אנחנו לא רחוקים מהמצב של "אם אין לחם תאכלו עוגות"נער מתבגרר
המשפט נאמר על ידי קיסרית שהיתה מנותקת כל כך מהעם שלה ומהמצב שלהם, וכשאמרו לה שאין לעם לחם לאכול בשיא התמימות היא אמרה-אם אין לחם תאכלו עוגות...


כן, הרבנים שמנהיגים את הדור לא באמת יודעים מה המצב, מה הלבטים, מה הולך בציבור שלהם ובדור- ואומרים המון דברים שבפועל לא כל כך הגיוניים...

לפני כמה שנים זה היה גם בתיכוניות- המורים לא באמת ידעו מה הנוער עובר, עושה, רוצה
אבל בשנים האחרונות זה השתנה...




זהו!
מסכימה.שחר.
מרי אנטואנט!שעות של אמת.


לא מסכים בכלל.יהודה פ.

וצריך להבדיל נראלי בין רבנים שמתווים חשיבה, השקפה וכד', לבין רמ"ים בתיכונית שאולי לא יודעים מה הנער עובר בשנים אלו.

אני לא מדבר על לימודי הלכה אמונה ודרךתלחייםנער מתבגרר
אלא הצורה שבה הדור מונהג
נניח וזה נכון*בננית*
אתה יוצא מנקודת הנחה שזה מתוך בחירה אדישה וחסרת אכפתיות
לי נדמה שבמקרה שזה אכן המצב ושצריך לראות את המציאות אחרת, זה פשוט מכך שבאמת לא רואים את הצד האחר
לאלאנער מתבגרר
ממש לא
זה פשוט כי הם לא מכירים ולא יודעים

וקצת קשה להסביר לבן טדם בן שבעים שצריך לשנות דרך חשיבה
איפה את רואה את זה קורה? למשל..?עברי אנכי


אני בן דבר ראשוןנער מתבגרר
אין לי כח לפרט
ככה זה מנקודת ההסתכלות שלי
אני יודע שאתה בן. ברחה האות העברי אנכי

נער מתגבר זה בן

 

 

שבת שלום!

די מסכימהReminder

בקשר לרבנים לא יודעת אבל מה שכן,

בבית הספר שלי נגיד אני יודעת שרוב המורות ממש לא בראש שלנו בכלל

בתור מי שמכיר כמה רבנים מקרוב יחסיתקמנו ונתעודד

בס"ד

 

הם יודעים, מכירים ומבינים יותר משנדמה לך.

 

זה שאתה לא מבין את הפרשנות שלהם ואת ההנהגה שהם מתווים בעקבותיה זה כבר עניין אחר.

וואו, מסכים לגמרי.האש בוערתאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך