בס"ד
לא יפה לקוות, כלפי אף אחד מהנוגעים בדבר. אבל הרי הלכה ערוכה שאפילו בשעת מצור משאירים נתיב מילוט.
בס"ד
לא יפה לקוות, כלפי אף אחד מהנוגעים בדבר. אבל הרי הלכה ערוכה שאפילו בשעת מצור משאירים נתיב מילוט.
בס"ד
חזיון. או משהו כזה. שלכאורה ממש הפוך מבסיפור הקודם.
עומדים זה מול זה שניים. במאבק איתנים נצחי ובלתי מוכרע. אבל הפנים שלהם משתנות. זה יכול להיות קלסיקן ורומנטיקן, זה יכול להיות רמבמיסט וסופיסטן. או רציונליסט ומיסטיקן. איכשהו הצמדים לא לגמרי מתמפים זה אל זה אבל מסתדרים טוב כשזה בזמנים שונים.
אני עומד לנגדם ולא יכול להחליט במי לצדד. אני בעד שניהם. אבל נגד כל אחד. או שלהיפך, אני בעד כל אחד, אבל נגד שניהם.
ומעבר מזה, יש, או שלא, עוד מישו. שגם מרוכז במאבק, אבל עושה מה שבא לו בלי לחשוש. רק כי כל תנועה מלחיצה אותי. הוא בעד שני הצדדים, אבל הכי נגדם. בעצם אולי הוא ממש כמוני. מה כבר ההבדל? שזה בדיוק להיפך? גם לא הגדרה משמעותית מספיק. הרי ארבעתנו בסוף חותרים לאותה הנקודה, כך פתאום עולה מטא-טענה מאחד הנאבקים [איך ההוא החדיר לו את הטענה הזו?] ואולי ממש לא? שואל השני? ושוב- במי לתמוך? הייסורים.
בס"ד
הוא נוקט צד באופן כל כך מובהק בכל כך הרבה עימותים, אבל לא יכול להיות שהוא ממש שם. הוא איתי. זה בטוח במאה אחוז ויש לי הוכחות. רק איך ליישב את זה...
בס"ד
שלאחר כעשרים שנות התכחשות ומאבק נאלץ לקבל את העובדה שהוא כנראה לא כזה נבדל, תהליך שבא יחד עם השלמה פילוסופית עם רוע הגזירה. למזלו ותודה לרב.
מאז ועד היום הוא מנסה להסתגל לחיים בקרב עולם בני האנוש, ומנסה ללמוד שלב אחר שלב את המפרט הטכני של ארגז הכלים החדש, מה שמוביל ליופי של מקרים משעשעים של התנגשויות בין הניסיון להתנהל באופן מושכל אחרי הכל, לתחומים שאין בינם ובין שכל ולו דבר, או כמעט.
ושוב, איזה יופי. "יש לי צרות אבל לא כאלה"
.
בס"ד
שהודיתי בכנות שהמקורות נגדי.
אבל אני צודק.
כי מה? כי עכשיו זה אחרת.
אבל האמת יותר פשוטה.
האמת היא ש.
בס"ד
בני גילאים שונים.
מה שמובן בו, מובן בפני עצמו מספיק. מה שלא מובן, נכתב כך בכוונה.
בס"ד
שואלים אותי מה פתאום מדקדקים ברב כל-כך בכל מילה.
ואני עונה: מה זאת אומרת? ואני לא מתכוון בדקדוק לכל מילה שלי?
שואלים אותי אם ככה למה באמת לא לדקדק בכל אות ומילה גם בכתבי הראשונים.
ואני עונה: מה זאת אומרת? וכי כמה מחשבה אנחנו משקיעים בניסוח של כל דבר שאנחנו אומרים?
ולשאלת הרבנית מהבדיחה אני עונה: הפעם את דווקא טועה.
בס"ד
צריך לחשוב על זה.
בס"ד
זה באמת עושה רושם של עובד קצת, רק חסרה השאלה האם זה באמת מה שאני רוצה..
בס"ד
אז זה הפתרון? להוכיח עצמאות על ידי פעולות של חורבן עצמי?
כל משפחה אומללה - אומללה בדרכה שלה.
אבל זה עדיין מדבר על משפחות, לא על יחידים.
בס"ד
צדיק ה' בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו.
בס"ד
מלא פטפוטים על הוליזם וגישה הוליסטית וחארטות.
זה הכל במקרה הטוב תיאור שקול של אותן העובדות. במקרה הרע זה שקרים מוכווני גריפת רווח על חשבון המונים תמימים.
איפה הפער??
אבל למה
למה מרגישה הכל יותר מדי
למה הכל כואב
למה הכל
למה
ומה עושים עם זה
ואיך משיגים את העור הזה
ולמה
ומה
ואיך
תציל אותה
ואותי
ואותם
זה אשכרה העלה לי דמעות
לכתוב את כל זה
יצא ארוך
וזה אפילו לא כל מה שיש לי להגיד
ובאלי שהיא תבין
היא אמרה שהיא תגיב כשיהיה לה זמן
נראה מתי זה יהיה ומה היא תגיד
אבל פאק איך זה הגיע לזה בכלל
למה עלו לי דמעות
זה לא פייר. וזה לא כזה פשוט "לא להתייחס" ו"לשחרר" כמו שהיא אמרה
אופ
I don't know why I'm so scared about it
?It's gonna be okay, right
She said it's the first step
Kind of
And it is, but it's also not
I don't know how to explain this
Even to myself
I just want it to go well
After this I'm going to Jerus and I hope it will help
I'm so confused but also know what I want and it's scary like hell and I'm kinda freaking out
I have nothing to worry about
?Right
God
I know I'm mad at you
But please show me this is okay
That I'm loved
And I'm not something disgusting like I feel
I need to accept this and why this is so hard
Oh god
I hate this
Why am I so anxious about it
It's gonna be alright
?Right
ככה
למה תמיד זו מיכל
מה יש שם שזה קורה
זה הייאוש בהתגלמותו כנראה שמזמין אותו לשם
וככה זה מתגלגל
כמו כדור קוצים במדבר בולדר ענק
שאין לו מעצמו כלום
רק גורר אחריו את כולם
תירק דם
תמולל את כל 24 התפילות
אסור להיות עדין מדי זה הכלל של העולם הזה
תחשב
ותפסיק לבכיין על הגנטיקה והמטריקס
בוא נלך
טראסט דה פרוסס ודי לחפור הכל מאוד עתיק כאן בסוף
שאי אפשר למדוד
לא מתחזקת עם ימימה וכל מה שהולך עכשיו
רק על כביש 1 בין ירושלים לתל אביב
עומדת זקופה ויפה בלי יוגה כשכואב הגב
מנקה את הבית בתנועות המוכרות
ורק רוצה לדאוג לו שוב
על אף כל הדחיות שלי
אני בוחר את הקרבות שלי, ועם מי בדיוק אני יוצא לקרב…
אתה עדיין סמוראי.
אל תוותרי אהבה שלי
אל תוותרי
אל תתייאשי
עוד לא
עוד קצת
רק עוד קצת
תיכף יהיו מים מתוקים
כן
נכון
הכל מבולבל
הכל מוזר
לכי לישון
תיכף תקומי חדשה
אל תחשבי יותר מדי
באלי לצעוק עלייך
וגם קצת לנער
זה מים מלוחים
והצמא רק מתגבר
ואת ממשיכה לשתות
את יודעת שזו טעות
אבל את שותה
כי את צמאה נורא
וכשצמאים שותים הכל
לא משנה אם מלוח או מתוק
אבל זו טעות אהובתי
זו טעות
זה מים מלוחים
אל תשכחי
זה מים מלוחים
עוד יהיו לך מים מתוקים
מים מלוחים
אל תשכחי
זה מים מלוחים
את מופתעת כל פעם מחדש
פשוט תזכרי את זה
זה מים מלוחים
זה לא הדבר האמיתי
עוד יהיה לך מים מתוקים
הרבה דברים קרו מאז שהייתי פה פעם אחרונה
נולד לי אח
סיימתי קקצ
קיבלתי תפקיד
התחילה המלחמה
קיבלתי שיבוץ מעולה למחזור הבא
התפרקתי
והייתי מאושרת
ואז התפרקתי
והייתי מאושרת שוב
והמלחמה הזאת אין לה סוף
רק עבודה נון סטופ
כבר 3 חודשים שהחיים לא אותו דבר
הכל הפוך, ומפרק
וגם הכל מאושר.
אני לא יודעת איך נפלה בחלקי הזכות להיות איפה שאני היום
במלחמה שקורית היום
ולהיות חודש הבא
במקום שאפילו לא יכולתי לחלום עליו.
ולפעמים המלחמות בתוכי מתפרצות
אבל הם תמיד חוזרות
ויש מספיק אנשים שאני אוהבת
ושאוהבים אותי
אני מקווה.