לא מבינים בכלל, או לא מבינים כראוי, את זה שהתורה היא צו אלוהי מחייב, ומבחינתם זה 'מסורת' ומנהגים חביבים.

 

וכמו שכתבת הם קוראים לזה 'שמרנות', כמו שמרנות בכל תחום אחר, ובכל עם אחר.

לימוד זכותכלמנסע

א. לימוד זכות במהותו אמור להיות דבר אמיתי ולא דמיוני

ב. להגיד שהם לא מבינים זה נשמע די הרבה ביקורת יותר מאשר לימוד זכות....

 

 

כמו בכל ציבור, בכל זמן ובכל מקוםסתם 1...
יש דברים שמקפידים עליהם ויש דברים שפחות. את אחראית לעצמך, תהיי בסדר.
יש נקודות שבר בחיים, היית עדה לאחת מהן. את שואלת מה שהנביא כבר שאל- עד מתי נפסח על שני הסעיפים.
רק מעיר שזה תמיד היה ככהסביון
לכל חברה יש את הטאבו שלה ויש את הטווח שאיתו אנשים מרשים לעצמם לשחק. גם בתקופת הקהילות היהודיות באירופה רוב האנשים הסתפקו בלהשתייך לקהילה היהודית ולא ביררו בכל דבר את כל גדרי ההלכה ומסתבר שגם עברו עליה לא מעט. זה לא אומר שזה בסדר, אבל מה לעשות שאצל רוב האנשים מרכז החיים הוא ההשתייכות לקהילה
מוכרציף
את מדבר על מצב שלכתחילה כולן הלכו עם כסוי מלא ולבוש צנוע שירד או מצב שהן ככה מלכתחילה?
אני רואה בזמן האחרון מגמה של ירידה,גם כאלו שהלכו מראש עם כסוי מלא ועכשיו כבר לא בדיוק..
עצוב ונכון אבל אין מה לדון בזה רק לחנך ולחכות למשיחבסדר גמור
חבל מאד.ד.

זה מבחיל.

 

ואני לא חושב שיש ענין "להאיר את התמונה מזוית אחרת"..

 

להיפך, בזמן הזה, צריך לחזק את הטבעיות של הרגשת הגועל מההופעה הזו.

 

 

"ללמד זכות" אפשר בגלל ההשפעה הקשה של התרבות החיצונית. גם שטחיות חזקה הן בצד היהדותי, ומצד האמת - גם בקריאת המפה מהצד האנושי (אם חלק מהן היו תופשות איך חלק מאלו שאותם הן באות להרשים מתסכלים עליהן ו"מכבדים" את הופעתן - היו אולי חושבות מחדש..)

הגדרה מעניינתאורות מאופל
לא שמעתי על מישהו שתהה פעם איך אנשים מרשים לעצמם לשבת ביחד ולדבר על אנשים אחרים, ועדיין להגדיר את עצמם דתיים.. הרי הם מרכלים/אומרים לשון הרע/מוציאים שם רע!
והקטע הכי מכעיס הוא שהם עושים את זה כל הזמן וזה כבר נהיה אידיאלי, ואם חבר מתחיל להגיד לי משהו על מישהו ואני אומר לו "אחי, לא מתאים לי לשון הרע" אני מקבל מבטים כאלה של 'יואו איזה כבד זה...'
אני באמת לא מבין את הראש שלהם.. אם אתם מאמינים בתורה, תלכו איתה עד הסוף.. מה, בזה מסתכמת ההלכה? בדאגה לכיסוי המרפק/ציצית תכלת בחוץ ותעודת בגרות מאולפנה/ישיבה נחשבת?

***

קל להאשים אנשים שפוגעים במוסכמויות, כמו המוסכמה שעיקר התורה הוא אי נסיעה ושימוש בפלאפון בשבת וצניעות שהפכו להיות הפנים הכמעט בלעדיות של היהדות.
צריך רק לזכור שזה נובע מחולשה ועין רעה שלנו, שהרי מעבר לכך שגדרי הצניעות ה'דוסיים' מקורם דרבנן וגדרם המדויק נתון במחלוקות אחרונים, אנחנו לא מזדעקים על כל מי שנוטל לולב פתוח, מרכל או מטלטל כלי שמלאכתו לאיסור בשבת, עבירות שהן דאורייתא גמורות ללא צל של ספק.
ממילא מובנת הדרכת הרב קוק הכללית, שדרך ההשפעה החוצה היא ע"י בנייה ארוכה ועמוקה פנימה.

שנזכה לשמור גם את המצוות שאדם דש בעקביו.
זה לא סותר..ד.

הנושא הזה הוא בוטה מאד. נוגע ברשות הרבים, הכשלת הרבים. איבוד מידות אנושיות ויהודיות בסיסיות. 

 

טוב שיש את הרגישות לזה, היכן שעדיין יש.

 

זה לא איזה "גדרים רחוקים". חלק מהדברים הם אביזרייהו דעריות.

 

ולהיתלות "ברב קוק" בענין כזה, ממש לא שייך.

 

הרב קוק, מחה בדיוק על דבר כזה, מעודן יותר, במכתב פומבי - ולא על זה שיש כאלה שמדברים לשון הרע, אע"פ שידע היטב את האיסור וחומרתו..

 

ומכל הדברים שהו בגימנסיא העברית, על שני דברים אמר הרב שמספיק להבין מהם את הקלקול שלה: לימוד ביקורת המקרא, ותערובת המינים... למה לא אי לימוד שמירת הלשון?

 

 

התחושה הטבעי ביחס לענין הזה, נכונה מאד. מהדברים היותר חמורים ומצערים. שלא לדבר על מה שזה גורר בעקבותיו, אצל מתנהלי ה"תרבות" הזו. זה לא נובע מ"חולשה ועין רעה", אלא ההיפך: מטבע בריא שלא נשחק - ומעין שלא מוכנה "להתרגל"... ב"ה.

זה לחלוטין סותראורות מאופל
לשון הרע נמצאת במרחב הציבורי לא פחות, והנזק שלה על הסביבה גדול בהרבה. (בעוד שהסתכלות בערוות אישה מאונס (שהרי אם זו הסתכלות לשם הנאה, האיסור שווה גם באצבע קטנה) חפה מאיסור כשלעצמה, והבעיה בה היא 'רק' מצד השחתהץץת הנפש שבכך, בלה"ר אף השומע מתחייב בלי שייכות לכוונתו באיסור דאורייתא גמור, שודאי מעיד על הרס פנימי עמוק עוד יותר ממקום בו אין איסור)
כל תריג מצוות הן צורת החיים הבריאה. כמו שאין אדם שלא סובל כשכואב לו הראש, אבל כשהבטן לא בסדר הוא נאנק, אלא יש מי שאדיש וגס ליבו בכאב ויש מי שעדין וחש אותו, כך הזדעקות סלקטיבית ביחס לעבירות בציבור מוכיחה את היותה תוצאה של תחושה מגזרית ולא של דאגה כנה לשלמות התורה באומה.
הרב קוק מחה על דברים שהיו רלוונטיים, באופן די הגיוני. לדוגמא, אין סיבה שהוא יתייחס ללשון הרע בגימנסיה יותר מאשר לשון הרע שבפרדסי הקיבוצים, וגם לא קבל על שלא תכננו פקולטה לנטילת לולב, זה פשוט לא העניין. האופי של הגימנסיה נשא את ב' הבעיות הנ"ל וממילא על זה הוא עורר.
ושוב, אני לחלוטין בעד תיקון המציאות, רק מתוך רצון אמיתי, ולא איצטלא דוסית קטנה שממילא לא מועילה, כמו שניתן לראות.
כתבתי "לא סותר", שאכן גם לה"ר בחבורה,ד.

זה דבר מגונה מאד.

ולא נכון שהשומע בלה"ר מתחייב, אם אין כוונתו לשמוע ואינו מאמין. ועל כן גם השחתת נפשו פחותה מאשר מי ש"אנוס" לראות מראות תועבה אף שאינו רוצה בכך.

 

 

ובוודאי נכון שכל תרי"ג מצוות הן הבריאות שלנו - אבל בוודאי גם בכאבים בגוף, כפי המשל שהצגתף יש דברים שצועקים מכאבים - ויש שלא..

 

זו לא "תחושה מגזרית". זו תחושה בריאה, שדבר שמזעזע את הנפש. לא כל עבירה היא גלוי כ"כ בבוטות שלה. גם בעבירות, יש שמוחשות יותר באופן טבעי - ויש שצריכות לימוד כדי להבין את העבירה שבהן.

 

לגבי הרב זצ"ל, לא כן הדבר. הרי "חינכו" שם חינוך לא דתי. למה הזדעק דווקא על זה? כי זה ריקבון בוטה וראשי.

 

והמדובר כאן, לא היה איך מתקנים את כל המציאות, אלא הבעת תחושה כאובה אמיתית. והתחושה הזו היא בריאה לגמרי.

מי שמנסה לעשות את הלב גס בתחושה הזו, אפילו בנימוקים "צדיקים", הוא טועה.

 

לא סותר לעורר את הלב בכלל על משמעות תורה ומצוות, בפרט בציבור, ועל הדרך לתיקון כללי. 

אם אינו מאמין סימן שהוא מתכוון כוונה הופכיתאורות מאופל
ואני דיברתי על מצב של אי-כוונה.

זה נכון שאיבר בריא לא כואב, אבל מי שחטף רסיסים בכל הגוף לא יזדעק על הכאבים ביד.

לה"ר בריש גלי בוטה הרבה יותר מאשר בחירת לבוש. בטח כשעושים ממנה אידיאליזציה וקוראים לה 'דתיים בתקשורת'.

אתה בדיוק מוכיח לשיטתי. חינכו חינוך לא דתי והרב לא קבל. האם הרב התנגד לחינוך חילוני? שנינו נסכים שכן (נדמה לי). האם רק בגימנסיה חינכו בצורה הנ"ל? לא. המושבות והקיבוצים לא החזיקו תלמודי תורה וכוללים. הרב דיבר נקודתית על מה ששייך במוסד הזה באופיו.

הבעת תחושת כאב שמטרתה לתקן ואינה מנותקת מהמקום וההקשר בו היא נאמרת. אצל הרב זצ"ל, כשהתקיפות הזאת יצאה מלב גדוש עד אפס מקום באהבת ישראל מוחלטת ומאמת ישרה ונוקבת תהומות- בודאי שהיה לה מקום.
כשמתלוננים על ציבור שלוקח לנו את ההגדרה המגזרית ויחד עם זה גם 'עוקץ' ולא מוכן לשלם את המחיר שהדוסיות משלמת עליה וזה מעצבן אותנו- קצת פחות.
הרב דיבר על שני המאפיינים הללו,ד.

כדברים בוטים והרסניים במיוחד.

 

הוא לא דיבר רק על מה ששייך למוסד הזה ואופיו - אלא שנשאל על המוסד הזה, שהיה חדש יחסית - ואמר ששתי נקודות אלה מספיקות להעיד עליו. ואכן, גם על כל שכמותו.

 

ולא הבנתי את המשפט "כשמתלוננים על ציבור" וכו'.. אני לא מבין ב"פלומבות" של ציבור. השואלת שאלה שאלה כואבת, איך אנשים שמגדירים עצמם "דתיים", וחברות שלה, מתנהגים כך. זה באמת צורב עד עומק הלב. מכאיב מאד מאד.

 

אני בכלל לא חושב שזה בא מהמקום שאתה מציין ("לוקח לנו את ההגדרה המגזרית.. ולא מוכן לשלם את המחיר שהדוסיות משלמת עליה וזה מעצבן").

 

[אגב, חז"ל אומרים שכאשר הקב"ה ברא את האשה, על כל איבר ואיבר אמר לה, תהיי צנועה.. כנראה שבכל זאת יש בכך מאפיין ייחודי]

 

מעניין הסוף... יש לך מקור?חידוש


לאיזה חלק מהדברים?ד.


אה, הסוף... הנה:ד.
עבר עריכה על ידי ד. בתאריך ח' באלול תשע"ח 21:07

ויבן ה' אלוקים את הצלע, התבונן מאין לבראותה. אמר: לא אברא אותה מן הראש - שלא תהא מייקרת ראשה (מתגאה), ולא מן העין - שלא תהא סקרנית, ולא מן הלב - שלא תהא קנאתנית, ולא מן היד - שלא תהא משמשנית, ולא מן הרגל - שלא תהא פרסנית (רדופה ללכת לכל מקום), אלא מן הצלע, ממקום שהוא צנוע באדם, ועל כל איבר ואיבר שהיה בורא בה, היה אומר לה: תהיי אישה צנועה.

ומסיימים חז"ל, ואף על פי כן: ותפרעו כל עצתי (משלי א', כה) - שכולן יש בה (בראשית רבה יח, תנחומא פרשת וישב).

אסביר לך מה ההבדל:ערוצניקית
נתחיל בזה שלכולנו יש יצר הרע, כולנו נופלים, חוטאים, וחוזרים בתשובה מתישהו. זה נורמלי.

כשאדם חוטא מכוח היצר הרע - זה דבר אחד,
כשאדם חוטא בידיעה ברורה שההלכה דורשת כך וכך אבל ל"טעמו" ההלכה הזו לא מתאימה לו או לא מספיק נכונה או עוד אלף תירוצים - זה דבר אחר לגמרי.

בזה טמון כל ההבדל בין חטא לשו"ה לבין ריקודים מעורבים לכתחילה.

העיוות הזה של ההלכה; קירוב התורה אליך ולא אותך אליה, זו עיקר הבעיה.
את כל כך צודקת בשאלתך, ובתגובה הזאת היטבת לחדד אותה.ג'סיקה

זאת שאלה שאני שואלת את עצמי לא מעט, איך אנשים שחונכו לחקור ולחשוב, חונכו לערכים, חונכו על ערכי התורה,

איך הם עדיין לא חושבים בעצמם מה מותר ומה אסור ופוסחים על שני הסעיפים.

 

את יודעת, הרבה פעמים אני חושבת שזה ההבדל העיקרי בין דתיים לאומיים לבין חרדים.

אצל הדתיים לאומים הטווח הוא גדול עד רמת כמעט חילונים (שומרים רק שבת וכשרות ברמות בסיסיות והבנים שמים כיפת שקל)

לעומת החרדים שהטווח הרבה יותר הרמטי. הרמה הנמוכה ביותר שם חופפת רמה מסויימת אצל הדתיים. (פאה ארוכה חצאית ברכיים צמודה סמארטפונים) אבל לעולם לא יעברו במודע ומלכתחילה על עבירות מהתורה.

לעולם אין ריקודים מעורבים או חצי כיסוי ראש. אם אישה הולכת עם שרוול מעל המרפק זה לא מקובל, זאת בעיה אישית שלה.

וכך כל חרדי\חרדית שנכשלים בעבירות אפילו במודע - זה אינדוודואלי ולא מלכתחילה לכלל הציבור.

 

את כל המעלות שתמיד אומרים שיש בציבור הדתי לאומי ואין בחרדי - זה לא שולל את הבחירה האישית של כל חרדי שיהיה לו את אותן מעלות. כלומר, יכול בהחלט להיות ציבור לא מבוטל של חרדים אוהבי ארץ ישראל, בעלי חסד ונתינה, עם ראש פתוח, אוהבי כל יהודי באשר הוא וכדומה. השתייכות למגזר החרדי לא שוללת את התכונות הטובות שבציבור הדתי לאומי.

 

לכן זאת שאלה שאני מתחבטת בה קשות - לאן לשלוח את בתי הבכורה שעולה לגן עירייה.

ממש קשה... כי זאת האחריות שלנו עכשיו כהורים לאיזה טווח לשייך אותה...

 

מה אתם אומרים?

כוונתך לומר שהדתיים הם אנשי אמת וזה חבל.אורות מאופל
כלומר- החרדי החוטא הממוצע, ימשיך לגור בריכוז חרדי שחורט על דיגלו את קדושת המחנה, ימשיך להסתובב בלבוש חרדי שאמור לפרסם את לובשו כבן נאמן למסורת הגלות האשכנזית המתהדרת בגלגל זנבות שועלים (או כל אופנה אירופאית אחרת מהמאה ה-17), ימשיך להביע בגלוי את עמדותיו נגד גיוס לומדי תורה ויצביע למפלגת יהדות התורה, יחזיק טלפון כשר בהשגחת רב זעליג קארצענקופף, ובמקביל יחזיק טלוויזיה עם כבלים מוחבאת היטב בחדר השינה, יחזיק סמארטפון מלא תכנים מזוהמים, יגנוב מהמדינה עשרות אלפי שקלים ע"י רישום כוזב כאברך, ימלא את הנפש בטראנסים רועמים שקיבלו מילים מגויירות כעלה תאנה לתרבות מעוותת ויביא פארונסע מכובדת מהחזקת ארבעה גמ"חים מעלימי מס.

הדת"ל לעומת זאת יגיע לכיתה י' לישיבה/אולפנה עם פנימייה רחוק מאמא ואבא, חופשי לנפשו, יביא לידי ביטוי את עצמו בלימוד חסר חיים בישיבה קטנה/טיולים ללא הפסקה בישיבה חקלאית-תורנית-סביבתית-צמחונית/ יישן במיטה כל היום ויתדתל"ש להנאתו, ובהתאם לצורה שיסגל לעצמו בסוף התיכון יבחר את הצעד הבא בחייו, ועל פי שניהם יתחתן, יבחר מקום מגורים, יצביע, ינהל אורח חיים מותאם ל'שיטתו' ויחנך את ילדיו.

כלומר- החרדי בטוח שכל הזמן מסתכלים עליו ולכן מחביא היטב את חטאיו, ולא מתעניין באותו אחד שאין מחבואים מלפניו, והלייט מת על אלוקים, גם אם זה בא לידי ביטוי בהנחת תפילין ממולמלת 5 דקות ביום ולימוד קבוע ב'ותן חלקנו'.

אז מה ההתלבטות, בעצם?
כוונתי שונה בתכליתג'סיקה

גם דת"ל שרוצה לחטוא יסתיר את חטאיו, תאמין לי.

 

כוונתי היא - איזה גבול התחלתי להניח לילדי, עוד לפני שיש להם בחירה חופשית.

בחורה חרדית שרוצה להתמרד - תמתח את הגבול עד גבול מסויים

ואילו בחורה דתית לאומית שתרצה להתמרד - תמתח את הגבול עד להשקה עם חילוניות.

 

אני מדברת על הטווח.

יש להן טווחים אחרים לשחק איתם.

 

הבנת?

מה פירוש "עד גבול מסויים"?ברגוע
אין חרדים שחוזרים בשאלה?

נכון שיש יותר חוזרים בשאלה בציבור הדת"ל.
אבל לדעתי לגבי החינוך, זה לא נכון לבחון את הציבור הדת"ל כמקשה אחת, יש בו הרבה זרמים. ואם בוחרים בציבור התורני (חרד"לי) האחוזים שנשארים דתיים תורניים לא פחות מבחינוך החרדי.
השאלה כמה אחוזים מהציבור הדת"ל משתייכים לזרם החרד"לי..ערוצניקית
למה זה משנה?ברגוע

את בוחרת לאיזה זרם להשתייך.

 

ואני חושב שהאחוזים הולכים וגדלים.

אז טענתך בעצם-אורות מאופל
כמישהי מתלבשת לא צנוע- היא לא עושה את זה מתוך קילקול מוסרי שיש לה, אלא מתוך השקפה לייטית אידיאולוגית מובהקת, שלא רואה הכרח בקיום *כל המצוות*, אלא לפי הרמה המוסרית הפרטית (אידיאולוגיה שאיתה את לא מסכימה).
כשאדם תורני מרכל- הוא יודע שאין שום הצדקה למה שהוא עושה, מכיר בסילוף הנפשי שאותו הוא פועל במו ידיו, ואף על פי כן ממשיך וברגל גסה דורס את כל הנ"ל וחוטא.

אז לא הבנתי מה באת לומר...
זו תכונה מעניינת מאוד בציבור שלנו,לך דומיה תהילה
להרגיש אשמה על ששמנו לב לאשמה של מישהו אחר.

חוץ מזה שבאמת יש מדרג בין חומרות של עבירות.
מצד אחד אני יכולה להזדהות*בננית*
עם ההזדעקות על חוסר הפרופורציות,
ומצד שני הייתה לי תובנה שעזרה לי להבין...
באיזה שהוא מקום, ההערכה כלפי קיום מצווה כזו או אחרת נובעת מההקרבה שהיא דורשת מאיתנו. נדמה לי, שצניעות זו מצווה שנמצאת בדירוג גבוה. אמת שגם לשון הרע, אם כי הקושי שלה הוא יותר בתמידיות שלה ובחוסר שימת לב, לעומת צניעות שלרוב מתייחסת לבחירה קבועה שמקדישים לה תשומת לב. הקושי שלה הוא בעמידה מול עצמי ומול החברה.
מכאן חוסר הפרופורציות, אולי.
(ויש לציין שבאופן אישי חשובות לי מאוד המצוות שאדם דש בעקביו. לא יודעת לומר אם מצליחה אבל משתדלת)
היי את!קוד אבל פתוח
שלום
את מסבירה טענה הפוכה לשיטתך.אורות מאופל
לקנות בגד לא צנוע לוקח 5 דקות (טוב, אם מדובר בנשים צריך להכפיל את זה בחזקת 3..)
לדבר לשון הרע זה עניין יומיומי, שנקבע על פי רמת טבעיות האמונה והתורניות שספגתי לתוכי.
ממילא לשון הרע היא מדד טוב הרבה יותר לרמת תורניות אורח החיים בכללו.
השאלה היא כמה זמן לובשים את הבגד ולא כמה זמן לוקח לקנות אותוג'סיקה

חחח זה היה מצחיק לחשוב על זה

אתה טוען שהתמידיות היא הקשה יותר*בננית*
ואני טוענת שלא פעם ההקרבה החברתית היא הקשה יותר
אין לך איך לשפוט את המציאות בצורה אחרת.והוא ישמיענו
זה עצוב וזהו. בדיוק מה שכתבת.

לדון לכף זכות לדעתי במקרה הזה ובמקרים דומים יהיה לחשוב שהאנשים האלה לא למדו, או גדלו במשפחות ובסביבה כזאת שלא בקיאה או הולכת בהכרח ע"פ ההלכה, ומן הסתם גם ההורים שלהן הם כאלו. ולכן יצא מה שיצא. ומה שיצא ממש לא מעודד.

אבל אי אפשר להפוך חושך לאור ולהגיד שהם הולכות על פי ההלכה. כי הם לא, נקודה. זה כבר לא יהיה לימוד זכות אלא עיוות האמת
התשובה הנכונה והמדוייקת ביותר.ג'סיקה


תודה!והוא ישמיענואחרונה
לא בא לי על הדיון הזהענבל

בס"ד

 

אבל אם הייתי מגיבה רק תדעי שהייתי מגיבה שונה בתכלית השינוי מהמגיבים פה לפחות לגבי חלק מהסוגיות. 

אין עמדה מגובשת מאחורי זה.לך דומיה תהילה
ככה זה וזהו.
זאת האווירה בארץ ובעולם, זה חודר ונוצר רפיון (בזה ובתחומים נוספים).
בגדול,גמני
עבר עריכה על ידי גמני בתאריך ח' באלול תשע"ח 09:52
לכאורה זכותו של כל אדם לקרוא לעצמו דתי, במיוחד כשיש את דת האתאיסטים ואת דת שלום עכשיו ואת דת הטבעונים.

אפשר לחלוק על איזה *סוג דתי הוא, אורתודוקסי, אולטרה אורתודוקסי (כינוי לדתיים וחרדים בהתאמה), אורתודוקסי "מודרני" ואפילו קונסרבטיבים שחלקם מנהלים אורך חיים ממש דתי אם כי לא בדיוק אורתודוקסי.

הדרך לדון לכף זכות במקרים כאלה היא להגיד 'אני לא יודע כלום ויש עוד הרבה דברים שאני יכול ללמוד, וסייג לחכמה שתיקה' ובעז"ה עם הזמן להצליח להבין יותר טוב את החלקים באמת שכרגע נסתרים ממני.
שכחת שיש גם רפורפמיםג'סיקה

אבל האם אפשר לדון אותם לכף זכות אם אומר:

"הם נוהגים בניגוד לדעת תורה כי הם משתייכים לחוג הרפורמי ואני לא מבינה כלום ולא יודעת כלום" 

??

 

אם כבר, כמו שמישהו כתב לפני, אפשר לדון כמו שדנים חילונים - הם נולדו למציאות הזאת וגדלו בה.

אך מה ההבדל בין חילונים לדתיים?

שחילונים לא חונכו לחקור את התורה, לא חונכו שיש אלוקים בשמיים שהם מחוייבים אליו.

ואילו דתיים על כל גווניהם חונכו להיות כפופים לחוקי התורה ולאלוקים!

חונכו לערכים, לחשיבה, לחקירת האמת!!! וזה מה שמפריע פה, זה מה שמעלה תהיות ואת שאלת ה-"איך"

איך אף על פי שהם חונכו כך הם עדיין פוסחים על שני הסעיפים.

 

זה בדיוק העניין,גמני
שברגע שאני מבין שאני לא יודע 'איך' - אני צריך קודם כל להודות בזה ש'הנה אני לא יודע הכל - עובדה' ואח"כ להתחיל לצאת ולחקור.
ברגע שאדם עובר על עבירה מהתורה - אין צורך לחקור כדי לדעתג'סיקה

אין צורך לחקור כדי לדעת שזה לא בסדר.

הוא פשוט עבר על מצוות עשה או לא תעשה מהתורה, נקודה.

אפשר לדון לכף זכות שהם לא מספיק מודעים לחומרת המעשה שלהם,

או לא יודעים טוב מה זה יהודי.

מה יש לחקור?

בין אם אני יודעת הכל, ובין אם איני יודעת כלום.

אין מה לחקור. 

עבר על עבירה - עשה דבר רע.

זהו.

חחח מודעות עצמית ל'ג'סיקה'. עבור.גמני
תחליטי האם את יודעת הכל (כמו שכתבת בשורות הראשונות את דעתך הנחרצת) או שלא. את לא שמה לב בכלל למה שאת כותבת.

ובהרחבה, אני רק אתן דוגמה על אדם שחוזר בתשובה, גם הרב הכי גדול וצדיק יגיד לו לעשות את זה לאט לאט ולא במכה, ואם יש לו 2 מצוות והוא מתלבט ביניהם ולא מצליח מבחינה נפשית אז שיעשה רק אחת.

את מבינה? הנה דוגמה למשהו שלא ידעת.

כלומר, שוב, אם את מבינה שאת לא יודעת הכל אז צריך לשתוק וללמוד (סייג לחכמה שתיקה), ואם את טוענת בהחלטיות שאין מה לחקור על בן אדם שעבר עבירה - ממילא את טוענת שאת יודעת הכל.
יש המון מה לברחיב בנושאהנחש המקסים
אבל המטרה שלנו היא אחדות בעמ"י.
וכשנכנסים להגדרות לא תמיד זה מועיל.
ב"ה אנחנו במדינת היהודים ולא במידנת החלונים/ הדתיים.
שכולנו יהודים זה ההנחה שצריכה להיות.
מפה זה רק קירוב ודיבוק חברים.

וכמובן שאם מתייחסים למקרה ספציפית זה באמת קצת מתסכל עם זאת צריך להבין את המקום שכל אחד בא ממקום שונה משפחה/חברים/סביבה וכו'..
וכל אחד עושה את הבחירות שלנו לפי מה שהוא יודע וחווה.
פשוט לדעתי צריך להסתכל במה הם טובות יותר.ואיפה החוזקות שלהן.
לפעמים באמת 'דתי' נתפס כאחד ששומר שבת כשרות וצניעות.
הרבה פעמים באמת מסתככלים על ההגדרה של דתי של אחד ששומר את כל המצוות..וזה לא בהרכח נכון.כי אין מושלם.
לכל אחד מאיתנו יש את החוזקות והחולשות שלו.
לכן אני חושב שכל אחד צריך להסתכל עליו שהוא קודם כל יהודי.וכל אחד נולד למציאות שונה.
ופשוט לקבל את המקום ולמצוא את החוזקות בכל אחד.
נכון לפעמים שמקדשים משהו זה מרגיש אבל שוב ךנסות לראות מאיפה זה מגיע ולא לשפוט אחר האחר כי בקום אחר אנחנו לא עושים את שנדרש.
כי גם יהודים הם, מסתבר, בני אדם.א-לדהיד
ובכל סט ערכים וחברה ערכית יהיה רצף, ויהיו אנשים בקצוות של אותו רצף, וגם הרבה באמצע. כל אחד מסיבותיו הוא. לא הבנתי מה מזעזע בזה, זו מציאות שתמיד הייתה ותמיד תהיה.

מלבד עיקרון הרצף, ישנו עיקרון הפרשנות; ברור לך שיש אנשים ששואלים אותו דבר עלייך ועל האמונות שלך; איך את מעיזה להגדיר את עצמך "דתיה" כשאת פועלת לגמרי הפוך מהצורה בה נצטווינו לפעול? מזעזע.
(כמובן שלא באתי להטיל ספק בדתיותך, השאלה היא לצורך המחשה נטו).

חוץ מזה, צריך לזכור שהזרמים ביהדות לא חפים מ'מצוות' ו'מנהגים' חברתיים נטו. מי שתלך עם חצאית ארוכה בלב שכונות מסויימות בירושלים, תיחשב ללא צנועה, בעוד שבשכונות אחרות או בישובים כאלה ואחרים תיחשב סבבה לחלוטין.

כל זה מוביל אותי למסקנה שההגדרה העצמית כ"דתי" אף פעם לא תהיה נטולת הקשר חברתי/אישי, ולכן לא רלוונטית לחיי כהוא זה, מלבד הצורה בה אני מגדירה את עצמי (ואולי את הקרובים אליי).
כף זכות. לא לימדו אותם מה זה להיות יהודי באמת.מבקש אמונה

הכרתי הרבה כאלה בעברי החילוני.  ובלי להעליב, אבל כולם היו מהדתי לאומי... 

(ברור שהיו גם כמה מהחרדים שבבניקים בחבר'ה, אבל ראיתי שהם תמיד יודעים שהם לא בסדר וזה אוכל אותם.)

 

ולפי השיחות שהיו לי איתם, הבנתי כבר אז שהם רואים את עצמם כתקועים בתוך מערכת מבאסת של איסורים

שכמה שיותר ימצאו בהם פירצות כך ינעם להם בעולם הזה

תוצאה של חינוך לפשרנות.. זה המסר שהם קיבלו, וזה מה שיוצא.

 

 

בנוסף, לדעתי, צריך לומר "שומר תורה ומצוות" או להפך..

לא דתי, ולא כל מיני קשקושים שאנשים מתחבאים מאחריהם.

ילדה שיוצאת מלא פעמים בלילה ממיטת מעבר, מותשים.עינב66

אשמח לשמוע מנסיונכם כשילדה בת שנתיים ותשע עברה למיטת מעבר (כי למדה לצאת מהמיטת תינוק), מה הכי עזר לכן שתשאר במיטה שלה במהלך הלילה ולא תבוא אליכם חמש פעמים?

רוצים להתחיל איתה מהלך אבל מנסים להבין מה יגרום לה להישאר במיטה שלה ולא לבוא אלינו כי היא יכולה וזה מפתה לצאת ולהיות עצמאית.


מבחינת שפה היא מבינה אבל לא הכי מדברת עדיין.

תכתבי בפורוםרקאני

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

בפועלנפשי תערוגאחרונה

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם


אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.


ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

אנשים שמבינים בכסף השקעות וכוניק זמניק
אני אשמח לשמוע אותכם שם בשאלה קטנה שאלה על חסכון קטן - חיסכון השקעה וצריכה
פורום תורני דתי לאומירוצה להשתחרר

מכירים את פורום אוצר החכמה? לתורה? ועוד כמה קצת פחות מוצלחים?

יש הרבה פורומים תורניים חרדיים. הראשונים שהזכרתי מוצלחים מאוד בהרבה מובנים, פעילים, ואפשר למצוא בהם דברים מעניינים גם לאחר זמן.

האם יקום פורום תורני דתי לאומי? שיהיה ברמה, פעיל, לגופו של עניין (בדרך כלל כמובן), ומעניין?

תגיד אוצר החוכמההפי

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

תחפשי בגוגל 'פורום אוצר החכמה'רוצה להשתחרר

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

זה קצת מצחיק אבלנקדימון

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

 

זו פרשנות בלבד.

לא חושב שזה נכוןרוצה להשתחרר

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

בינינו, קשה ברשת להישאר בדיונים מעמיקים כל הזמןמתוך סקרנות
להבנתי, סוד ההצלחה של הפורומים שהזכרת הוא שרוב גולשיו עם חסימה חזקה מאוד לרשת, ככה שאין לה באמת "רשת" שמושכת אותם לכל מיני מקומות ומפריעה לריכוז...
יש סיפור מעניין עם אוצר החכמה והפורום שלהםמשה

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

יש קבוצת פייסבוק/ווטסאפ של רבנים לדעתיארץ השוקולדאחרונה
אבל לא יודע אם היא סגורה, רק שמעתי עליה מרב שאני מכיר
ממש מושך אותי כל הנושא הזה של בניה ויצירהרק נשמה

עכשיו יש לי אפס ניסיון אבל אני ממש רוצה לדעת לעבוד עם חומרים לעשות חריטות בעץ לבנות רהיטים וכאלה לא בקטע של מקצוע סתם כתחביב אבל אין לי מושג איך מתחילים וגם איך משלבים הכל עם לימודי תואר

יש למישהו רעיונות לקורסים או סדנאות או ליודעת מה?

פשוט להתחיל, בכל דרך, להשקיעזיויק
מהאינטרנט בשלב א', ואחר כך תתקדמי לדברים ממשיים יותר
יש ביוטיוב כמויות של חומר בחינםמשהאחרונה

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

פלאפון חדש. באיזה מחיר כדאי? מה היתרון של דגם יקר?מתיעצת28

אממ... מניחה שזאת שאלה קצת מצחיקה וילדותית כי זה כמו לשאול למה יש רכב שעולה 50K ולמה פרארי עולה 300K..

ובכל זאת.. אני רוצה לקנות סמארטפון חדש אחרי 5 שנים..  מה היתרונות לקנות ב2000 ולא ב1000/1500 ש"ח? ואולי בכלל כדאי חד"פ להוציא 3000 ש"ח?

 

השאלה מה חשוב לךפשוט אני..

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

 

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

 

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

מצטרף לנאמרנפשי תערוג

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש


לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

קצת דיוקיםגירגירמיאחרונה

כל מה שכתבת גם מכשיר ב-1000₪ יכול לתת, חוץ מסים וירטואלי שזה שמור למכשרים יקרים.

כמו שכתבת בעצמך, המכשירים הפשוטים היום הם הכי טובים שהיו לפני 5 שנים.

 

ההבדלים בעיקר הם "הפרמיום", ועל זה משלמים הרבה מאוד.

לדוגמא, אם המכשיר מפלסתיק או מאלומיניום מוסיף עלויות ייצור של בערך 30$, האם זה משנה? כנראה שלא, עוד לא הכרתי מישהו שלא משתמש בקייס (חוץ ממני). 

כנ"ל לגבי מסך אם הוא LCD או OLED מדובר על הפרשים של 100$ לפחות עבור היצרן, אני אישית לא רואה הבדל בצבעים או בבהירות גם באור שמש.

כנ"ל לגבי המצלמה, אם אתה מצלם צילומים קלים (ללא תנועה, אור טוב) ולא אכפת לך ש-AI ישפר את הצילומים, לא תוכל להבדיל בין תמונה שצולמה למכשיר יקר או זול.

כנ"ל לגבי איטום למים, כל המכשירים שראיתי מבפנים היו חסינים למים, זה בסה"כ אטמי גומי פשוטים יחסית, אבל לזה שאין תקן אומר שהיצרן לא לוקח אחריות ולא משלם תמלוגים עבור ההסמכה.

יש עוד הרבה הבדלים כאלו, היצרנים יודעים את זה ולכן המכשירים הזולים פשוט חותכים את על הפינות האלה.

כל האמור לעיל לא מנע ממני לקנות את מכשיר יקר מאוד מאוד.

 

אגב, סים וירטואלי לא יותר זול מסים רגיל מחברה מקומית או סים רגיל גלובלי שתזמין מאליאקספרס, הוא רק יותר נוח,  זה יותר זול רק עבור סים עם חבילת גלישה בלי מספר. 

את חייבת להגדיר לעצמך מה אופי השימוש שלך בוזיויק

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

כמו שכתבו כולםפצל"פ

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות


אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מה הצורך?משה

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

קנית בסוף גלאקסי כלשהו אבל אל תשאלומתיעצת28

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

תתחדשי🤗 ומעכשיו את מקפידה לגבות את הדברים בסלולריפ.א.

שלך באופן שוטף 

תתחדשי! נשמע לא קריטי בכללזיויק
"הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. "יוני.ו.
נשמע די מבאס לאבד חחח
ווטסאפ זה צרה צרורהמשה

וגיבוי שלו (באמצעי חיצוני, כלומר קובץ טקסט) בעיניי זה די קריטי.

דייטיםאבוד
בנות תעזרו לי, אני לא מבין אני לוחם משוחרר נראה באמת טוב, אבל בנות פוסלות אותי סתם, מה קטע?
הפורום הלא נכוןארץ השוקולד

יש פורום לנו שנועד לזה.

לגופו של עניין, יש מגוון סיבות להחליט שכן או לפסול, לא הייתי מניח שהמראה היה הסיבה.

מוזמן לשאול בפורום לקראת נישואין וזוגיותפשוט אני..אחרונה
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך א' בטבת תשפ"ו 22:03

ו...

בנות הן לא בנים, תחליף דיסקט 🤭

רעיונות למשחקי קופסאהרמוניה
עבר עריכה על ידי הרמוניה בתאריך כ"ג בכסלו תשפ"ו 20:09

מגבשים וכייפים ששווה לקנות?

 

תודה

אליאסדרור אל
קטאן כמובןריבוזום
טיקט-טו-רייד שיחקתי פעם אחת ומאוד נהניתי אבל אין לנו בבית, אז אין לי ניסיון אישי אם הקסם שלו מחזיק מעמד. לפי מה ששמעתי מסביב נראה שכן משחק שווה. 
נראה ככה...הרמוניה
שם קוד!ריבוזום
איך שכחתי (דורש לפחות ארבעה שחקנים)
זהוו גם אליאס...הרמוניה
סיאנס. לא משחק קופסא אבל מגבש.די שרוט
ואם יש בעיה הלכתית של עבודה זרה אז טוויסטר. ואם יש בעיה הלכתית של נגיעה אז טלפון שבור. ואם יש בעיה הלכתית של במושב ליצים אז תלמדו הלכות לשון הרע.
אני בוכה😂Shandy
אציע כמה שונים:ארץ השוקולד

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

 

יואוהרמוניה

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

 

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

הרבה משחקים הם באנגלית במקורארץ השוקולד

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.


תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

אה וואלה...הרמוניה

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

 

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

מה שלא מתאים רק ל2 מהרשימהארץ השוקולד

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תודה רבה!הרמוניה
לכל אחד מתאים משהו אחרנפשי תערוג

תלוי איזה סגנון אוהבים

מה עם הישנים והטובים?אוריןאחרונה

סבלנות, מונופול, דמקה, רמי קוביות, המשחק עם הרכבת מילים - שכחתי את שמו ועוד

כתיבה ברשתות חברתיות: מה אתם אומרים עלחסדי הים

הכלל לא לכתוב למישהו ברשתות החברתיות אלא אם כן הייתי אומר לו את זה בפנים או שדווקא המרחב נותן לבן-אדם אפשרות להביע את דעתו באמת מה שהוא לא יכל לעשות בפנים של הבן-אדם?

איזה צד עדיף.

תמיד עדיף לבחור באופציה הראשונה.בנות מרכלות עלי

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

הבעיה שזה מונע יצירתיות וכנות.חסדי הים

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

כלל נחמדזיויק
נראה לי רחוק מאד ממה שהולך שם
דווקא פנים מול פניםהפיאחרונה
יותר קל לי

אולי יעניין אותך