בס"ד
שיתוף כשלוש שנים אחרי כתיבת השרשור הזה
התלבטות בנוגע לרווק שיש לו בעיית פוריות - לקראת נישואין וזוגיות
שלוש שנים לאחר שכתבתי כאן את התלבטות זכיתי להתחתן עם בחירת ליבי (נשוי באושר ושמחה מעל שנה)
אומנם זה לא היה קל לעשות את הפרדה בין מי שאני והאישיות שלי לבין בעיית הפוריות שתמיד ריחפה מעליי וגרמה לי לפסול כל הצעה שהציעו.
אך לאחר שיחות שעשיתי הבנתי עד כמה ש-כשסיפרתי על עצמי אמרתי קודם שיש לי בעיית פוריות במקום להבין שיש לי אישיות בפני עצמה והבעיה הזו היא נלוות אך היא לא חלק מהתיאור אופי שלי.
דבר זה עזר וסייע לי לאזור אומץ וכוח להסכים לצאת עם הצעות רגילות . אומנם בפעם הראשונה שהסכמתי לא הצלחתי לעמוד בלחץ שלפני הפגישה הראשונה מהמחשבה של "איך אשרוד את המפגשים עד הפגישה הרביעית שבה אספר".. והיה לי מצפון שאולי זה לא תקין ..למרות שקיבלתי היתר מרב גדול שמותר להיפגש ולספר בפגישה הרביעית.
לאחר כמה חודשים חבר שלא ידע על "הבעיה" הציע לי הצעת שידוכין והסכמתי מתוך אמירה שכעת נראה שאני יותר מוכן ובעז"ה יהיה בסדר.
כמו כן אמרתי לעצמי שאני מהשיחה הראשונה והפגישות בודק "האם היא מתאימה לי?" ולא חס וחלילה להעביר את הזמן עד הפגישה הרביעית ואז אם היא תסכים אז לנסות לראות אם זה מתאים לי.. אומנם זה דרש ממני עבודה פנימית גדולה מאוד כי זה להיפתח ולהביא את עצמי לכל מפגש אך "להשאיר את השק הכבד של בעיית הפוריות בבית"..וזה היה מאוד מאוד מאתגר רגשית ונפשית.
אני זוכר את תפילת שחרית של אותו יום לפני הפגישה הרביעית כ- תפילת יום כיפור כי הרגשתי שמצאתי את האישה שאיתה ארצה להיות ושיש כימיה מדהימה ועוד.. אך כל זה עלול להיפסק רק בגלל משהו שלא תלוי בי .. אלא זה משהו שאתה ריבונו של עולם יצרת.. אז תעזור לי !
וה' יתברך אכן עזר ..
וב"ה לאחר שסיפרתי בפגישה הרביעית הדברים התקבלו באופן אצילי מצידה והאמירה הייתה אני אבדוק ונלך גם לרופא שמכיר את הנושא הרפואי שלך , אך כרגע אני במצב שטוב לי איתך ורוצה אותך כחבר ורק אחר כך כבעל ..(כלומר זה חלוקת שלבים בקשר זוגי שאט אט מבשיל לחתונה קודם כל מישהו/י שכיף לך להיות איתה/ו ורק אחר לראות את המשך כבעל ואבא לילדים)
מצד אחד הרגשתי הקלה שהשמיים לא נפלו והבחורה לא נבהלה מזה.. אך מצד שני נזכרתי בנבואות השחורות שיועצים ורבנים אמרו לי שגם אם הבחורה תסכים ההורים שלה יורידו אותה מזה מהר מאוד.
אך ב"ה לריבונו של עולם היו תוכניות אחרות ..
וההורים שלה לא הורידו אלא אמרו שאם טוב לך איתו אז אין סיבה להיפרד .. אבל כן את צריכה להיות שלימה עם ההחלטה ולהבין את ההשלכות.
לאחר שיחה שלי עם הרופא ולאחר מכן יחד עם הבחורה (אשתי כיום) החלטנו להמשיך .. והתחתנו וב"ה היום אנחנו נמצאים במסע להביא ילדים לעולם ומאמינים שיש בורא לעולם שרק רוצה שנתפלל ונאמין בו שהוא מסוגל להכל ולכן השמיים הם הגבול.
המטרה שלשמה כתבתי היא קודם בכדי לתת תקווה ואמונה למי שמתמודד עם דבר דומה.. תקשיבו ללב שלכם ואל תתנו לרבנים ויועצים להפחיד אתכם שהבחורה לא תסכים /בחור לא יסכים .. "כי מי רוצה להכניס את הראש למיטה חולה".. ועוד משפטים שנכונים בתיאוריה אך לא במציאות שיש בה השגחה אלוקית .
צריך פשוט להאמין ולבקש מה' שידריך אותך ושאתה רוצה למצוא מישהי שתהיה אשתך ושתאהב אותה באמת /שאת רוצה מישהו שיהיה בעלך שתאהבי אותו באמת.. ניתן להתגבר על כל מכשול צריך לאזור אומץ (כמו נחשון בן עמינדב ) ולממש להרגיש איך ה' נמצא איתך בכל רגע .
אני זכיתי להרגיש אותו בכל מפגש ומפגש וגם כיום כשיש קשיים סביב הנושא הזה אני נושא עיניים אליו ויודע שהוא מסובב הכל , והכל לטובה.
אני כאן לנסות לתת עצות מניסיוני האישי ולחזק מי שנמצא/ת במצב דומה ..ושיהיה בשורות טובות לכולם!
** הדברים נכתבו הרוב בלשון זכר אך מתייחסים לשני המינים.
