נגיד אם חבר יגיד לך "מה קורה? בא לך לשבת על איזה סטייק?".

והיא תגיד לך "היי, אני פנויה היום. נפגשים?".

אתה תבחר את השני, שזה קצת פחות מ3.

יואואוא למה אני ערררררררר?!@#!#!

אני חושב שגם אם יש את השאר, בהרבה מקרים חסר התנאי הראשון שהוא התאמה שכלית.

הרבה לבבות נשברו בגלל זה

אחרי שיש את 1, אפשר לדון בזה... הייתי אומר 2.

5 נשמע לי לא בריא. 

6 קצת אובססיבי, כשזאת תהיה אשתך מזה שנים רבות זה יהיה הגיוני.

וכל מי שהכרתי שהתחתן אמר שהוא ידע מההתחלה שזאת אשתו!!! כולם אומרים את זה, לא?

אבל כשחקרתי אותם יותר, רובם אמרו שהייתה שם הרגשה כלשהי שרק אחרי החתונה הם הבינו אותה.

כשהייתי צעיר חשבתי שהרגשתי את ההרגשה הזאת כמה פעמים, מאז הבנתי שזה לא אמיתי וזה דמיונות לא הכי בריאים

עד שלא נתחתן לא נדע איך זה מרגיש

בקיצור, מה שאני מנסה לומר הוא, שזה שמקווים שזה יקרה - זה יפה מאוד. אבל לסמוך על זה בשביל להקים בית? זה מגביה את אחוזי הגירושים.

זה אולי אובססיבי לא להתארס לפני שמגיעים לשם אבל זה לא אובססיבי להיות בזה.
החיים ממשיכים תקין, מבטיחה לך!

שיניתי לחותמת+ כי לא הצלחתי להתחבר ועשיתי שם משתמש חדש.

אין הרבה זוגות שכל התהליך הזה קרה להם מהר.

ברוב המקרים כשמרגישים ככה זה מהתלהבות יתר דמיונית

אני אישית חשבתי על אולי 2-3 בנות שזהו זה זה. אחרי זה הפסקתי לחשוב ככה... ואולי 6 בנות אמרו לי בשלב מתקדם שמההתחלה הן היו בטוחות שזהו זה זה, והנה אני רווק

ההפך, זה שמתעגעים ונזכרים במהלך היום אומר שמשכתם את הזמן קצת יותר מדי כנראה.

יש את השאלה של קירוב דעות, איך הגעתם לזה לפני שזה מותר?

אנחנו משתדליים להיות תורניים, אם התורה אמרה שאסור להתנהג ככה עם אישה שאינה אשתך, אז כנראה שאפשר להתחתן ככה!

הזכרתי כמה פעמים פה שהביאו בשם הרצי"ה שאסר למשודך לתת למשודכת שלו להחזיק לו את הטלית משום קירוב דעות.

התירו כמה דברים בשביל שנוכל להתחתן, אבל זה בגלל שאין ברירה. בטח שזה לא לכתחילה.

ככה עם ישראל אמור להתחתן, בבחינה שכלית (שכל הוא בהרבה מעל הרגש). מי שיחכה לרגש, ברוב הפעמים יחכה הרבה

זה מלחיץ בגלל התניות שבאו מארה"ב לפה דרך הטלוויזיה והסרטים.

ברור שזה קשה, עובדה - רובנו לא עומדים בזה (גם אני). אבל זה לא עושה את זה בסדר.

אנשים לא מבינים רגשות, כשאת אומרת "חייבים רגש" למה את מתכוונת? שחייב זיקוקים והתרגשויות? זה שטחי ובר חלוף. אם מדובר במשהו עמוק מזה, אף רווק/ה לא ידע זאת.

אמרת יפה, בין בני זוג חייב להיות לב. אבל יקראו עינייך מה שאצבעותייך מקלידות. בין. בני. זוג. בתורה בני זוג הם אך ורק בעל ואישה (אולי בעבר כשהאירוסין היו שנה לפני ולא בחופה היה רלוונטי שם להתרגש וכו'). חבר וחברה, משודך ומשודכת, מאורס ומאורסת (של היום, לא של קידושים בטבעת) הם כלום והמצאה.

הרי יש פה איסור הלכתי גמור, אני לא מבין למה זה לא ברור? למה צריך להדגיש את מה שהיה ידוע גם במחוזותינו כאיסור גמור? מה הרצי"ה לא מספיק גדול בעינייך להגדיר איסור קירוב דעות?

לגבי ההתאמה שאמרת בשכל שלא הייתה נכונה, השאלה באיזה שכל זה נמדד. בשביל זה יש מה שנקרא דעת תורה.

כשהשכל מעורבב ברגשות אז הגיוני שלא יהיה הגיוני מה שבהחלט הגיוני

זה גם להחזיק למשודך את הטלית בזמן שהוא הולך לקפץ בריקודים עם החבר'ה שלו?

נו, באמת. תפסיקו להאשים כל הלכה במגזריות. מה שאסור בש"ס, רמב"ם שו"ע וכל שאר הפוסקים, אסור.

גם אם אתה לא חרדי.

ושאלתי עליו פוסקים ותלמידי חכמים בהסתמך על כמה מקורות בש"ס וכולם אמרו לי שהגדר הזה לא ברור.

הרצי"ה זצ"ל אמר שלתת טלית לבחורה שאיתך בדייט זה קירוב דעות. את רוצה להגיד אחרת? אפשר לספק מקורות.

לא הבנתי את הראיה שלך לגבי הטלית. ברור שלא רק החזקת הטלית יוצרת רגש, זה לא סותר שלעשות דברים שבד"כ בני זוג עושים ביחד (להחזיק אחד לשניה דברים וכו') זה מקרב.

אף אחד לא מתחתן בלי רגש, כמו שאמרתי השאלה היא האם זה רגש מותר או אסור. וההבחנה בין אסור למותר ברורה, הטווח שביניהם נתון לפרשנות. אלה דברים המסורים ללב ואדם צריך להיות מאוד ישר עם עצמו כדי באמת לדעת איפה הוא עומד ורק אז הוא מתחיל את העבודה של להלחם ביצר הרע בזה.

אני חושב שאפשר למדוד את הירא"ש של בן אדם לפי ההרחקה מדברים מהסוג הזה (עלי למשל זה יעיד שיש לי ממש מעט יראת שמים )

הבעת רגש מבחינת ההלכה אסורה, אנחנו לא מדברים על זה, אלא על עצם הרגש וההשפעה שלו על האדם.

ושוב את חוזרת על נקודה שלא נאמרה אף פעם. אי אפשר להתחתן בלי רגש. אף אחד לא מעביר רגעים בחיים שלו בלי שום רגש, אי אפשר, זה חלק מהטבע שלנו. בעצם אולי פסיכופט יכול

בכל מקרה, השאלה היא מה הרגש הנכון והמותר, ואת דעתי אמרתי למעלה, וגם את דעת ההלכה לגבי מה אסור במובהק בשם גדולי עולם (שהם לא חרדים כמו שאנשים ניסו לרמוז פה וגם את)

אני יודעת שהרב שלי אמר לי פעם- שכדי להתארס עם בנ"א צריך להיות במצב שמתגעגעים אליו.
אני יודעת שב"ה עם בעלי הגענו לרמה מאוד גבוהה של געגוע, וזה קרה די מהר, וזה הגיע לכזה מצב עוד לפני שהספקתי להיות בטוחה סופית מבחינה שכלית, ושמרנו מרחק מקרוב הדעת. וגם בגלל הסיטואציה שהיינו לא עשינו דייטים ארוכים כדי שלא נכנס לנסיון.

השאלה היא מה הרגש שצריך. זה בטח לא רגשות אינטימיים וזוגיים כמו געגוע שכל היום חושבים אחד על השניה (יש בזה עוד איסורים חוץ מקירוב דעות).

אבל כמו שיהודי חייב להרגיש לכל יהודי, בטח שהוא צריך להרגיש, וקודם לכן לאשתו.

אני מניח שלזה הרב שלך התכוון, ולא לרגשות רומנטיים כאלה ואחרים שייבאנו ממלכות רומי הרשעה

זה היה לפני מתן תורה, והמדרש מספר שאפילו הגויים תמהו מה זה, ויעקב חשש לזה.

משם ראיה?!?!?

אתה מערבב בין אהבה לבין קירוב דעות.

כשאתה אוהב את חבר שלך, אין חשש שתיגע בו בצורה לא צנועה או תחשוב עליו מחשבות איסור, נכון? די בזה.

לא כל דבר שהאבות עשו היה אידאלי. בקשת ראיה על העתיד גררה גזירה של 400 שנה. פס נוסף בכותנת, שהיה ארוכה בחו"ל. היו דברים שהקב"ה לא קיבל. והמדרש אומר לנו שבמקרה הזה אפילו הגויים לא קיבלו. גויים!!

באיזה שפה זה דנדן כפעמון?

וואו 4 בלילה!!!!

ועוד כתבתי מאמר שבכלל לא התכוונתי לכתוב

בראשית רבה י"ח ד'.

זֹאת הַפַּעַם, זֹאת הִיא שֶׁל אוֹתוֹ הַפַּעַם, זֹאת הִיא שֶׁעֲתִידָה לְהָקִישׁ עָלַי כְּזוּג, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות כ"ח, ל"ד): פַעֲמוֹן זָהָב וְרִמּוֹן, זוֹ הִיא שֶׁהָיְתָה מְפַעַמְתַּנִי כָּל הַלַּיְלָה כֻּלָּה.

ברור לך שבפשט הדברים אין שום היתר לעבור על איסור קירוב דעות שהוא בגמרא (ופוסקים הלכה מהגמרא לא מהמדרש [כשיש מחלוקת]).

בסה"כ, וצריך בכל זאת קצת עיון בפשט, מדובר על זה שאדם הראשון התרגש מחווה. כשהקב"ה ברא את חווה הוא חיתן אותם (מברכים את זה בשבע ברכות).

אין פה ראיה לזה שצריך להתחיל להרגיש פרפרים בבטן בזמן שרווקים (עזבו שאתם מדגישים שמתארסים רק אחרי), ובד"כ כשזה קורה זה בגלל שלא שומרים על הגבולות כמו שצריך.

בקיצור, כדי שלא יהיו טעויות, התכוונתי לומר שמה שכתבת "דהיינו הרגש חשוב.מאוד. כשהזיווג יגיע תהיה התרגשות, יהיו פרפרים בבטן. יהיו" לא נכון, ואין לזה שום בסיס ויש איסור גמור להתקרב לפני שמתארסים, בניגוד למה שאתם טוענים שאם אין פרפרים והתעלפויות אז אוי ואבוי למי שבכלל יחשוב על להתארס. כאילו כל העולם טעה עד לפני איזה 50 שנה וזהו מהיום רק אתם צודקים וכולם טועים וההלכה טועהו וכו' וכו'

ואחרי שכתבת "ואילו הלכנו לפיהם.זה לא היה בריא" אין לי שמץ של מושג למה את חושבת שההשקפה התורנית שלנו דומה אנחנו ממש לא באותה השקפה תורנית, ממש לא!

אני מאוד מקווה שזה לא הרושם שהעברתי פה, מאוד מקווה.

הרב טל והרב לבנון לא מרבותי, לא תשתנה דעתי אם אשמע את דעתם. למרות שאשמח לשמוע דבר תורה מפיהם בלי שום קשר לעניין (דבר תורה אמיתי, לא הבנות עצמאיות במה הם אומרים).

ובכל זאת, אני בטוח שאת פשוט לא מבינה את ההבדל בין העובדה שצריך שיהיה דחף ורצון להתחתן עם בן או בת הזוג לבין רגשות.

רצון הוא בשכל, רגש הוא למטה הרבה.

אל תייעצי לי עצות בבקשה, אני לא הנידון פה. תוכלי לעבור מחדש על העניין ולהבין למה התכוונתי במקום להכנס איתי לפסים אישיים. תודה!

אם קל לעמוד בזה? לא. גם אני לא עמדתי בזה לא מעט פעמים

צריך לעיין קצת בסוגיה, כמו שאמרתי קירוב דעות הוא איסור שהגדר שלו לא ברור בכלל ואלה דברים שנתונים ללב. בדורנו שגם ככה ההתמודדויות קשות, אני מצדד לאיסור, ונראה לי שהנסיון (או אי העמידה בנסיון, הפורום יעיד) מלמדים שדעת האוסרים קרובה יותר לאמת.

כותב כנ"ל

מה מותר ומה אסור לפני שמתחתנים?

אלה מקורות להתיר, אבל עדיין צריך להזהר עם זה גם לשיטתם

אמירה של חיבה לפני הנישואין

גילויי חיבה לפני נישואין | שאל את הרב

למה שנחשוב שאסור לומר "אני אוהבת אותך"? - לקראת נישואין וזוגיות

הגעתי מגוגל.

מעניין איפה נעלמו כל אלה שחושבים כמוני

אהבתי שם גם את הכנות של המשתתפים שסיפרו על כמה זה השפיע עליהם...

לא הרגשתי יותר מ1, חיה באושר עם בעלי והיום יודעת על 6 ומרגישה אותו...

חיכיתי שיבואו האנשים שסוברים ככה ואלה שבעלי הנסיון

משום מה כולם פה הפכו את הקערה התורנית על פיה.

הבאתי פה במקום אחר שרשור שעוד אנשים אמרו את זה, כאילו שהם התאדו מהפורום!

למרות מה שכתבו כאן 2-3-4 זה חובה אולי אפילו מעבר (לרוב האנשים)... 5-6 זה בונוס 

אהבה זה חשוב אבל לפעמים היא גם יכולה לשקר, במיוחד כשמדובר בקשר חדש וזו כנראה התאהבות יותר מאשר באמת אהבה (מקווה שהבנת את ההבדל).

לא אוהב למספר אבל בגלל שביקשת - 3 ומעלה, אבל אם ההתאמה ברורה ברמה השכלית הייתי אומר שאפילו 2 זה בסיס מספיק.

אני טיפוס שכלתני. כשהתחתנו, לא יכולה להגיד שהיה רגש מי יודע מה מצידי... יותר הסתכלתי על המידות והשאיפות לעתיד.
בעלי סיפר לי אח"כ שבפגישה הראשונה התלהב, והיה צריך לעבוד על עצמו כדי לבחון את ההתאמה ע"פ השכל..

במבחן הזמן זה היה נכון. הרגש התפתח עם השנים. היום (אחרי יותר מ- 15 שנה) הקרבה והגעגוע הרבה יותר חזקים מאשר לפני החתונה.

אצל חרדים זה הנורמה, ונראה שלרובם יש חיים טובים.

אבל ברור לי שהגישה הזו לא מתאימה לכולם, וגם ברור שצריך שיהיה רגש חיובי כלפי המיועד.

2-3 ככה בערך. 

כמובן ש4 או 5 זה נחמד - מה שכן

, חשוב לזכור שאין בין מה שמרגישים לפני החתונה למה שמרגישים אחרי החתונה שום יחס - אחרי החתונה מתחיל הדבר האמיתי, על כל המתמע מכך. 

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.