ככה סיימתם?

לא היה כדאי לדבר אחרי זה שוב? בצורה קצת יותר רגועה.. אחרי שהיא הפנימה שזהו. 

רק רציתי להעיר שיכול להיות שאתה היית תחת לחץ ולכן דיברת שטויות.

לבקש ממנה סליחה זה שאלה אחת, אבל מותר גם לדון ברחמים את עצמך.

פגישה ראשונה, קבענו מקום שדי קרוב אליה. אני הקדמתי ב-10 היא אחרה ב-20 דקות.. כשהיא הגיעה היא התנצלה, אבל הסתכלתי על השעון קצת בעצבנות, ולמרות שאמרתי לה לא נורא וכו', עדיין הרגשתי שהייתי קפדן קצת איתה, גם אם זה היה בעיקר בלב.

בקיצור, אולי אני צריך קצת יותר עין טובה לגבי התנהגות של הבחור/ה בקשר, ויותר להחליק (למרות שאני יחסית מחליק דברים..)

יצאתי עם בחור חצי שנה, ואז התברר לי לקראת סוף הקשר שיש לו מס' בעיות באישיות שלצערי ממש הכריעו את הכף לפרידה.

אמרו לי שלא נפרדים בטלפון, אז דיברתי איתו מראש ואמרתי לו שאני לא בטוחה בעתיד הקשר שלנו, ושניפגש.

בפגישה עצמה הוא הגיע ממש עצוב, ומאוכזב והתנצלתי מלא (לא יכולתי כמובן לומר לו למה..). כיום אני יודעת, שאולי לא נפרדים בטלפון, אבל לפעמים, אולי עדיף לפחות לומר לאן הולכים. זה קשה וממש כואב.

אגב, משהו שחוויתי-בחור שאיחר בשעה+, והוא הגיע ולא אמר כלום. אחרי חצי שעה, נמאס לי ושאלתי אותו-מה קרה? והוא ענה-אה, האוטובוס איחר. יש לציין שממקום עבודתו היו 3 אוטובוסים, וממקום מושבו-5. הוא לא התנצל וזה מאוד פגע בי. אומנם לא יצא כלום מהדייט (והוא נשוי כבר ב"ה), אבל למדתי שעדיף להתנצל ולבקש סליחה על חוסר תכנון של זמן מאשר לזרוק תירוץ עלוב כזה, למישהי שחיכתה במקום להבריז בעצמה..

ככה נתת לו אופציה להתפלל יותר חזק על הזיווג שלו

סתם, אם מדובר בקשר קצר, עדיף לחתוך כמה שיותר מהר..

יצאתי עם בחור וכשהחלטתי להיפרד הסברתי לו שהיה לי טוב איתו והוא בחור מקסים וכו' אבל שאני מרגישה חוסר התאמה באופי וכו'. (היו עוד סיבות שלא אמרתי לו כדי לא לפגוע). ואז לסיכום אמרתי שאני מודה לו על כך שהחוויה היתה מיטיבה, גם אם לא מתאימה לנישואין. 

הוא שמע את המילה חוויה וממש נפגע. ורק אז הבנתי שאצלי, למילה חוויה יש משמעות טיפולית של מציאות תהליכית ורחבה, ואצלו למילה חוויה יש קונוטציה של לונה פארק ושעשוע ותו לא. אז ניסיתי להסביר את עצמי אבל הוא נפגע ועל זה אני מצטערת. אני חושבת שאני לא אשמה כי פירשנו את אותה מילה באופנים שונים, אבל שכן חשוב כשמדברים עם בחור בלי רקע טיפולי ובמיוחד בסיטואציה רגישה של פרידה לברור את המילים יותר בקפידה..

אתה צודק, אני מסכימה איתך שזו לא סיבה לחוש רע, אבל זה פתח לי את העיניים לכוחן של מילים... ולשונות בין בני האדם בפרשנות למילים. 

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?