אשתי בלחץ מתמידגילר

היי

 

אנחנו משפחה קטנטונת - 3 בנים בגילאי 1 עד 8.

אשתי נמצאת בלחץ מתמיד. בלחץ לעבודה, בלחץ לבשל, בלחץ לסידורים. באופן תמידי משרה אוירה של לחץ בבית,

ובנוסף - האוירה טעונה מאוד. התבנית הקבועה היא ״אני גם ככה א׳ ב׳ ו ג׳, ועכשיו גם ד׳״ (השלימו את א׳ ב׳ ג׳ ו ד׳ במה שתרצו...)

 

אפילו בשבת היא בלחץ. בערב היא בלחץ שהילדים ילכו לישון, בבוקר בלחץ שיקומו. בין לבין היא בלחץ ״להספיק״. 

אני מסביר שמרוב לחץ אי אפשר להספיק כלום, ומעבר לכך - האוירה הטעונה היא זו שיוצרת לחץ ולא מה שצריך ״להספיק״, ואין עם מי לדבר.

 

בפעמים הנדירות שהאוירה נינוחה אפשר לנהל על כך שיחה הגיונית, אבל במצב האמת - הכל נשכח.

 

במשפחה קטנה כמו שלנו - מה כבר כ״כ יש ״להספיק״ למען השם??? זה גם לא שהיא עושה הכל בעצמה, ובינינו - אני מספיק לעשות הרבה יותר מטלות בבית, בנוסף לעבודה שלי שהרבה יותר אינטנסיבית, ולא מתלונן. אלה החיים - לפחות תהנה.

 

מה עושים????

הצילו, יהודים יקרים! גוואלד!

דומה קצת לבעלי...חיובית פי 2

אולי הרבה.. 

לדעתי זה אופי

יש לזה יתרונות- הוא תקתקן מספיק מלא בעבודה ובבית ובכלל בחיים אבל לא נהנה מכלום ולא יכול לראות "מריחת זמן"

אבל התחושה שהחיים הם מרוץ להספק אחד גדול- כשבסופו המטרה היא שקט ולא נהנים מהחיים עצמם.

עונה לך- לעצמי

נשמע שצריך שיבינו את הבעיה ואז ללכת ל"אימון" או משהו כזה ולהשיג בצעדים קטנים את ה"נחת"שחסר להם

במקרה שלנו אני לא רואה ייתרוןגילר

גם מבחינת ה״תקתוק״. זה מרגיש יותר כמו משפך עם פתח קטן ששופכים לתוכו ג׳ריקן בבת אחת. הכל פשוט נשפך החוצה וממילא כלום לא נכנס.

הלחץ מפריע להכל - לא רק לאוירה בבית אלא גם ליכולת חשיבה וקידום עניינים בקור רוח.

לדעתי הלחץ שלה בכלל לא נובע מהמציאותבת 30
זה נובע מהיחס שלה למציאות
והיחס שלה למציאות נובע מן הסתם ממטען רגשי.
כלומר, זה לא לחץ אוביקטיבי. זה לחץ בראש שלה, לא במציאות.
לשכנע אותה בשכל שאין מה להילחץ זה בכלל לא יעזור, כי הלחץ לא בא ממקום של הגיון, אז הוא גם לא ילך עם טיעון של הגיון.
הלחץ בא מהנפש וממה שהנפש מרגישה.
ועל זה צריך לדבר.
איך הבית של ההורים שלה? יש לחץ?היה לחץ כשהיתה ילדה?
זה כמעט בטוח יושב על איזה משהו עמוק יותר.
וכשהמשהו העמוק יותר יצא לאור, תהיו מודעים יותר, אז גם יהיה אפשר לטפל בעומק, וממילא הלחץ ירד.
זו דעתי....
בהצלחה רבה.
זה נכון - מה עושיםגילר

נכון מאוד. גם מדוייק.

אז מה עושים??? 

קודם כלבת 30
היא צריכה להבין שזה נובע ממשהו עמוק, לא מהמציאות האובייקטיבית.
ברגע שהיא תבין את זה באמת, ותרצה לטפל בעצמה, אז יהיה אפשר למצוא טיפול מתאים.
דוקא לא הייתי הולכת לפסיכולוגיה....
יש היום הרבה סוגי טיפול, מעין טיפול רגשי או נפשי.
ואו! כ"כ נכון! הסברים הגיוניים לא עוזרים בכלל. חשוב לדעת זPandi99
אתה עוזר לה? מבשל משכיב את הילדים לישון? מעיר אותם?עדן ירושלים
לוקח אותם לשחק בגן שעשועים כדי שתוכל לישון?
בקיצור. עוזר לה?
לגמרי. הכלגילר

בנחת וקור רוח.

אוקיי.. לה זה מפריע?עדן ירושלים
זה שהיא לחוצה? בוודאי שזה מפריע להגילר

וברור גם לה שזה משרה אוירה לא נעימה בבית, מה שגורם לאפקט חוזר מהילדים

היא יכולה בזמנים לחוצים לקחת רקסיו.עדן ירושלים
הרסקיו הזה באמת עובד?די שרוט
אם לא מספרים לך שלא, אז כןnick
זה בדיוק הסקפטיות שלידי שרוט
הפסיכולוגיה הזאת
זה פרחי באךnick
שקר גרמני מהמאה ה 19
טוב נו, לא בטוח שאז ידעו שזה שקר, היום יודעים, אבל זה עדיין כסף טוב.

כמובן שכמו בכל דבר יכול להיות אפקט פלסבו עם השפעה חיובית
זה העניין אולי . ה"עוזר"...ישנה חדשה
זה לא "עוזר", זה האחריות
אולי צריך שותפות באחריות על הבית
אני מרגישה שהיא צריכה שיורידו לה את סעיף האחריות מהכתפיים,
שהיא לא תצטרך לבקש עזרה, או לקבל עזרה, אלא שיהיה דברים שפשוט לא תחת אחריותה...
אתה צודק.ד.

זה באמת לא נעים. גם לא בריא, ולא טוב.

 

אבל אי אפשר לומר שלגמרי  נדיר.

 

 

מה שלכאורה כדאי לעשות, זה לתפוס זמן מאד נינוח, ולדבר שוב בכיוון שאמרת. לומר שאם לוקחים כל דבר בפני עצמו, בלי לחשוב מה עווד ומה אח"כ, אז כל דבר יותר נעם, יותר משמח; יש יותר ישוב הדעת ואז דברים גם לוקחים פחות זמן. בכלל, חיים יותר טוב. אל תדבר בביקורת אלא על היתרונות בלבד.

צריך להגיע לכך שהיא תסכים עם זה. 

אחרי שהיא תסכים, תשאל מה היא מציעה כדי להתחיל להתקדם בכיוון, לא חייבים הכל בבת אחת. מה אתה יכול לעשות כדי להתקדם בזה.

תקבעו מטרה ראשונית, במסגרת ההתקדמות בהדרגה. תקבעו איך נוח לה שתזכיר לה אם היא מתחילה קצת לאבד את זה.

 

אחרי זמן מה, תן פידבק טוב אפילו על קצת התקדמות - ותקבעו עוד שלב.

 

אם תראו שצריך קצת ייעוץ בענין, גם טוב. לפעמים נשים חכמות מנוסות, יכולות לייעץ. כולל מנסיונן.

לא אהבתי שאתה מזלזל בגודל המשפחהסיה
סהכ אתה כותב שלושה ילדים מה יש להיות בלחץ.
סליחה שלושה ילדים זה המון!!!! זה המון המון עבודה אל תזלזל בזה.
לא יודעת מה אופי הילדים. הם שובבים? אני נגיד אישה שאולי זה נשמע מהצד לחץ אבל זה יותר חרדתית כי בלי עין הרע הילדים שובבים ומטפסים ושופכים.
וכן אני חרדה אפילו נגיד היום בעלי חזר מבית הכנסת ב12 והיתנוק זמן השינה שלן בן 12-14 בצהרים. זה אומר שהוא נרדם בזמן הארוחה וכשסימנו את הארוחה הוא התעורר. אז על מי זה נפל?? עלי??? אני לא הלכתי לישון שנת צהרים בשבת . וזה שנים ככה....
אז בטח שאני אהיה חרדה לאכול בין 10-12 כי אני גם רוצה לישון בשבת. בה שזה הצרות אבל שנים אין לי שינה בשבת בצהרים ובעלי יושן שנים מעולה.
וכנל כן ללכת לישון מוקדם כי הם קמים בשש בבןקר ושוב זה נופל עלי זה לא משנה אם אשן בשתים בלילה או בשמונה בערב הם קמים בשש. ואני מטפלת בהם בשש. בעלי אם הוא יקום בשבע יתארגן ישתה קפה ילך להתפלל. זאת אני שרצה אחריהן. בה זה הילדים שלי. אבל כן חרדה שיתאימן לי את השעות ואת הסדרים וכו
לא נשמע כיףגילר

ועדיין - שלושה בנים זו משפחה קטנה.

לפעמים נראה שהחיים אצל חברים עם 8 ילדים (רובם בנים), טונות של עבודה בבית, ועדיין מביטים לעבודה בפנים זחוחות וחיים את החיים בשמחה.

 

כשאני רואה דבר כזה, כמויות כאלו של כביסה, אוכל, נקיון בבית, רעש של ילדים ועם כל זה - הורים שפויים, אני לא יכול שלא לומר שמשפחונת עם 3 בנים זה מאוד מאוד בקטנה.

מנסיון שלושה בנים ושוב אם הם שובבים זה טונות לחץ ועבודהסיה
ממש לא משפחונתmp3
כנראה שאתה משדר לה שהמשפחה קטנה ואין הרבה עבודה כשבתכלס יש המווווון עבודה.
(זה לדאוג ל3 ארוחות לכולם.כלים אחרי הארוחה.נקיון של המטבח.ואז לטפל בכביסות שזה אומר-למיין כביסה להפעיל מכונה לייבש לקפל ולפזר לארונות לפעמים גם להתחיל לגהץ ואז לסדר חדרים בינתיים להתחיל שעורי בית עם הילדים במקביל להתחיל מקלחות לכולם להרדים אותם ואז לחזור למטבח לאפס אותו שוב שיראה נורמלי בשביל הבוקר ואז מגיע הבעל שממש מצפה לבית נקי מסודר וריחני וזה לא כל כך קורה)
יותר קל לתחזק בית של 8 ילדים מכמה סיבות:א-יש יותר ידיים עוזרות. ב-הילדים גדולים יותר ואחראיים על עצמם ועל האחים הקטנים. ג-יש לאישה יותר ניסיון חיים שמקל עליה.
אני יכולה לומר על עצמי שהייתי חייה בלחץ מתמיד שהבית יהיה פרפקט כמו אצל אמא שלי והילדים יהיו מטופחים כמו אצל גיסתי ושהאוכל יהיה טעים ומגוון כמו אצל חמותי ומהלחץ להספיק הכל ולרצות את כולם לא הייתי מספיקה כלום ובעלי היה צריך לעזור הרבה מאוד. הייתי נהיית חולה רק מהמחשבה על כל מה שיש לי להספיק.
מה שעזר לי זה להבין שזה בסדר לא להספיק הכל!! העיקר שיהיה את הבסיס.אוכל לאכול גם אם הוא פשוט בגדים נקיים ושעות שינה בסיסיות בשבילי.
מה שאתה יכול לעשות בשבילה זה להוריד את הדרישות ממנה ולא לצפות ממנה להיות ולעשות משהו שבשבילה הוא בלתי אפשרי..
לא יותר קל לתחזק בית של 8 ילדים!יודו ל-ה' חסדו
הכל יותר. הלכלוך , הכביסה, הבישולים, הבלגן, הקניות, ההוצאות, הארגון וכו'. וכמובן 8 ילדים להלביש, אספות הורים, לימודים, וכו'.
וגם כשהם עוזרים, זה לא כמו אמא ולא מתקרב למה שיש לעשות באמת.
החלק הקל יותר הוא שיש מי שירים תינוק / ישמור שתנוחי בצהריים, לרוב יש ביביסיטר זמינה, ועוד דברים שמשחררים אותך מידי פעם לעניינייך וענייני הבית. אבל העול גדול הרבה הרבה יותר. ב"ה
אבל לא הבנתי למה את לא ישנה בשבתבת 30
אין זמן אחר שאת יכולה לישון?
אם את סובלת מזה אז זה לא מצב תקין.
גם לא בענין הקימה המוקדמת בבוקר.
את לא אמורה לסבול.
דיברת איתו על זה? ניסיתם למצוא פתרון?
אם היית יודעת שאת תוכלי לישון בזמן אחר לא היית לחוצה על סעודת שבת.
לא נראה לי שזה בריא להרגיש שאת ''נדפקת'' כל הזמן.
אין לי בררה אלא “להידפק״סיה
בשביל לחיות כביכול בשלום בית.
היו שנים שהיתי מתעצבנת זה לא ממש עזר .בעלי לא ייצא לסלון לשעה כל שבת וישמור על הילדים ואני אנעל את הדלת של החדר. זה לא יקרה. אחרי צהרים הוא הולך ללמוד ולהכין שיעורים שהוא מוסר , הוא גם עייף.
הוא מבחינתו נכנס למיטה ונרדם ולדעתו אין בעיה שגם תיניקות קטנים יסתןבבו בריצפה ולדעתי זה סכנת חיים. זה או שנכנסים דברים לפה או טיפוסים וכ. בקיצור חיבים הגשחה צמודה .
ולקחת לבית הכנסת הוא מוכן רק גדולים מעל גיל שבע שלא עושים בלאגן בבית כנסת ולא שקוראים לו כל רגע שילד אחר מטפס על חלון אחר או בכביש.
אז הם חיבים להשאר איתי בבית בזמן בית כנסת. ואחרי תפילה נשאר ללמוד עם הילדים מה שלמדו באמצע שבןע בבית כנסת.
גם אם הוא בסדר אני אשמור אז פתאום אני קולטת שהוא עשר דקות בשרותים ואןמר לילד אחר לשמור על התינוק זה לא נקרא לשמור אני לא יכולה לישון כך בשקט שפתאום אני שומעת צרחות והתברר שהילד תחת שמירתו הסתובב לבד
אבל שלום בית בכאילו זה לא שלום בית.בת 30
אם את מסתובבת שנים עם מרמור זה לא נכון. זה לא שלום. זה השתקה.
האם זו האפשרות היחידה?
אי אפשר שתדברי איתו ותסבירי לו את הצורך שלך ותחשבו ביחד על פתרון?
אולי שילד גדול ישמור על התינוק לשעה?
אולי שתישני בזמן אחר?
בינתים לא מצאנו פתרונות...סיה
הפתרון שמצאתי איך שיוצאת שבת אני הולכת לישון עם השכבת התינוק .לא עושה כלום מבחינת נקיון או סדר .
היו שנים שהמפה עם הכלים היו נשארים לראשון בבוקר שנים אחרונות בעלי מסדר את הסלון קצת. מוריד משולחן ומטאטא
לא מוצאת פתרונות לדברים הרבה יותר מהותים, החיים זה לא בדיןק כמו שאת מתארת תמצאו פתרון
עונה לךבת 30
אם מצאת לעצמך פתרון חלקי זה כבר טוב.
אני לא חושבת שתמיד בכל מצב ובכל ענין אפשר בקלות למצוא מוצא טוב.
אבל מרמור ותסכול מתמשך זה לא מתכון לשמחה בחיים, זה מה שבטוח.
ולכן,בעיני, צריך לפעמים לחשוב מחוץ לקופסה כדי לא לחיות בתסכול מתמיד.
מכירה אישיתלוחמת התמורות
בנאדם לחוץ ממש כמו התיאורים שלך..זה משו נפשי אצלו..אמנם אין להשליך ממקרה למקרה,אבל בכל זאת
הייתי ממליצה שתלך פסיכולוגית או משו..
לדעתי זה יעזור לה
אצלי זה היה הפוךהאקונה מטטה
זה גם הרבה מגיע מהבית..למשל אצל המשפחה של בעלי ישר כשיוצאת שבת שופכים טונות מים לספונג'ה..מה הלחץ????חכו רגע הגברים יחזרו,נעשה הבדלה אח"כ ננקה בנחת וזאת רק דוגמא אחת.
וכשתהחתנו בעלי לא יכל לסבול את הנחת רוח שלי..(טוב אולי אני קצת מגזימה באמת בריחוף...)הוא ביום שישי היה בלחץ מטורף שנגיע בזמן לאיפה שמתארחים...
אבל כיום הוא התרגל אליי אולי כי אני האשה ועם הילדים וכו'.. זה לקח זמן קצת להרגיע אותו ממה שהתרגל אבל הסברתי לו שככה זה נכון לי ולילדים
נראה לי שזה קטע של מרוקאים חחחדי שרוט
אישתי מרוקאית וגם חולת ניקיון ולחוצה 24/7. לא יעזור כלום.

כנל ההורים שלה.

ראיתי עכשיו irobot יוצא מבית של מרוקאית ואומר "חלאס לא יכול יותר, לא נורמלית זאת"
חחחח כן זה בגנים שלהםהאקונה מטטה
וכשזה מתנגש עם בן/בת זוג הפוכים זה מרתיח אותם השאנטי הזה..
נכון!די שרוט
אישתי יוצאת עלי מלא בגלל האורח רוח שלי.

לא משנה כמה ניסיתי לגרום לה להרגע, זה אשכרה בגנים שלה.
בעיההאקונה מטטה
אז לפותח השרשור
אם אישתך מרוקאית אכלת אותה..

חחח סתם הכל בהומור מקווה שאף אחד לא נפגע
חחחח זה נכון. מודה גם באשמהכלה נאה
אבל מה שהפותח כותב נשמע יותר בעיתי מלחץ של אישה מרוקאית
זה מחמיר עם הגילהאקונה מטטה
מציעה לך לעבוד על זה מעכשיו...
אז לא. אני מרוקאית חולת ניקיון אבל אני טיפוס רגועהכלה נאה
אבל אמא שלי ממש לחוצה. ובגלל זה לא יכלתי לסבול את הלחץ שלה.
תארת בידיוק את מוצאי שבת אצלה
בעלי מרוקאי רגוע ואדיש פחד. וזה מפוצץ. אז יש גם יוצאים מן הכלל.
חולת ניקיון רגועה?האקונה מטטה
זה חידוש...
גם שהאדישות מפוצצת אותך זה סוג של לחץ מסויים.. לדעתי צריך איזון
חולת נקיון ועושה הכל לבד. לא סומכת על אף אחדכלה נאה
זה סוג של בעיה אחרת.
אבל לא מלחיצה אף אחד
ברור שכלפי בעלי אני היותר לחוצה. אבל כלפי לחץ של מרוקאים אני נקראת רגועה אבל לא אדישה. היתי קוראת לזה זריזה.
הבית שלי רגוע ב"ה אין לחץ וצעקות אפילו שאני מרוקאית.
ואמא שלי כן מלחיצה. וגם סבתא שלי 😥
אולי הדור הזה השתנה קצת
3 ילדים זה לא בדיוק משפחה קטנטונתים...
רוב המשפחות הן 3-4 ילדים ובגילאים קטנים זה כן הרבה עבודה.
תנסה לחשוב איך אתה יכול להקל עליה. או למשל לשים את הילדים אצל הסבים/בייביסיטר ולצאת לארוחת ערב ביחד, לטייל ולדבר
א. זאת ממש לא משפחה קטנטונתבונים מגדל
ואם זאת נקודת המוצא שלך ונראה לך שאין הרבה מה לעשות אז כנראה שהכל עליה.
לא מפתיע שזה מלחיץ.
גיל 8 - בית ספר ושיעורים.
גיל 1 זה יותר זחילה-על הידיים-לא להכניס דברים לפה-לשחק איתו.
לא יודעת מה הגיל שבאמצע אבל בטוחה שגם לו הדרישות שלו.
וזה אם הכל בסדר.
אם מישהו חולה חלילה? טיפול מיוחד? אסיפות הורים? דברים מעבר?
ואפילו הפשוט. לצאת לגינה. לחבר. ספריה. איסוף ופיזור מהמסגרות.

זה דורש המון. לעבוד ולהיות איתם ושהכל יהיה בסדר בכל הגזרות.
כמה זמן ביום היא איתם? כמה אתה?
חשבת פעם מה צריך לעשות בבית כדי שיהיה נעים לשהות בו?

מסכימה שלא נעים להיות בלחץ. לא מפתיע אותי ומאוד סביר להגיע למצב שאתה מתאר.

תן לה לנוח. קח על עצמם מטלות בבית באופן רשמי. תשאל מה מלחיץ ותסייע בזה.
לצפות מהצד זה קל.
אהבתי את הסיוםהיום הוא היום
עבר עריכה על ידי היום הוא היום בתאריך כ"ה בתשרי תשע"ט 20:31
בס"ד

מצטרף לדעות שכיוון טוב הוא לעודד אותה ללכת לאימון או טיפול (יש סוגי אימון ספציפיים לנושא הזה. אם תרצה בפרטי).

משהו טכני שיכול לעזור גם במידה מסויימת הוא להגדיר ציפיות באופן גמיש ואז היא תהיה רגועה קצת יותר. לדוגמא "נאכל צהרים באיזור 2-3" או "נשתדל לצאת להורים לפני 4".

עוד משהו קצת יותר עמוק הוא בזמנים רגועים לשאול אותה: כשאת לחוצה מדבר פלוני מה אני יכול לעשות כדי לעזור לך להירגע?(לעשות את זה על כמה מצבים נפוצים ונפיצים)

מה באופן כללי יכול לעזור לך לשמוח ולהרגיש רגועה?

אח"כ תגיד אתה מה אתה מצפה שהיא תעשה אם וכאשר היא נמצאת בתוך הלחץ (מה יעזור לך כדי שלא תתעצבן מזה. מה יכול למזער נזקים).

בהצלחה!
תודה על התגובווווותגילר
המועילות
יש סיכוימצפים לישועהאחרונה
שבאמת חלק מהלחץ שלה נובע מהרצון שלה לרצות אותך.
ו-3 ילדים זה מלא עבודה. לי יש ילדה אחת ואני לא מספיקה כלום, אז לחשוב שיש 3.. וכשהבעל לא מבין כמה עבודה יש, זה נשמע לי מתכון בטוח ללחץ לאשה..
כי יש המון עבודה, והבעל מצפה לארוחות וסדר וכו'.. וחשוב לאשה שבעלה יהיה שמח ומרוצה וזה מה שקורה..

זה מה שנשמע לי בכל אופן..
היה לי דוחה אצל חמי וחמותי בחגחיוך2019

מאז ומתמיד היה לי קשה שם.. בשנים האחרונות ההגעות שלנו ללינה הצטמצמו לפסח וסוכות. בדכ היינו ישנים בקומה למעלה ושם יש שני חדרים.

מורכב לי שם מאד, אח אחד עם אספרגר נמצא בדכ אצל ההורים בחגים.

הבית מבולגן, מוזנח ולא הגייני. שירותים מלוכלכים, מטבח מזונח וכו...


בשנה וחצח האחרונות, אחות של בעלי באה לגור שם עם החבר שלה והבת שלהם בת שנתיים והם השתלטו על הקומה למעלה.


נשאר לנו רק חדר אחד בקומה למטה, שהוא גם הממד, חדר קטן ביותר שיש בן מקום למיטת יחיד ושני מזרונים על הרצפה. בזה עם תכננו שנהיה משפחה של שני הורים ו3 ילדים🤬 בעוד בקומה למעלה יש שני חדרי שינה ובאחד מהם  אף אחד לא ישן.


למיותר לציין שהיה זוועה, הילדים קפצו על המזרונים, קפצו מהמיטה למזרונים שברצפה, רבו כי היו צריכים לישון שניים על מזרן אחד. התינוק בכה רוב הלילה ולא מצא את עצמו.

באמצע הלילה אזעקה ונכנסו לממד הזה עוד 6 אנשים פלוס כלב.


סבל


חמותי התפלאה למה לא נשארנו גם שבת אחרי החג פחחחח


אני כועסת. אם כבר הזמנתם אי אפשר לאפשר להיות בחדר הפנוי למעלה? אשכרה הגיסה השתלטה שם אז אי אפשר..


הבית היה סירחון. לא יכלתי לעמוד בזה, רוב החג יצאתי להסתובב בחוץ.

ומרפי כשיצאתי למטלה עם התינוק אחרי דקה שתיים היתה התרעה ואזעקה, ולרוץ לממד 3 קומות למעלה עם תינוק בן שנה וחצי ביידיים.


למחרת החג כשהתעוררתי בבית גילתי דימום והריון שחשבתי שהתחיל נגמר.


רע לי.


איך אפשר להזמין אנשים ולא לאפשר להם תנאים מימנליים של שהות?


איך אפשר להשאיר חדר ריק ולדחוס את כולם לחדר אחד. אני עצבנית. אבל יותר מזה מוצפת ולא מצליחה לחזור לרוגע והשלווה שלי.


למה בכלל הלכתי לשם.. הלכתי כי חשןב לי שלילדים יהיה סבא וסבתא בליל הסדר, אבל החויה היתה זוועה  והגוך שלי עדיין מזועזע מזה.


אפשר לדבר עם חמותך על זה?חושבת בקופסא

לפנות בעדינות ולבקש את החדר הריק?

בכל מקרה נשמע מבאס ממש. מה בעלך עושה בשביל לשפר את התנאים האלו?

אז תצמצמו גם את הפעם בשנההעני ממעש
דפא 2 תפתחו מולם הכול
באמת לא פשוטנהג ותיק

ומורכב


אי אפשר להסביר להם?

למה לא היה אפשר להיות בחדר הפנוי למעלה?

כביכול זה נהיה הבית של האחות שהתנחלה אצל ההוריםחיוך2019
ולחלוטין לא ידעתםנהג ותיק

לפני שהגעתם שזה יהיה המצב?

וגם אם זה הבית של האחות, אי אפשר שאח שלה ואשתו או האחיינית יהיו שם?

באמת מוזר להזמין כשלפחות לזוג אין מיטה לכל אחד משני בני הזוג

מסכימה שזה פחות מתאיםחיוך2019
אני חשבתי שנהיה גם בחדר שלמעלה ובו יש 3 מיטות. העניין שהכל רגיש בין האחות לחבר שלה, כשבאנו בסוכות הוא לא היה ואך אחד לא העז לשאול איפה הוא.   הוא כנראה שכר דירה לבד. אחות של בעלי והחבר לא נשואים כי כביכול היא דתלשית שלא מאמינה ברבנות וההורים שלי בעלי הולכים על קצות האצבעות ולא מעיזים לשאול שום דבר, העיקר שעכשיו הם שוב ביחד, כי יש להם ילדה בת שנתיים, אז לא נעים להם לשאול אם אפשר להשתמש בחדר.. וכביכול יש שם את החפצים שלהם. וגם לבעלי לא נעים לשאול אם אפשר להיות שם בחדר. משהו הזוי בעיני
באמת מצב מורכב מאודנהג ותיק

הקשר עם האחות לא חזק גם בלי קשר לחגים?

אין מצב לנסות להתקרב בשגרה כדי שאם תתארחו שוב (אם בכלל תרצי עם כזאת מציאות) תוכלו להשתמש בחדר הפנוי למעלה?

לך אין בכלל קשר עם גיסתך?

והכי חשוב, בעלך מבין אותך בכל הסיפור הזה?

בעלי מבין אותי מאדחיוך2019
יש לי קשר עם הגיסה ודווקא קשר טוב, אבל יש סוג של הסכמה בשתיקה במשפחה הזו ויש דברים שלא מדברים אליהם. נגיד להורים שלו זה סופר מפריע שהיא והחבר לא נשואים אבל הם לא יגידו על זה מילה. אז כל הקטע עם החדר היה מסוג הדברים שלא מדברים עליהם..
ברוך הנהג ותיק

מאוד חשוב שהוא איתך


אם הקשר עם גיסתך טוב, אין אפשרות לפני אירוח שם לבקש ממנה שאתם או הילדים יהיו בחדר השני?

על הדברים האישיים שלה כמו שאמרת לא צריך להיכנס


חבל שתגיעו לשם ותצאו בכזאת הרגשה לא טובה 

זה כאילו גולש למקום האישיחיוך2019
כי הקומה הפכה להיות הבית שלהם וההורים הדוסים כביכול לא משלמים עם זה שהם ביחד בלי נישואים אז כביכול אם יש שני חדרים למעלה הם לא יודעים.. אבל אם נתפוס תחדר זה כביכול בעייתי. למרות שברור שהם ישנים באותו חדר
מורכבנהג ותיק

מאוד מורכב

וכנראה מצב רגיש ביותר

אגב, להזמין את ההורים אליכם רלוונטי? 

חמי אוהב את הבית כנסת שלו בחגיםחיוך2019
הם לא יעזבו את שאר הילדים שבבית, אז כרגע נראה לי פחות
ולהזמיןנהג ותיק
יחד עם שאר הילדים לא רלוונטי? 
אז מציע להיות רגישים ממשהסטורי
מכיר כמה משפחות כאלו. ההורים ממש הולכים על ביצים, כדי מצד אחד לא לתת לגיטימציה רשמית לאיסורים שנעשים אצלהם ומצד שני לא לקרוע את החבל עם הבן/הבת שהתרחקו מהדרך.

אז אישית, בלי קשר לכלל ההתנהלות, הייתי חושב שמי שמסוגלת להיות אמא, אמורה להחזיק באופן קבוע דירה לעצמה ולא להיות תקועה אצל ההורים, אבל כנראה שגם זה חלק מהמורכבות.


למעשה מציע להתמקד במה נכון לכם, גם אם זה להשאר בבית (אולי להזמין אותם אליכם?), אבל בשום אופן לא להכנס למורכבות בין גיסתך להורים.

כבר כתבתי פעם בשרשור אחרפשוט אני..

מבחינתי, אירוח צריך לכלול תנאים מינימליים כגון מיטה.

אם אין מיטה, אין אירוח שכולל לינה. נקודה.


''אמא, אנחנו נשמח מאוד להתארח אצלכם, אבל בגלל שאין לכם מיטות עבורנו, נגיע ביום שבו אפשר גם לחזור הביתה לישון אחרי האירוח''. ככה פשוט.

בלי דרמות, בלי להפוך את זה ליותר ממה שזה.


אין מיטות, לא מגיעים.

צודק, באופן אישי קשה לי עם ליל הסדר בלי סבאחיוך2019
אבא שלי בחו"ל כבר שנים ולא ידעתי איך בדיוק יהיה אצלם. חשבתי שיהיה מקום. אבל לפעם  הבאה לגמרי צודק
נשמעעוד מעט פסח

שחלק מהקושי הוא גם שציפו מכם 'להתכלב' בלי שאמרו לכם.

ויש אנשים שבאמת זורם להם לישון מיליון אנשים בחדר קטן (שכנים שלי ישנים קבוע 7 נפשות בממ''ד עם תנאים כמו שתיארת). אבל יש אנשים שאצלם ילד בלי מיטה משלו- לא ישן דקה.

והילדים שלי הם מהסוג האחרון- אז אני מבינה אותך מאוד.


ואשתף שפעם חמי וחמותי הוציאו אותנו לנופש, אבל כדי לחסוך הם החליטו בשבילנו שהילדים ישנו שניים במיטה. שזה סבבה בעיני אנשים מסוימים, אבל אצלנו לא. ממש ממש לא. וגילינו את זה רק כשהגענו לנקודת האירוח.

אני הייתי חצופה מספיק כדי לשלוח שני ילדים לישון בחדר של סבא וסבתא.

ומאז זה לא חזר על עצמו.

קלעת בולחיוך2019
אני לא הבנתי שאני נכנסת לסיטואציה הזו, אפילו ניסנו לברר מראש וכאן היתה האכזבה וגם ההתשה מהסיטואציה
וואי, כואב לקרוא את התיאורשלג דאשתקד

ומצד שני, ממש מרגיש לי שאני מכיר את הסיפור הזה... די דומה לבית שאני מכיר. או בקיצור, יש מצב שאנחנו קרובי משפחה


בכל מקרה, התיאורים נשמעים לא טוב, אבל גם צריך להבין שאלו ההורים של בעלך, ואיזשהו מחיר תצטרכי לשלם על הכבוד שלך לבעלך ולרצון שלו לשמר קשר עם הוריו.

לשמחתי, אני שומע כאן הרבה תחושת הזנחה, אבל לא משהו בלתי הגיוני או לא אפשרי לחלוטין.


מציע שתקיימי שיחה עם בעלך ותחשבו על מה כן ומה לא, ואיך בכל זאת הולכים זה לקראת זה. כי בסופו של דבר דם זה לא מיץ עגבניות ואנחנו צריכים לתת מקום להיבטים סוציולוגים של בני זוגינו.

מציע לך להגיע עם אמפתיה וכבוד לצרכים שלו. קחי בחשבון שהמחיר יכול להיות הוצאה של בטן מלאה שלו על הורייך (אחרי הכל, הגמל לא רואה את דבשתו). וגם להכיר ולקבל את המושג "כניעה".

זה מה יש...

מעניין אם יש קרבת משפחה...חיוך2019

למרות שלא נראה לי.

ביננו אנחנו פתוחים ומדברים על הכל.

על האתגרים בשמפחתי ובמשפחתו.

וגם הוא מבואס מהמצב.

קשה לו שאמא שלו לא יוצאת...

לא מבין מה האחות נתקעה שם שנה פלוס...

וגם מתגעגע, בקיצור, מורכב

תראישלג דאשתקדאחרונה

הסיפור-מסגרת שתיארת, מתאים אחד לאחד לבית שאני מכיר (ולמגינת הלב, הבית שגדלתי בו. רק שמסיבות שונות אני כמעט לא מתארח בו..). וכן, הכתיבה שלך מתאימה לגיסה שהתארחה בחג. כולנו יודעים שמאוד קשה לה.

מה שכן, זה כנראה לא אתם, גם כי אין הרבה סיכוי שהיא תכתוב כאן, וגם כי כשכנסת לפרטים זה שונה מאוד מהבית שאני מכיר (האספרגר הוא לא אח אלא קרוב ברמה אחרת, והאחות התקועה היא לא דתלשית וזה סיפור של הרבה יותר משנה שנתיים. ועוד כמה פרטים).

 

מצד שני, דווקא אני מדמיין את אותה גיסה מתייעצת אתי. ובכנות אני בעיקר שואל את עצמי למה מתוך כמה וכמה ילדים שקשה להם, רק היא "עושה כל כך הרבה בעיות"? למה דווקא היא לא מתפשרת? ובפרט באמת שהם באים מעט מאוד (לא רק לאירוח, גם לארוחה קצרה וכדו' הם בקושי באים, וגם כשבאים - זה בלעדיה).

וזה מדגיש לי אולי את מה שצריך לשים לב ולהיות מודעים לו. בשביל לשמר קשר עם משפחה, זה עניין רציני ודורש איזה מחיר משמעותי. אם זה חשוב לכם (כמובן בהנחה שזה באמת חשוב), אז נאלצים לשלם את המחיר. אפשר להפחית את הכמות, אפשר למצוא מקסימום פתרונות לבעיות ספציפיות (נניח אם יש בעיה עם הממד, אז אולי יש לבעלך חבר ילדות או שכן שהוא בקשר טוב איתו, ושינסה לסדר לינה אצלו). אבל אם הקשר הזה חשוב, צריך להבין שיש לו מחיר.

זה לא קל, אבל יכול להיות שגם בילך מתקשה אצל הורייך ושותק, ולא כדאי לעורר דובים. ובכלל יש סיכוי שזה גם קשור לרגישויות ייחודיות שלך.
 

בהצלחה יקרה ♡

הילדים אצל חמי וחמותיאדם פרו+

כל החג מה עושים??

זה הזמן לתחביבים, לתחזוקת הבית, לקניות, לביקוריםזמירות
אם יש לך בית עם גינה - האביב הוא זמן מצויין לחידוש הפרחים העונתיים בגינה
זה בעיה בחול המועדרקאני
מטייליםרקאניאחרונה

אוכלים אוכל טעים

פוגשים חברים

לומדים

מדברים איתם בטלפון 

 

בהצלחה! נשמע לא פשוט בכלל...

קהילה דתית מגןבשת בצפוןיונית321
מישהן מכיר קהילה דתית מגובשת מאד ברדיןס חצי שעה-ארבעים דקות חיפה? שכל הדתיים באותו איזןר כזה ויש אווירה צעירה כזאת אנחנן זןג צעיר עם תינוק.. עדיף בעיר ולא בחיפה עצמה
האם חייבים להגיד את כל ההגדה? (מוזכרים ילדים)חרות

מה החובה להגיד?

תמיד אני מוצאת את עצמי מתזזת בין הילדים לאורחים ובין לבין מנסה להשלים את כל הטקסט של ההגדה.

אני תוהה מה חובה להגיד ומה רשות... אשמח למקור אם יש לכן.. 

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גבריםהסטורי

כולל מצוות סיפור יציאת מצרים.

 

אמנם כמינימום שבמינימום, למי שלא מצליח הכל (או חייל וכד' שיש לו דקות ספורות), יוצאים ידי חובת סיפור יציאת מצרים בהזכרת יציאת מצרים שבקידוש (וכמובן - לשתות כוס ראשונה) ולהגיד מ"רבן גמליאל היה אומר וכו' לפיכך וכו'" עם הברכה שחותמת את המגיד וכוס שניה.

(מקור: משנ"ב סימן תע"ג ס"ק ס"ד).

 

נוהגים להשתדל מאוד לשמוע גם את עשרת המכות (משנ"ב שם) ולכאורה כדאי מאוד גם את הפסקה של "עבדים היינו" שבהתחלה, שבה מופיע סיפור השיעבוד והיציאה בקיצור. (ע"פ דבריו בסימן תע"ב ס"ק נ')


 

מעבר לזה - כמובן כל המרבה, הרי זה משובח, אבל אם את מפסידה קטעים מכל הדרשה הארוכה של "ארמי עובד אבי וכו'" - לא צריך להילחץ להשלים.

חייבים להגיד "פסח מצה ומרור"אריק מהדרום
בתאבון
גם כשהשאר אומרים ואת שומעת זה תופסחוזרת
אומרים פסח ומצה ומרור
רבן גמליאל אומר פסח מצה ומרור חובהחתול זמני

עשרת המכות מאוד חשוב

כל השאר פחות מהותי

מניח שאת מדברת על מגיד והללנפשי תערוג

מגיד לוקח כ10 דקות בקריאה מהירה ורצופה

הלל כ3-4 דקות


לא רואה לחץ להשלים כלום.

תכווני בקידוש. תגידי "פסח מצה ומרור" את עשרת המכות.

ותכוונתי "ולהגדת לבנך". תספרי להם שאת מתזזת אחרים כי זה פסח.


או שלשם שינוי אל תתזזי.

ואז הם ישאלו מה קרה שאת ככה נינוחה?

אז תספרי להם שעבדים היינו ועכשיו את בת חורין 🤣


פסח שמח 

פירוט של מה שחייבים:גבר יהודי

מתוך שולחן ערוך "הרב", תעג סעיף מג:

ועיקר נוסח ההגדה שתקנו חכמים חובה על הכל הוא מתחילת עבדים היינו עד הרי זה משובח ואחר כך מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו כו' עד סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי ואח"כ פסח שהיו אוכלין כו' מצה זו כו' מרור זה כו' בכל דור ודור כו' ואותנו הוציא משם כו' לפיכך כו' עד ברוך אתה ה' גאל ישראל ושאר כל נוסח ההגדה הוא מנהג שנהגו כל ישראל מדורות הראשונים:


נ.ב. מה שהוא כותב "סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי" - הכוונה היא עד עשרת המכות (ולא חייבים להוסיף את דברי רבי יוסי הגלילי וחבריו)

ומי שמוכרח לקצר יותרגבר יהודי
יכול למצוא הנחיות בפסקי ההלכה של הרבנות הצבאית
ממה שזכור לי מהמשנה ברורהשלג דאשתקד

צריך לומר, או לפחות להקשיב, מ"רבן גמליאל אומר, כל שלא אמר..." עד הברכה שלאחר ההגדה.

אם תרצי אבדוק במדויק

זה מה שכתבתי:הסטורי

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גברים - נשואים טריים

וציינתי את המקורות.


העובדה שכמה ניקים שונים, ענו על דעת עצמם בלי מקורות ו(כנראה) בלי לדעת בכלל, כיצד הראשונים והפוסקים השונים הבינו את המשפט היחיד שהם ציטטו, מדגישה שוב עד כמה הפורום אינו במה מתאימה לפסיקת הלכה.

מסכים איתך בכל דבריךשלג דאשתקדאחרונה

ולתועלת הציבור, להלן דברי המשנה ברורה, סימן תעג סעיף קטן סד:

גם נשים חייבות במצות הלילה ובאמירת הגדה ... ולכן החיוב גם על המשרתת שתשב אצל השולחן ותשמע כל ההגדה ואם צריכות לצאת לחוץ לבשל עכ"פ מחויבת לשמוע הקידוש וכשיגיע לר"ג אומר כל שלא אמר וכו' תכנוס ותשמע עד לאחר שתיית כוס ב' שהרי מי שלא אמר ג' דברים הללו לא יצא ונוהגין שגם קוראין אותן שתשמע סדר עשרה מכות שהביא הקב"ה על מצרים כדי להגיד להם כמה נסים עשה הקב"ה בשביל ישראל

פסח+עומס+אופיhodayab

אז ככה:

פסח: צריך להסביר למישהו למה פסח מלחיץ?? למה חשוב לשמור על סדר ונקיון לקראת פסח?? למה יש מליון דברים על הראש?? נראה לי שמובן.

עומס: אנחנו לא נשואים טריים, יש עוד כמה קטנים ב"ה וכולם בבית. אז עומס יש בלי עין הרע.

אופי: בעלי אדם מבולגן, ואני מתערבבת לחלוטין מבלאגן בעיניים. זה ממש מכבה אותי. והוא מנסה לסדר, רק שמבחינתי זה עוד יותר גרוע כי אני רק חושבת שמסודר ומסתבר שהוא משאיר לי כלים מלוכלכים בייבוש, או שם את הדברים במקום הלא נכון (ולא קשור!!!), או שהוא פשוט לא מסדר כי "גם ככה את לא מרוצה" ואז הכל נופל עליי. 

 

אז בימים כתיקונם אני מחליקה. אבל עכשיו גם קשה לי, וגם הגדולה שלנו (שדומה לו מאד) מסתבר גם ירשה ממנו את האופי ומתחילה לסדר בכאילו בדיוק אותו דבר! ופה אני בפאניקה מוחלטת. אני כועסת עליה שהיא לא מסדרת ושמה דברים לא במקום ומוציאה דרך זה עצבים בעצם על אבא שלה. וזה ממש מתסכל.

בנוסף, אני מרגישה שאני היחידה שרודפת אחרי סדר בבית ואני לא מהמבריקות, אני מדברת על מינימום. לראות מרצפת ריקה. כולם מבלגנים ואני מנסה לאסוף את עצמי ואת כל הבלאגן בבית ולסדר...

עצות מישהו? 

 

חיבוק יקרהנגמרו לי השמות

בזמן וביום הכי לחוץ בשנה אולי זה לא הזמן לתהליכי עומק,

לכן ממליצה רגע לעבור את היום ומחר כמה שאפשר, ובהמשך לראות במבט-על איך לגשת לנושא.

גם לבחון יותר לעומק את הצורך שלך שם,

גם את ההתנהלות עצמה של כל אחד מבני הבית בנושא הסדר והניקיון,

גם להקשיב פנימה ולפתוח לעומק את הצד של בעלך שכתבת שהוא כן מנסה לסדר

וכי הזמנים בהם הוא לא מסדר עבורו הם כי "גם ככה את לא מרוצה" כדבריו.

כלומר להקשיב רגע לחוויה הפנימית גם שלו.

שהוא כן מנסה וניסה לסדר.

שאולי לא יודע או לא מסוגל או קשה לו לסדר כמוך, אולי זו לא החוזקה הכי חזקה שלו, אולי הוא "סתם" שונה ממך והראש שלו פועל אחרת וכן הלאה...

וגם שהוא לא מסדר לא כי לא אכפת לו, לא כי הוא נגדך, אלא כי באמת באמת הוא מרגיש שמה זה שווה אם גם ככה תהיי לא מרוצה, אז הוא במעין "אין כניסה" כמו תמרור כזה.

אם אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אם לא אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אז מה אוכל לעשות?

אולי אני מרגיש שכל מה שלא אעשה זה אף פעם לא יהיה בסדר או מספיק?

שאין לי שם כניסה, אין לי שם מוצא?

אולי אני צריך להרגיש שם בעומק שכן יש הכרה למאמץ שאני כן עושה,

שכן יש קבלה לשוני ולאדם שאני,

שכן אשתי שמחה ומאושרת,

שכן אני יכול לתת יד ולתחזק את הבית כמו שצריך ויש לכך ניראות והערכה?

וכמובן לשמוע גם לעומק אותך.

ואז להגיע למציאת דרכי כיוון שיכולים להתאים לשניכם.

אחרי ראיית עומק שלך

ראיית עומק שלו

ראיית עומק של ההתנהלות כולה בנושא

השלב של ההתקדמות והפתרונות יכול להגיע יותר בבהירות, אבל רק על גבי ההבנה לעומק והניראות של כל הנ"ל.

 

שולחת עוד חיבוק וחיזוק

ב"הצלחה גדולה בכל יקרה!

ומצרפת לך כאן שתי הודעות שכתבתי בדיוק מקודם בפורום הו"ל שיכולות להתאים גם לכאן ❤️

 

קוצר רוח ועבודה קשה

 

וקצת על הזוגיות שלנו בתקופה הזו 

 

(משום מה קצת מתקשה ולא עובד לי להעתיק את הכתובת של הקישור עצמו, אז ניסיתי מה שיכולתי בינתיים ואם לא עובדים לך הקישורים אפשר פשוט להיכנס לכרטיס שלי ולראות את שתי ההודעות האלה שם בצורה מסודרת...)

יש לך בית גדול והרבה מקום?שוקולד לבן

אם כן אני מציעה לרכז כל תחום באותו אזור, לתת מקום לכל דבר ואם צריך לכתוב על כל מגירה וקופסא מה יש בה. כשיש מקום לכל דבר, וכל תחום באותו האיזור הרבה יותר קל לשמור על סדר גם למאותגרי סדר קשים. ואם הםממש מאותגרים שלטים ממש יכולים לעזור כי הם רואים בדיוק איפה כל דבר

צריך כמובן תקופת הטמעה,אבל זה עדין מקל מאד

אם לא קשה לך אפשר גם לזרוק ולפנות מהבית דברים לא נצרכים,ואז זה מוריד מהבלגן כי יש פחות מה לבלגן

לפני פסח תמיד הכי מבולגןרוני 1234

וזו תקופה שצריך לנשוך שפתיים ולהחזיק מעמד.


לאחרי פסח אני מציעה חלוקת תפקידים שבה את האחראית הבלעדית על הסדר ו"בתמורה" הוא אחראי על משהו אחר (רצוי משהו שאת שונאת לעשות).

בתור המבולגנת מביננו אני יכולה להעיד שאני בכלל לא *רואה* שום בלגאן בזמן שהוא משתגע ולכן זה פתרון ממש טוב שבו הצד המסודר משלים עם הבלגאן של השני אבל "מרוויח" ממקום אחר.

נשמע גםמשה

אם יורשה לי, שאת בעצם כועסת על אנשים שמנסים לעזור (וטועים) ומוציאה את החשק שלהם מזה. גם על הבעל ועכשיו גם על הילדה שלך.

 

גם התגובה שלו "גם ככה את לא מרוצה" נשמע כמו "אני עושה את המקסימום שלי ואת לא מרוצה". זה לבד מוציא את החשק.

 

המחשבה שלי: רשימה סגורה, לתת לו משימות שלא מטרגרות אותו איתך, ובטח שלא להעיר לו. זה לא מועיל לכם.

קראתישבורת,לבאחרונה

נשמע שאת מאוד מוצפת, יש עלייך הרבה עומס ופסח עושה להכל בוסט.

את רוצה שותפות ואת צודקת, כשאין זה מאוד מתסכל.

אני חושבת שזה יותר עמוק מהבלגן הטכני וכדאי לברר מה קורה לך בפנים ובזוגיות.

בקשר לילדה-

ברגע שאת שמה עליה תווית שהיא כמו אבא שלה המוח שלך כבר מתחיל לחפש הוכחות לזה ואז כל דבר קטן שהיא עושה נצבע דרך זה.

היא קצת אבא שלה וקצת כמוך ובעיקר היא אדם בפני עצמה.

היא תלמד ממך מיומנויות בצורה יותר טובה כשזה יבוא בלי לחץ.

אז אולי הכי שווה כרגע להתרכז בלהחליף את המחשבה שהיא דומה לאבא שלה במחשבה אחרת כמו שהיא עדיין לומדת.

זה יעשה המון הבדל.

שולחת חיבוק❤️🧘🏽‍♀️🙏


מעשים קטנים של אהבהצופה אנונימי

שלום לכם

קצת חדש פה (בעיקר קורא מהצד)

רציתי לשאול ולשאוב השראה

אילו מעשים קטנים (או גדולים) אתם עושים לאשתכם (או לאשכן) להראות אהבה?

פרחים, פתק קטן, איזה שוקולד…

בתודה מראש לכל העונים

מקווה שיעזור וייתן השראהזמירות

פרחים מידי יום שישי,

לקום בלילה לילדים הקטנים

לקום איתה בלילה גם כשהיא מניקה כדי לעזור

אחריות לניקיון הבית

אחריות לקניות השבועיות

מתנה שווה ליום הולדת

ליזום מידי פעם יציאה לבית קפה/מסעדה

ליזום לצאת איתה לקניות לעצמה בקניון

לאפשר לישון עד מאוחר בשבת בבוקר

חופשות שוות בארץ או בחו"ל 

דעה לא פופולרית אולי(מנק' מבט נשית)*אשתו של בעלי*
מיותר שהבעל יקום בלילה יחד עם אשתו,אם הוא עובד למחרת והאישה בחופשת לידה (ובעיניי גם אם היא עובדת...)

בעיניי זה מיותר לחלוטין שהבעל גם יקום בלילה,לפחות שהבעל ישן כמו שצריך


מי שבא לה להעיף עגבניות...רחמים...הכל נקי פה לפסח...

זה תלוירקאני

לי היו תקופות בתחילת ההנקה

שהציל אותי כשהוא היה קם לעזור לי

 

לא קם יחד איתהנפשי תערוג

אבל כן היינו עושים סוג של תורנות או לפחות קימה אחת שלי כדי שיהיה לה 4-5 שעות רצופות של שינה.

אחרת זה מורכב להמשיך לתפקד שכל שעתיים צריך לקום להאכיל + יש בית ועוד ילדים שצריכים את צרכי הבית 

לא רלוונטי בהנקה מלאהרקאני
מש"א☝️☝️☝️*אשתו של בעלי*
גם בהנקה מלאה זה מאוווווד יכול לעזוררחללי

יש תינוקות שלא נרדמים מיד אחרי הנקה.

ואפילו רק להביא את התינוק לאישה להנקה בשכיבה יכול להקל מאוד מאוד.

אבלרקאני

הוא כתב שהוא קם במקומה...

זה לא רלוונטי

לקום יחד איתה כן

בעיניי מיותר*אשתו של בעלי*

רק בשביל להביא/להחזיר תינוק,

זה תינוקי ומיותר בעיניי,במיוחד אם הבעל עובד למחרת.

תדעי שיש נשים שזה עוזר להן מאודרחללי

ככה לא באמת צריך להתעורר אלא ממשיכים להניק חצי מתוך שינה.

ויש גם אמהות מניקות שעובדות.

אני חושבת שיש תפיסה כללית, ופרטים טכניים.לאחדשה

ויש הבדל מהותי בעיניי, בין מה גבר יכול לעשות לאשתו, לבין אשה שיכולה לעשות לבעלה.
מבחינת התפיסה- זה חופף בעיניי והכלל הוא- לאן מכוון החץ? מה בראש סדר העדיפויות?
כל הפעולות הקטנות- והנחוצות מאוד, צריכות לנבוע היכן ומתי שבן הזוג יצליח לחוש תחושת אכפתיות, וזה שאני בראש סדר העדיפויות.
ברור שאנחנו חיים עם רגליים על הקרקע, ויש בלתמי"ם ויש  עניינים אבל מה מניע אותי?
מקווה שזה ברור..
לעניין הטכני-
לפי דעתי אשה צריכה להרגיש יציבות, לקיחת אחריות ויוזמה.
מה הבעל יכול לעשות?
ליזום דייט- ביתי או בחוץ, אחת לשבוע או לשבועיים, לדאוג שיש מי שישמור על הילדים (לא לבקש מאשתו אבל שהוא יהיה זה שמוביל את העניין)
משקה שהיא אוהבת בלי שהיא תצטרך לבקש
משהו טעים שהיא אוהבת
מסאז'- בזמנים שמותר, או אפילו לרכוש לה מסאז' מקצועי
הודעות במהלך היום, גם הבעת חיבה רגשות ומחשבות וגם שיתוף -נתקלתי בסרטון\ פוסט הזה וחשבתי עלייך (משהו שמביע אהבה, הערכה או תשוקה)
כמובן שפינוק של מתנה שווה מדיי פעם, מבלי שהיא תצטרך להתחנן ולהזכיר מליון פעם, לשים לב היא היא רומזת או אומרת שרוצה משהו, ולהפתיע איתו
לסדר לה את המיטה
אם מתאפשר לשניכם בלו"ז- לשחרר אותה לעשות כרצונה לזמן פינוק של מה שהיא רוצה, כמה שעות מבלי שהיא תצטרך לדאוג איך הבית מתפקד ומסתדר...
כשיש אפשרות לתת לה לישון עד מאוחר בשקט\ שנ"צ
ושוב חוזרת לעיקרון- שהיא תרגיש במעשים ולא רק בדיבורים שאתה חושב עליה ושהיא נמצאת בראש סדר העדיפויות.

נשמע שפותח הפוסט הוא גבר לכן עניתי על הצד הנותן הגברי..
 

תגובה נפלאהנגמרו לי השמות
זה לפירקאני

מה שהשני אוהב

אני אוהבת קפה

כיף לי שהוא מפנק אותי בכוס קפה עם שוקולד

 

הוא אוהב אוכל טוב

כיף לו שאני מפנקת בארוחה שווה

 

פתקים זה תמיד טוב

פרחים אני פחות בקטע

דווקא בעלי שמח לקבל עציצים יש לו גינה מכובדת

 

לצאת ביחד לטייל

הוא מאוד אוהב לצאת לאיזה מעיין

אני אוהבת לבתי קפה

 

חושבניחתול זמניאחרונה

שמשתנה מאדם לאדם.

כן יש בזה משהו טיפונת לא־רומנטי לשאול "מה עושה לךָ/ךְ את זה"

אבל באמת אנשים כל־כך שונים וכל־אחד אוהב ומתלהב ממשהו אחר.

סבורני שהחכמה הגדולה היא לאו דווקא לעשות את המעשה הרומנטי הגנרי אלא דווקא לדעת מה הצד שני האוהב? מה האופי שלו? מה הנקודה שנוגעת בו/בה בדווקא?

אשמח לשמוע ממכםאישדרומי
הילדה בת 11 היתה צריכה להחזיר ילד מהגן ושכחה אשתי שאלה אותי איך אגיב שתחזור אמרתי שלא אתנפל עליה ואראה איך להגיב בהמשך.התחממה עלי.אשמח לשמוע איך אתם הייתם מגיבים ואם זה לדעתכם היה צריך להעניש אותה בחומרה שלא לוקחת אחריות?ומצד שני האם התגובה שלי בעייתית בעיניכם?
רק הערה טכנית-ממתקית

כלב מתנפל על חתול

אריה מתנפל על הטרף שלו
וכו
הורים לא מתנפלים על ילדים...
הורים מחנכים
הורים מקשיבים
הורים יכולים להחליט שתהייה תוצאה מסוימת
אבל לא התנפלות.
וסתם בנימה אישית
ילדה בת 11 לא צריכה להחזיר אח מהגן
אלא אם-
היא מסכימה לאחר שנשאלה (ולא הכריחו אותה )
היא בוחרת בכך או מציעה
מצב קשה של אחרי לידה וכו...שאז מסבירים לילדה שאין ברירה וממש נצרכים לעזרתה.
אי אפשר לצפות מילדה בת 11 שתבצע זאת באופן קבוע, אלא אם זה מרצונה, כדי שיהיחה רצון כזה- אפשר לדבר, להסביר, לחנך. היא לא חייבת. 
 

איחור לבריתעליית תהום

שלום חברים,

בימים אלו האירועים נעשים בצמצום. חבר שלי ערך ברית, קבע תפילה ב13:15 (שעה מאוד מוקדמת לטעמי) ואז טקס.

אני הגעתי בתחבורה ציבורית, וחשבתי שמן הסתם דברים קצת מתעכבים. הגעתי ב2. בדיוק סיימו וניגשו לאכול. הוא עשה לי פרצוף.

עד כמה גרועה ההערכה שלי שאיחור חצי שעה זה סביר?

מאוד תלוי סגנון והרגליםהסטורי
יש כאלו שתמיד דברים אצלהם בשעה שמוגדרת, יש כאלו שתמיד מאחרים כרוניים, יש כאלו שתמיד מתעכבים קצת.

בימים כאלו, בהחלט משתדלים לא להתעכב. לא עמדתי בצורך, אבל מניח שאם הייתי בסיטואציה - ברגע שהמוהל נמצא והתינוק נמצא, הייתי משתדל לבצע את הברית, לפני שתהיה אזעקה...


אגב, לא הבנתי למה 13:15 זה מוקדם, זה כשבע וחצי שעות אחרי הנץ...

אמצע היוםעליית תהום
קוטע את היום עבודה, לא מוקדם ולא מאוחר.
לא חייבים להגיע...הסטורי
בבריתות די מדייקים - בהרבה מקרים למוהל כמה בריתותפ.א.
בלו"ז צפוף, בפרט למוהל מבוקש 
עזוב. תתקדם.נפשי תערוג
היה ונגמר
הגעת מתי שהגעת, חשבת מה שחשבתשם פשוט

ברור שהתכוונת לטוב והתאמצת.

אבל בכל מקרה איחרת, הבן אדם נפגע, אפשר לקחת אחריות קלה ולהתנצל מכל הלב. 

ענו תשובות יפותהעני ממעש

ומוסיף

תלמד מזה

האם אני מתאמץ לראות את המציאות לפי המשקפיים של האחר?

או שאני מקטין ראש ומחשיב רק את המשקפיים שלי 

מה עניין הניסוח הפילוסופי כאן?פ.א.

חתונות מקובל להתחיל כשעה לאחר הזמן בהזמנה (ואצל חרדים אף יותר משעה).

בריתות - בזמן 

תלוי . אצלינו זמנים זה קודש גם בחופה.העני ממעש
תמיד יש יוצאים מן הכלל 😀פ.א.
ברית זה לא חתונהפשוט אני..
באים, חותכים, הולכים
כמאמר מנחם בגיןאריק מהדרום
"ואם יש כמה יפי נפש שהחלו לעקם את האף שלהם – אז שיהיה להם אף עקום." 
אתם לא אנשים בוגרים?סתממישהי

אתה לא האבא של התינוק,
נראה שגם לא הסנדק.
הגעת מתי שראית לנכון, שלום.
לא הבנתי את האירוע בכלל..

חצי שעה סביר לגמריממתקית

מוזר שהתחילו בול בדקה ברית...
כנראה אופי.
אנחנו באופי גם דייקנים, אבל מלכתחילה לא מתחילים בזמן אירועים למען המתעכבים, חצי שעה זה בסדר גמור.
ושהחבר יעריך את נכונותך ונסיעתך לשמוח עמו, חבל שעושה פרצופים.

העיקר זו הסעודת מצווהאלעדאחרונה

תהנה מכל רגע

אולי יעניין אותך