הערב קבענו שאחרי שאסיים לאפות עוגה לארוחת חג אצל הוריו מחחר אני ובעלי נשב לראות סרט יחד.
המחשבה שלי היתה סרט מהמחשב אבל הוא הסתכל בערוצי סרטים ואמר יש את הסרט הזה והזה שרצינו אז לראות יחד. ואז אחרי שזפזפ לעוד ערוץ אמר יש את הסרט הזה. יותר לעצמו. הוא הלך לאנשו וכשחזר סיימתי עם העוגה והוא בזמן הסיום העביר לסרט השני שהוא יותר התעניין בו. סרט חצי בידיוני שמשעמם אותי. אמרתי לו לא אמרנו שנראה את הסרט הראשון?
אמר לי לא
אמרתי לו אבל הבנתי שאתה מתכוון שנראה את הראשון יחד .. אז הוא שוב אומר לי לא לא רציתי אותו . רוצה את זה. והוא מתיישב לראות. אמרתי לו אבל זה מעפן.. והוא אמר למה מעפן. ואז הוא המשיך לראות. ניסיתי להתענין אבל לא הצלחתי אז ישבתי בסביבה ועשיתי איזה משהו. ואז שאלתי מתי זה נגמר אז הוא אומר לא יודע. אמרתי לו אתה יודע אפשר לבדוק בשלט . אז הוא אמר אז תבדקי. אמרתי לו יכולת גם לבדוק. אז ענה לי- אבל לך חשוב לדעת מתי הוא נגמר לא לי אני נהנה ממנו.
אז בדקתי וראיתי שב12 בלילה.
אמרתי לו שאמרנו שנראה סרט יחד ושאני ממש לא נהנית ולא מבינה מה הולך בסרט גם ככה.
אז אמר שאפשר אחרי זה לראות עוד סרט. אמרתי טוב. אבל ידעתי שהוא מחר בחופש בערב חג ואילו אני קמה לעבודה.
הגיע 12 ומשהו והלכתי להתארגן לשינה וביקשתי שיפתח את המחשב בנתיים שאוכל לבחור סרט. אז אמר לי (מהספה , מרחק נגיעה מהמחשב) שהוא שוכב על הספה ואין לו כוח.
אמרתי לו מה אין לך כוח? אז הוא אומר כשתבואי תפתחי את המחשב זה שניה וחצי.
אמרתי לו טוב די לא חשוב אני עייפה גם ככה כבר.
אחרי זה באתי ואמרתי לו שזה לא הוגן שמערב שנשב לראות סרט יחד פתאום הוא יושב לבד לראות סרט שהוא רוצה ושם עלי פס ועוד אחרי זה לא עושה ג'סטה לפתוח את המחשב כדי שנבחר עוד אחד. הוא אמר נו יאללה אפשר לחשוב מה את עושה דרמה מכל דבר, כולה פעם אחת ישבתי לראות סרט שאני רוצה לראות, אמרתי לו בדיוק זה העניין! שאתה רוצה לראות! רצינו לשבת יחד ובסוף אתה בחרת משהו שלא לטעמי ויצא שאני בסוף לא ראיתי ושהתכנית לעשות משהו יחד לא יצאה לפועל ויצאת די אגואיסט.
מפה לשם הוא התחיל להתעצבן עליי שדי והוא לא רוצה לריב ולא רוצה לשמוע אותי , ושאני אשחרר אותו ושתעזבי אותי. ואמרתי לו שאני לא אעזוב כי הוא לא מבין שהוא יכול פשוט להבין אותי שמכל הערב מה שיצא זה זה ולא שהוא יתחשב או יחשוב על זה שאני הפסדתי. אלא עדיין מקובע בעמדתו ומצפה שאני אשתוק או אוותר ברצון בלי לראות אותי בעצם ואת זה שרציתי לראות גם.
בקיצור נמאס לי שהוא גם לא בסדר , לדעתי, גם לא רואה את זה , וגם כשאני באה ואומרת את זה אז זה נתפס כמו קוטרית מתלוננת שעושה עניין במקום שיבין את הצד שלי ויגיד ואלה תודה שהתחשבת וויתרת בשביל שאני אראה סרט שאהבתי ורציתי. או שיגיד סורי ממי לא ידעתי שזה כל כך חשוב לך ... צודקת פעם הבאה נבחר סרט שנינו... ויש לי עוד כל מיני אפשרויות למענה . שהוא לא בחר באף אחת אלא בחר בלהתעצבן עליי ולהרגיש מותקף כשבעצם הוא לא יודע לגלות התחשבות בי ולא מודע לעצמו בכלל!
חרא להתחיל ככה את השנה החדשה,
ועוד זה אחרי עוד ריב שהיה לנו בערב שישי שהיום סופסוף אחרי פיצוץ הוא התנצל כי גם אתמול הוא התעצבן עליי על משהו שאמרתי לו (כי הוא לא שם לב שאני מתה ללכת הביתה ואמר לי שנלך בעשר ורבע ועד 11 הוא התעכב בסוף אז כשאמרתי לו בוא נלך כבר 11 ואמרנו שהלך בעשר ורבע- הוא ממש כעס שנשמע שאני מאשימה אותו 😏, הלוו אם אתה אמרת שנצא בעשר ורבע ובסוף נתקענו עד 11 ואני שפוכה מעייפות נראה לי טבעי שאני אבוא ואומרת לך בוא נלך כברר מאוחר וקצת אהיה מבואסת מזה שלא שמת לב)
בקיצור די עם הריבים האלו. באמת. מבינה שהנישואים זה עבודה ויש דברים נהדרים בו ובינינו אבל כשקשה להסתדר ככה אפשר להתעייף ולהרגיש תסכול...
מה אני אמורה לעשות כשהוא לא רואה שהוא לא מתנהג בהתחשבות או ברגישות כלפיי? איך להסב את תשומת לבו? אני גם ככה עושה את זה אחרי שאני מתחשבת או בצורה שלא נעים לי או בצורה עדינה. אז מה אני אמורה להבליג על כל דבר? לא לומר מילה? אין סיכוי שמשהו יציק לי או יאכזב ולא אומר. מותר לומר כל עוד זה בכבוד אבל הבעיה שלי שאי אפשר הוא מתעצבןןןן
המחשבה שלי היתה סרט מהמחשב אבל הוא הסתכל בערוצי סרטים ואמר יש את הסרט הזה והזה שרצינו אז לראות יחד. ואז אחרי שזפזפ לעוד ערוץ אמר יש את הסרט הזה. יותר לעצמו. הוא הלך לאנשו וכשחזר סיימתי עם העוגה והוא בזמן הסיום העביר לסרט השני שהוא יותר התעניין בו. סרט חצי בידיוני שמשעמם אותי. אמרתי לו לא אמרנו שנראה את הסרט הראשון?
אמר לי לא
אמרתי לו אבל הבנתי שאתה מתכוון שנראה את הראשון יחד .. אז הוא שוב אומר לי לא לא רציתי אותו . רוצה את זה. והוא מתיישב לראות. אמרתי לו אבל זה מעפן.. והוא אמר למה מעפן. ואז הוא המשיך לראות. ניסיתי להתענין אבל לא הצלחתי אז ישבתי בסביבה ועשיתי איזה משהו. ואז שאלתי מתי זה נגמר אז הוא אומר לא יודע. אמרתי לו אתה יודע אפשר לבדוק בשלט . אז הוא אמר אז תבדקי. אמרתי לו יכולת גם לבדוק. אז ענה לי- אבל לך חשוב לדעת מתי הוא נגמר לא לי אני נהנה ממנו.
אז בדקתי וראיתי שב12 בלילה.
אמרתי לו שאמרנו שנראה סרט יחד ושאני ממש לא נהנית ולא מבינה מה הולך בסרט גם ככה.
אז אמר שאפשר אחרי זה לראות עוד סרט. אמרתי טוב. אבל ידעתי שהוא מחר בחופש בערב חג ואילו אני קמה לעבודה.
הגיע 12 ומשהו והלכתי להתארגן לשינה וביקשתי שיפתח את המחשב בנתיים שאוכל לבחור סרט. אז אמר לי (מהספה , מרחק נגיעה מהמחשב) שהוא שוכב על הספה ואין לו כוח.
אמרתי לו מה אין לך כוח? אז הוא אומר כשתבואי תפתחי את המחשב זה שניה וחצי.
אמרתי לו טוב די לא חשוב אני עייפה גם ככה כבר.
אחרי זה באתי ואמרתי לו שזה לא הוגן שמערב שנשב לראות סרט יחד פתאום הוא יושב לבד לראות סרט שהוא רוצה ושם עלי פס ועוד אחרי זה לא עושה ג'סטה לפתוח את המחשב כדי שנבחר עוד אחד. הוא אמר נו יאללה אפשר לחשוב מה את עושה דרמה מכל דבר, כולה פעם אחת ישבתי לראות סרט שאני רוצה לראות, אמרתי לו בדיוק זה העניין! שאתה רוצה לראות! רצינו לשבת יחד ובסוף אתה בחרת משהו שלא לטעמי ויצא שאני בסוף לא ראיתי ושהתכנית לעשות משהו יחד לא יצאה לפועל ויצאת די אגואיסט.
מפה לשם הוא התחיל להתעצבן עליי שדי והוא לא רוצה לריב ולא רוצה לשמוע אותי , ושאני אשחרר אותו ושתעזבי אותי. ואמרתי לו שאני לא אעזוב כי הוא לא מבין שהוא יכול פשוט להבין אותי שמכל הערב מה שיצא זה זה ולא שהוא יתחשב או יחשוב על זה שאני הפסדתי. אלא עדיין מקובע בעמדתו ומצפה שאני אשתוק או אוותר ברצון בלי לראות אותי בעצם ואת זה שרציתי לראות גם.
בקיצור נמאס לי שהוא גם לא בסדר , לדעתי, גם לא רואה את זה , וגם כשאני באה ואומרת את זה אז זה נתפס כמו קוטרית מתלוננת שעושה עניין במקום שיבין את הצד שלי ויגיד ואלה תודה שהתחשבת וויתרת בשביל שאני אראה סרט שאהבתי ורציתי. או שיגיד סורי ממי לא ידעתי שזה כל כך חשוב לך ... צודקת פעם הבאה נבחר סרט שנינו... ויש לי עוד כל מיני אפשרויות למענה . שהוא לא בחר באף אחת אלא בחר בלהתעצבן עליי ולהרגיש מותקף כשבעצם הוא לא יודע לגלות התחשבות בי ולא מודע לעצמו בכלל!
חרא להתחיל ככה את השנה החדשה,
ועוד זה אחרי עוד ריב שהיה לנו בערב שישי שהיום סופסוף אחרי פיצוץ הוא התנצל כי גם אתמול הוא התעצבן עליי על משהו שאמרתי לו (כי הוא לא שם לב שאני מתה ללכת הביתה ואמר לי שנלך בעשר ורבע ועד 11 הוא התעכב בסוף אז כשאמרתי לו בוא נלך כבר 11 ואמרנו שהלך בעשר ורבע- הוא ממש כעס שנשמע שאני מאשימה אותו 😏, הלוו אם אתה אמרת שנצא בעשר ורבע ובסוף נתקענו עד 11 ואני שפוכה מעייפות נראה לי טבעי שאני אבוא ואומרת לך בוא נלך כברר מאוחר וקצת אהיה מבואסת מזה שלא שמת לב)
בקיצור די עם הריבים האלו. באמת. מבינה שהנישואים זה עבודה ויש דברים נהדרים בו ובינינו אבל כשקשה להסתדר ככה אפשר להתעייף ולהרגיש תסכול...
מה אני אמורה לעשות כשהוא לא רואה שהוא לא מתנהג בהתחשבות או ברגישות כלפיי? איך להסב את תשומת לבו? אני גם ככה עושה את זה אחרי שאני מתחשבת או בצורה שלא נעים לי או בצורה עדינה. אז מה אני אמורה להבליג על כל דבר? לא לומר מילה? אין סיכוי שמשהו יציק לי או יאכזב ולא אומר. מותר לומר כל עוד זה בכבוד אבל הבעיה שלי שאי אפשר הוא מתעצבןןןן
