תגידו הריון שבוע 30 זה שאלה בכלל אם אפשר לצום בכיפור ?Hadarmea
או שמראש לא צריך לשאול רופא על זה?
כן. כל אחת והנתונים שלה.מוריה
לכתחילה צמים אם אין סיכון אבל בכל אופן תשאלי רב ולא רופאבתי 123

לפעמים יש סיבות שאסור לצום

לא הבנתי את שאלתךאמאשוני
את שואלת אם ברור לצום או כדאי לשאול?
אם אין סיבה מיוחדת לשאול- צמים בהריון.
אם יש סיבה- מתייעצים עם רופא יר"ש, מפרטים את הרקע ושואלים רב לאחר תשובת הרופא.
לא לחכות לרגע האחרון!!
אם יש לך סיבה לחשוש בררי את הנושא בהקדם.

בכל מקרה- שאלי רב על התרחישים השונים, מה עושים אם מרגישים x, y,z במהלך הצום.

באופן כללי- מתכוננים היטב ונחים כ-ל היום!
לא מנסים להיות גיבורים ולתפקד עם הילדים ואז קורסים בסוף הצום.

תשובה של הרב רבינוביץ'זריחת הלבנה
מעוברות ומניקות ביום הכיפורים

מומלץ וחשוב להתייעץ עם הרופא האישי לברר האם נדרשות הנחיות אישיות. האמור להלן הוא למקרים רגילים (ולא להריון בסיכון או מי שהיו לה היסטוריה של הריונות מורכבים), וכשאין הנחיות אישיות מקלות יותר מרופא. בנושא זה יש גישות שונות בין הרופאים ובין הפוסקים. ההנחיות להלן הן לכפי שמקובלני ממורי ורבי הרב נחום אליעזר רבינוביץ (ראש ישיבת מעלה אדומים), וכאמור יש גישות שונות בענין.

1. הריונית לפני שבוע 20 תתחיל לצום. ואם אינה מרגישה בטוב ומרגישה חולשה או סובלת מהקאות/סחרחורת - תשתה לשיעורים.
2. הריונית החל משבוע 20 כולל בחודש התשיעי - תשתה לשיעורים (ויכולה לשתות כבר במהלך הלילה).
3. במקרה של צירים, ירידת מים או דימום – תפסיק את הצום ותשתה ללא הגבלה.
4. מניקה (גם חלקית) - תשתה לשיעורים ויכולה כבר במהלך הלילה.
5. אופן השתייה לשיעורים: שתיית 40 מ"ל בפסקי זמן של 10 דקות בין שתייה לשתייה (אם צריך ניתן לצמצם גם ל-5 דק' ועד 2 דקות).
6. למעשה כדאי להכין מראש כוס/בקבוק ולמדוד ולסמן בקו את הכמות המותרת.
7. מותר לשתות כל משקה, ועדיף משקה מזין כמו מיץ פירות, חלב וכדומה.
8. באמור לעיל אם השתייה לא מספיקה ומרגישה חולשה משמעותית - מותר גם לאכול, ולכתחילה יש לאכול לשיעורים (לרוב למעוברת ולמניקה מספיקה שתייה).
9. אופן האכילה לשיעורים: אכילת מזון בנפח 35-30 סמ"ק (לדוגמה: שליש פרוסת לחם או 2 ביסקוויטי פתי-בר או כרבע תפוח / כמות שניתן לאחוז בתוך כף יד קפוצה) ובפסקי זמן כנ"ל כמו בשתיה.
10. מי שגם שותה וגם אוכלת תעשה פסקי זמן כנ"ל בין שתייה לשתייה ובין אכילה לאכילה, אך אין צורך לעשות פסק זמן בין שתייה לאכילה ובין אכילה לשתייה.
11. ככלל עדיף להישאר בבית ולנוח ולשתות לשיעורים, מלבוא לבית הכנסת ולהגיע למצב שנאלצים להפסיק את הצום.
***
(מקורות להרחבה ראו: שו"ת שיח נחום סי' לו; הרב הררי, מקראי קודש בשם הרב נבנצל פרק ט,טו הערה נז; הרב ישראל פישר בהסכמתו לספר פני ברוך (על הלכות ביקור חולים); אבן ישראל ח"ז סי' לו. שו"ת חתם סופר ח"ו סי' כג; חזו"א או"ח סי' נט ס"ק ג,ד; הליכות שלמה ו,ב; תורת היולדת נא,יא).
גמר חתימה טובה
מעניין אף פעם לא שמעתי הנחיות כאלו להריוןבתי 123
רגיל בטח לא למניקות.. מאוד מקל..
נכוןמחי
הוא בעצם אומר שמניקות והריוניות החל משבוע 20 לא צמות לכתחילה. רוב הרבנים לא פוסקים ככה
כמו הרב נבנצל...רימון א"י
ידוע שהרב נבנצל מאוד מקל עם מניקות וכנראה גם עם הריוניות..כבר אמא
הלוואי שזה היה הרב שלי...
הבנתי עכשיו שבכל מקרה צריך וכדאי לשאולבתי 123

שאלתי ואמרו לי לשתות לשיעורים

מעניין שרבנים מקלים עכשיו הרבה יותר... אולי בגלל מקרים שקרו..

מעניין... יכול להיותמחי
לי הרב אמר לצום אבל להיות כל היום במיטה, ואם אני מרגישה סחרחורות/התייבשות/כאבי ראש חזקים אז לשתות שיעורים
(ונקודה מעניינת: הוא אמר להכין שיעורים של אכילה ושתיה לפני הצום, זה עוזר לצום כשיודעים שהאוכל/שתיה מוכנים אם רק אצטרך)
ובאיזה שבוע את?בתי 123


26 ב''המחי
ואת?
טוב אבל אמר שאם יש לך חולשה אז כן לשתות אז זה בסדרבתי 123

יש לי אנמיה אז גם בלי צום יש לי חולשה הוא שאל איך אני מרגישה

זה ההנחיה שקיבלתי שנה שעברה -בדיוקמק"ר
הייתי שבוע 20 ועדיין מקיאה בלי סוף.
ההנחיה הייתה לצום תוך מנוחה מוחלטת, ולהכין שיעורים למקרה ואצטרך (והדגיש לא לחכות סתם, כשצריך- מצווה לשתות שיעורים).

למעשה לא הקאתי כל הצום, לא קרה לי מתחילת ההריון יום כזה, והיה לי את אחד הצומות הקלים...
ס"ד מיוחדת!
וואי מקווה שגם לי יהיה ככה!מחי
ביום רגיל אם אני לא אוכלת ארוחת בוקר אני חלשה, אז איך צום משתדלת לחשוב חיובי שבאמת יהיה בסדר, זה יום מיוחד וה' יתן כח!
ואם בכל זאת... אז אין מה לעשות, בשביל זה יש שיעורים...
נכון! תתפללי... אני כל כך חששתי מהצום הזהמק"ר
תביני, הייתי במצב של 10 הקאות ליום בממוצע... דיקלקטין לא עוזר... ולא הקאתי
אפילו פעם אחת!! הרגשתי ממש טוב ואפילו לא שכבתי כל הצום... התפללתי, הסתובבתי (כמובן בבית, לא יצאתי לבית כנסת) והיה מעולה אחרי כל החששות... אבל אין לי מושג איך זה עם ילדים, מאמינה שיותר קשה... ורוצה לקוות שיש לך סידור לכל היום בשבילם

שמעתי גם ממישהי שצמה עם שיעורים קבוע (סכרת) שזה לא עושה את הצום יותר קל...
אז בעזה יהיה טוב ושיהיה לרצון מלפני ה'!

אמן!מחי
יש תינוק אחד שובב בן שנה וחצי
עדיין מחפשת מישהי שתוכל לבוא לשמור עליו... לפחות בחצי השני של היום
וואי גיל לא קל, בהצלחה!!מק"ר
שמה גם את זה פה - הופיע בפורום תאומיםCornflakes
אמנם אני לא עם תאומים, - תאומים

הרב שלנו סובר שאישה בחודש שמיני ותשיעי תשתה וגם תאכל....
זה באמת כל אחד והרב שלה,שגרה ברוכה
למשל אצלינו דווקא אשה בתשיעי אומרים כן לצום. זה לא שיש סכנה ח"ו אם תלד בתשיעי.. אני מתכוונת אין סכנת חיים פה. כמובן אם הריון בסיכון זה דבר אחר.. אבל בכל מקרה כל אחת והשבוע שלה כדאי שתשאל את רבה
אני זוכרתCornflakes
שללדת אחרי צום זה ממש לא טוב...
ורופאים אומרים שאישה בהריון לא תצום..כי זו סכנה לעובר

אבל לא מתווכת באמת שכל אחת תשאל ותעשה שיקול דעת...
אני שמעתי מכמה רבנים שרופאים אומרים לאישה בהריון לא לצום כי זה מסכן את העובר... אבל כל רב והשיקולים שלו זאת אחריות גדולה וודאי לי שהם בודקים טוב כל פעם כי דברים גם משתנים.....
אני בתשעה באב לפני כמה שנים הייתי בהריוןמלאג
רגיל בלי סיבוכים בשבוע 38. צמתי רגיל לגמרי ויום למחרת היו לי כאבים לא רגילים בבטן. הלכתי להיבדק, ראו עובר ישנוני שלא התאושש גם אחרי שנתנו לי לאכול מתוק (היה נס שכאבה לי הבטן, אחרת לא בטוח הייתי שמה לב שהעובר לא בסדר). שלחו אותי לבית חולים ולקח הרבה זמן עד שהעובר התאושש ושחררו אותי. זאת הייתה חוויה מלחיצה, כל הזמן אמרו שאם ימשיך ככה, יעשו לי זרוז. ב'ה שנגמר בשלום כמעט שבוע לאחר מכן. מזה למדתי, לפחות על עצמי, שלא נכון לומר שאישה בסוף הריון יכולה לצום רגיל ומקסימום תלד או שאם ההריון תקין ובלי בעיות, מותר לה בטוח לצום. יש כאלה שזה יכול להיות אצלם מסוכן וצריך המון אחריות וזהירות בעניין הזה!!
יש מקריםCornflakes
גם של הפלות אחרי צום שלא נדע!! צריך ממש להזהר
הרגשת תנועות כרגיל בצום?מוריה
אין מה להשוות את תשעה באב ליום כיפור+mp8
תשעה באב יש בו המון הקלות להריוניות ומניקות- מה שמתקשים לתת ביום כיפור.

כמובן שמקרי סכנה לאם או לעובר זה משהו אחר.
אבל פה לא הייתה נראית סכנה...Cornflakes
לא הבנתי מה זה משנה תשעה באב או יום כיפור מבחינת העובר יש סיכוי גדול שנכנס למצוקה בגלל מיעוט מים

( לגבי מניקות כן יש הבדל וגם פה ראיתי שמישהי הביאה רב שהתיר לשתות בשיעורים)

ראיתי שהיום כמה רבנים שאומרים לא לצום לנשים הרות גם ביום כיפור בגלל הסכנה שיכולה להיות לעובר....( כנראה התגלו עוד ועוד דברים שמראים שזה מסוכן) כי אותם רבנים לא סברו כך פעם...

נושא מעניין האמת...
משנה- שיכולת מראש לא לצום ולא להגיע למצב כזה+mp8
מה שבתשעה באב היו מתירים לך בקלות...
נראלי לא הבנת אותיCornflakes
או שלא הבנתי אותך נכון

התכוונתי אם יש סיכון לעובר בצום בגלל מיעוט מי שפיר אז מה הסיבה שלא יתירו לה לשתות ביום כיפור ובתשעה באב כן?! הסכנה לעובר לא משתנה בין יום כיפור לתשעה באב....


הבנתי את כוונתך שבתשעה באב יש יותר אפשרות להקל מלכתחילה בכל מיני מקרים אבל לא לזה התכוונתי....
במקרה יצא שהצום בו הייתי בהריון זה היה ט' באבמלאגאחרונה
אבל זה בכלל לא משנה מבחינת העובר.. ואם הצום יכול לגרום לסכנה לעובר, אז גם ביום כיפור יש הקלות ושתייה בשיעורים כדי שח'ו לא יהיה מצב מסוכן.
הדבר שהיה לי חשוב להעביר זה שגם בהריון כביכול רגיל ובלי סיבוכים, אם האישה צמה, זה יכול להשפיע על העובר וצריך להיות כל הזמן עם היד על הכוונת ולבדוק שהכל בסדר. דרך אגב, היו לי אז תנועות אבל יותר חלשות אז בעיקרון לא דאגתי. רק כשנבדקתי יום למחרת בגלל הכאבים שלא היו קשורים לתנועות, הלחיצו אותי שהמוניטור בכלל לא יפה וכו'.. לי ברור אחרי מה שהיה לי שבע'ה כשאהיה שוב בהריון ב ט' באב וביום כיפור, אספר לרב את מה שחוויתי ואבקש למצוא את הדרך לעבור את הצום בצורה שלא תפגע ח'ו בעובר. זה ממש דיני נפשות!
חברות סירים המלצות/התייעצותאמא לאוצר❤

יש לי כמה סירים ממש גרועים שאני רוצה להחליף לסירים טובים ןאיכותים נון סטיק טובים כאלה..

בעקרון ממש אוהבת סירים של סולתם ומאד מרוצה מהם.. ותכננתי לעשות שם מתישהו קניה גדולה.. יש לי שם מועדון ויש גם הנחה משמעותית של בהצדעה ובמבצעים זה יוצא ממש ממש סביר..

בכל אופן התפנית בעלילה היא שאני צריכה לבחור מתנה מהעבודה ויש שם סט סירים די גדול (4 סירים, מחבת וכמה דברים קטנים) של חברת FOOD APPEAL

וסט סירים עוד יותר גדול של חברת Xenon סדרת Ultra/Gleam...


 

אשמח מאד לשמוע ממי שמכיר האם הן חברות טובות ואיכותיות? האם משתוות לאיכות של סולתם לדוגמא? שווה לי לבחור באחד הסטים או שעדיף לי לבחור מתנה אחרת ולקנות את הסירים בסולתם כמו שתכננתי?

תודה!!💓

 

פוד אפיל מעוליםSeven

יש לי סירים שלהם כבר 8 שנים ונראים כמו חדשים

כמובן שאני מקפידה להשתמש רק בכף עץ לערבוב ולא מזלגות וכו..

הייתי לוקחת תמתנה...אם לא יהיה טוב תמיד תוכלי לקנות בסולתם

תלת אופן או אופניים- גיל 3 + 2shiran30005

רוצה לקנות לילדים משהו

בימבה גוק כבר קטן להם, כנ"ל בימבה. התייעצתי עם הפיזיותרפיסטית של בן ה 3 אמרה שהיא חושבת שתלת אופן יכול להתאים, ככה ללמד אותו לפדל ויש את המוט מאחורה שנוכל לכוון וללמד. משיטוט בגוגל זה נראה לקטנים ממש כל הדוגמאות, הוא כבר גדול נכון שהוא לא יודע עוד אבל מצחיק ללכת ברחוב עם דבר כזה

מה לכם יש לגילאים האלה? זה גם מאוד יקר 

למה הבימבה ג'וק קטן?איזמרגד1
לבת 4 שלי זה מצוין, וראיתי גם ילדים גדולים יותר נוסעים על זה בכיף...
זה כבר מזמן קטן עליוshiran30005

הרגליים מתקפלות, נראה שלא נוח לו

רוצה לקנות אם כבר משהו שיתרום להתפתחות כי יש לו עיכוב וגם משהו שיעניין אותו

קורקינט תלת אופן עוד לא מסתדר עם זה

הבן שלי בן 4 ויש לו תלת אופןפאף

זה לא נראה לו קטן... גם עם מקל מאחורה, אני שולפת את המקל כי הוא מפדל...

אבל תלת אופן לא כזה שנראה כמו עגלה, אלא כזה שנראה כמו תלת אופן בפני עצמו

הילדים שלי פחות בקטע של בימבות וכד'השם שלי

יש בימבות שמתאימות לגיל יותר גדול, כמו בימבה אופנוע.

אפשר תלת אופן, אבל לא כזה שהוא כמו טיולון ומיועד לקטנים יותר.

אפשר אופני איזון.

לא יודעת על התפתחותרקאני

אבל בימבה כיף זה ממש אחלה

 

לנו יש אופני איזוןשושנושי

מסוג כזה שאפשר להגביה ולהנמיך את המושב

ככה שזה אמור להתאים לשנים קדימה.

הבן שלי מאוד אוהב ב''ה 

אופניים קצת מוקדם בגיל 3 לפי מה שראיתי אצלנומנגואית

עוד קשה להם, לא מגיעים לרצפה


אופני איזון עובד מעולה


בגיל 3 וחצי, 4 כבר אפשר אופניים רגילות להתחיל עם גלגלי עזר ואחכ להוריד

כמובן תלוי במידות של הילד

יש לכם חצר או מקום קרוב לרכב?מנגואית

כי ללכת ברחוב עם תלת אופן זה מסורבל

טוב לחצר של בית


לא מניסיון אישי

אופני איזון, מעולה לנו בגיל הזהחשבתי שאני חזקה
וגם ממש מכין לרכיבה בלי גלגלי עזר בהמשך.
אופני איזוןאפונה

ואפשר לשקול גם בימבה כיף

מתאימה עד גיל 8 לדעתי אבל קצת מסוכנת אם יש ירידות...

אופני איזוןפה לקצת
קניתי בהמלצת חברות הפורום וזה מוצלח מאוד
בגן של הבת שלי יש ילד (גילאי 3)שבא בבוקר בתלת אופןאולי בקרוב
יצא לי כמה וכמה פעמים לראות את אמא שלו מביאה אותו בתלת אופן, כזה של דונה
אופני איזון מושלם לגיל הזהאנונימית בהו"לאחרונה

ומכל הבחינות

לא יקר

קל משקל (יש אצלינו מלא מדרגות והילדים לוקחים את זה בידיים)

היה תקופה שהבן שלי היה נוסע על זה לגן והיה משולם עד שהחצר הפכה לחניון אופניים והגננת בקשה לעצור את הענין 

מותר בשבת גם למי שלא נוסע באופניים בשבת

ואחר כך המעבר לאופניים הוא ישר בלי גלגלי עזר

סיפור חדשסיפור חוזר

לא רציתי שיהיה מהניק שלי למרות שאני יודעת שאתן יודעות מי אני

 

לא היה לי כוח לערוך, אז זה מה שיצא מהלב.

והתלבטתי אם לשלוח, אבל החלטתי לשלוח בכל זאת, כדי לבדוק אם זה סיפור אישי שלי או שיש פה עוד כמה שהוא ייגע בהן

מקווה שתהנו...

 

 

טליה דופקת על המיקרופון, מחייכת חיוך רחב ומקרבת אותו לפיה.

"ערב טוב לכולם", דממה מחליפה את המולת הפטפוטים העליזה שמילאה את האולם עד לפני רגע.

משהו נרגע בטליה. ככה היא אוהבת את עצמה. מלאת עוצמה ונוכחות, בקדמת הבמה.

היא ממשיכה לקטע פתיחה קצר ואחריו להנחיית הערב כולו, ועל הבמה מולה מתחלפים בקצב הריקודים, קטעי השירה וההופעות השונות.

הבנות מחייכות, מרוצות, ההורים מוחאים כפיים, וטליה מוודאת שהכול עובד לפי התוכניות.

אקורדים אחרונים של סיום גוועים לאיטם, והערב נגמר.

המסך נסגר לאיטו, האורות נדלקים, והמולה שבה וממלאת את האולם.

"המורה טליה", אימא בכיסוי ראש צבעוני מתקרבת אליה, "הבת שלי כל כך נהנית בשיעורים שלך, תודה רבה".

טליה מחייכת אליה.

"כל הכבוד על ההפקה שהרמת פה", קוראת לעברה אימא אחרת. "מדהימה".

טליה מסוחררת. היא מסתובבת באולם בעיניים בורקות, טופחת על שכמן של תלמידות נרגשות, מקבלת בתודה מחמאות קולניות, ונושמת לתוכה את תחושת היכולת.

 

***

 

"אימאאאאא", טלי מתקפלת בכאב "כואב לייייי".

אף אחד לא שומע אותה.

החושך סביבה מעמיק.

היא מרימה בזהירות את עיניה.

"מישהו פה?" היא לוחשת, והדממה שעונה לה מחרישה את אוזניה.

מישהו ישמע אותה פעם? מישהו יבוא לעזור לה?

 

***

 

ילדה קטנה בוכה מרחוק בכי מר.

טליה מחפשת אותה בעיניה, אבל לא רואה דבר ומתייאשת. 

היא פותחת את דלת האוטו, ומתיישבת באנחת סיפוק. 

איזו הפקה זו הייתה. חודשיים של עבודה מתערבלים לה בלב.

ברוך ה' שיצא ערב מוצלח.

הטלפון מצלצל והיא מרימה אותו בהיסח הדעת.

"כן, חמוד", היא מאותתת ועוברת לנתיב הימני.

"אימאאא", דוד מיילל שם על משהו, אוריה חוטפת לו את הטלפון מהיד וצועקת.

טליה נושמת עמוק, מרגיעה, מפשרת, והילדים נרגעים.

שוב מזדחלת לה ללב תחושת היכולת.

הנוכחות היציבה שלה משרה על הילדים שלווה.

בעבודה מעריכים אותה, בבית מקבלים ממנה. היא אוהבת את מי שהיא.

 

***

 

"מה איתי?" דמעה קטנה מתגלגלת על לחיה של טלי.

"מישהו זוכר אותי?" שוב דממה.

 

***

 

"אתה שומע ילדה בוכה?" טליה נעה על כיסאה בחוסר נוחות.

"ילדה בוכה?" שחר מניד בראשו לשלילה. "אולי הבת של השכנים בוכה. מה התחלת לספר על המסיבה?"

"אני שומעת ילדה בוכה", מתעקשת טליה. "היא נשמעת ממש נואשת. אני מקווה שאימא שלה תצליח להרגיע אותה מהר." היא לוקחת נשימה עמוקה. "אז איפה הייתי? אה, ואז ניגשה אליי תלמידה אחת..."

היא מדברת ומספרת ומתלהבת, אבל תחושה עזה של חוסר נוחות מתעוררת בה.

משהו לא בסדר.

הבכי הזה רודף אותה. מאיפה הוא מגיע?

 

***

"אני רוצה הביתה", העיניים של טלי כבר אדומות מדמעות, וידיה רועדות.

"אני רוצה לאימא".

"הינה הבית שלך", איש גבוה מצביע לעבר הבית. "את יכולה להיכנס אליו".

"אני לא רוצה את הבית הזה", טלי מתכווצת. "אני רוצה בית אחר".

"אבל שם מחכים לך", אומר האיש. "תראי, יש שם על השולחן צלחת עם חביתה שמחכה לך".

טלי מתרוממת על קצות האצבעות ובוחנת את הצלחת בשתיקה.

"אבל אין שם חיבוק", היא לוחשת. "ואין שם מבט אל תוך העיניים. אני לבד שם".

"אבל יש לך שם אימא", האיש מביט בה בחוסר אונים, "ואבא, ואחים, ואחיות. איך יכול להיות שאת לבד?"

"אני לבד עם הרגשות שלי. אני לבד עם הצורך באהבה. אף אחד לא רוצה לתת לי. אף אחד לא נותן לי להרגיש שאני מוגנת, שיש לי מקום".

"אני לא מבין מה את רוצה". הוא מביט בה בייאוש ומתחיל להתרחק.

היא שוב לבד. אין לה מקום. היא צריכה לברוח.

מתחילה לרוץ בעיוורון, בעיניים מסומאות מדמעות.

היא חולפת ליד עצים, וליד כר דשא רחב, וליד גינת משחקים מלאה בילדים, אבל היא לא רואה אותם.

ליבה דופק בחוזקה.

אף אחד לא יראה אותה. היא עלולה ללכת לאיבוד.

"ילדה", מישהי גדולה חוסמת פתאום את דרכה. "ילדה..."

טלי נעצרת, ומרימה את מבטה לאישה הגדולה.

משהו בה מוכר לה.

העיניים הירוקות עם הקמטים הזעירים בצידיהן, קו הלסת החד.

טליה.

טלי משפילה את מבטה.

"לאן את רצה?" 

טלי חושקת את שפתיה.

"אני בורחת", היא מסננת.

"ממי?" טליה יודעת ממי. טלי יודעת שהיא יודעת, ולכן היא רק שולחת מבט ארוך אל תוך עיניה ולוחשת: "מכולם. מכל מי שלא מבין. מכל מי שלא מקשיב. מכל מי שלא רואה".

"אני רואה", אומרת טליה ברוך.

"את רואה אותי?" טלי מעקמת את שפתיה בפקפוק. "אם את רואה אותי – את יכולה לקחת אותי איתך?"

"אני לא יכולה להכיר אותך לכולם". טליה מביטה סביב במצוקה. "כולם מכירים אותי בלעדייך".

דמעות עולות בעיניה של טלי, וכתפיה שחות.

"ידעתי". דמעה קטנה נספגת בגב ידה של טליה, והיא ממהרת למחות אותה.

"אף אחד לא רוצה אותי. גם את".

"אני כן..." טליה נושכת את שפתיה. "רק לא מול כולם."

"נו באמת", גבותיה של טלי מתכווצות בזעם.

"אנ'לא צריכה מישהי שתתבייש בי." היא מותחת את גבה בהתרסה.

"אני אלך בעצמי לספר לכולם שאני את. שיחשבו כולם מה שיחשבו".

והיא פורצת בריצה מחודשת.

טליה מביטה בה בעיניים מזוגגות.

כל כך הרבה שנים הצליחה להדחיק את הטלי שהייתה. את הטלי שהיא.

חשבה שבנתה לעצמה דמות חדשה, יציבה וחזקה.

חשבה שהתגברה.

ובמשך כל הזמן הזה המשיכה טלי לחיות. לזעוק, להשתולל, לבקש ממנה הכרה.

"חכי", שמעה את עצמה צועקת. "אני אוהבת אותך."

טלי נעצרה, ואז התחילה להתקרב בהיסוס.

טליה הושיטה לה את ידה, וטלי הושיטה גם את שלה בהיסוס.

טליה רכנה, והביטה עמוק אל תוך עיניה של טלי.

"אפשר ללכת איתך יחד?"

 

 

קראתי. נוגעפצלשהריון
תודה שהגבתסיפור חוזר
יפה ונוגערקאני

תודה

תודה רבה!סיפור חוזר
מצמרר, וכתוב ממש יפהיעל מהדרום
ממש תודה!סיפור חוזר
תודה רבהסיפור חוזר
וואוו, כל הכבוד!נפש חיה.
תודה רבהסיפור חוזר
מצמררפילה

אבל לא טוב לה. טלי מנהלת לטליה את החיים.

היא מנסה להרגיע ילדה שכבר איננה ובגלל זה היא פוגעת בילדים שלה .

אמא לא אמורה לפשר מריבות באמצע נסיעה . יש אבא בבית. מותר לאמא לצאת מהבית בלי שיתקשרו אליה לבכות בטלפון.

הבנתי שטלי היא טליה. אבל היא לא. 

תודה על התגובה! אני מסכימה איתך לגמרי.סיפור חוזר

הסיפור בא להגיד שבתוך כל אחד יש ילד קטן שמנהל לו את החיים, 

והעניין הוא לא לברוח ולהתעלם מהילד הזה, אלא להכיר בו ולתת לו יד, 

ואז גם החיים עצמם יתנהלו אחרת.

מהמם!חשבתי שאני חזקה

בסוף ממש שטפה אותי צמרמורת.

בי זה נגע לא רק בהקשר לילדות, אלא בכללי, לקבל את עצמי עם כל המכלול וכל החלקים...

תודה רבה, שימחת! בהחלט לזאת הייתה כוונתי...סיפור חוזר
וואו, איזה סיפור מצמרר...מתואמת

השארת אותי בלי מילים.

כתבת באומנות ממש!

תודה רבה ממשסיפור חוזראחרונה
זוגיות ועוד בפני הילדיםצמנהב

לקראת לידה ראשונה, אנחנו מתלבטים מה נכון\ראוי\כדאי לעשות, ונשמח לשמוע איך זה אצליכם.

א. האם הילדים שלכם רואים מגע בינכם? אם כן, לאיזה סוגים?

ב. האם הילדים שלכם שומעים דיבורי אהבה בינכם?

ג. האם הילדים שלכן חשופים ללבוש שונה שלכם מאשר בפני אחרים - כסר"ש, מכנסיים, שרוולים - נניח פיג'מה?

ד. האם הדברים הנ"ל תלויים בגילאי הילדים? אם כן, איך?

ה. עד כמה מה שאתם עושים נובע מתוך מה שראיתם בבית ההורים (המשך\הפוך)?

ו. לפי איזה פוסק הלכתי אתם הולכים בנושא הזה? מקור? 

לגבי בתוהה לעצמי
אני שמעתי את זה ממטפלת הוליסטית חילוניה לגמרי
ילדה בת 6 שמורידהאנונימית בהו"ל

תחתונים ומכנסיים כל לילה מתוך שינה...

למה זה יכול להיות?

אני מגיעה לכסות את הילדים בלילה ותמיד זה ככה.

ניסיתי לשאול אותה על זה והיא לא יודעת או טוענת לפעמים שחם לה (גם בשיא החורף).

צריך לעשות משהו?

הייתי יושבת ערד אחד בחדר כשהיא ישנהזברה ירוקה

לראות מה קורה

יותר הגיוני להוריד שמיכה. 

מצטרפתיום שני

ואפילו לראות אם זה אח או אחות שמעורבים....

וכו'

דווקארקאני

נשמע לי הגיוני להוריד מכנסיים כשחם

אני עושה את זה לפעמים

את השמיכה אני צריכה בשביל ההתכרבלות

אבל מכנס חם שצמוד לגוף מציק לי וחם לי....

 

גם אני ככהשושנושי
זה לא קורה מתוך שינה, אני מודעת לזה שמורידה כי ממש חם וחייבת שמיכה 
בדיוקרקאני
אני גם.. אבל תחתונים זה כן חריגזברה ירוקהאחרונה
אולי הגומי מציק לה?רקאני
כדאי לבדוק תולעים. קרה לי פעם עם ילדה שפשוט גרדאמהלה

לה ובלי לשים לב היא היתה מורידה מכנסיים.

מבררת על כסא בטיחות לקטן בן החודשיי וזה יקררראוהבת את השבת
יש לכן המלצה למשהו שגם בטיחותי פלוס וגם הגיוני במחיר?
מה התקציב שלך?ואני שר
וואו גם אני חיפשתי לבן שנה . הכל יקר!יהלומה..
נדמה לי שאנחנו קנינו של אינפנטימתואמת

וזכור לי שהוא עלה לא יותר מ-400 ש"ח.

מקווה שזה נחשב מחיר טוב...

סלקל או כסא?יעל מהדרום
לק"י

אני גם מחפשת. ונראה לי שיותר הגיוני שנקנה כסא שיתאים גם לאחרי גיל שנה, כי אנחנו לא נוסעים הרבה ברכבים פרטיים. אז חבל על הכסף לקנות סלקל לפעמים בודדות.

סלקל. אולי באמת יש הבדל גדול במחיר...מתואמת

סלקל קל יותר לסחוב, כדאי גם לחשוב על זה...

אצלנו אנשים שאין להם רכב שואלים כיסאות בטיחות אם הם צריכים לנסוע ברכב... אולי עדיף גם לכם, אם יש אצלכם משהו כזה.

תודה. האמת שבחיפוש בגוגל ראיתי שגם כסא בטיחותיעל מהדרום
לק"י

שלהם עולה סביב ה-400.

אנחנו קנינו ביד 2 במחיר בדיחהדיאן ד.
יודעת שיש ביד שרה סלקלים להשאלהרק טוב!
לא התנסתי.

שמעתי פעם מארגון בטרם, שהם לאו דווקא ממליצים על הכיסאות היקרים שנחשבים יותר בטיחותיים, אלא על כיסא שקל לחגור אותו בצורה נכונה, שזה בסוף מה שיותר חשוב. 

קנינו joie staediמנגואית
גם אנחנו, קנינו 2 כאלהפה לקצת

וזה עובר בין הילדים

מגיל 0 עד שעוברים לבוסטר

קיבלתי הודעה על מבצע ברשת מוצצים על כסאות בטיחותיעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך כ"ט בשבט תשפ"ו 19:54

לק"י

 

לחברי מועדון ומצטרפים חדשים.

לפעמים שווה לקנות מראש כסא שהוא עד גיל גדולמרגול

במקום לקנות סלקל וכשהוא גדל לעבור לכיסא (לא מכירה אף ילד בן שנתיים שיכול להיכנס בסלקל חחח)

יש כסאות שהם ממש מגיל לידה

מניחה שהם יקרים יותר

תלוי מה הצורך, כמה התקציב לחוץ עכשיו (לפעמים כשאין תקציב עדיף לקנות עכשיו בזול, גם אם בטווח הארוך זה יוצא יותר יקר)


אה, ואם את גרה קרוב לגוש דן (או מרחק סביר)- תחפשי ביד2 ומרקטפלייס וכו. הרבה שם קונות כסאות שווים ויקרים, ומוכרות עדיין בתוקף כי גם ככה סגרו את הבסטה די מהר.

הבן שלי היה בסלקל בגיל שנתייםהשם שליאחרונה

אבל הוא פצפון בגודל.

העברנו אותו לכסא, כי הוא היה מוציא את הידיים מהחגורה.

אבל הוא עדיין נגד כיוון הנסיעה.

חייבת לפרוק וגם עצהמתביישת מאוד

כותבת מאנונימי פשוט כי מתביישת

כולם רואים אותנו בתור משפחה טובה ושמחה ואף אחד לא יודע מה קורה באמת

בן הכמעט 11 גומר אותנו, כבר לא יודעת מה לעשות איתו

אני מתאפקת לא להשתמש במילים קשות כדי לכתוב מה לפעמים אני מרגישה כלפיו אבל בגדול הוא ממרר לנו את החיים ולי וגם לכל שאר הילדים נמאס לגמרי

הוא ילד חמישי, יש מתחתיו עוד ילדים.

היו לנו כבר קשיים גדולים עם ילדים אחרים אבל אף פעם לא הרגשתי ככה

בגדול- הוא מציק לאחים (בעיקר הגדולים) בלי הפסקה, מרביץ ועושה קולות שיודע שמפריעים להם. אם הם צריכים שקט הוא בכוונה ישיר בקול ובגדול עושה כל מה שיכול כדי להפריע להם.

הוא מתלונן ומילל בלי הפסקה!!!! על בית ספר, על המורה, על האחים שלו, על האוכל, על הבית ועל כל דבר אפשרי.

הוא טוען שאנחנו עושים לו בהכול דווקא ורק רוצים שיסבול

כמעט ולא עוזר בכלום, אבל מצפה שיעשו בשבילו הכול, מתנהג בצורה מאוד מאוד ילדותית

אני מרגישה שאין לנו מה לעשות איתו. נגיד הוא מחליט שהוא לא הולך לבית ספר, אז הוא פשוט לא הולך. אני לא יכולה לגרור אותו לשם.

מצד שני כשלפעמים יוצא שהילדים הגדולים לא בבית והוא נשאר  איתי ועם הקטנים,  הוא גם יכול להתנהג בצורה ממש יפה ולהיות אח גדול מדהים וגם לעזור הרבה

למרות כל ההתנהגויות וההצקות כלפי האחים שלו הם מאוד אוהבים אותו ומפנקים אותו ועוזרים לו כשהוא צריך ויעשו בשבילו הכול

מציינת שהיינו איתו בטיפול אבל אחרי כמה חודשים הפסקנו גם בגלל המחיר היקר וגם בגלל העומס בחיים, בכל מקרה לא הרגשתי שזה עזר יותר מידי

כשאני קוראת את מה שכתבתי אני מבינה שאני לא מצליחה להעביר את העוצמות של הסבל שאנחנו חווים איתו אבל באמת שממש לא פשוט, לא לנו ולא לו

ודבר נוסף- יש לנו בבית מצב כן קצת יוצא דופן לעומת משפחות אחרות, בגלל אאוטינג לא רוצה לפרט אבל זה משהו שדומה למילואים ארוכים למשל, בכל מקרה אצלנו זה לא מצב חדש אלא מצב נתון של הרבה שנים מאז שהוא היה ממש תינוק

אני כבר לא יודעת מה לעשות. מרגישה שהגעתי לגבול שלי איתו

בא לי לא לעשות בשבילו כלום (לא להכין לו אוכל ולא לעשות כביסה ודברים כאלה) ושיסתדר לבד ויעשה מה שהוא רוצה

אבל אני כל כך אוהבת אותו וכל כך לא רוצה להיות במצב הזה

נגמר לי הכוח!!!!

לא רוצה לעשות אוטו יד אבל גם אצלנו מאוד עזרלא מחוברת
שוב אני עם אבחון הפרעת תקשורת לילד בו 6אנונימית בהו"ל

הלכתי לרופא משפחה

נתן הפניה להתפתחות הילד והתריע שיש תורים ארוכים..

א' קראתי את השאלון וואלה פחות מרגיש לי רלוונטי רב הדברים (ילד מפותח מאד..)

אני חוששת שיקח נצח עד שיקראו לנו כי אמרו לי שמתעדפים לפי השאלונים.

ב' יש דרך לקצר את התהליך?

בנתיים אציין שמבחינה התנהגותית קורים דברים שמלחיצים אותי ובאמת לא יודעת איך להתמודד איתו

אני כן צריכה הכוונה והכלים הרגילים (למדתי שפר ואני בעצמי עוסקת בחינוך ויש לי גישה טובה) לא מתאימים לו..

 

 

באיזה קופה אתם?איזמרגד1

בכל מקרה אני מניחה שבשאלונים יש מקום לכתיבה חופשית לכתוב מה מפריע לך. תפרטי שם ויכניסו את זה לשיקולים.

מאוחדתאנונימית בהו"ל

יש כן אבל רב השאלות הן באמת על אבני דרך התפתחותיות ששם יש פחות מקום לקשיים שלו.

הרופא כן כתב מכתב אבל בכל מקרה אמר שחצי שנה זה המתנה סבירה.

לפגישה ראשונה, כן? אחר כך זה עוד תהליך..

תתקשרי להתפתחות הילד לבדוק איתםאיזמרגד1

מה שאני מכירה (בקופה אחרת) שמכניסים אבחונים ותורים לפי תאריך הגשה בלי קשר לתוכן של השאלונים...

ואם יש לכם באזור כמה התפתחות הילד, שווה לבדוק אם יש עוד מקומות שמאבחנים ואולי שם ההמתנה קצרה יותר.

וכדאי גם לבדוק איתם במקרה שמאבחנים בפרטי, מה התהליך הכרה והזכויות שמקבלים...

בדיוק. תפרטי לא משנה איםה כמה שיותר.שושנושי

אחרי שאת מגישה תתקשרי כל יומיים לבדוק איפה זה עומד.

ככה עשיתי וב''ה ממש מהר קידמו אותנו (שמעתי על אחרים שעדיין בהמתנה ואני כבר מסיימת סדרת טיפולים. נכון לא יפה שנדחפנו, מה אני יעשה - מי שעושה את המוות מקבל!)

אבל לא עשיתם אבחון תקשורת, נכון?מתואמת
בדברים האחרים זה באמת קצת יותר מהיר...
נכון. לא עשינו תקשורת. סליחה פספסתי את זהשושנושי
בכל מקרה גם לנו אמרו שמדובר בחצי שנה המתנה וחיכינו הרבה הרבה פחות. 
אפשר בינתיים ללכת בפרטימתואמת

אפילו להתייעצות שלכם עם פסיכולוג כדי לראות אם בכלל זה הכיוון או שכדאי לבדוק כיוון אחר.

התורים באמת ארוכים בצורה לא נורמלית...

שאלתי את הרופא לאיזה איש מקצוע לפנותאנונימית בהו"ל

אז הוא אמר שהכי טוב התפתחות הילד.

יכולה לפרט על זה קצת?

אני זוכרת שגם אתם עשיתם משהו בפרטי.

זה קביל אחר כך נניח לקבלת טיפולים פרא רפואיים בקופה?

מבחינת הקופה התהליך הוא בהתפתחות הילדמתואמת

ובאמת זה הכי טוב כשרוצים לטפל דרך הקופה.

אבל יש גם פסיכולוגים פרטיים שמאבחנים אוטיזם, כאלה שהאבחונים שלהם מקובלים בקופה ובביטוח הלאומי, אבל צריך לעבור תהליך ארוך בשביל לקבל את ההכרה...

לכן אני ממליצה בינתיים רק ללכת לייעוץ אצל פסיכולוג כזה, כדי לראות אם זה בכלל הכיוון, ובינתיים לחכות לאבחון בקופה. (יש לי המלצה לפסיכולוגית, אם תרצי. בתקווה שהיא עדיין פנויה, אחרי כל האנשים מהפורום שכבר הפניתי אליה🤭)


(הבת שלי אובחנה בקופה, אבל חצי במקרה - הלכנו להתפתחות הילד בכלל כדי לקבל טיפול קלינאית תקשורת, ומשם עלה החשד לתקשורת... הבן שלי אובחן באופן פרטי, אחרי שבקופה לא קיבלנו מענה שלם. אבל הוא היה בגיל הרבה יותר גדול...)

אני חושדת מגיל שנתייםאנונימית בהו"ל

אבל בגיל 3 הפסיכולוגית בגן אמרה שהוא גבולי אבל בטח זה בגלל שהוא מהקטנים בשנתון

והתסמינים מתרבים ולי זה שקוף כשמש.

הוא בתפקוד גבוה אבל בתוך בועה 

ואני כולי חוסר אונים שאני לא מצליחה לגעת בו באמת,

הכל מרגיש לי מעבר למסך זכוכית.

וגם במשפחה הסבתות מסכימות איתי שמשהו לא תקין...

 

אשמח להמלצה על הפסיכולוגית.

וואו... באמת נשמע שזה קשורמתואמת

אז נראה לי שבאמת כדאי ללכת לאבחון פרטי כרגע, בתקווה שתצליחו במהרה לקבל הכרה בקופה ובביטוח הלאומי.

הפסיכולוגית היא דינה זלזניק, מקבלת בירושלים ובזום. אם לא תמצאי מספר שלה ברשת אוכל לתת לך באישי.

בהצלחה, יקרה❤️

מה זה אומר דברים התנהגותייםבאתי מפעם

שמלחיצים אותך? אולי תפריט קצת ונוכל לכוון?

גם לי יש הפרעות קשב בבית...

יש לי הפרעת קשב בעצמיאנונימית בהו"ל

אני חושדת בהפרעות תקשורת, זה משהו אחר לדמרי 

אז תתחילי עם ללכת לרופא התפתחותיבאתי מפעם
הוא עושה אבחון כולל של כל התחומים. 
איך מגיעים אליו?אנונימית בהו"ל
בהתפתחות הילד...מתואמתאחרונה
הדבר הראשון שבו מתחילים באבחון תקשורת (אחרי אבחון פיזיותרפיה משום מה) הוא תור אצל רופא התפתחות. אבל הוא עוד לא עושה אבחון מעמיק...
אנחנומקקה

בגיל תשע חיכינו לפסיכיאטר מעל שנה וחצי

אפשר באמת ללכת בפרטי

בכל מקרה נאמר לנו שהאבחון הפסיכולוגי הוא בפרטי...

אנחנו העדפנו לחכות

להתקשר פעם בשבועבתאל1

לשאןל מה קורה עם זה ושיזרזו עניינים.

פעם אחת נמאס לי ופשוט הלכתי לשם... אז אמרו בנונשלנטיות שכתוב שמגיע לנו תור לקלינאית תקשורת...רק שהם לא טרחו להודיע את זה.

קיצור- תהיו על זה

הדרך לקצר בקופה זה להתקשר כל הזמן שאול אם יש ביטולשיפור

מכירה מישהי שקיבלה תור לרופא התפתחות תוך שבועיים ככה, ותוך חודשים בודדים אבחנה, גם הילד שלה בתפקוד גבוה.

אם נותנים לקופה לעבוד בקצב שלה זה יכול לקחת יותר משנה.

אולי יעניין אותך