דוסית.

חצאית ארוכה, קוקס מרושל

ספרים ליד המיטה והרבה אידאולוגיה

בטח אין לה טלוויזה בבית

בטח אבא רב ואמא מורה

בטח זאתי תתחתן בגיל 18

בטח היא שומעת רק ישי ריבו.

חה. לא יקרות.

לא יודעת. איך אפשר להגדיר דוס.

מה זה בכלל

ומה עם הלב חלול מבפנים

ומה עם המילים הן ריקות

ומה עם ההרהורים בטלים.

ומה אם אומר שעד לפני כמה שנים הייתי בדיוק ההפך

אין מצב!

לזה אתן לא מאמינות. נכון?

כי זאת? זאתי דוסה.

תראה אותי עם כל השברים האלה

תראה

תחבק

תגאל 

אבא קשה לי.

I hate myself

😥😥😥😥😥😥😥😥😥😥💔⛈⛈🌧🌧🌧🌧🌧___________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

היה נחמד להתנתק מהמעט שאני כותב כאן כרפלקציה אמורפית על מצב מנטלי במציאות מלחמתית שלא זולגת למציאות הפיזית במידה שמספיקה לערער את הקיום אבל כן במידה שמספיקה לערער את החיים

וכל חווית הקיום הזאת הובילה לפגישה עם המהות

שבה התנתקתי מהרשת ומהמכשירים המסיחים וניתחתי לעצמי את המציאות הקטנה והאבקתית שלי

קראתי קצת

למדתי קצת

התחלתי להתאמן

שתיתי פחות

ניקיתי אורוות

פסח זה חג הנקיון

מעולם לא קיבלתי את זה אמיתי.

אהבה.

זה יבוא?

פתאום אני מפחדת

אולי זה יותר מדי

אולי קרוב מדי

ומה יהיה אחכ