נגיד אם חבר יגיד לך "מה קורה? בא לך לשבת על איזה סטייק?".

והיא תגיד לך "היי, אני פנויה היום. נפגשים?".

אתה תבחר את השני, שזה קצת פחות מ3.

יואואוא למה אני ערררררררר?!@#!#!

אני חושב שגם אם יש את השאר, בהרבה מקרים חסר התנאי הראשון שהוא התאמה שכלית.

הרבה לבבות נשברו בגלל זה

אחרי שיש את 1, אפשר לדון בזה... הייתי אומר 2.

5 נשמע לי לא בריא. 

6 קצת אובססיבי, כשזאת תהיה אשתך מזה שנים רבות זה יהיה הגיוני.

וכל מי שהכרתי שהתחתן אמר שהוא ידע מההתחלה שזאת אשתו!!! כולם אומרים את זה, לא?

אבל כשחקרתי אותם יותר, רובם אמרו שהייתה שם הרגשה כלשהי שרק אחרי החתונה הם הבינו אותה.

כשהייתי צעיר חשבתי שהרגשתי את ההרגשה הזאת כמה פעמים, מאז הבנתי שזה לא אמיתי וזה דמיונות לא הכי בריאים

עד שלא נתחתן לא נדע איך זה מרגיש

בקיצור, מה שאני מנסה לומר הוא, שזה שמקווים שזה יקרה - זה יפה מאוד. אבל לסמוך על זה בשביל להקים בית? זה מגביה את אחוזי הגירושים.

זה אולי אובססיבי לא להתארס לפני שמגיעים לשם אבל זה לא אובססיבי להיות בזה.
החיים ממשיכים תקין, מבטיחה לך!

שיניתי לחותמת+ כי לא הצלחתי להתחבר ועשיתי שם משתמש חדש.

אין הרבה זוגות שכל התהליך הזה קרה להם מהר.

ברוב המקרים כשמרגישים ככה זה מהתלהבות יתר דמיונית

אני אישית חשבתי על אולי 2-3 בנות שזהו זה זה. אחרי זה הפסקתי לחשוב ככה... ואולי 6 בנות אמרו לי בשלב מתקדם שמההתחלה הן היו בטוחות שזהו זה זה, והנה אני רווק

ההפך, זה שמתעגעים ונזכרים במהלך היום אומר שמשכתם את הזמן קצת יותר מדי כנראה.

יש את השאלה של קירוב דעות, איך הגעתם לזה לפני שזה מותר?

אנחנו משתדליים להיות תורניים, אם התורה אמרה שאסור להתנהג ככה עם אישה שאינה אשתך, אז כנראה שאפשר להתחתן ככה!

הזכרתי כמה פעמים פה שהביאו בשם הרצי"ה שאסר למשודך לתת למשודכת שלו להחזיק לו את הטלית משום קירוב דעות.

התירו כמה דברים בשביל שנוכל להתחתן, אבל זה בגלל שאין ברירה. בטח שזה לא לכתחילה.

ככה עם ישראל אמור להתחתן, בבחינה שכלית (שכל הוא בהרבה מעל הרגש). מי שיחכה לרגש, ברוב הפעמים יחכה הרבה

זה מלחיץ בגלל התניות שבאו מארה"ב לפה דרך הטלוויזיה והסרטים.

ברור שזה קשה, עובדה - רובנו לא עומדים בזה (גם אני). אבל זה לא עושה את זה בסדר.

אנשים לא מבינים רגשות, כשאת אומרת "חייבים רגש" למה את מתכוונת? שחייב זיקוקים והתרגשויות? זה שטחי ובר חלוף. אם מדובר במשהו עמוק מזה, אף רווק/ה לא ידע זאת.

אמרת יפה, בין בני זוג חייב להיות לב. אבל יקראו עינייך מה שאצבעותייך מקלידות. בין. בני. זוג. בתורה בני זוג הם אך ורק בעל ואישה (אולי בעבר כשהאירוסין היו שנה לפני ולא בחופה היה רלוונטי שם להתרגש וכו'). חבר וחברה, משודך ומשודכת, מאורס ומאורסת (של היום, לא של קידושים בטבעת) הם כלום והמצאה.

הרי יש פה איסור הלכתי גמור, אני לא מבין למה זה לא ברור? למה צריך להדגיש את מה שהיה ידוע גם במחוזותינו כאיסור גמור? מה הרצי"ה לא מספיק גדול בעינייך להגדיר איסור קירוב דעות?

לגבי ההתאמה שאמרת בשכל שלא הייתה נכונה, השאלה באיזה שכל זה נמדד. בשביל זה יש מה שנקרא דעת תורה.

כשהשכל מעורבב ברגשות אז הגיוני שלא יהיה הגיוני מה שבהחלט הגיוני

זה גם להחזיק למשודך את הטלית בזמן שהוא הולך לקפץ בריקודים עם החבר'ה שלו?

נו, באמת. תפסיקו להאשים כל הלכה במגזריות. מה שאסור בש"ס, רמב"ם שו"ע וכל שאר הפוסקים, אסור.

גם אם אתה לא חרדי.

ושאלתי עליו פוסקים ותלמידי חכמים בהסתמך על כמה מקורות בש"ס וכולם אמרו לי שהגדר הזה לא ברור.

הרצי"ה זצ"ל אמר שלתת טלית לבחורה שאיתך בדייט זה קירוב דעות. את רוצה להגיד אחרת? אפשר לספק מקורות.

לא הבנתי את הראיה שלך לגבי הטלית. ברור שלא רק החזקת הטלית יוצרת רגש, זה לא סותר שלעשות דברים שבד"כ בני זוג עושים ביחד (להחזיק אחד לשניה דברים וכו') זה מקרב.

אף אחד לא מתחתן בלי רגש, כמו שאמרתי השאלה היא האם זה רגש מותר או אסור. וההבחנה בין אסור למותר ברורה, הטווח שביניהם נתון לפרשנות. אלה דברים המסורים ללב ואדם צריך להיות מאוד ישר עם עצמו כדי באמת לדעת איפה הוא עומד ורק אז הוא מתחיל את העבודה של להלחם ביצר הרע בזה.

אני חושב שאפשר למדוד את הירא"ש של בן אדם לפי ההרחקה מדברים מהסוג הזה (עלי למשל זה יעיד שיש לי ממש מעט יראת שמים )

הבעת רגש מבחינת ההלכה אסורה, אנחנו לא מדברים על זה, אלא על עצם הרגש וההשפעה שלו על האדם.

ושוב את חוזרת על נקודה שלא נאמרה אף פעם. אי אפשר להתחתן בלי רגש. אף אחד לא מעביר רגעים בחיים שלו בלי שום רגש, אי אפשר, זה חלק מהטבע שלנו. בעצם אולי פסיכופט יכול

בכל מקרה, השאלה היא מה הרגש הנכון והמותר, ואת דעתי אמרתי למעלה, וגם את דעת ההלכה לגבי מה אסור במובהק בשם גדולי עולם (שהם לא חרדים כמו שאנשים ניסו לרמוז פה וגם את)

אני יודעת שהרב שלי אמר לי פעם- שכדי להתארס עם בנ"א צריך להיות במצב שמתגעגעים אליו.
אני יודעת שב"ה עם בעלי הגענו לרמה מאוד גבוהה של געגוע, וזה קרה די מהר, וזה הגיע לכזה מצב עוד לפני שהספקתי להיות בטוחה סופית מבחינה שכלית, ושמרנו מרחק מקרוב הדעת. וגם בגלל הסיטואציה שהיינו לא עשינו דייטים ארוכים כדי שלא נכנס לנסיון.

השאלה היא מה הרגש שצריך. זה בטח לא רגשות אינטימיים וזוגיים כמו געגוע שכל היום חושבים אחד על השניה (יש בזה עוד איסורים חוץ מקירוב דעות).

אבל כמו שיהודי חייב להרגיש לכל יהודי, בטח שהוא צריך להרגיש, וקודם לכן לאשתו.

אני מניח שלזה הרב שלך התכוון, ולא לרגשות רומנטיים כאלה ואחרים שייבאנו ממלכות רומי הרשעה

זה היה לפני מתן תורה, והמדרש מספר שאפילו הגויים תמהו מה זה, ויעקב חשש לזה.

משם ראיה?!?!?

אתה מערבב בין אהבה לבין קירוב דעות.

כשאתה אוהב את חבר שלך, אין חשש שתיגע בו בצורה לא צנועה או תחשוב עליו מחשבות איסור, נכון? די בזה.

לא כל דבר שהאבות עשו היה אידאלי. בקשת ראיה על העתיד גררה גזירה של 400 שנה. פס נוסף בכותנת, שהיה ארוכה בחו"ל. היו דברים שהקב"ה לא קיבל. והמדרש אומר לנו שבמקרה הזה אפילו הגויים לא קיבלו. גויים!!

בעיה רצינית שככה זה כאב

וואו 4 בלילה!!!!

ועוד כתבתי מאמר שבכלל לא התכוונתי לכתוב

בראשית רבה י"ח ד'.

זֹאת הַפַּעַם, זֹאת הִיא שֶׁל אוֹתוֹ הַפַּעַם, זֹאת הִיא שֶׁעֲתִידָה לְהָקִישׁ עָלַי כְּזוּג, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות כ"ח, ל"ד): פַעֲמוֹן זָהָב וְרִמּוֹן, זוֹ הִיא שֶׁהָיְתָה מְפַעַמְתַּנִי כָּל הַלַּיְלָה כֻּלָּה.

ברור לך שבפשט הדברים אין שום היתר לעבור על איסור קירוב דעות שהוא בגמרא (ופוסקים הלכה מהגמרא לא מהמדרש [כשיש מחלוקת]).

בסה"כ, וצריך בכל זאת קצת עיון בפשט, מדובר על זה שאדם הראשון התרגש מחווה. כשהקב"ה ברא את חווה הוא חיתן אותם (מברכים את זה בשבע ברכות).

אין פה ראיה לזה שצריך להתחיל להרגיש פרפרים בבטן בזמן שרווקים (עזבו שאתם מדגישים שמתארסים רק אחרי), ובד"כ כשזה קורה זה בגלל שלא שומרים על הגבולות כמו שצריך.

בקיצור, כדי שלא יהיו טעויות, התכוונתי לומר שמה שכתבת "דהיינו הרגש חשוב.מאוד. כשהזיווג יגיע תהיה התרגשות, יהיו פרפרים בבטן. יהיו" לא נכון, ואין לזה שום בסיס ויש איסור גמור להתקרב לפני שמתארסים, בניגוד למה שאתם טוענים שאם אין פרפרים והתעלפויות אז אוי ואבוי למי שבכלל יחשוב על להתארס. כאילו כל העולם טעה עד לפני איזה 50 שנה וזהו מהיום רק אתם צודקים וכולם טועים וההלכה טועהו וכו' וכו'

בעיה רצינית שככה זה כאב

אם קל לעמוד בזה? לא. גם אני לא עמדתי בזה לא מעט פעמים

צריך לעיין קצת בסוגיה, כמו שאמרתי קירוב דעות הוא איסור שהגדר שלו לא ברור בכלל ואלה דברים שנתונים ללב. בדורנו שגם ככה ההתמודדויות קשות, אני מצדד לאיסור, ונראה לי שהנסיון (או אי העמידה בנסיון, הפורום יעיד) מלמדים שדעת האוסרים קרובה יותר לאמת.

כותב כנ"ל

מה מותר ומה אסור לפני שמתחתנים?

אלה מקורות להתיר, אבל עדיין צריך להזהר עם זה גם לשיטתם

אמירה של חיבה לפני הנישואין

גילויי חיבה לפני נישואין | שאל את הרב

למה שנחשוב שאסור לומר "אני אוהבת אותך"? - לקראת נישואין וזוגיות

הגעתי מגוגל.

מעניין איפה נעלמו כל אלה שחושבים כמוני

אהבתי שם גם את הכנות של המשתתפים שסיפרו על כמה זה השפיע עליהם...

לא הרגשתי יותר מ1, חיה באושר עם בעלי והיום יודעת על 6 ומרגישה אותו...

חיכיתי שיבואו האנשים שסוברים ככה ואלה שבעלי הנסיון

משום מה כולם פה הפכו את הקערה התורנית על פיה.

הבאתי פה במקום אחר שרשור שעוד אנשים אמרו את זה, כאילו שהם התאדו מהפורום!

למרות מה שכתבו כאן 2-3-4 זה חובה אולי אפילו מעבר (לרוב האנשים)... 5-6 זה בונוס 

אהבה זה חשוב אבל לפעמים היא גם יכולה לשקר, במיוחד כשמדובר בקשר חדש וזו כנראה התאהבות יותר מאשר באמת אהבה (מקווה שהבנת את ההבדל).

לא אוהב למספר אבל בגלל שביקשת - 3 ומעלה, אבל אם ההתאמה ברורה ברמה השכלית הייתי אומר שאפילו 2 זה בסיס מספיק.

אני טיפוס שכלתני. כשהתחתנו, לא יכולה להגיד שהיה רגש מי יודע מה מצידי... יותר הסתכלתי על המידות והשאיפות לעתיד.
בעלי סיפר לי אח"כ שבפגישה הראשונה התלהב, והיה צריך לעבוד על עצמו כדי לבחון את ההתאמה ע"פ השכל..

במבחן הזמן זה היה נכון. הרגש התפתח עם השנים. היום (אחרי יותר מ- 15 שנה) הקרבה והגעגוע הרבה יותר חזקים מאשר לפני החתונה.

אצל חרדים זה הנורמה, ונראה שלרובם יש חיים טובים.

אבל ברור לי שהגישה הזו לא מתאימה לכולם, וגם ברור שצריך שיהיה רגש חיובי כלפי המיועד.

2-3 ככה בערך. 

כמובן ש4 או 5 זה נחמד - מה שכן

, חשוב לזכור שאין בין מה שמרגישים לפני החתונה למה שמרגישים אחרי החתונה שום יחס - אחרי החתונה מתחיל הדבר האמיתי, על כל המתמע מכך. 

הכל בר תיקון בכל שלב.

חוץ ממה המעורבות בו בעיות נפשיות שלא ניתנות לטיפול.

מה שכן, לפעמים הדרך לתיקון כרוכה בעבודה גדולה, אמיתית, כואבת, מורכבת, מאמצת, דורשת...

השאלה אם יש מספיק אומץ

מתמודדי נפש עם בעיות שלא ניתנות לטיפול נשואים.

אמרתי שהדלת עלולה להיסגר כשהתמודדות נפשית מעיבה על זוגיות בצורה אלימה ורעילה.

לא אמרתי שמתמודדי-נפש לא יכולים לחיות חיי נישואין אוהבים, מיטיבים ונעימין.

אם דלת ננעלה

לא משנה אם אתה נעלת או מישהו אחר

תמיד ישארו דלתות נוספות

בכל נושא ובפרט באהבה

עם עבודה נכונה

הדלת הבאה יכולה להוביל למקום טוב יותר

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

שיתגשמו כל משאלות ליבכם לטובה,

גמר חתימה טובה

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!

וזו בדיוק תובנה #1 שלי:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.

אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:

אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?

המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.

מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:

1. כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.

   במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.

   אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?

   אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).

   [וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?

2. זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.

3. האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.

זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.

צריך לזכור כמה דברים-

1. פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.

2. תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.

   לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..

3. תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?

אתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.

כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…

ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!

ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!

אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.

האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.

ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!

הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.

זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.

אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.

רובד הלכתי - לבוש מסויים לא עונה על הקריטריונים ההלכתיים. סעיף בשו"ע, שצריך לקיים כמו כל הסעיפים שבשו"ע.

רובד הברית בין איש לאישה - לבוש לא צנוע פוגם בברית מההיבט האינטימי בין האיש לאישה.

רובד חברתי - לבוש מסויים מציין השתייכות חברתית.

דווקא אני מבין שבדרך כלל מה שמעסיק אנשים זה בעיקר הרובד החברתי, ואני אומר את זה בלי לזלזל בו כהוא זה, זה רובד מאוד משמעותי.

בעיני, הרובד של הברית הוא לא תלוי רק בקריטריונים ההלכתיים, הרי גם בהלכה יש מגוון *מסויים* של דעות. וחלילה אם נגיד על דעה מסויימת שמתירה טיפה יותר שהיא חס ושלום גורמת לפגם בין הברית לאיש והאישה. לכן, עניין זה גורם לי לתהות ביחס לכך האם הקריטריונים ההלכתיים הם הפרמטר המרכזי לעניין של הברית. בודאי שהם מעצבים את הברית, אך לא נראה לי שבצורה בלעדית.

העניין שלהכנס לעבודת ה', נראה לי שבהחלט הוא נכנס לה לעבודת ה' וזה לגיטימי מאוד. בפועל, עבודת ה' של האישה משפיעה על הבית כמו עבודת ה' של האיש.

הפתרון שהצעת בתור החלפת רגשות הוא בהחלט נשמע נכון לכל דבר שקשור לזוגיות. ליצור תקשורת מיטיבה ולהגיע להבנה הדדית והזדהות זה מדהים. ההתעסקות בפן הריגשי והתקשורתי יכולה להפרות את השיח וליצור מחשבות ורגשות חדשים של כל אחד מהצדדים ביחס לאיך שהוא תופס את הנושא. שיח זה גם יכול להגיע לקרבה שמאפשרת ויתורים והליכה לקראת אחד לשנייה. אמנם כמו שכתבת, ברגעי ההחלטה לפני נישואין, ההחלטה היא מאוד אישית - לשחרר או לא. מכיר חבר ששם תנאי לכיסוי ראש מלא אחרי החתונה והאישה החליטה לזרום. זה באמת עניין מאוד אישי.

בגלל שהוא עסוק בהשוואות נשמע שהעניין יותר חברתי.

אם עניין הברית היה פה המרכזי, ההשוואה בין נשים שונות לא היתה מתחילה. מה שפוגם בברית, בודאי לא ראוי לזוגיות.

זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.

סליחה שתוקפנית.

מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.

אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.

ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.

אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?

או עם שמלה?

הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.

אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.

אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.

אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.

אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?