אז אולי אתם תעזרו לי לדון לכף זכות:ערוצניקית
הייתי היום בחתונה של בנדוד.
משפחה דתית לאומית קלאסית, פושרת משהו.
אני רק רוצה לתאר לכם מה ראיתי במהלך האירוע, אולי תעזרו לי לדון לכף זכות:
רובן של הנשים הקטינו את המטפחת לכדי סרט דקיק שמכסה טפחיים ואולי פחות. החצאיות היו הרבה מעל הברך, החולצות קצרות, וכן, גם ריקודים מעורבים. ואני ממש משתדלת לא לשפוט, כי באמת שכל אחד יעשה מה שבאלו, אבל ברגע שזה מגיע למצב שזה נעשה למצב אידאלי ולגיטימי (לא ראיתי אף אחד שמוחה. וברגע שאמרתי שאני לא רוקדת כי לא מתאים לי, עיקמו את האף למול "השמרנות המוגזמת שלי").

אילו היה מדובר החילונים - ניחא. אבל אתם דתיים, בחייאת.
אם אתם מאמינים בתורה, תלכו איתה עד הסוף.
אז מה, בזה מסתכמת ההלכה? בשבת, כשרות וחצאית - לא משנה האורך העיקר לא מכנסיים..

אני חלילה לא מדברת על כל הציבור הדתי לאומי, אלא על הבעיתיות בכך שכל חובב מסורת וחובש כיפה יכול להיכנס תחת ההגדרה "דתי".

יש לי כמה וכמה חברות מקסימות כאלה ויצא לנו לדבר על העניין הזה לא מעט ועדיין לא הצלחתי להבין את הראש הזה. אןלי כאן יהיו כמה חכמים שיוכלו להאיר לי את התמונה מזווית אחרת.

מקווה שיצא מובן, שלוש לפנות בוקר בכל זאת..
אין עם מי לדברליבור
יש אנשים שעושים מה שהם חושבים שמצופה מהם
יש אנשים שלא ככ אכפת להם
הם יודעים את זה וחלקם שלמים עם זה וחלקם לא

בכל אופן, להם נוח עם זה ולך אין ככ מה לעשות, את לא חייבת לרקוד וצריכה להמשיך בעקרונות שלך ולהגיד אותם
הם פשוט חושבים שזה מה שמצופה מהם, תפנימי
מזדההדעתן מתחיל
ואין הרבה להוסיף חוששני.
וגם, אני תוהה לעצמי מי נחשב דתי ומי לא, והאם בכלל ההחלטה נתונה רק בידי האדם..
אוליאיש השקים
צריך לחפש יותר דרכים להכניס בהם אמונה ותורה
אולי גדלו במקום שזה נחשב לא נורא..והם צרכים ללמוד
אולי הם רואים דברים הזויים אצל הדוסים ומתרחקים נפשית מהמקום הזה
אם נלך עם הקו של ר' נחמןהשקט הזה
לימוד זכות זה לא על מה שהוא עןשה כרגע, אלא למצוא נק' טובה אחרת שלו..
בטוחה שיש דברים אחרים שהם כן מקפידים עליהם..

אני לא מצדיקה את זה. זה כואב לי שזו תופעה רווחת היום להחליט עד איפה אני דתי. וכן, כנראה שהיום כל אחד מגדיר את עצמו אם הוא דתי או לא גם אם בעיננו הוא לא כל כך..

אבל אנחנו צריכים לנסות למצוא בהם את הנקודות הטובות..
אולי הגמילות חסדים שלהם מדהימה?
אולי התפילה שלהם יכולה ללמד אותנו הרבה?
הקפדה על משהו שאנחנו לא מקפידים עליו?
תכונות מופלאות שיש להם ולנו אין?
וכו'..
רק הערהחידוש

 למצוא נקודות טובות זה דבר חשוב, אבל לא נכון לומר שזו ההגדרה של לימוד זכות.

מצות לימוד זכות היא כן על הדבר הספציפי הבעייתי.

ולכן הקדמתי ואמרתי שזה אם הולכים עם הקו של רבי נחמןהשקט הזה
שלפעמים הוא עוזר כי להגיד על כל מכונית שנוסעת בשבת "יולדת" ובאמת להאמין לזה זה קצת קשה
רבי נחמן לדעתי לא בא לחלוק על ההגדרה הרגילה של לימוד זכותברגוע

ברור שאם אפשר ללמד זכות על המקרה הספציפי זה עדיף.

הוא בא להוסיף שגם באדם שנראה רשע גמור, שא"א ללמד זכות על המעשים שלו, צריך לחפש לפחות נקודה טובה.

לא בטוח שבטוחאורות מאופל
שהקו של ר"ן שמשמעותו- 'אני לא יודע'
יותר מובן מהקו השני שמשמעותו- 'אני יודע, גם את מה שלא'

אפשר פשוט ללמוד מה זה לימוד זכות ולא להיכנס לפינות האלה...
הדוגמה שהבאתחידוש

היא באמת לא בגדר לימוד זכות..

על חילוני שנוסע בשבת אין מצוה לחשוב למה זה בהיתר... התורה לא אומרת לנו להיות עקומים ולא ריאליים. צריך ללמד זכות על זה שבאופן כללי הוא חילוני, כי הוא לא מבין ולא כי הוא רשע.

אדם שמוחזק כמקפיד על מצוות, צריך לדון כך שבאמת לא עשה איסור. 

בעיקרוןחידוש

יש כאלה שבמודעות הם כמו חילונים, עושים מה שבא להם, ונשארים דתיים רק כי נוח להם עם הזהות החברתית הזו, במשפחה בקהילה וכו'.

ויש כאלו שגדלו בתרבות הזו ומבחינתם זה 'מספיק'.

 

לימוד הזכות על אלו ואלו, וזה לא סתם לימוד זכות אלא דבר אמיתי, שהם לא מבינים בכלל, או לא מבינים כראוי, את זה שהתורה היא צו אלוהי מחייב, ומבחינתם זה 'מסורת' ומנהגים חביבים.

 

וכמו שכתבת הם קוראים לזה 'שמרנות', כמו שמרנות בכל תחום אחר, ובכל עם אחר.

לימוד זכותכלמנסע

א. לימוד זכות במהותו אמור להיות דבר אמיתי ולא דמיוני

ב. להגיד שהם לא מבינים זה נשמע די הרבה ביקורת יותר מאשר לימוד זכות....

 

 

כמו בכל ציבור, בכל זמן ובכל מקוםסתם 1...
יש דברים שמקפידים עליהם ויש דברים שפחות. את אחראית לעצמך, תהיי בסדר.
יש נקודות שבר בחיים, היית עדה לאחת מהן. את שואלת מה שהנביא כבר שאל- עד מתי נפסח על שני הסעיפים.
רק מעיר שזה תמיד היה ככהסביון
לכל חברה יש את הטאבו שלה ויש את הטווח שאיתו אנשים מרשים לעצמם לשחק. גם בתקופת הקהילות היהודיות באירופה רוב האנשים הסתפקו בלהשתייך לקהילה היהודית ולא ביררו בכל דבר את כל גדרי ההלכה ומסתבר שגם עברו עליה לא מעט. זה לא אומר שזה בסדר, אבל מה לעשות שאצל רוב האנשים מרכז החיים הוא ההשתייכות לקהילה
מוכרציף
את מדבר על מצב שלכתחילה כולן הלכו עם כסוי מלא ולבוש צנוע שירד או מצב שהן ככה מלכתחילה?
אני רואה בזמן האחרון מגמה של ירידה,גם כאלו שהלכו מראש עם כסוי מלא ועכשיו כבר לא בדיוק..
עצוב ונכון אבל אין מה לדון בזה רק לחנך ולחכות למשיחבסדר גמור
חבל מאד.ד.

זה מבחיל.

 

ואני לא חושב שיש ענין "להאיר את התמונה מזוית אחרת"..

 

להיפך, בזמן הזה, צריך לחזק את הטבעיות של הרגשת הגועל מההופעה הזו.

 

 

"ללמד זכות" אפשר בגלל ההשפעה הקשה של התרבות החיצונית. גם שטחיות חזקה הן בצד היהדותי, ומצד האמת - גם בקריאת המפה מהצד האנושי (אם חלק מהן היו תופשות איך חלק מאלו שאותם הן באות להרשים מתסכלים עליהן ו"מכבדים" את הופעתן - היו אולי חושבות מחדש..)

הגדרה מעניינתאורות מאופל
לא שמעתי על מישהו שתהה פעם איך אנשים מרשים לעצמם לשבת ביחד ולדבר על אנשים אחרים, ועדיין להגדיר את עצמם דתיים.. הרי הם מרכלים/אומרים לשון הרע/מוציאים שם רע!
והקטע הכי מכעיס הוא שהם עושים את זה כל הזמן וזה כבר נהיה אידיאלי, ואם חבר מתחיל להגיד לי משהו על מישהו ואני אומר לו "אחי, לא מתאים לי לשון הרע" אני מקבל מבטים כאלה של 'יואו איזה כבד זה...'
אני באמת לא מבין את הראש שלהם.. אם אתם מאמינים בתורה, תלכו איתה עד הסוף.. מה, בזה מסתכמת ההלכה? בדאגה לכיסוי המרפק/ציצית תכלת בחוץ ותעודת בגרות מאולפנה/ישיבה נחשבת?

***

קל להאשים אנשים שפוגעים במוסכמויות, כמו המוסכמה שעיקר התורה הוא אי נסיעה ושימוש בפלאפון בשבת וצניעות שהפכו להיות הפנים הכמעט בלעדיות של היהדות.
צריך רק לזכור שזה נובע מחולשה ועין רעה שלנו, שהרי מעבר לכך שגדרי הצניעות ה'דוסיים' מקורם דרבנן וגדרם המדויק נתון במחלוקות אחרונים, אנחנו לא מזדעקים על כל מי שנוטל לולב פתוח, מרכל או מטלטל כלי שמלאכתו לאיסור בשבת, עבירות שהן דאורייתא גמורות ללא צל של ספק.
ממילא מובנת הדרכת הרב קוק הכללית, שדרך ההשפעה החוצה היא ע"י בנייה ארוכה ועמוקה פנימה.

שנזכה לשמור גם את המצוות שאדם דש בעקביו.
זה לא סותר..ד.

הנושא הזה הוא בוטה מאד. נוגע ברשות הרבים, הכשלת הרבים. איבוד מידות אנושיות ויהודיות בסיסיות. 

 

טוב שיש את הרגישות לזה, היכן שעדיין יש.

 

זה לא איזה "גדרים רחוקים". חלק מהדברים הם אביזרייהו דעריות.

 

ולהיתלות "ברב קוק" בענין כזה, ממש לא שייך.

 

הרב קוק, מחה בדיוק על דבר כזה, מעודן יותר, במכתב פומבי - ולא על זה שיש כאלה שמדברים לשון הרע, אע"פ שידע היטב את האיסור וחומרתו..

 

ומכל הדברים שהו בגימנסיא העברית, על שני דברים אמר הרב שמספיק להבין מהם את הקלקול שלה: לימוד ביקורת המקרא, ותערובת המינים... למה לא אי לימוד שמירת הלשון?

 

 

התחושה הטבעי ביחס לענין הזה, נכונה מאד. מהדברים היותר חמורים ומצערים. שלא לדבר על מה שזה גורר בעקבותיו, אצל מתנהלי ה"תרבות" הזו. זה לא נובע מ"חולשה ועין רעה", אלא ההיפך: מטבע בריא שלא נשחק - ומעין שלא מוכנה "להתרגל"... ב"ה.

זה לחלוטין סותראורות מאופל
לשון הרע נמצאת במרחב הציבורי לא פחות, והנזק שלה על הסביבה גדול בהרבה. (בעוד שהסתכלות בערוות אישה מאונס (שהרי אם זו הסתכלות לשם הנאה, האיסור שווה גם באצבע קטנה) חפה מאיסור כשלעצמה, והבעיה בה היא 'רק' מצד השחתהץץת הנפש שבכך, בלה"ר אף השומע מתחייב בלי שייכות לכוונתו באיסור דאורייתא גמור, שודאי מעיד על הרס פנימי עמוק עוד יותר ממקום בו אין איסור)
כל תריג מצוות הן צורת החיים הבריאה. כמו שאין אדם שלא סובל כשכואב לו הראש, אבל כשהבטן לא בסדר הוא נאנק, אלא יש מי שאדיש וגס ליבו בכאב ויש מי שעדין וחש אותו, כך הזדעקות סלקטיבית ביחס לעבירות בציבור מוכיחה את היותה תוצאה של תחושה מגזרית ולא של דאגה כנה לשלמות התורה באומה.
הרב קוק מחה על דברים שהיו רלוונטיים, באופן די הגיוני. לדוגמא, אין סיבה שהוא יתייחס ללשון הרע בגימנסיה יותר מאשר לשון הרע שבפרדסי הקיבוצים, וגם לא קבל על שלא תכננו פקולטה לנטילת לולב, זה פשוט לא העניין. האופי של הגימנסיה נשא את ב' הבעיות הנ"ל וממילא על זה הוא עורר.
ושוב, אני לחלוטין בעד תיקון המציאות, רק מתוך רצון אמיתי, ולא איצטלא דוסית קטנה שממילא לא מועילה, כמו שניתן לראות.
כתבתי "לא סותר", שאכן גם לה"ר בחבורה,ד.

זה דבר מגונה מאד.

ולא נכון שהשומע בלה"ר מתחייב, אם אין כוונתו לשמוע ואינו מאמין. ועל כן גם השחתת נפשו פחותה מאשר מי ש"אנוס" לראות מראות תועבה אף שאינו רוצה בכך.

 

 

ובוודאי נכון שכל תרי"ג מצוות הן הבריאות שלנו - אבל בוודאי גם בכאבים בגוף, כפי המשל שהצגתף יש דברים שצועקים מכאבים - ויש שלא..

 

זו לא "תחושה מגזרית". זו תחושה בריאה, שדבר שמזעזע את הנפש. לא כל עבירה היא גלוי כ"כ בבוטות שלה. גם בעבירות, יש שמוחשות יותר באופן טבעי - ויש שצריכות לימוד כדי להבין את העבירה שבהן.

 

לגבי הרב זצ"ל, לא כן הדבר. הרי "חינכו" שם חינוך לא דתי. למה הזדעק דווקא על זה? כי זה ריקבון בוטה וראשי.

 

והמדובר כאן, לא היה איך מתקנים את כל המציאות, אלא הבעת תחושה כאובה אמיתית. והתחושה הזו היא בריאה לגמרי.

מי שמנסה לעשות את הלב גס בתחושה הזו, אפילו בנימוקים "צדיקים", הוא טועה.

 

לא סותר לעורר את הלב בכלל על משמעות תורה ומצוות, בפרט בציבור, ועל הדרך לתיקון כללי. 

אם אינו מאמין סימן שהוא מתכוון כוונה הופכיתאורות מאופל
ואני דיברתי על מצב של אי-כוונה.

זה נכון שאיבר בריא לא כואב, אבל מי שחטף רסיסים בכל הגוף לא יזדעק על הכאבים ביד.

לה"ר בריש גלי בוטה הרבה יותר מאשר בחירת לבוש. בטח כשעושים ממנה אידיאליזציה וקוראים לה 'דתיים בתקשורת'.

אתה בדיוק מוכיח לשיטתי. חינכו חינוך לא דתי והרב לא קבל. האם הרב התנגד לחינוך חילוני? שנינו נסכים שכן (נדמה לי). האם רק בגימנסיה חינכו בצורה הנ"ל? לא. המושבות והקיבוצים לא החזיקו תלמודי תורה וכוללים. הרב דיבר נקודתית על מה ששייך במוסד הזה באופיו.

הבעת תחושת כאב שמטרתה לתקן ואינה מנותקת מהמקום וההקשר בו היא נאמרת. אצל הרב זצ"ל, כשהתקיפות הזאת יצאה מלב גדוש עד אפס מקום באהבת ישראל מוחלטת ומאמת ישרה ונוקבת תהומות- בודאי שהיה לה מקום.
כשמתלוננים על ציבור שלוקח לנו את ההגדרה המגזרית ויחד עם זה גם 'עוקץ' ולא מוכן לשלם את המחיר שהדוסיות משלמת עליה וזה מעצבן אותנו- קצת פחות.
הרב דיבר על שני המאפיינים הללו,ד.

כדברים בוטים והרסניים במיוחד.

 

הוא לא דיבר רק על מה ששייך למוסד הזה ואופיו - אלא שנשאל על המוסד הזה, שהיה חדש יחסית - ואמר ששתי נקודות אלה מספיקות להעיד עליו. ואכן, גם על כל שכמותו.

 

ולא הבנתי את המשפט "כשמתלוננים על ציבור" וכו'.. אני לא מבין ב"פלומבות" של ציבור. השואלת שאלה שאלה כואבת, איך אנשים שמגדירים עצמם "דתיים", וחברות שלה, מתנהגים כך. זה באמת צורב עד עומק הלב. מכאיב מאד מאד.

 

אני בכלל לא חושב שזה בא מהמקום שאתה מציין ("לוקח לנו את ההגדרה המגזרית.. ולא מוכן לשלם את המחיר שהדוסיות משלמת עליה וזה מעצבן").

 

[אגב, חז"ל אומרים שכאשר הקב"ה ברא את האשה, על כל איבר ואיבר אמר לה, תהיי צנועה.. כנראה שבכל זאת יש בכך מאפיין ייחודי]

 

מעניין הסוף... יש לך מקור?חידוש


לאיזה חלק מהדברים?ד.


אה, הסוף... הנה:ד.
עבר עריכה על ידי ד. בתאריך ח' באלול תשע"ח 21:07

ויבן ה' אלוקים את הצלע, התבונן מאין לבראותה. אמר: לא אברא אותה מן הראש - שלא תהא מייקרת ראשה (מתגאה), ולא מן העין - שלא תהא סקרנית, ולא מן הלב - שלא תהא קנאתנית, ולא מן היד - שלא תהא משמשנית, ולא מן הרגל - שלא תהא פרסנית (רדופה ללכת לכל מקום), אלא מן הצלע, ממקום שהוא צנוע באדם, ועל כל איבר ואיבר שהיה בורא בה, היה אומר לה: תהיי אישה צנועה.

ומסיימים חז"ל, ואף על פי כן: ותפרעו כל עצתי (משלי א', כה) - שכולן יש בה (בראשית רבה יח, תנחומא פרשת וישב).

אסביר לך מה ההבדל:ערוצניקית
נתחיל בזה שלכולנו יש יצר הרע, כולנו נופלים, חוטאים, וחוזרים בתשובה מתישהו. זה נורמלי.

כשאדם חוטא מכוח היצר הרע - זה דבר אחד,
כשאדם חוטא בידיעה ברורה שההלכה דורשת כך וכך אבל ל"טעמו" ההלכה הזו לא מתאימה לו או לא מספיק נכונה או עוד אלף תירוצים - זה דבר אחר לגמרי.

בזה טמון כל ההבדל בין חטא לשו"ה לבין ריקודים מעורבים לכתחילה.

העיוות הזה של ההלכה; קירוב התורה אליך ולא אותך אליה, זו עיקר הבעיה.
את כל כך צודקת בשאלתך, ובתגובה הזאת היטבת לחדד אותה.ג'סיקה

זאת שאלה שאני שואלת את עצמי לא מעט, איך אנשים שחונכו לחקור ולחשוב, חונכו לערכים, חונכו על ערכי התורה,

איך הם עדיין לא חושבים בעצמם מה מותר ומה אסור ופוסחים על שני הסעיפים.

 

את יודעת, הרבה פעמים אני חושבת שזה ההבדל העיקרי בין דתיים לאומיים לבין חרדים.

אצל הדתיים לאומים הטווח הוא גדול עד רמת כמעט חילונים (שומרים רק שבת וכשרות ברמות בסיסיות והבנים שמים כיפת שקל)

לעומת החרדים שהטווח הרבה יותר הרמטי. הרמה הנמוכה ביותר שם חופפת רמה מסויימת אצל הדתיים. (פאה ארוכה חצאית ברכיים צמודה סמארטפונים) אבל לעולם לא יעברו במודע ומלכתחילה על עבירות מהתורה.

לעולם אין ריקודים מעורבים או חצי כיסוי ראש. אם אישה הולכת עם שרוול מעל המרפק זה לא מקובל, זאת בעיה אישית שלה.

וכך כל חרדי\חרדית שנכשלים בעבירות אפילו במודע - זה אינדוודואלי ולא מלכתחילה לכלל הציבור.

 

את כל המעלות שתמיד אומרים שיש בציבור הדתי לאומי ואין בחרדי - זה לא שולל את הבחירה האישית של כל חרדי שיהיה לו את אותן מעלות. כלומר, יכול בהחלט להיות ציבור לא מבוטל של חרדים אוהבי ארץ ישראל, בעלי חסד ונתינה, עם ראש פתוח, אוהבי כל יהודי באשר הוא וכדומה. השתייכות למגזר החרדי לא שוללת את התכונות הטובות שבציבור הדתי לאומי.

 

לכן זאת שאלה שאני מתחבטת בה קשות - לאן לשלוח את בתי הבכורה שעולה לגן עירייה.

ממש קשה... כי זאת האחריות שלנו עכשיו כהורים לאיזה טווח לשייך אותה...

 

מה אתם אומרים?

כוונתך לומר שהדתיים הם אנשי אמת וזה חבל.אורות מאופל
כלומר- החרדי החוטא הממוצע, ימשיך לגור בריכוז חרדי שחורט על דיגלו את קדושת המחנה, ימשיך להסתובב בלבוש חרדי שאמור לפרסם את לובשו כבן נאמן למסורת הגלות האשכנזית המתהדרת בגלגל זנבות שועלים (או כל אופנה אירופאית אחרת מהמאה ה-17), ימשיך להביע בגלוי את עמדותיו נגד גיוס לומדי תורה ויצביע למפלגת יהדות התורה, יחזיק טלפון כשר בהשגחת רב זעליג קארצענקופף, ובמקביל יחזיק טלוויזיה עם כבלים מוחבאת היטב בחדר השינה, יחזיק סמארטפון מלא תכנים מזוהמים, יגנוב מהמדינה עשרות אלפי שקלים ע"י רישום כוזב כאברך, ימלא את הנפש בטראנסים רועמים שקיבלו מילים מגויירות כעלה תאנה לתרבות מעוותת ויביא פארונסע מכובדת מהחזקת ארבעה גמ"חים מעלימי מס.

הדת"ל לעומת זאת יגיע לכיתה י' לישיבה/אולפנה עם פנימייה רחוק מאמא ואבא, חופשי לנפשו, יביא לידי ביטוי את עצמו בלימוד חסר חיים בישיבה קטנה/טיולים ללא הפסקה בישיבה חקלאית-תורנית-סביבתית-צמחונית/ יישן במיטה כל היום ויתדתל"ש להנאתו, ובהתאם לצורה שיסגל לעצמו בסוף התיכון יבחר את הצעד הבא בחייו, ועל פי שניהם יתחתן, יבחר מקום מגורים, יצביע, ינהל אורח חיים מותאם ל'שיטתו' ויחנך את ילדיו.

כלומר- החרדי בטוח שכל הזמן מסתכלים עליו ולכן מחביא היטב את חטאיו, ולא מתעניין באותו אחד שאין מחבואים מלפניו, והלייט מת על אלוקים, גם אם זה בא לידי ביטוי בהנחת תפילין ממולמלת 5 דקות ביום ולימוד קבוע ב'ותן חלקנו'.

אז מה ההתלבטות, בעצם?
כוונתי שונה בתכליתג'סיקה

גם דת"ל שרוצה לחטוא יסתיר את חטאיו, תאמין לי.

 

כוונתי היא - איזה גבול התחלתי להניח לילדי, עוד לפני שיש להם בחירה חופשית.

בחורה חרדית שרוצה להתמרד - תמתח את הגבול עד גבול מסויים

ואילו בחורה דתית לאומית שתרצה להתמרד - תמתח את הגבול עד להשקה עם חילוניות.

 

אני מדברת על הטווח.

יש להן טווחים אחרים לשחק איתם.

 

הבנת?

מה פירוש "עד גבול מסויים"?ברגוע
אין חרדים שחוזרים בשאלה?

נכון שיש יותר חוזרים בשאלה בציבור הדת"ל.
אבל לדעתי לגבי החינוך, זה לא נכון לבחון את הציבור הדת"ל כמקשה אחת, יש בו הרבה זרמים. ואם בוחרים בציבור התורני (חרד"לי) האחוזים שנשארים דתיים תורניים לא פחות מבחינוך החרדי.
השאלה כמה אחוזים מהציבור הדת"ל משתייכים לזרם החרד"לי..ערוצניקית
למה זה משנה?ברגוע

את בוחרת לאיזה זרם להשתייך.

 

ואני חושב שהאחוזים הולכים וגדלים.

אז טענתך בעצם-אורות מאופל
כמישהי מתלבשת לא צנוע- היא לא עושה את זה מתוך קילקול מוסרי שיש לה, אלא מתוך השקפה לייטית אידיאולוגית מובהקת, שלא רואה הכרח בקיום *כל המצוות*, אלא לפי הרמה המוסרית הפרטית (אידיאולוגיה שאיתה את לא מסכימה).
כשאדם תורני מרכל- הוא יודע שאין שום הצדקה למה שהוא עושה, מכיר בסילוף הנפשי שאותו הוא פועל במו ידיו, ואף על פי כן ממשיך וברגל גסה דורס את כל הנ"ל וחוטא.

אז לא הבנתי מה באת לומר...
זו תכונה מעניינת מאוד בציבור שלנו,לך דומיה תהילה
להרגיש אשמה על ששמנו לב לאשמה של מישהו אחר.

חוץ מזה שבאמת יש מדרג בין חומרות של עבירות.
מצד אחד אני יכולה להזדהות*בננית*
עם ההזדעקות על חוסר הפרופורציות,
ומצד שני הייתה לי תובנה שעזרה לי להבין...
באיזה שהוא מקום, ההערכה כלפי קיום מצווה כזו או אחרת נובעת מההקרבה שהיא דורשת מאיתנו. נדמה לי, שצניעות זו מצווה שנמצאת בדירוג גבוה. אמת שגם לשון הרע, אם כי הקושי שלה הוא יותר בתמידיות שלה ובחוסר שימת לב, לעומת צניעות שלרוב מתייחסת לבחירה קבועה שמקדישים לה תשומת לב. הקושי שלה הוא בעמידה מול עצמי ומול החברה.
מכאן חוסר הפרופורציות, אולי.
(ויש לציין שבאופן אישי חשובות לי מאוד המצוות שאדם דש בעקביו. לא יודעת לומר אם מצליחה אבל משתדלת)
היי את!קוד אבל פתוח
שלום
את מסבירה טענה הפוכה לשיטתך.אורות מאופל
לקנות בגד לא צנוע לוקח 5 דקות (טוב, אם מדובר בנשים צריך להכפיל את זה בחזקת 3..)
לדבר לשון הרע זה עניין יומיומי, שנקבע על פי רמת טבעיות האמונה והתורניות שספגתי לתוכי.
ממילא לשון הרע היא מדד טוב הרבה יותר לרמת תורניות אורח החיים בכללו.
השאלה היא כמה זמן לובשים את הבגד ולא כמה זמן לוקח לקנות אותוג'סיקה

חחח זה היה מצחיק לחשוב על זה

אתה טוען שהתמידיות היא הקשה יותר*בננית*
ואני טוענת שלא פעם ההקרבה החברתית היא הקשה יותר
אין לך איך לשפוט את המציאות בצורה אחרת.והוא ישמיענו
זה עצוב וזהו. בדיוק מה שכתבת.

לדון לכף זכות לדעתי במקרה הזה ובמקרים דומים יהיה לחשוב שהאנשים האלה לא למדו, או גדלו במשפחות ובסביבה כזאת שלא בקיאה או הולכת בהכרח ע"פ ההלכה, ומן הסתם גם ההורים שלהן הם כאלו. ולכן יצא מה שיצא. ומה שיצא ממש לא מעודד.

אבל אי אפשר להפוך חושך לאור ולהגיד שהם הולכות על פי ההלכה. כי הם לא, נקודה. זה כבר לא יהיה לימוד זכות אלא עיוות האמת
התשובה הנכונה והמדוייקת ביותר.ג'סיקה


תודה!והוא ישמיענואחרונה
לא בא לי על הדיון הזהענבל

בס"ד

 

אבל אם הייתי מגיבה רק תדעי שהייתי מגיבה שונה בתכלית השינוי מהמגיבים פה לפחות לגבי חלק מהסוגיות. 

אין עמדה מגובשת מאחורי זה.לך דומיה תהילה
ככה זה וזהו.
זאת האווירה בארץ ובעולם, זה חודר ונוצר רפיון (בזה ובתחומים נוספים).
בגדול,גמני
עבר עריכה על ידי גמני בתאריך ח' באלול תשע"ח 09:52
לכאורה זכותו של כל אדם לקרוא לעצמו דתי, במיוחד כשיש את דת האתאיסטים ואת דת שלום עכשיו ואת דת הטבעונים.

אפשר לחלוק על איזה *סוג דתי הוא, אורתודוקסי, אולטרה אורתודוקסי (כינוי לדתיים וחרדים בהתאמה), אורתודוקסי "מודרני" ואפילו קונסרבטיבים שחלקם מנהלים אורך חיים ממש דתי אם כי לא בדיוק אורתודוקסי.

הדרך לדון לכף זכות במקרים כאלה היא להגיד 'אני לא יודע כלום ויש עוד הרבה דברים שאני יכול ללמוד, וסייג לחכמה שתיקה' ובעז"ה עם הזמן להצליח להבין יותר טוב את החלקים באמת שכרגע נסתרים ממני.
שכחת שיש גם רפורפמיםג'סיקה

אבל האם אפשר לדון אותם לכף זכות אם אומר:

"הם נוהגים בניגוד לדעת תורה כי הם משתייכים לחוג הרפורמי ואני לא מבינה כלום ולא יודעת כלום" 

??

 

אם כבר, כמו שמישהו כתב לפני, אפשר לדון כמו שדנים חילונים - הם נולדו למציאות הזאת וגדלו בה.

אך מה ההבדל בין חילונים לדתיים?

שחילונים לא חונכו לחקור את התורה, לא חונכו שיש אלוקים בשמיים שהם מחוייבים אליו.

ואילו דתיים על כל גווניהם חונכו להיות כפופים לחוקי התורה ולאלוקים!

חונכו לערכים, לחשיבה, לחקירת האמת!!! וזה מה שמפריע פה, זה מה שמעלה תהיות ואת שאלת ה-"איך"

איך אף על פי שהם חונכו כך הם עדיין פוסחים על שני הסעיפים.

 

זה בדיוק העניין,גמני
שברגע שאני מבין שאני לא יודע 'איך' - אני צריך קודם כל להודות בזה ש'הנה אני לא יודע הכל - עובדה' ואח"כ להתחיל לצאת ולחקור.
ברגע שאדם עובר על עבירה מהתורה - אין צורך לחקור כדי לדעתג'סיקה

אין צורך לחקור כדי לדעת שזה לא בסדר.

הוא פשוט עבר על מצוות עשה או לא תעשה מהתורה, נקודה.

אפשר לדון לכף זכות שהם לא מספיק מודעים לחומרת המעשה שלהם,

או לא יודעים טוב מה זה יהודי.

מה יש לחקור?

בין אם אני יודעת הכל, ובין אם איני יודעת כלום.

אין מה לחקור. 

עבר על עבירה - עשה דבר רע.

זהו.

חחח מודעות עצמית ל'ג'סיקה'. עבור.גמני
תחליטי האם את יודעת הכל (כמו שכתבת בשורות הראשונות את דעתך הנחרצת) או שלא. את לא שמה לב בכלל למה שאת כותבת.

ובהרחבה, אני רק אתן דוגמה על אדם שחוזר בתשובה, גם הרב הכי גדול וצדיק יגיד לו לעשות את זה לאט לאט ולא במכה, ואם יש לו 2 מצוות והוא מתלבט ביניהם ולא מצליח מבחינה נפשית אז שיעשה רק אחת.

את מבינה? הנה דוגמה למשהו שלא ידעת.

כלומר, שוב, אם את מבינה שאת לא יודעת הכל אז צריך לשתוק וללמוד (סייג לחכמה שתיקה), ואם את טוענת בהחלטיות שאין מה לחקור על בן אדם שעבר עבירה - ממילא את טוענת שאת יודעת הכל.
יש המון מה לברחיב בנושאהנחש המקסים
אבל המטרה שלנו היא אחדות בעמ"י.
וכשנכנסים להגדרות לא תמיד זה מועיל.
ב"ה אנחנו במדינת היהודים ולא במידנת החלונים/ הדתיים.
שכולנו יהודים זה ההנחה שצריכה להיות.
מפה זה רק קירוב ודיבוק חברים.

וכמובן שאם מתייחסים למקרה ספציפית זה באמת קצת מתסכל עם זאת צריך להבין את המקום שכל אחד בא ממקום שונה משפחה/חברים/סביבה וכו'..
וכל אחד עושה את הבחירות שלנו לפי מה שהוא יודע וחווה.
פשוט לדעתי צריך להסתכל במה הם טובות יותר.ואיפה החוזקות שלהן.
לפעמים באמת 'דתי' נתפס כאחד ששומר שבת כשרות וצניעות.
הרבה פעמים באמת מסתככלים על ההגדרה של דתי של אחד ששומר את כל המצוות..וזה לא בהרכח נכון.כי אין מושלם.
לכל אחד מאיתנו יש את החוזקות והחולשות שלו.
לכן אני חושב שכל אחד צריך להסתכל עליו שהוא קודם כל יהודי.וכל אחד נולד למציאות שונה.
ופשוט לקבל את המקום ולמצוא את החוזקות בכל אחד.
נכון לפעמים שמקדשים משהו זה מרגיש אבל שוב ךנסות לראות מאיפה זה מגיע ולא לשפוט אחר האחר כי בקום אחר אנחנו לא עושים את שנדרש.
כי גם יהודים הם, מסתבר, בני אדם.א-לדהיד
ובכל סט ערכים וחברה ערכית יהיה רצף, ויהיו אנשים בקצוות של אותו רצף, וגם הרבה באמצע. כל אחד מסיבותיו הוא. לא הבנתי מה מזעזע בזה, זו מציאות שתמיד הייתה ותמיד תהיה.

מלבד עיקרון הרצף, ישנו עיקרון הפרשנות; ברור לך שיש אנשים ששואלים אותו דבר עלייך ועל האמונות שלך; איך את מעיזה להגדיר את עצמך "דתיה" כשאת פועלת לגמרי הפוך מהצורה בה נצטווינו לפעול? מזעזע.
(כמובן שלא באתי להטיל ספק בדתיותך, השאלה היא לצורך המחשה נטו).

חוץ מזה, צריך לזכור שהזרמים ביהדות לא חפים מ'מצוות' ו'מנהגים' חברתיים נטו. מי שתלך עם חצאית ארוכה בלב שכונות מסויימות בירושלים, תיחשב ללא צנועה, בעוד שבשכונות אחרות או בישובים כאלה ואחרים תיחשב סבבה לחלוטין.

כל זה מוביל אותי למסקנה שההגדרה העצמית כ"דתי" אף פעם לא תהיה נטולת הקשר חברתי/אישי, ולכן לא רלוונטית לחיי כהוא זה, מלבד הצורה בה אני מגדירה את עצמי (ואולי את הקרובים אליי).
כף זכות. לא לימדו אותם מה זה להיות יהודי באמת.מבקש אמונה

הכרתי הרבה כאלה בעברי החילוני.  ובלי להעליב, אבל כולם היו מהדתי לאומי... 

(ברור שהיו גם כמה מהחרדים שבבניקים בחבר'ה, אבל ראיתי שהם תמיד יודעים שהם לא בסדר וזה אוכל אותם.)

 

ולפי השיחות שהיו לי איתם, הבנתי כבר אז שהם רואים את עצמם כתקועים בתוך מערכת מבאסת של איסורים

שכמה שיותר ימצאו בהם פירצות כך ינעם להם בעולם הזה

תוצאה של חינוך לפשרנות.. זה המסר שהם קיבלו, וזה מה שיוצא.

 

 

בנוסף, לדעתי, צריך לומר "שומר תורה ומצוות" או להפך..

לא דתי, ולא כל מיני קשקושים שאנשים מתחבאים מאחריהם.

סודות בחוות?צמר-ארד

סתם מעלה פה נושא..

תגידו יש פה עוד מישהו

שבמקרה יצא לו להתעסק בחוות

עם בעלי חיים וגילה סודות?

למשל עם כבשים..

איך החייה הזו מתפקדת

ומתנהגת כחלק מעדר

כל מיני תכניקות וטריקים?

תיוג שעולה בדעתי שמתמצאפ.א.
יש"ע חסום פהחסום לשעבר

כבר כמה שנים טובות

אז תתווך לו את הדברים… מניח מה שאתם מכירים …פ.א.

הכל נמצא בויקיפדיהרקאני

אין איזה סודות כמוסים שלא ידועים

תשאל את גיפיטי

ממה להתפלא?רקאני

תן איזה סוד גדול שנודע רק לבעלי החוות

(מכירה חוות מקרוב, לא מכירה סודות כאלה)

לכל חווה יש את הסודות שלה.חסום לשעבר

איפה מחביאים את המפתחותעיונית

מה הקוד לשער...

סודות שרק כשאתה ממש בעניינים אתה מגלה

חחח גדולצמר-ארד

נורא פשוט: דררר, דרר, בעהאאאחסום לשעבר

ומה לגבי הפרות?קעלעברימבאר

חת שתיים שלו ארבע, דרררהאאא דרהההאאחסום לשעבר

כשיגיעו פרות נטפל גם בהםצמר-ארד

זה לא סודותנפשי תערוג

זה פשוט דרך התנהגות של בעלי חיים

צריך לעבוד איתן כדי להכיר את הההתנהגות שלהן

נגיד כבשים,

זאת בדרך כלל חיה די פחדנית (חוץ מהזכרים בתקופות היחום)

שהולכת כעדר,

לכן אם "תשכנע" חלק מהן ללכת במסלול מסויים או למקום מסוים

יהיה הרבה יותר פשוט "לשכנע" את השאר כי הן פשוט ילכו אחריהן

בתקופות היחום עדיף להפריד את הזכרים השליטים משאר העדר (חוץ מנקבות שרוצים להרביע, גם אז עם זכר אחד)

כי הם עושים מלחמת נגיחות ששאר חברי העדר יכולים להפגע, במיוחד שכולם נמצאים בדיר אחד

ואמר לי אבא שלי, שבדרך כלל גם הזכרים לא נוטים לנגוח בבעלים

אם גודלו אצל הבעלים האלה מאז היו טלה,

לעומת זאת, אם הגיעו כבוגרים לעדר, הם "עושים תחרות" עם הבעלים ויכולים לנגוח בו

כבש נוגח על ידי ריצה אליך ונגיחה חזקה

לעומת תיש, שנוגח הרבה פעמים בלי ריצה

אלא עומד על 2 רגלים אחוריות, ונוגח

גם עז נקבה נוגחת, הרבה פחות מהתיש אבל יכולה לנגוח אם מרגישה מאוימת ממש או כדי להגן על הגדי

גם כבשה נוגחת כדי להן על הטלה

אבל זה נגיחות קלות לעומת הזכרים

אז אתה אומר...צמר-ארד

שצריך לשמור מהם דיסטנס?

שלא ייתפסו אומץ?

דיסטאנס ממי?נפשי תערוג

מהכבשים?

סודות.. חח...נתקה

אממ...

גם אבל בגדול נראה

שבנוסף לידע..

יש גם את הצד המנטאלי

שזה רק מי שנמצא יודע

לכן זה סוד

יוצא לי מדי פעםלא המשוגע היחידי

כשמוציאים מרעה פעם ראשונה מגלים שהבטוי כבשה בעדר זה לא רק סטיגמה,

אבל לא כל כך מגניב כמו שזה נראה לפעמים.

וואללה מסכים איתך..נתקה

כילו בשלב מסויים אתה

מתבונן ואומר לעצמך..

אוקיי אני גם כזה?

זאת הייתה כוונת המשורר?

שמע צמר...נתקה

מסתבר שיש פה לא

מעט רועים ככה שזה כבר לא ממש

סודות בחווה נאמר זאת כך

אולי זה סוד של כל הרועים

ביחד

כן חח עוד נראה..צמר-ארד

כולם פה חאפרים

פפפפחסום לשעבראחרונה

קשוט עצמך תחילה ירקרק

האמתצאצא

אני לא חושב שזה משהו שאפשר להסביר....

אחרי שעות על גבי שעות של מרעים,

אחרי שאתה במשך תקופה ארוכה מוציא את העדר,

אז לאט לאט לומדים את הסודות

זה כל עדר והסוד שלו,

כל עדר ואיך שרועים אותו

אין נוסחה

עד שאתה הופך להיות חלק מעדר

נסיון זה תמיד טובצמר-ארד

אני חושב אבל

שכמו שכל דבר אפשר לעשות טוב

ואפשר לעשות יותר טוב

ככה גם בעבודה הזו

יכול להיות רועה שכל הזמן

ינסה ליצור "שליטה"

והוא לא טפס את הנקודה של

שליטה מתוך רוגע

ברורצאצא

זה בדיוק מה שבאתי לומר.

אתה לומד לשלוט בנחת

אתה לומד אותם

הם לומדות אותך

שליטה בלחץ רק מבלבלת את העדר

שרצים אחריהם משגעים אותם משאירים אותם בדיוק איפה שאתה רוצה וכ''ו זה לא שליטה

אתה לומד ללכת איתם הם לומדות מה אתה רוצה בלי שתצתרך להשתגע

וואוו כמה תשובותצמר-ארד

מה עושיםפצל"פ

עם דיכאון מוצ"ש חורף?🙈

צא להליכה ולגינת כושרמשה

בטח, כשהכל רטוב מבולבלת מאדדדד

את הולכת יחפה או שיש לך נעליים?משה

כלומר, אני הולך עם סנדלים אז אולי זה שיקול (לא באמת, יצאתי לאוויר הפתוח אתמול והיה לי נפלא אחרי כן).

דיברתי על גינת כושרמבולבלת מאדדדד

המתקנים רטובים... גם לא כיף וגם עלול להיות מסוכן. אתה יודע מה האישה תעשה אם תחזור בבגדים רטובים ומלאים בוץ??

זה נכוןמשה

(אבל על אחת מהגינות אצלנו לא, כי יש שם הצללה שמועילה לגבי חלק מהמתקנים בגשם).

לגבי האישה, אני מבין שאת בתור אישה יודעת מה את תעשי לX אם יחזור מלא ברטוב ובוץ. אצלנו אני משער שיעטפו אותי בשקית אשפה כל הדרך לאמבטיה.

פחותפצל"פ

זה נראה לי רק יגביר לי

למה דיכאוןזיויק

כמאמר השירפצל"פ

למה לא כל יום שבת?

סתם זה קשה המעבר הזה משבת המלכה לשבוע העבודה

נכון. יש כזה דבר. אולי בגלל שהנשמה היתירה יוצאתנחלת

מה עם עוגת גבינה עם כוס תה/קפה? תשבץ הגיון? להכין עוגיות עם שוקולד? ספר נחמד ולא עצוב שמכינים

לעת כזאת? סחלב חם? טילון? ... משהו טעים, לשבת עם זה עם ספר או מוסיקה

אהובה....זה מרגיע.

,

אוקי זה באמת בעיה מובניתזיויק

תנסה לתפוס את מוצש כהמשך שבתקעלעברימבאר

הגזמתם.. אין כמו מוצ"ש של חורף כששבת יוצאת ב 17:004ne1

בערב

משחק כדורגל, כדורסל, כושר בגינהסוגשל חרדיאחרונה

אתם חיים את החלום?ניגון🌿

אני חי ברמת חיים הרבה יותר גבוהה מדוד המלךאריק מהדרום

אז אפשר לומר שכן.

איך בדיוק?כְּקֶדֶם

בימי דוד המלך הייתה שכינה

הייתה נבואה

היה מלך צדיק

אם מבחינתך רמת חיים חומרית > חיי אמת

זה סדרי עדיפויות שהם בעוכרנו כתוצאה ממציאות ירודה.

יש כאן הנחת המבוקשפשוט אני..

אתה מניח שהדברים שכתבת גורמים לאנשים להיות מאושרים, להרגיש שהם ''חיים את החלום''.

בפועל, אין שום סיבה להניח שזה היה כך.

היו אז מלחמות, רעב, מגפות, מי שלא עבד יומיים לא היה יכול להביא אוכל למשפחתו ביום השלישי.

החיים אז היו רחוקים מאוד מאוטופיה, גם אם הייתה שכינה ומלך צדיק.

מצב הרוח של יהושע בן אחיקם מהגליל (דמות שהמצאתי) הושפע פחות מהמלך הצדיק והשכינה, ויותר משנות בצורת ומגפות.

מסכים חלקית.קעלעברימבאר

גוף בלי נשמה זה לא שווה, אבל גם נשמה ללא גוף לא שווה.

מכיוון שלא חיינו אז קשה לדעת מה היה מצב הרוח של אחיקם בן יהוזבד.

בכל מקרה מסכים איתך שזה שאז היה רעב לא אומר שכיום לא רע בגלל גלות השכינה

דוד חי בזיהום אוויר פקקים ובניינים שמסתירים שמים?קעלעברימבאר

ומשטחי בטון ואספלט וסירנות אמבולנס מעצבנות?

וואי יצא לי עין רעה...

ב"ה לא חסרים מקומות לגור שאינם נוף עירוניפ.א.

שני הדברים שהכי שונים בין תנאי החיים של פעם והיום, ובאמת רחמנות עליהם שחיו אז - מים זורמים בבית וחשמל.

תודה! התכוונתי, מוסיקה אהובה!נחלתאחרונה

לגבי פאפוס, חברתי ששהתה שם לא זכרה פרטים על בית הדירות וכו' (היתה שם קצת מזמן)

אבל אמרה שאפשר לארגן טיול עם קבוצה נוספת של ישראלים - להרים. אמרה שמעניין

שם. גם ללגונה הכחולה וכו. מאוד נהנתה מהמקום וממליצה. סליחה שאין לי פרטים

מדוייקים יותר, אבל בטוחה שAI יספק הכל..... שיהיה הכל - הנסיעה, החזרה והשהות -

בשלום.

(לזכור שנוהגים שם משמאל).

בשלב הנוכחי של החיים - כןפ.א.

מגשים ומממש, כיום, ובע"ה בשנים הקרובות, שאיפות גדולות שהיו לי על מה שאעשה בשנים הראשונות אחרי סיום הישיבה התיכונית.

כרגע לא.קעלעברימבאר

מקווה שבעזרת ה' בעתיד כן

אמןניגון🌿

מה זה בשבילך החלום?

משו פנימי יותר או חיצוני- שיהיה לך עבודה טובה וכו'?

או בית מקדש

מעניין אותי

מה זה אומר? הדרך או היעד?ט'

אני חיה בדרך של הגשמת חלומות קטנים שמצטברים למשהו גדול.

את היעדניגון🌿

לחיות כשתמיד ישלך מטרה או חזון מול העניים

החלום = היעד?ט'

אם לעבוד כל יום כדי להגיע אליו אז כן, אני חיה את החלום.

כן,טאבי

אני ישן המון ולכן מבלה זמן ניכר בחלומות.

זה גם טוב(;ניגון🌿

לפחות תחלום חלומות עם משמעות שתרגיש 😂

ב"ה כןLavender

ב"ה כןהמקורית

כן, ב"ה 🙂אלישבע999

בית נאה, משפחה נהדרת, פרנסה טובה, סביבה קהילתית מדהימה

ואו כיף לשמועניגון🌿

אז את מרגישה שהגעת לאן שחלמת?.. וזהו?

אגבניגון🌿

אני לא ממש מרגישה שחיה את החלום עכשיו

נגיד ש כל יום, כל יום ליסוע לאולפנה וללמוד...

ובסדר אפשר גם להתנדב קצת

אבל עדיין...

לא מרגישה שחיה עם הרבה משמעות וחזון, כזה החיים זורמים ומתקדמים כל הזמן

ו...

מבאס קצת לחיות ככה

לא?

יש חלומות גדולים ויש חלומות קטניםאלישבע999

אפשר לומר שב"ה שהחלומות הגדולים של גיל הנעורים ושנות הרווקות - התגשמו.

מרגישה שהגעתי אל המנוחה והנחלה, למקום קבוע ויציב בחיים - ועדיין יש חלומות ויעדים לשאוף אליהם ולעשות את ההשתדלויות להגשים אותם

ואת - את נמצאת כרגע בשלב מאוד מוקדם של החיים הבוגרים שלך.

את כרגע בשלב של הגשמת חלומות שאני מכנה חלומות קטנים: לסיים בהצלחה את האולפנה, לעבור את בחינות הבגרות בצורה טובה, לבחור מקום לשירות לאומי, וכנראה גם מידי פעם מוטרדת וחושבת מה תרצי לעשות עם עצמך כשתהיי גדולה…

והגשמת החלום הכי גדול, נישואין והקמת משפחה… גם זה יגיע בע"ה

בגדול כןזיויק

שואף ליותר בע"ה

הגשמתי כמה וכמה חלומות בעולם הזהמשה

יש עוד. נתקדם ונגשים גם אותם לאט לאט.

אבל יש טוויסט: הגשמת חלומות הופכת אותם לארציים עם חסרונות. חלום דמיוני לא מכיל כאלה.

לפעמים חלום ממומש עולה על כל הצפיות לטובה.קעלעברימבאר

למשל חלום ששואפים אליו אך חוששים מתופעות שיתלוו לו וכשהחלום מתממש כל החששות מתבררות כתעתועים.

או למשל אני מכיר אנשים שאכן חלמו להתחתן, אך רק אחרי שהתחתנו אמרו שאילו היו יודעים איך זה מרגיש היו עושים זאת הרבה לפני, אבל החלום היה מעורפל לפני כן לכן לא דחפו לזה

חתונה זה חלום של הרבה אנשיםמשה

התוצאות באמת יותר מגוונות.

זה יכול להיות הרבה דברים:קעלעברימבאר

חלום לרזות, להגמל מהתמכרות, להסיר מידות רעות, להשתחרר מתלות, לצאת מאזור נוחות כובל וכדומה.

הרבה אנשים שעשו זאת אמרו שאילו היו יודעים עד כמה זה טוב לפני, היו עושים זאת הרבה לפני, אלא שהחלום היה מעורפל.

או איך נאמר "טעמו וראו כי טוב ה' ". ידענו שהוא טוב עוד לפני, אבל רק אחרי שטועמים יודעים כמה

זה נכוןמשה

מבקשת עזרתכםנחלת

היות ואני מאוד אוהבת לדבר (גם בכתב) , אני מוצאת עצמי נגררת לשיחות

שלא עוזרות לי לשמור על גבולות. ועקב היותי פטפטנית חסרת תקנה,

קשה לי לעצור את עצמי.

אנא, עזרו לי. אל נא תפנו אלי באופן פרטי. רק דרך הפורום.

תודה רבה לכם!

לבנות - מותר.

אני גם מנהל שיחות שאני נגרר אליהן עם הקולות בראשדי שרוט

שלי.

זה קול של גבר והוא מדבר באכדית אז אני צריך מתרגם.

הבעיה שהוא תמיד מנצח אותי בויכוחים.

בהצלחהארץ השוקולד

רק שימי לב שלא כל ניק הקורא לעצמו אישה היא בהכרח אישה במציאות

א-ברוך! אז איך אני אמורה לדעת?נחלת

מפחיד. כמו סרט אימה. אם אתה מכיר מישהו כזה בפורום, לא חושבת שזה לשון הרע אם אדע את השם. זה לתועלת. תודה רבה!

לא ניתן לדעתנפשי תערוג

ולכן אל תדברי עם אף אחד/ת בעניינים שלא עושים לך טוב.

^^^ארץ השוקולדאחרונה

סדר הבחירות:קעלעברימבאר

שבעה ימים קודם הבחירות מפרישין את הבוחר מביתו , ביקש להתנמנם, שולחים לו סמס ושיחות מראשי מפלגות ואומרין לו: "אישי הבוחר, עמוד והפג על אחוז החסימה!"

שחרית מעמידין אותו בשער הקלפי ומעבירין לפניו דוכני סיעות כדי שיהיה רגיל.

מסרוהו זקני מפלגות לזקני ועדת הבחירות, והשביעו אותו :

אישי בוחר גדול, דע לפני מה אתה נכנס, לפני קודש הקדשים של הדמוקרטיה, משביעין אותך שלא תשים שני פתקים. הוא פורש ובוכה והם פורשים ובוכים.

נציג ועדה היה בודק ברשימה עד שמגיע לשמו.

והמשקיפים והעם העומדים בהמתנה כשהיו שומעים את השם מפורש יוצא מפי הנציג היו מהנהנים בראשיהם ואומרים לו: כנס.

בא למקום שעמד ונכנס למקום שנכנס, והלך עד שעבר את הפרגוד ונכנס מעברו.

וכך היה מונה: א ב ג ד ה ו ז ח עד שמגיע ל ט.

היה נוטל פתק לא מן החדשין וחא מן הישנין אלא מהממוצעין והיה ממתין עד שיתמלא כל החדר בוחרים.

והיה מתפלל תפילה קצרה שלא להבעית את הממתינים: יהי רצון שלא יעדי עביד שולטן מדבית נתניהו.

בא למקום שעמד והלך למקום שהלך, והיה עומד אצל הקלפי.

משקיף בן גביר מימינו ומשקיף גולן משמאלו.

אם בחר בימין, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה ימינך!

אם בחר בשמאל, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה שמאלך!

טרף בקלפי ושלשל מעטפה.

ויום טוב היה עושה לאוהביו בצאתו בשלום מהקלפי בלי פגע.

אמת מה נהדר היה בוחר גדול.

אשרי העם שככה לו.

חחח... יפה מאוד ומצחיקנקדימון

לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.

מעתיק ושולח הלאה

יפה מאוד ומשעשעארץ השוקולד

ובאמת זו זכות היסטורית עצומה להצביע במדינה יהודית

לא מבין מה כזה זכות היסטורית להצביע.קעלעברימבאר

הייתי מעדיף מלכות בית דוד במדינה. הבחירות זה כלי טכני לדעתי. אבל נכון שאם כבר צריך להצביע זה זכות לקחת חלק בהחלטות המדינה שהיא יסוד כסא ה' בעולם

הזכות לבחור כיצד המדינה שלך תתנהל היא זכותארץ השוקולד

אצל מלכי בית דוד היו טובים והיו רעים, הנתין מהשורה לא יכל להשפיע. לעומת זאת כיום, לנו יש את הזכות להשפיע.

האם אתה בעד מלכות בית דוד גם אם המלך היה מגיע ממפלגה שאתה לא אוהב?

אם לא, כנראה התשובה ברורה למה זה זכות

זו זכות כמו הזכות שלי להצביע בוועד בית.קעלעברימבאר

יש שני מובנים למילה "זכות". זכות במובן של זכויות אדם או זוכיות משפטיות, וזכות במובן של דבר נחשק וחשוב ששוה לזכות בו. כשאומרים "זכות היסטורית" מתכוונים לשני (אלא אם כן במשפט "לעם היהודי יש זכות היסטורי תעל הארץ")

מה ה"זכות ההיסטורית" פה? ואיך זה קשור למדינת יהודים או מדינה אחרת בעולם?

ברור שזה השניארץ השוקולד

איך אתה לא מתרגש מהיכולת להשפיע על המדינה היהודית בה אתה חי?

אלפי שנים של עם ומתוכם רק מאות בודדות עם ריבונות וכאן יש לנו הזכות לבחור איך המדינה תתנהל

מתרגש מעצם קיום השלטון. מהעניין להשפיעקעלעברימבאר

עליו זה נחמד, אבל לא יותר מדי. מי אמר שאני בכלל צריך להשפיע עליו עקרונית, אם לא הקטע הטכני של דמוקרטיה כשיטה הכי טובה טכנית?

אני כן חושב שלא במקרה ה' גלגל שיש דמוקרטיה כדי שכל פרט ישתתף בהכרעות, אך זה חזי לאצטרופי ולא העיקר. כשם שאני לא מרגיש חסר שאני לא משתתף בפסיקת ההלכה, כך לא רואה צורך מחייב להשתתף בהכרעות הפולטיות אם זה לא היה כורח המציאות הטכנית.

ב. היו 1050 שנה של ריבונות. חשב כמה זמן היה מיציאת מצרים עד חורבן בית ראשון, וכמה מחנוכה עד הורדוס

אני שמח וחושב שזה מדהים שאני זוכה להשפיעארץ השוקולד

ב. איך 1,050 שנה?

תקופת השופטים ממש לא הייתה תקופה של עצמאות, כמבואר בספר שופטים על השליטים האויבים שהציקו.

מימי שאול ועד חורבן הבית לפי הכתובים 452 שנה. (וחלק גדול מזה כשתי ממלכות)

מלכי חשמונאי שלטו מ-142 ועד -63 שהגיע פומפיוס, שזה 79 שנה.

אנחנו בשנה ה79 למדינה.

סך הכל 630 שנה.

העלאת מס אינה אובדן עצמאות.קעלעברימבאר

אחרת היה צריך לקבוע חג על יציאה מעבדות לחירות בימי שאול כשמרד בפלשתים.

צדקיהו מלך בממלכה יהודית

תשלום מס למדינה אחרת זה כפיפותארץ השוקולד

והיא לא עצמאות.

כללתי את צדקיהו בתקופה שדיברתי.

הנה נחמיה ט להקעלעברימבאר

ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאינו ולאבתינו ולכל עמך מימי מלכי אשור עד היום הזה. ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו. ואת מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם. והם במלכותם ובטובך הרב אשר נתת להם ובארץ הרחבה והשמנה אשר נתת לפניהם לא עבדוך ולא שבו ממעלליהם הרעים. הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתתה לאבתינו לאכל את פריה ואת טובה הנה אנחנו עבדים עליה. ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו בחטאותינו ועל גויתינו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדלה אנחנו.

מכאן רואים שלפי עזרא ימי סוף בית ראשון נקראים עצמאות (והם במלכותם מרדו בך), בעוד ימי הפחה של יהודה בימי נחמיה לא נחשבים עצמאות ("הנה אנחנו עבדים", ובעזרא ט ט : ועתה כמעט רגע היתה תחנה מאת י-הוה א-להינו להשאיר לנו פליטה ולתת לנו יתד במקום קדשו להאיר עינינו א-להינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו. כי עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזבנו א-להינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת לנו מחיה לרומם את בית א-להינו ולהעמיד את חרבתיו ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלם.). וכן בחזל: "אכתי עבדי אחשוורוש אנן".

ב. אם העלאת מס היתה נחשבת שעבוד מלכויות, אז כל פעם שיצאנו משעבוד מס היה צריך לקבוע חג כי צריך לקבוע חג והלל על יציאה מעבדות לחירות, כלומר היו לנו 30 חגים וימי הלל שהיה צריך לומר. עצם זה שאין, משמע שזה לא נחשב. וכן חזל על דברי ירמיהו "הנה ימים באים ולא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות" אומרים חזל: "שיהא שעבוד מלכויות עיקר ויציאת מצרים טפל לו" משמע שביציאת מצרים עד החורבן יצאנו משעבוד מלכויות, וחוץ מימי חנוכה לא יצאנו משעבוד מלכויות עד שהיציאה שתהיה בעתיד לפי חזל (קרה בתש"ח) אחרת היה צריך להזכיר לא רק את יציאת מצרים אלא כל מאורע מבין עשרות המרידות בגובי המסים.

ג. עצמאות לא חייבת להיות 100 אחוז כדי להחשב עצמאות. מספיק עצמאות ברוב הדברים אבל כפיפות בחלק קטן כמו העלאת מס. מה שנקרא ממלכת חסות לעומת פרובינקה.

ד. זו טעות נפוצה שנובעת מכך שבעת המודרנית יש עניין של בינאריות של "מדינה/לא מדינה" מאז שיש עניין בהכרה בינלאומית לקיום מדינה מאז שלום וסטפליה ב1648 (ובסוף מדינות לא אמתיות שנשמרות בטחונית בידי מדינה אחרת כמו מונקו נחשבות קיימות על המפה, או סן מרינו שדה פקטו כמעט לא מתפקדת כמדינה באמת חוץ מעניינים כלכליים). בימי קדם זה שמדינה מעלה מס למדינה אחרת לא הפך אותה ל"לא ממלכה קיימת"

א. כך ספרתי גם.ארץ השוקולד

ב. על מגילת תענית שמעת?

היו ימים שחגגו שכבר לא חוגגים היום כי אין המשך למה שהיה.

ג. מדינת חסות היא לא עצמאות ואם אתה לא מבין את ההבדל הגדול בין מצבנו כיום למצב של מדינת חסות אז אני לא יודע מה לומר.

ד. לא הבנתי מה אתה רוצה כאן, תרצה להסביר?

ב. הימים במגילת תענית הם לא ימי הלל אלאקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ה' בכסלו תשפ"ז 13:16

ימים שלא מתענים. בעוד שלפי חזל צריך חג והלל לדורות על כל יום שיוצאים מעבדות לחירות. חוץ מזה רוב ימי מגילת תענית הם לא ימים שהסרנו עול מיסים או משהו דומה. ובבית ראשון היו איזה 20 פעם שקיבלנו עצמאות מס (הרבה בימי השופטים, שאול, חזאל, סנחריב ועוד), עובדה שאין ימי חג והלל עליהם (וזה שגלינו לא קשור, שהרי לא מצאנו שאחרי שעבוד החג וההלל בטלים, ואין להשוות למגילת תענית ששם זה לא ימי הלל)

ג. מבין את ההבדל. ברור שעדיף עצמאות של 100 אחוז. זה כמו ההבדל בין מי שקיבל 100 במבחן לבין 70, אבל שניהם עברו את הקורס. ולא ענית על העובדה שרק יציאת מצרים וחנוכה מוזכרים אצל חזל כיציאה משעבוד מלכויות. ודברי הרמבם "חזרה בחנוכה מלכות לישראל עד החורבן"

ד. שממלכת צדקיהו שמעלה מס לנבוכנצר עדיין נחשבת ממלכה בפני עצמה, ועמצאית לפי חזל. בעוד שפחוות יוהדה של נחמיה לא. ההבדל הוא שרוב ענייניו של צדקיהו הי עצמאי ורק נדרש להעלות מס ולתת לנבוכדנצר לעבור בארצו ועוד כמה דברים אבל ברוב הדברים היה עצמאי . בעוד נחמיה היה סך הכל פקיד שהיה צריך אישור מהפרסים אפילו על הקמת מקדש. מה שרציתי לומר שהתרגלנו למחשבה בינארית של "עצמאות/לא עצמאות" בעת המודרנית בעקבות שינוי תפיסת המדינה מאז שלום וסטפליה. בעוד שלפני זה תפיסת העצמאות של מדינה היא ספקטרום-רצף של הרבה עצמאות קצת עצמאות (שגם שם יש קו בין עצמאות או לא, נגיד ההבדל בין צדקיהו לנחמיה) ולא "כן או לא".

א. היו תקופות בבית ראשון שהעלנו מס לממלכות אחרות. יהוא ויהורם לחזאל, חזקיהו והושע בן אלה לסנחריב, צדקיהו לנבוכדנצאר. וכן בימי השופטים. ולא שמענו שיש חג והלל על מרידת שאול בנציב הפלשתים. וההוכחה שהעצמאות היתה חלקית למרות מושב הנציב בגבע גביית המס וואיסור ללטוש מתכת - שאול מתמנה למלך עוד כשנציב הפלשתים יושב בגבע, הוא לוקח את העם למלחמה נגד עמון ופלשתים לא מגיבים. כי מבחינתם כל עוד מעלים להם מס ולא לוטשים מתכת, ישראל יכולים לעשות מה שהם רוצים

אתה נתפס למלא גדרים במקום לפקוח את העינייםארץ השוקולד

ולראות כמה מצבנו טוב יותר, פשוט תעצור ותסתכל כמה מצבנו מדהים

ולכן כל העיסוק שלך במה מדויק מוגדר כל דבר חסר משמעות, אני פשוט רואה זכות היסטורית עצומה בזכות שלנו לחיות במדינתנו היום שהיא עצמאית הרבה יותר ממה שהיה ברוב ההסטוריה של עמנו, מעבר להיבטי איכות החיים הגבוהים בהרבה ותוסיף לזה את היכולת שלנו להשפיע על השלטון ואופן ניהול המדינה שאני רואה בכך זכות עצומה וממש מודה לקב"ה על כך.

איפה אמרתי שמצבינו לא טוב יותר?קעלעברימבאר

א. זה היה דיון צדדי לא קשור לנושא הראשון

ב. ברור שמבחינה מדינית - מצבינו טוב יותר מרוב בית ראשון ושני. אנחנו עצמאיים על מלא ומעצמה אזורית.

מבחינת קיבוץ גלויות - מצבינו טוב מבית שני אבל לא ראשון, שאז כל עם ישראל ישב בארצו וכל שבט על נחלתו.

מבחינת טהרה קולקטיבית מחטאים - מצבינו הכי טוב בהיסטוריה.

מבחינת השראת שכינה מקדש זהות קודש ונורמליות חיים עברית - מצבינו רע בהרבה משניהם כרגע, אך הפוטנציאל שלנו גבטה מאוד בהרבה משניהם. כמו גרעין באדמה שמחכה לנבוט.

לא סתם צמים ב9 באב ובימי האבלות ובתיקון חצות בוכים על גלות השכינה , מי שעושה

ג. רואה זכות לחיות בדמוקרטיה כסימן להתעלות המוסרית והשכלית של האנושות. וברור שעדיף לחיות בה ולא במצב שנאלצים להרוג מורדים ולתלות את הידיים שלהם אחרי שמתו בכיכר העיר כדי להרתיע כמו שדוד עשה לרכב ובענה.

בכל זאת אני רואה בדמוקטיה רק כלי טכני סך הכל. ייתכן שה' גלגל אותו כדי שכל פרט יזכה להשפיע, אבל הוא לא בוער לי מעבר לייתרונו הטכני (אני מדבר על דמוקרטיה כשלטון העם, לא על דמוקרטיה כזכויות אדם, שוויון וחירות שזה עניין מהותי. וזה שאנחנו בחירות הפרט זה מראה על התקדמות העולם. למשל זה שהאנודות עברה לבגרות שבה לא כופים דת ומוסר)

חלקת על הטענה שיש לנו זכות היסטוריתארץ השוקולד

בעצם הזכות לבחור נציגים לכנסת במדינה ריבונית, זה היה כל הטענה ואם לא חלקת אז לא הבנתי מה אתה רוצה בדיון

חלקתי בגלל שאני לא רואה עניין מהותי בשלטון העם,קעלעברימבאר

הדיון על מה נחשב עצמאות התפתח כדיון נפרד לגמרי בלי שום קשר. ברור שזו זכות גדולה לחיות במדינה העצמאית של עם ישראל, הראשונה שתשאר לנצח ושהמלך המשיח ימלוך עליה מתישהוא. לא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות אשר הדיחם.

אז בכך אנו חלוקיםארץ השוקולד

מעדיף דמוקרטיה על שלטון בית דוד,

ואם אתה חולק על זה, אז תחשוב אם אתה מעדיף מלך מבית דוד שאידיאולוגית הוא מסכים עם יאיא פינק או דמוקרטיה עם מנהיגים כמו עכשיו?

אני מעדיף מלכות בית דוד שלקעלעברימבאר

מלך שנחה עליו רוח ה' ויודע מה הערכים הנכונים.

אם הערכים הנכונים זה יאיא פינק והמלך יודעם ברוח הקודש, אזרום עם זה (בתנאי שלא סותרים את ההלכה).

כמובן אני לא מעדיף מלף טיפש או חוטא.

ב. כמובן כל זה במהותי. בטכני דמוקרטיה היא השיטה הכי טובה.

איך מגשרים? ייתכן שהמלך המשיח בעתיד חוקיו יהיו המלצות ראויות לפרלמנט ולממשלה ולא מחייבים

אבל חלק גדול ממלכי בית דודארץ השוקולד

לא היו עובדי ה', ממילא, בהינתן מה שמוכר לנו מהנסיון בכל אחד, יש יתרון רב לדמוקרטיה

אני מדבר על הצפיה לנבואותקעלעברימבאר

על מלך בית דוד שנחה עליו רוח ה', או מלך צדיק וחכם.

כמובן מלך סתם יכול ליצור נזק, כדברי אברבנל במיוחד כשזה לא מתאים לדור.

בכל מקרה דמוקרטיה זה טכני עם צירוף קצת שיש זכות קטנה להשתתף בהכרעות, לא יותר מזה.

העיקר זה שעם ישראל חי חיים לאומיים בארצו , בין אם בשלטון העם, בין בשלטון אריסטוקרטי, בין מונרכיה, בין בשילוב ביניהם

אני מדבר על הכרת הטוב למול המציאות שהייתה בעברארץ השוקולדאחרונה

ושם לב כמה מצבנו טוב בהרבה.

חוץ מזה שכחתי לומר תודה קעלעברימבאר

האם קרה למי מכם שהמזוודה לא הגיעה ליעדנחלת

בחו"ל, לא מוצאים אותה לא שם (אחרי חיפוש מדוקדק מצד האחראים) וגם לא אצלנו?

כשאני מתקשרת מעבירים אותו כל פה, ובינתיים (למעלה משבוע) - אני תוהה

לאן היתה יכולה להתאייד....עם הבגדים, ספרים, כיסויי הראש, כלי רחצה, חד פעמי....כל מה שאדם

לוקח איתו וחושב שיזדקק לו.....

בבית אומרים לי להרפות ולעזוב, AI חושב שהיא נמצאת בחדר בטחון או משהו

כזה בשדה התעופה אצלנו, אני מאוד סקרנית לגבי מקום המצאותה, וגם

כואב לי קצת.....חופשה בת שלושה ימים התבזבזה, נפגמה, ומרוב כיתות

רגליים וחיפוש (במקום שאין שפע כמו פה) - שבתי הביתה עייפה וסחוטה

ומתוסכלת.

דבר אחד חשוב היה לי שם: קשר עם השם. לא היה לי פל' חכם

אז הוא היה הכתובת היחידה לבקש, לחפש, למצוא....

זה בטח חשוב יותר מכל מזוודה. אמנם זה עדיין לא 100 אחוז אצלי

אבל משהו, משהו....בכל זאת.

היכן שלא נהיה, כאן, פה, שם.....השם איתי. איתנו.

לחברת התעופה יש מדיניות אחריותנעמי28

ופיצויים בשווי עלות ותכולת המזוודה במידה ולא מוצאים עד גבול כספי מסוים (די גבוה) ולדעתי גם על הוצאות שרכשת בגלל אובדן המזוודה.

הגשתם דו"ח בשדה? לא טלפונית.

איבודי מזוודות היא תופעה מאוד נפוצה - עניין של יוםפ.א.

יום לאלפי אנשים.

יש כל כך אפשרויות של נקודות כשל בדרך שהמזוודה עוברת, מנקודת המסירה בדלפק בשדה התעופה ועד לקבלתה בנמל היעד, שזה בגדר כמעט נס שהמזוודה מצליחה להגיע בשלום.

הפעם כנראה העניין אבוד. אם לא הצליחו בכלל לאתר את המזוודה במשך ימים רבים, כנראה כבר לא תימצא.

ייתכן והתג עם הבר-קוד, מהנייר, שהוצמד בדלפק מסירת המזוודות, נתלש, נקרע וכבר לא על המזוודה. בלי זה לא ניתן לאתר אותה. אף אחד לא יטרח לחפש מזוודה לפי התווית הפרטית שבעלי המזוודה מצמידים בבית, בתוך ים המזוודות האבודות בשדות תעופה.

כיום יש פתרונות פשוטים לבעיית איבוד מזוודות.

מזה מספר שנים שקיימים אמצעי איתור מצויינים, מבוססי מיקום - AirTag של חברת Apple ו SmartTag של חברת סמסונג.

מוצר בגודל של כפתור גדול.

שמים אותו בתוך המזוודה, ואפשר לעקוב אחריו בקלות מטלפון חכם, וקצת פחות בקלות באמצעות אפליקציה ייעודית במחשב, למי שאין סמארטפון.

מאז שזה יצא, אנחנו במשפחה משתמשים בזה באופן קבוע.

אמי ע"ה היתה תמיד אומרת שמה שזול זה יקר....נחלת

העניין הוא שהלכתי לאולם המזוודות האבודות, גם אצלנו וגם בחו"ל, והיא לא נמצאת. עדיין איני

רוצה להתייאש ממנה (ממנו - טרולי). ואיני יודעת אם כדי לנסוע לבן גוריון שוב ולחפש.

מרגישה קצת כמו בחלם; אומרים לי שהאחראית היא חברת התעופה בה טסתי, וקשה

להשיג אותם - אין להם נציגות בארץ, מלבד QAS שמטפל בהם.

זו חברת התעופה WIZZ. הם יצאו בדיוק בזמן והיו ממש בסדר, עד...

לא אכפת לי ללכת ולכתת רגליים שוב (בעצם, אכפת לי, אבל מי יתן לי להיכנס בלי שיש

לי כרטיס טיסה עכשיו לאן שהוא....)

כפרת עוונות. זו פעם שנייה שמשתבש משהו בטיסה; בפעם הראשונה, זה היה קשור

לטיסה.....אולי השם אומר: אל תסעו לחו"ל? באמת קשה לדעת למה זה מתרחש ...

אני חושבת שזה קרה בגלל שחשבתי שאי אפשר להעלות טרולי למטוס, ואמרתי

להכניס אותה לבטן המטוס, רק בבידוק השני. אז עצר הסורק את הטרולי כי

מצא סכין מטבח בגלל כשרות (קהה, לא חדה), קרא לאיש הבטחון שהוציא את הסכין

וזרק אותה. הסורק שאל קצת בתמיהה אם אני רוצה להכניס לבטן המטוס,

וכשעניתי בחיוב, שלח אותה על המסוע לשמאלו, שם נבלעה במכונה, לכיוון

של הבידוק הראשון...

מעניין מי יהיה.

בפעם הבאה (אם תהיה בעזרת השם), ניסע עם תרמיל גב, ביגוד וחפצים

בסיסיים וזהו. מקסימום נכבס שם....

או שיבוא סוף סוף המשיח והתאווררות בחו"ל כלל לא תעלה על דעתנו....

הלוואי. לא יכולה כבר לשמוע על בחירות, ערבים....די!

חורף טוב לכולם ותודה על התגובות!

אני מבין שלא שלחת אותה כבר ממש בהתחלה לבטן המטוספ.א.

אלא רק בבידוק בהמשך - והטרולי שלך לא היה עם תג זיהוי עם בר קוד של שדה התעופה.

מסביר את האובדן שלו…

כספית את אמורה להיות מבוטחת. יש הרבה טארראם ובירוקרטיה, מול חברת התעופה להוכיח את תכולת המזוודה והשווי.

אם עשית ביטוח אובדן מזוודה בביטוח נסיעות לחו"ל - זה כמובן יכול לעזור עוד יותר לקבלת פיצוי הוגן.

נכון. זו כנראה הבעיה.נחלת

עשיתי ביטוח אבל הם מסרבים לבטח כי אין לי העתק של הדו"ח מלרנקה (טסתי לקפריסין)

הגיוני וטבעית אפשר לנתח את זה, אבל אני חושבת שאני צריכה להסתכל על זה בצורה

אמונית, נכון? הרי הכל היה יכול להסתדר אחרת....מפריע לי שאני תמיד מסתפקת

רוצה מאה מאה מאה אחוז להאמין ולדעת ולהרגיש שגם הטבעי הוא מהשם.

מצד אחד אין לסמוך על הנס, וחובת ההשתדלותפ.א.

עלינו, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - וגם השתדלות לשמירה הרכוש והכסף.

מצד שני - צריך לקבל את הדבר באמונה, מתוך הבנה שהכסף הוא פיקדון וההפסד מכפר ומדויק עבור האדם משמיים

מאחל לך שלפחות מול Wizz תגיעי להסדר ופיצוי מניח את הדעת.

תודה אבל לא קיבלתי שום אישור או קבלה כששלחתי אתנחלת

הטרולי. חברת התעופה יכולה לטעון שהיא אינה אחראית, אותו דבר גם לגבי שדה התעופה - אז למי

פונים? כל אחד שולח אותי למשנהו.....לחברת התעופה אפשר לפנות רק בwhat'up - עונה רובוט

שמציג 4 שאלות, שאינן מתאימות למצב. לבסוף לחצנו על "נשכח בשדה התעופה" (אין אפשרות

להסביר שזה לא נשכח על ידי ואז הוא עונה: מצטערים. לא באחריותינו.

הlost and found שולח שוב אליהם, וחוזר חלילה...

אין בכיר שאפשר לדבר איתו? כל כך קשה לברר את הסורק וקצין הבטחון ביום שני ב1150

בבוקר בטיסה ל.......?

שייך להגיש תביעה במצב כזה? ואם כן, נגד מי בדיוק?

סליחה על הנדנוד, קשה לי להשלים עם זה שהדבר הזה התאייד...

תודה!

ברור שלא קיבלת. הבעיה שגם אין לך תיעוד של תלונהפ.א.

בשדה התעופה שאליו הגעת - מה שמסבך כפליים את היכולת לקבל פיצוי.

מקרה שבו כבודה נלקחת לבטן המטוס בשער העלייה לטיסה (Gate Delivery או Gate Check) ללא תג רגיל שניתן בדלפק הצ'ק-אין הוא תרחיש מוכר, אך הוא מדאיג משום שאין בידיך קבלה (Baggage Claim Tag).

הדבר החשוב ביותר הוא ליצור תיעוד רשמי מיידי (דו"ח PIR) ולעבוד דרך הצינורות הנכונים מול שדות התעופה וחברת Wizz Air.

מה עושים עכשיו? צעד אחר צעד

1. היית אמורה לפנות מיידית למחלקת הכבודה בלרנקה (Lost & Found) פעולה קריטית בשדה היעד
אם אתם עדיין בשדה התעופה בלרנקה, גשו מיד למחלקת הכבודה האבודה (Lost & Found / Baggage Service) באולם איסוף המזעודות. • מילוי דו"ח PIR (Property Irregularity Report): הוציאו טופס זה מהנציג בשדה. זהו המסמך הרשמי היחיד שמכיר באובדן המזוודה. • תיאור המזוודה: ספקו תיאור מדויק (צבע, גודל, יצרן, סימנים מזהים מיוחדים). • תיוג שער: הסבירו לנציג שהמזוודה נלקחה בשער/בשיקוף ללא תג דלפק standard. לצוות הקרקע בשער יש רישומים נפרדים לגבי כבודה שנאספה בשער.

2. 
Verification: קיבלתם לידכם טופס PIR חתום בעל קוד זיהוי ייחודי (למשל LCAWZ12345).

3. דיווח מקוון במערכת של Wizz Air


במידה שכבר עזבתם את שדה התעופה
אם עזבתם את שדה התעופה בלרנקה מבלי למלא דו"ח PIR:

• חובה לדווח בתוך 21 יום (מומלץ בתוך 24 שעות) דרך אתר Wizz Air או האפליקציה בפרק הכבודה האבודה.

• היכנסו להזמנה שלכם באתר Wizz Air, עברו לעמוד העזרה והתלונות (Help & Contact -> Baggage) ומלאו טופס אובדן כבודה.

• ציינו במפורש בתיאור המקרה: "Hand luggage checked-in at security/gate due to cabin space "limitations

4. Verification: קיבלתם אישור במייל מ-Wizz Air עם מספר פנייה (Case Number) המתעד את הדיווח.

5. יצירת קשר עם Wizz Air ללא מענה אנושי בטלפון
עקיפת בעיית השירות הטלפוני
חברת Wizz Air מתבססת כמעט לחלוטין על דיגיטל, והגעה לנציג אנושי בטלפון הרגיל כרוכה בעלויות גבוהות או בחוסר מענה. להלן הדרכים האפקטיביות ליצירת קשר:

• Chatbot Amelia: היכנסו לאתר Wizz Air, פתחו את הצ'אט, וכתבו בלולאה Agent או Human Representative עד שהמערכת מעבירה אתכם לנציג צ'אט חי.

• פנייה בטופס תלונות מיוחד (Claim Form): פתחו פנייה רשמית תחת קטגוריית "Baggage Claim" דרך האזור האישי.

• צוות הקרקע בנתב"ג (Laufer GHI / QAS): המזוודה עשויה הייתה לא לעלות כלל על המטוס בתל אביב. חברת שירותי הקרקע שמעניקה שירות ל-Wizz Air בנתב"ג היא Laufer GHI. מומלץ ליצור קשר עם מחלקת כבודה של לאופר בנתב"ג או להגיע לדלפק שלהם אם יש מישהו שנמצא בארץ.

6. רכישת ציוד בסיסי ושמירת קבלות


זכויות נוסעים
לפי אמנת מונטריאול, אתם זכאים להחזר כספי על ציוד חיוני (כלי רחצה, הלבשה תחתונה, בגדים בסיסיים) שנרכש בזמן שהמזוודה מעוכבת. • שמרו את כל הקבלות המקוריות (Receipts/Tax Invoices). • אל תרכשו מוצרי מותרות או ביגוד יקר ערך, שכן החברה תבחן את סבירות ההוצאה.

7. 
Verification: כל קבלה מצולמת ושמורה בקובץ דיגיטלי ייעודי. דגשים חשובים למקרה של "טרולי שנלקח בשער"

⚠️

IMPORTANT: איתור לפי חפצים פנימיים מכיוון שאין תג חיצוני רשמי של דלפק הצ'ק-אין, סביר להניח שלמזוודה הודבק תג י ידני זמני (Gate Tag) בלבד, או שהיא הועברה ללא תג כלל.

בשדות התעופה פותחים מזוודות שלא מזוהות חיצונית כדי לחפש תגיות השם של הנוסע או חפצים מזהים בתוכן.

בעת דיווח בדו"ח ה-PIR, פרטו חפץ ייחודי וברור שנמצא בתוך המזוודה (למשל: "ספר בעברית בשם X", "זוג נעליים אדומות מותג Y"). זהו המפתח העיקרי לשיוך המזוודה אליכם במערכת WorldTracer.

הביטוח הפרטי אם רכשתם ביטוח נסיעות לחו"ל:

1. עדכנו את חברת הביטוח מיד על עיכוב/אובדן הכבודה.

2. רוב פוליסות הביטוח מעניקות החזר מיידי (בין $150 ל-$500) עבור עיכוב כבודה מעל 12–24 שעות לרכישת ציוד ראשוני.

3. הביטוח יבקש מכם את אישור ה-PIR שקיבלתם בשדה או מ-Wizz Air. >> אישור, שלמרבה הצער, הבנתי שאין לך.

כל כך מפורט. תודה רבה!נחלת

החשבון של WIZZ הכוונה למס' החשבון שדרכו הזמנו את הטיסה?

כלתי עשתה זאת. אשאל אותה, בלי נדר.

באמת תודה רבה מאוד על הטרחה לכתוב ולהציע!

נמצא!!נחלת

אחרי נסיונות מתישים חוזרים ונשנים, מיילים וטלפונים (ותהליך של פינג פונג), השם עזר, כדרכו, בדרך

מופלאה, והטרולי נמצא במח' האבידות של שדה התעופה. לא שייך לWIZZ.

הבטחון הביא אותו לשם - ובאמת, לא היה מתוייג בשום מקום, כפי שחשבת.

מעניין שבתי התקשרה אליהם עוד כשהייתי בחו'ל והטרולי לא היה שם....

עכשיו איני יודעת למי לפנות כדי לקבל חזרה את ההוצאות שהייתי צריכה להוציא

בלרנקה. אשאל את הAI.

חן חן.

ובא לציון גואל! הגומל לחסדים טובות! בשעה טובה!פ.א.

תודה רבה על העדכון המשמח

ברור. שכל האבידות מכל הסוגים - תימצאנה!נחלת

מבאס ממש לשמוע 😟פשוט אני..

תודה רבה. שאלו יהיו כפרות העוונות שלי ושל כולנו.נחלת

לא יותר גרוע. על העצים והאבנים...

(אבל אני מתגעגעת לבגדים שלי וכיסויי הראש שלי והיה שם ספר

על שמירת הלשון שדווקא הוא עוזר לי להתאפק קצת....)

אבל, היה לי גם הרבה סד"ש שם בלרנקה. בלי פלאפון חכם. לא היתה

לי ברירה רק להיזרק על השם;

הם לא מבטאים את המילים באנגלית

(לפחות חלק מהן) כמונו. ואם רציתי להגיע לרח' שעל הכתב נקרא

אפוליניאוס, ננעצו בי מבטים חסרי הבנה....כך הלכתי בשמש קופחת

כ40-50 דקות למקום שאם היו מבינים את כוונתי, הייתי מגיעה כנראה

יותר מהר....הם מבטאים את זה: אפולודו....

נוסף לכל הצרות, יש הרבה מאוד עובדים זרים - קוריאה, בהוטן, הודו, אפגניסטן,

מאפריקה: קונגו, קמרון...בקושי ראיתי ילידים.... הם בדרך כלל לא ממש מעורים בשמות הרחובות

ואם מישהו מתכונן לטוס לשם, נוהגים כמו בבריטניה, משמאל.

ואם ישבתי וחיכיתי לאוטובוס שיגיע משמאל, קפצתי ממקומי

בתחנה, כי הוא הגיע בדיוק מהצד השני, קרוב מאוד אלי -

המדרכות באזור בו שהיתי כל כך צרות, שצריך לפסוע עליהן

כמו בציורים המצרים העתיקים - רגל אחת לפני השניה...

בחנות פרחים אחת קטנה (המוכרת מרוסיה) היה חדר

קטן - בעלי חיים. בשני הכלובים שכנו בעלי חיים שאיני

זוכרת כרגע את שמותיהם; משהו המתחיל בק או בכ

הם דומים לנימיות ועומדים לפעמים על שתי רגליים...

לא הייתי מעלה על דעתי שמישהו מגדל חיה כזו...

טוב - קיבלתם סקירה קצרה על קפריסין. על קצה

המזלג. אין הרבה מה לראות, וזה לא מקום יפה -

משהו כמו רמלה אצלנו. אולי יש מקומות יפים,

אני לא ראיתי. הייתי רק בעיר אחת.

אבל נקי. הרחובות נקיים. ויש מן אווירה של

עצלתיים כזז. הכל נסגר מוקדם וביום רביעי

בתי המרקחת וחנויות מסוימות סגורים...

שמעתי שהיוונים לא כל כך אוהבים לעבוד....

בפעם הבאה, אם תהיה כזו, אולי אסע לחלק

התורכי. מבחינת עבודה זרה, זה פחות צורם

אבל לשמוע כל היום אללה אכבר...

לא. אסע לארץ שהנצרות לא נתקעת

בעיניים על כל צעד ושעל, ואין או כמעט

ואין מסגדים!

רגע, יש ארץ כזו, והיא דווקא לא כל כך

רחוקה.... אמנם יש בה עכשיו (ובדרך כלל)

באלגאן גדול, אבל לפחות בלי צלבים, כמעט

(תלוי היכן מתגוררים) ללא מואזינים,

והמדרכות די רחבות כך שלא צריך לרדת

כל פעם לכביש...

הא, ולא צריך לקחת מזוודה כדי

שיהיה לך מה ללבוש....

!ובכל זאת, שלושה ימים ללא חדשות כל שעה,

ללא מתח, לא לזקוף אוזניים כל פעם שעובר

מטוס, ללא התעוררות באמצע הלילה כי

נדמה לך ששמעת אתרעה בפל'...

כן. אולי זה לא נשמע יפה, ובודאי

לא מתאים לפורום הנכבד והנחמד הזה -

לא הייתי מתנגדת לגיחות קצרות בנות

כמה ימי הפוגה, אחת ל.....חודש בערך!

שבוע טוב!

סוריקטה?יעל מהדרוםאחרונה

390 הרוגים מתאונות מתחילת השנהדי שרוט
עבר עריכה על ידי uzib בתאריך י"ז בחשוון תשפ"ז 14:43

בשבוע האחרון שבעה הרוגים.

תאונות תאונות תאונות ועוד תאונות.

מה שווה "אחדות" עם מצב של אדם לאדם זאב בכבישים?

דיכאון טוטאלי

מה שווה אחדות אם אנשים עוקפים תור לסופר?נקדימון

מה?

הוא התכוון שאנו מתמקדים בדברים הלא חשובים.קעלעברימבאר

במקום להתמקד במה שחשוב באמת.

פעם מישהו אמר לרב אבינר שהוא מפחד מפצצה גרעינית על ישראל. הרב אמר לו - כמות ההרוגים מסיגריות גבוהה יותר מהרוגים מגרעין פוטנציאלי וזה צריך להדאיג יותר (האמת שהוא ניסה לדבר עם ח"כים שיטילו מגבלות קשות על סיגריות ולא הצליח לו)

העצוב הוא שבאמת אין אף אחד שמנסה לטפל בזהארץ השוקולד

טופרובסקי היה מקריא בכנסת כל שבוע את ההרוגים כדי להזכיר

אם שיטת ''פשוט אני..''הייתה מיושמת,היו פחות הרוגיםפשוט אני..

עברת פס לבן?

חצית צומת ברמזור באדום?

נתפסת עם היד והעיניים על הטלפון?

נהגת על 140 בכביש של 80?

הגיע הזמן להתייחס לרכב ברצינות הראויה, ולא כאילו מדובר ב''נו נו נו''.

א. העמדה לדין על ניסיון רצח, בדומה לאדם שמחזיק רובה ויורה לכל כיוון.

ב. תתקשר למורה לנהיגה שלך, תבקש ממנו שישריין לך מקום לעוד 10 שנים, כי עד אז הרישיון שלך יהיה פסול.

ג. הודעה מיידית לכל חברות הביטוח, שהאדם הזה עבריין תנועה, ושהן צריכות לשקלל זאת בפעם הבאה שהן מוכנות למכור לו ביטוח (בעוד 10 שנים).

ד. אם מישהו ייתפס בעבירה דומה גם לאחר חידוש הרישיון בעוד עשור, הפסילה תהיה לצמיתות.

רק ככה אנשים יתחילו לפחד לעבור על החוק.

140 קמש נסיון רצח?קעלעברימבאר

נו באמת...

אתה יודע שזה בחיים לא יקרה.

אגב לשיטתך 70 אחוז מהנהגים רוצחים.

ב. זה היה גורם להרבה יותר מקרי פגע וברח.

ג. אפשר ליישם את שיטתך - מי שמוכר שומן רווי יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה בגלל שומן רווי? כנל מי שנוהג במכונית לא חשמלית יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה מזיהום אוויר?

ועל זה נאמראריק מהדרוםאחרונה

בא נתחילoo

מזה שיהיה נוכחות משטרתית על הכביש

ומי שמזגזג בין נתיבים בפראות/ לא שומר מרחק בצורה מסוכנת/ כל דבר מסוכן אחר

יוּרד מהכביש

זה קורה כל יום כל הזמן

ומשטרה אַיִן

הליכון כושרחושבת לעצמי

היי, למישהו יש הליכון מתקפל בבית?

אני רוצה לקנות וחושבת איזה.

רוצה גם משהו זול...

ראיתי את מה שפרסמו ברמי לוי, לא יודעת אם יהיה בירושלים ואם זה לא קטן מידי...

להליכה או לריצה?ברגוע

אז לא מכיר מניסיון אישיברגוע

כדאי לך לבדוק גם איך בדיוק הוא מתקפל, כי יש כאלה שקוראים להם מתקפל אבל הם עדיין תופסים הרבה מקום.

יש לינעמי28

עושה את העבודה ובעיקר לא תופס הרבה מקום.

שימי לב שבהליכונים הקטנים לרוב אין אופציה לשיפוע, אם זה חשוב לך.

שיפוע לא חשוב לי, רק רוצה שתהיהחושבת לעצמי

לי את היכולת לעשות כושר בלי לצאת מהבית...

אז יש לי אחד של חברה פשוטה וזולהנעמי28

קטן וקומפקטי כמו בפרסומות של רמי לוי וכאלה.

אותי זה מחזיק, אבל נגיד בשביל גבר גדול זה לא ירגיש יציב מספיק.

אותי זה משרת למה שאני צריכה, להליכה/ ריצה בבית כשלא מספיקה לעשות בחוץ ומתקפל קומפקטי.

אני לא ענקית, אבל בעודף משקלחושבת לעצמי

ולכן רוצה לרכוש אחד. השאלה אם זה עונה על הצורך- האם אפשר ליפול מזה? כי זה צר מידי? או קצר באורך?

יש לי הליכוןאריק מהדרום

הוא לא מתקפל ולא זול.

מה רוצה לדעת?

רוצה הליכון שיהיה לי נוח לעשות עליו הליכה כל יוםחושבת לעצמי

בגודל נורמלי, שקל לאחסן

אם תדברי במספריםאריק מהדרום

גודל, אורך, מחיר, משקל וכו

יהיה יותר קל למצוא בקטלוגים.

וואי אין לי מושג האמת...חושבת לעצמי

אני רואה פרסומים באינטרנט, של חברת תיתקאות או משהו כזה, ולא יודעת אם מה שהם מציעים טוב, או לא...

לא ממליצה בכלל. סתם ענק ותופס מקוםיעל מהדרום

אבל אני לא מצליחה לצאת מהבית בשביל כושרחושבת לעצמי

הגבתי לאריק... אם את מוצאת משהו קטן, זה עדיףיעל מהדרום

לק"י

אבל תתפללי שזה לא יהפוך למתלה בגדים🤭

הוא משמש אותי המון לפרקיםאריק מהדרום

וחוץ מזה זה תחליף לחדר כושר שאת לא מרשה לי ללכת למרות שיש היתרים.

כן. אבל עדיף משהו קטןיעל מהדרום

איזה היתרים יש?רועישםטוב

איזה היתרים יש?

יש לך גישה לגוגל?אריק מהדרום

עשיתירועישםטובאחרונה

עשיתי בגוגל - שאל את הרב מכון כושר מעורב

נכנסתי ל-5 תוצאות בעמוד הראשון של התוצאות

כולם כתבו שאסור

תודה רבה לכם, עזרתם לי!חושבת לעצמי