אבל בסדר, לא אכפת לי שזה יהיה דרך שדכנים

זה לא באמת משנה באיזה צורה תיהיה ההתארגנות הזאת.

רק ממש הייתי רוצה שיהיה מאגר של בחורים ובחורות שהם בכיוון הזה בלבד. 

באלי ממש לנסות ליזום את זה בעצמי. אבל אני חלשה בייזמות  

מה רע באנשים שבנוסף ללימוד תורה עוסקים ביישובו של עולם?

צינית.

לא נכנסת לדיון הזה.

כי אני לא פוסלת אף אדם חס ושלום.

מחפשת לומד זה הכל. 

כמו שיש כאלה שמחפשים בחורה שעשתה תואר במקצוע ריאלי. 

ולכל ישיבה יש שדכן

כך שיש דרך למצוא אותם..

למה פשוט לא לעשות מאגר לכל הישיבות? הרי יש גם ככה מספר מאוד מצומצם של בחורים כאלה.. 

והבחורות בכלל זה סיפור, הן לא נמצאות במכללה מסויימת או מדרשה מסויימת.. לפעמים הן לא במדרשה בכלל.. 

ושוב חוזרים לשרשור ההוא..

את מחפשת אברך לכל החיים, יש כאלה בודדים בציבור שלנו,

כך שאין כ"כ סיבה להקים בשבילם משהו מיוחד לשידוכים.

ומה זה כ"כ מסורבל?

כמה ישיבות גבוהות כבר יש?

לא בקטע רע אבל אני מרגישה שאתה פוגע בציבור.

אני אישית מכירה הרבה שרוצים להיות אברכים. ואני בטוחה שיש עוד מלא.

אני לא יודעת מי אתה מכיר, אבל זה מעצבן שאתה אומר שאין כאלה.. 

יש, לא הרבה, אבל יש.. אני לא צריכה את כל המגזר, אפילו לא את רובו.. 

סליחה שעיצבנתי.. בסה"כ רציתי להועיל, אבל את באמת לא חייבת להקשיב לי.

אני רק מדגיש שוב מה שכבר כתבתי בשרשור הקודם,

דיברתי על אברכים לכל החיים בלי שאיפה לשמש בתפקיד תורני.

והמשפט האחרון מיותר, כי לא כתבתי לך פה לוותר על השאיפה הזאת להתחתן עם אברך.

רק לוותר על השאיפה להקים בשבילם פרוייקט שידוכים מיוחד..

חוץ מלייאש ולהגיד על הציבור משהו שלא נכון לדעתי בכלל...

ומי אמר שמפריע לי שהוא יתעסק במשהו תורני? זה אפילו מומלץ...

ואני לא מסכימה עם דעתך שאין צורך בלהקים מאגר כזה. אני מדברת עם הבחורים שמחפשים כמוני , וגם הם מתקשים למצוא את הבנות האלו. ויש הרבה ישיבות מדרום עד צפון, ובכל ישיבה יש בערך מספר מצומצם של בחורים כאלה.

אז אם תקים מאגר כזה אפשר שיהיו 200 בחורים ובחורות, שזה מספר ממש יפה.. 

ומה שחסר בשביל למצוא אותם זה רק מאגר שיאחד אותם.

אבל בסדר, אני אשתדל ב"נ לא לכתוב את זה שוב.

ככה היה נשמע מהשרשור הקודם (לא שמפריע לך שיעסוק בתפקיד תורני אלא שאת מחפשת מישהו שבכ"מ רוצה להשיך בכולל כל החיים), כתבתי לך שבציבור שלנו רק מי שמוכשר להיות רב/דיין ממשיך הרבה שנים בכולל,

וכתבת שזה נורא ... - לקראת נישואין וזוגיות

מי שעוסק בתפקיד תורני הוא כבר לא נקרא אברך..

ושלא ידעתי שזאת ההדרכה.

אבל לפחות ממה שאני שמעתי, זאת לא ההדרכה.

בחורים ממש סיפרו לי איך הרבנים עזרו להם להבין מה מתאים להם לימוד תורה או לצאת לעבוד. אז לא יודעת איזה דעת רבנים אתה מציג.

ואני אישית מכירה רב דתי לאומי שמאוד מעורב בציבור, שאמר שחסר אברכים שרק יושבים ולומדים. ויש עכשיו איזה פרוייקט חדש שמעודד את זה. בקיצור, יש ממש מגמה לשינוי בעניין הזה. 

ואני מכירה הרבה שלא רוצים להיות דיין או משהו בסגנון ובוחרים לשבת וללמוד לעוד הרבה שנים.. וחברות שלי התחתנו עם כאלה.. ועוד הרבה בנות שהכרתי.. 

בקיצור.. 

ואממ ודווקא בגלל שאין אלפי אלפים של כאלה בחורים.. אז צריך מאגר שיאגר את "הבודדים" שהם כן כאלה.. 

אני מדבר על מעל גיל שלושים.

אני אשמח לשמוע על רב אחד בציבור שלנו שמדריך כך.

גם הפרוייקט שאת מדברת עליו לא מעודד לשבת בכולל כל החיים,

אלא ללמוד כמה שנים ואז לשמש בתפקיד תורני או לצאת לעבוד במשהו אחר.

ואם יש צורך בלצאת לעבוד - אז יוצאים לעבוד.

ואם רוצים להתפתח למקום תורני- אז מתפתחים למקום הזה  

וכן, גם אחרי גיל 30... 

אין שום עניין להיות רב.. 

יש עניין ללמוד תורה.

ואוקי, אם פרשת כזלזול, מה אני אגיד לך.. 

דעתנו חלוקות.. 

וממש לא חשבתי שאתה ממציא .. 

פשוט לא ידעתי שזה הלך הרוח. 

בעיקרון, אני מאמינה שכל אחד צריך באמת לבדוק לפי כוחות הנפש שלו. וזה באמת מה שאני שמה לב בתשובות. 

אבל מפה ועד להגיד לכל הציבור שתורה ועבודה זה אידיאל.. נראלי רחוק.

אומנם, וזה חשוב להגיד, עבודה זה חיובי כל עוד זה לא על חשבון לימוד התורה. והיום זה מאוד קשה למצוא. בגלל שהיום יש דרישות מאוד גבוהות לכל מקצוע כדי להתפרנס בצורה נורמאלית. הכשרה ארוכה, יום עבודה ארוך. ובמצב הזה באמת נשארנו בלי הרבה תורה.

היכולת לא קשורה ללהיות רב. יש כאלה שמסוגלים לשבת וללמוד ואוהבים את זה. אבל לא מעוניינים להיות רבנים וגם לא מרביצי תורה.. יש כאלה שפשוט אין להם את הכישורים לזה, או שהם פשוט לא מעוניינים בזה.

בברסלב לדג' יש ממש עניין לא להיות רב.. 

ושאני חושבת על זה, זאת בעצם הנקודה שהכי הפריעה לי בדיון . אני כאילו מרגישה פגועה בשביל אלה שלא נועדו להיות רבנים , אבל הם מאוד חפצים בתורה.. אז מה נגיד להם . "לא , תקשיב, אין לך תועלת בתורה אם לא תהפוך לרב או דיין בסוף"?!.. 

"בנוהג שבעולם אלף נכנסים למקרא אין יוצאים מהם להצליח שראויים למשנה אלא מאה ואותם מאה שנכנסו למשנה אין יוצאים מהם לגמרא אלא עשרה ואותן עשרה שנכנסין לגמרא אין מצליח מהם אלא אחד להוראה הרי אחד מאלף"

תראה משהו מכאן

אחרת מה היחוד שלו? כולם חייבים ללמוד ככה.

בכל אופן, גם למספרים הפחות שמרניים, נניח שיעור א' (לא אוהב את המושגים האלה)

צריך כישורים לעמוד מול קהל, לדבר בשפה רהוטה ומובנת, צריך להיות חביב על הקהל או לפחות גישה טובה עם בני אדם. צריך קצת אומץ. ביטחון עצמי וכו'.. זה משרה לכל דבר.. זה לעסוק עם הציבור , זה ממש לא רק ללמוד תורה. 

לעסוק עם הציבור זה מה שמיוחד רק לרב ולא לדרשן

אתה לא יכול להכריח מישהו שלומד תורה להיות רב או דרשן אם הוא לא מעוניין בזה.

ומצד שני אתה לא יכול לדרוש ממנו להפסיק ללמוד תורה בכולל בגלל שהוא לא רב או דרשן או דיין או לא יודעת מה.. 

יש עניין להעביר את הידע הרוחני שלך. 

במקור זה פוסק שהוא גם סוג של ראש עיר (או שכונה וכו').

היום רב זה כל אחד ששם סגנון לבוש שמיוחס לאנשים שמוסרים שיעורים

@ברגוע

(ביקשתי עזרה בשביל מקורות מבחור אחד. לי אין שום ידע במקורות האלה. )

רשב"ג במסכת תענית "לעולם יעשה אדם את עצמו תלמיד חכם"

מדרש משלי פרשה י' 

(משלי י יז): "אורח לחיים שומר מוסר, ועוזב תוכחת מתעה". אמר רבי אלכסנדראי: כל תלמיד חכם שהוא עוזב דברי תורה, מעלין עליו כאילו מתעה במי שאמר והיה העולם. ולא עוד: אלא כיוון שהוא עוזב דברי תורה בעולם הזה, אף הקב"ה עוזבו לעולם הבא, לכך נאמר "ועוזב תוכחת מתעה".

אמר רבי ישמעאל:בוא וראה כמה קשה יום הדין שעתיד הקב"ה לדון את כל העולם כולו בעמק יהושפט

• בזמן שתלמידי חכמים באים לפניו, אומר לכל אחד מהם: כלום עסקת בתורה? אמר לו הן, אומר לו הקב"ה: הואיל ווהודית, אמור לפני מה שקרית, ומה ששנית בישיבה, ומה ששמעת בישיבה. מכאן אמרו: כל מה שקרא אדם יהא תפוש בידו, ומה ששנה כמו כן, שלא תשיגהו בושה ליום הדין, מכאן היה רבי ישמעאל אומר: אוי הלה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלימה, ועל זה ביקש דוד מלך ישראל בתפילה ובתחנונים לפני המקום ואמר (תהלים ה ד): "ה' בוקר תשמע קולי בוקר אערך לך ואצפה".
• בא לפניו מי שיש בידו מקרא ואין בידו משנה, הקב"ה הופך את פניו ממנו, ושרי גיהנם מתגברים בו כזאבי ערב, ונוטלין אותו ומשליכין אותו לתוכה.
• בא לפניו מי שיש בידו שני סדרים או שלושה, אז הקב"ה אומר לו: בני, כל ההלכות למה לא שנית אותם? ואם אומר הקב"ה הניחוהו, מוטב, ואם לאו עושין לו כמידת הראשון.
• בא לפניו מי שיש בידו הלכות, הקב"ה אומר לו: בני, תורת כהנים למה לא שנית? שיש בה טומאה וטהרה, וטומאת שרצים וטהרת שרצים, טומאת נגעים וטהרת נגעים, טומאת נתקים ובתים וטהרת נתקים ובתים, טומאת זבים ולידה וטהרת זבים ולידה, טומאת מצורע וטהרתו, סדר ווידוי יום הכיפורים, וגזירות שוות, ודיני ערכים, וכל דין שדנו ישראל לא דנו אלא מתוכו.
• בא לפניו מי שיש בידו תורת כהנים, אומר לו הקב"ה: בני, חמישה חומשי תורה למה לא שנית? שיש בהם קריאת שמע ותפילין ומזוזה.
• בא לפניו מי שיש בידו חמישה חומשי תורה, אומר לו: בני, למה לא למדת הגדה ולא שנית? שבשעה שחכם יושב ודורש, אני מוחל ומכפר עוונותיהם של ישראל, ולא עוד אלא בשעה שעונין אמן יהא שמיה רבה מברך, אפילו נחתם גזר דינם אני מוחל ומכפר להם עוונותיהם.
• בא לפניו מי שיש בידו הגדה, אומר לו הקב"ה: בני, תלמוד למה לא שנית? ש(קהלת א ז): "כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא", זה התלמוד, שיש בו חכמות הרבה.
• בא מי שיש בידו תלמוד, הקב"ה אומר לו: בני, הואיל ונתעסקת בתלמוד, צפית במרכבה, צפית בגאוה, שאין הנייה בעולמי אלא בשעה שתלמידי חכמים יושבים ועוסקים בתורה, מציצין ומביטין ורואין והוגין המון התלמוד הזה: כסא כבודי היאך הוא עומד, רגל הראשונה - במה היא משמשת, שנייה במה היא משמשת, שלישית במה היא משמשת, רביעית במה היא משמשת, חשמל היאך הוא עומד, ובכמה פנים הוא מתהפך בשעה אחת, לאי זה רוח הוא משמש, הברק היאך הוא עומד, כמה פנים של זוהר נראין בין כתפיו, לאיזה רוח משמש, כרוב היאך הוא עומד, לאי זה רוח הוא משמש, גדולה מכולם - עיון כיסא הכבוד, היאך הוא עומד, עגול הוא כמין מלבן, ומתוקן הוא, כמה גשרים יש בו, כמה הפסק בין גשר לגשר, וכשאני עובר - באיזה גשר אני עובר, ובאי זה גשר האופנים עוברים, ובאיזה גשר הגלגלים עוברים. גדולה מכולם - מצפורני ועד קדקדי, היאך אני עומד, כמה שיעור בפיסת ידי, וכמה שיעור אצבעות רגלי, גדולה מכולם - כיסא כבודי, היאך הוא עומד, לאיזה רוח הוא משמש, באחד בשבת לאיזה רוח הוא משמש, בשני בשבת לאיזה רוח הוא משמש, בשלישי בשבת לאיזה רוח הוא משמש, ברביעי בשבת, בחמישי בשבת, בשישי בשבת לאיזה רוח משמשין, וכי לא זהו הדרי, זהו גדולתי, זהו הדר יפיי, שבניי מכירין את כבודי במידה הזאת? ועליו אמר דוד (תהלים קד כד): "מה רבו מעשיך ה', כולם בחכמה עשית, מלאה הארץ קנייניך".

מכאן היה רבי ישמעאל אומר: אשרי תלמיד חכם שהוא משמר תלמודו בידו, כדי שיהא לו פתחון פה להשיב ליום הדין לפני בוראו. לכך נאמר: "אורח לחיים שומר מוסר". אבל אם עזב תלמודו והניחו, משיגו בושה וכלימה ליום הדין, לכך נאמר: "ועוזב תוכחת מתעה", אמר רבי בנאה: שהקב"ה מרחיקו מלפניו.

ד"א: "אורח לחיים שומר מוסר" - שלא יאמר אדם: הואיל ונתעסקתי בתורה תחילה, אלך ואתעסק מעכשיו בממון ונכסים, ואין יודע שאין מועילים לו כלום, שנאמר  (משלי יא ד): "לא יועיל הון ביום עברה". ומה יועיל לו? דברי תורה, שנמשלו בחיים, שנאמר: (משלי ה ו): "אורח חיים פן תפלס".

‎

זה פלא יועץ בערך לימוד:‎

ידוע מאמר התנא (אבות ב, טז) למד תורה הרבה, ויתנו לך שכר הרבה. אמנם סדר הלמוד זהו דרך ישרה שיבחר לו האדם. מאחר שלמוד התורה צריך להיות לשמה על מנת לקים, לשמר ולעשות, הנה כי כן יחלק אדם שעותיו בכל יום, ומי שחננו ה' דעת, יקבע עת לעין בהלכה, או בפוסקים בעיון ופלפול כפי שכלו, ואם יוכל ללמד עם חברים או עם תלמידים טובים מה טוב ומה נעים. ועוד יקבע עתים ללמד בקיאות, ותהי ראשית למודו בדינים הנצרכים בשלחן ערוך עם כל האחרונים, עד שיהיו נרשמים בדעתו לעת הצרך, ושוב לגרס אנש כל הכ''ד עם פרוש רש''י, והמשניות עם פרוש, וכל הש''ס עם פרוש רש''י ותוספות, וארבעה עשר חלקים הרמב''ם עם הפרושים וארבעה טורים עם הפרושים וכן הארבעה שלחן ערוך, ואחר כך שאר למודים וידיעות, עד שיהא שלם בידיעות. ולמוד ספרי מוסר ויראת ה' עולה על גביהן כתבלין הנתנין בכל מאכל. ולאחר שמלא כרסו מכל הלמודים והידיעות על פי הפשט, ישתדל ללמד חכמת הקבלה, כי ידוע שליום הדין שואלים לאדם גם על רזי תורה ומעשה מרכבה (מדרש משלי פ''י), ועתיד לתן את הדין אם היה יכול ללמד ולא למד. והרגיל בספר הזהר יראה כמה מהבושה מגיע לעולם הבא למי שלא למד חכמת הקבלה, עד שאמרו בכמה דוכתי דטב לה דלא אברי. תסמר שערת אנוש. ובודאי שאין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו (ע''ז ג א), והכל לפי מה שהוא אדם חיובא רמיא עליו להשיג לדעת כל אשר בכחו, ולא יפנה עצמו לבטלה אפלו רגע, כי היום קצר והמלאכה מרבה: ‎

ואפלו אשר לא חננו ה' דעת, אין לו מקום פטור ליום הדין באמר קריתי כל התהלים ושניתי ח''י פרקי משנה וכמה דפים מזהר הקדוש, ומה חובתי עוד, היכול אוכל להיות חוזר חוזר על התהלים וכדומה ולהיות יושב ולומד כל היום, זה בלתי אפשרי, אמרתי שגם זה הבל יפצה פיהם, ואוי להן לבריות מיום הדין ומעמק הדין, דאפלו למד כל התורה כלה, לא התר להיות יושב ובטל או עוסק בשיחה בטלה אפלו רגע, והאלקים יביא במשפט על כל, ועתיד לתן דין וחשבון אפלו על זמן מועט כדי בליעת הרק, כידוע מאמר רבותינו זכרונם לברכה. ואמרו (תדא''ז פ''ב) שאפלו לומד כל היום פסוק ואחות לוטן תמנע, בא בשכרו כעוסק בנגעים ואהלות, ואחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכון לבו לשמים (ברכות ה ב). והאיש הירא לנפשו מיום הדין הגדול והנורא, לא ילך אחרי רבים לרעות רק ישמע דברי רבותינו הקדושים, וישתדל בכל עז להמציא מרגוע לנפשו ולהשביע בצחצחות נפשו, וכשיושב ללמד ישמר נפשו שלא יירש תרתי גיהנם, ויהא למודו על מנת לשמר ולעשות ולקים, ולא ייגע לריק, אלא ילמד למודו בקול, בשפה ברורה, לעשות נחת רוח ליוצרו, ולא יהא מפסיק ממשנתו לדברים 

אולי אוסיף בהמשך.. 

אני מסכים שכל אחד צריך ללמוד כמה שנים בישיבה, וגם אח"כ לא לעזוב חלילה את התורה, אלא לעבוד במקצוע ולמשיך ללמוד תורה בזמן הפנוי.

אבל לא ראיתי בכל המקורות שהבאת שצריך לשבת כל החיים בכולל. 

לעומת זאת אני כן מכיר מקורות אחרים- "תורה שאין עימה מלאכה סופה בטילה וגוררת עוון" ו "גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים."

אז כשהרמב"ם כותב עליהם בסוף הלכות שמיטה זה ודאי הפשט? זה פסוקים מפורשים בתורה.

אז תסבור כמו הרוב שאומרים ש"כל מי שנדבה רוחו" זה גם פשט... לא חייב להגיד שאלה דברי אגדה כשהם מסתדרים עם הפשט בהלכה הקודמת

אבל לשבט לוי היה תפקיד להפיץ את התורה בעמ"י, הם לא ישבו בכולל כל החיים.

יורו משפטיך ותורותיך זאת לא חובה.

אי אפשר לכפות על כל שבט לוי להיות פוסקים, למרות הכישרון המולד שחז"ל אומרים שיש להם ולשבט יששכר. פשוט שלא כל לוי היה ראוי להוראה, אבל כל לוי היה מחוייב לשבת וללמוד תורה (ולעבוד בביהמ"ק בזמנו שיבנה במהרה בימינו אמן) גם אם לא היה מוכשר לכך.

 יש כאלה שממש מחפשים...

ומסכימה.

יש הרבה בחורים שלא לומדים במסגרות הרגילות, וקשה יותר "לשמוע" עליהם.. 

אבל שלא תחשוב שלבנות קל למצוא את האברכים... 

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.