חזרתי עכשיו מהרופא..
הגעתי לתור האחרון אצלו כי זה מה שיכולתי עם העבודה.
ישבתי אצלו ממש כמה דקות. הוא רק הכניס למחשב את התוצאות של הסקירה המאוחרת ובכלל לא שם לב שהרופא בסקירה המאוחרת הפך את הסימון של התאומים ממה שכתבו בסקירה המוקדמת.. רק אחרי שאמרתי לו.
לא הציע בדיקה לראות אורך צוואר (בסקירה היה ממש ארוך) וסתם שהכל בסדר. (אולי באמת לא צריך אבל לי זה משמעותי..) ובכללי נתן הרגשה של סוף יום..
נתן לי רק הפניה להעמסת סוכר ולמעקב גדילה עוד חודש (!) ולחזור אליו רק אח"כ. מבחינתו זה הריון רגיל..
בסוף, אמרתי לו שאני רוצה לצאת לשמירה, אז הוא הסתכל עליי בתימהון ואמר לי- למה? הכל בסדר..
ניסיתי להגיד שכבד לי, וקשה לי בעבודה (שהיא פיזית) והיו לי דימומים והתקשויות.. אבל הוא פשוט אמר שזה היה ונגמר ואין לו מה לכתוב בטפסים ולדעתו אני לא אקבל..
ניסיתי להגיד שבררתי ובגלל שאני עם תאומים וקיסרי בעבר כנראה שיתנו לי, והוא אמר שלא נראה לו וביטוח לאומי לא נותנים והתחיל לספר לי סיפורים על רופאים בביטוח לאומי שפיטרו אותם בגלל שניסו לתת למטופלות שמירה בלי הצדקה.
בסוף הוא הציע לתת לי ימי מחלה כמה שאני רוצה אם קשה לי בעבודה. אבל בכלל לא היה מוכן לשמוע על מילוי טפסים של שמירה.
לא רציתי.. כי על ימי מחלה יעשו לי פרצופים ממש בעבודה כי זו תקופה לחוצה, ועל יציאה לשמירה שהרופא נתן לא יגידו כלום. (ואני לא רוצה לשקר ולהגיד שזו שמירה שכזה לא..)
אני גרה בחור, ונוח לי המרפאה פה שהכל קרוב אז לא בא לי לעבור רופא בשביל זה.. אבל יצאתי מהמרפאה בוכה ומתוסכלת.. מה אכפת לו לתת לי??? אני מוכנה לקחת את הסיכון שלא יתנו. אני אומרת שקשה וכבד לי.. נמאס לי להסתובב כאילו רגיל שאני בקושי ישנה בלילה וקשה לי ביום. אז מה האטימות הזאת??
סוף פריקה.
הגעתי לתור האחרון אצלו כי זה מה שיכולתי עם העבודה.
ישבתי אצלו ממש כמה דקות. הוא רק הכניס למחשב את התוצאות של הסקירה המאוחרת ובכלל לא שם לב שהרופא בסקירה המאוחרת הפך את הסימון של התאומים ממה שכתבו בסקירה המוקדמת.. רק אחרי שאמרתי לו.
לא הציע בדיקה לראות אורך צוואר (בסקירה היה ממש ארוך) וסתם שהכל בסדר. (אולי באמת לא צריך אבל לי זה משמעותי..) ובכללי נתן הרגשה של סוף יום..
נתן לי רק הפניה להעמסת סוכר ולמעקב גדילה עוד חודש (!) ולחזור אליו רק אח"כ. מבחינתו זה הריון רגיל..
בסוף, אמרתי לו שאני רוצה לצאת לשמירה, אז הוא הסתכל עליי בתימהון ואמר לי- למה? הכל בסדר..
ניסיתי להגיד שכבד לי, וקשה לי בעבודה (שהיא פיזית) והיו לי דימומים והתקשויות.. אבל הוא פשוט אמר שזה היה ונגמר ואין לו מה לכתוב בטפסים ולדעתו אני לא אקבל..
ניסיתי להגיד שבררתי ובגלל שאני עם תאומים וקיסרי בעבר כנראה שיתנו לי, והוא אמר שלא נראה לו וביטוח לאומי לא נותנים והתחיל לספר לי סיפורים על רופאים בביטוח לאומי שפיטרו אותם בגלל שניסו לתת למטופלות שמירה בלי הצדקה.
בסוף הוא הציע לתת לי ימי מחלה כמה שאני רוצה אם קשה לי בעבודה. אבל בכלל לא היה מוכן לשמוע על מילוי טפסים של שמירה.
לא רציתי.. כי על ימי מחלה יעשו לי פרצופים ממש בעבודה כי זו תקופה לחוצה, ועל יציאה לשמירה שהרופא נתן לא יגידו כלום. (ואני לא רוצה לשקר ולהגיד שזו שמירה שכזה לא..)
אני גרה בחור, ונוח לי המרפאה פה שהכל קרוב אז לא בא לי לעבור רופא בשביל זה.. אבל יצאתי מהמרפאה בוכה ומתוסכלת.. מה אכפת לו לתת לי??? אני מוכנה לקחת את הסיכון שלא יתנו. אני אומרת שקשה וכבד לי.. נמאס לי להסתובב כאילו רגיל שאני בקושי ישנה בלילה וקשה לי ביום. אז מה האטימות הזאת??
סוף פריקה.
