אני צריכה לשלוח לה ברכה. נעשה את זה עוד מעט.
וצריך ללמוד.
ולארגן כלמיני.
כואב לי הראש. כמובן. מתפוצץ יותר נכון. אוף.
אתמול שלחתי לה הודעה, והיא ענתה לי כזה מתלהב. ופשוט רואים את ההבדל בינה לבין ****, או בינה לבין ****. זה מעלה חיוך אבל גם מזכיר דברים שאני רוצה לשכוח.
היא מצחיקה. היא חמודה. אני סתם מתייחסת אליה ככה. לא מגיע לה.
חלמתי חלום הזוי.
במקום הזוי. שהוא לא היה נראה כמו באמתי שלו. אבל ידעתי שאנחנו שם.
ומי היו שם? *****. ו****. ו****. ו**** ו***. ו***** ו***** **** בתיאוריה, כילו דיברו עליהן אבל לא ראו אותן.
הזוי איך שזה נכון שמה שאתה חושב עליו ביום יבוא לך בחלום.
חשבתי על כל הילדות האלו או שראיתי אותן בר"ה.
והיא הזכירה לי את המקום ההוא.
והמח ערבב הכל.
וואי וואי.
חלום מזעזע.
והיא הייתה עם מטפחת. כלומר אני כבר מדמיינת אותה נשואה כנראה.
והיא בכלל לא הייתה נראית כמו במציאות, אבל למי אכפת.
וקמתי אחרי החלום הזה כולי מזיעה, לא מבינה מה הלך פה בכלל.
אני רוצה לשכוח.
אני צריכה לשכוח.
דחוף, האמת.
אין לי איך.
(יש לי עכשיו שני רצונות. חלומות קטנים שהלוואי שיתגשמו.
ביומולדת לנסוע או איתה או איתה למקום קדוש.
ולצאת כל שבוע לשם.
החלום הראשון יכול להתבצע, הוא גם יותר קרוב. והוא יותר הגיוני שיתבצע. הלוואי הלוואי.
והחלום השני... הוא תלוי בכל כך הרבה גורמים שלא תלויים בי. הלוואי שיקרה.
אבא.
מה קורה לי.
תעזור.)
אני צריכה למחוק הכל דחוף.
אין לי אומץ.
אוי אבא.
תן לי כח ואומץ.
