כמו הרבה ת"ח בתקופה ההיא שחזרו בשאלה

מי שאינו מאמין בחובה לקיים את התורה הוא כופר

מי שאינו מאמין בכל יכולתו של הקב"ה הוא כופר

מי שאינו מאמין בתחיית המתים הוא כופר גם כן

לכן ביאליק היה בהחלט כופר

כשתסביר מה אתה רוצה עם החילוקים שלך על סכל וכופר יהיה טעם לדבר על זה

א. אתה כותב הפניות ולא מסביר מה אתה רוצה

ב. בלשון רובא דאינשי "כופר" זה מי שלא מתייחס לאמונה ברצינות

ג. כדאי שתלמד גם הלכות כבוד תורה ותלמיד חכם - אפילו מי שגדול בתורה ואין בו יראת שמים (למשל אלישע בן אבויה שהזכרת) - הרי הוא כקל שבציבור

א. אבל על פי רוב אדם חילוני הוא כופר בפרט אם הוא בעצמו חזר בשאלה

גם אנשים מסורתיים הם על פי רוב במקום ספקני כלפי האמונה 

תינוק שנשבה הוא תירוץ רק כלפי המזיד שבכפירה, אבל כמו שאמרו גם 'נעבעך אפיקורס' הוא עדיין אפיקורס

חילונים מסוגו של ביאליק הם כפרנים מבחינה שיטתית, כלומר גם המסורתיות שלהם היא בבחינת אמונה בתרבות יוון רק עם צביון חיצוני שדומה לתורה של העם היהודי, 

זה חשוב מאוד מכיון שזה אומר 'למי הבן אדם באמת משתייך', על פי הצהרתו שלו עצמו עיין הערה*

ואין צורך לקרוא את כל כתבי ביאליק, עצם זה שהוא הלך בלא כיפה ולא תמך בשמירת מצוות מאורגנת זה מספיק

החלוקה שלך כאילו כפירה ואמונה זה לא קשור לשמירת מצוות זה כמובן לא נכון, שלוש עשרה עיקרים כוללים אמונה באמיתות התורה ובשכר ועונש, אם אדם מאמין בזה ולא מקיים אז יש לא בעיה נפשית (ואז אולי הוא באמת פטור, אבל אז גם ראוי לא להקשיב לו), אנו מדברים על בני אדם שפויים אדם שפוי שמאמין בכל העיקרים הינו משתדל לכל הפחות לקיים את התורה והמצוות, 

*הערה: להבדיל מהעקרונות האלה, אני סבור שבימינו קיים מצב שונה והוא מצב שבו אני קורא לחילונים אלו 'מצהירי הכפירה' כלומר הם לא כופרים מכיוון שאם היו יודעים מה האמונה אומרת לא היו כופרים וכפי שאמר אותו רב 'באלוקים שאתה לא מאמין גם אני לא מאמין', וזה מצב שהבן אדם אולי קצת בגדר 'תינוק שנשבה' אבל מצד שני צריך לזכור שאנו רוצים לשמור על המסגרת של היהדות שלא תשתכח תורה מישראל, וגם מתוך דאגה ליהדותם של 'מצהירי הכפירה' , ודווקא לכן עלינו לשמור על מסגרת אמונה חזקה, שמתוכה יאיר האור אור התורה ואור האמונה,

ב. אתה עושה כאן את אותה טעות שעשית בדיון הקודם, אתה מפליג למחוזות רחוקים ושוכח לעמת את דבריך עם העקרונות הפשוטים, למשל אתה אומר "חידוש תורה לא חייב להיות אמת" ושוכח לעמת את זה עם העיקרון המוסרי הבסיסי שאסור לשקר כמו שכתוב "ולא תכחשו ולא תשקרו אי בעמיתו", ואם אתה מוציא חידושי תורה שקריים, נמצאת מוציא ממון שלא כדין או מכשיל עיוור בדרך בעצה ובמחשבה לא כ"ש בקיום התורה ובדרכי האמונה, כללו של דבר אם אתה מוציא דברי תורה מגדרי המוסר, שוב אין אתה יכול לטעון שתורתך היא תורה מוסרית שניתנה להטיב, ועקרת כל שורשי התורה חס וחלילה, אותו דבר כאן, אם אתה מוציא את גדרי 'מאמין או כופר' מגדרי הפשטות של שמירה על מסגרת השמיעה לדברי התורה הנביאים והחכמים, שוב אין שום משמעות לכל הרעיון של אמונה וכפירה, ואיזה טעם יש בכל הדיון. אז אם אתה מסביר נניח "חידושי תורה מוטעים מחייבים אותנו אם הם נראים לנו כאמת כי זה מה שאנו מסוגלים להבין ולעשות" אז זה הסבר סביר שאפשר לקבלו ואפשר לדון בו, אבל ללא זה אז הדיון תומך בשקר ובשיגעון ובכל רע שאפשר להעלות על הדעת, ומוטב שלא נאמר מעולם. וזהו שאמרו חז"ל על אחיתופל שהיה לומד ב"מגדל הפורח באוויר" כלומר שלא היה בידו יכולת להביא את תורתו לקיום, אלא הכל היה בניינים על בניינים שמרוב הפלגה בדברים כבר איבד את האחיזה באמת הפשוטה. ואני יודע שלא זה המצב אצלך, כיוון שאתה מודע לאמיתות האלו, אבל לאחר שנכנסו פה ניקים מטרילים כופרים ומשוגעים, השיח פה איבד אחיזה בניסוחים ברורים ומתקבלים על הדעת, עד כדי שאנו מגיעים למצב זה שעליו דיברתי.

בכבוד רב

א. כוונתי הייתה "תינוק שנשבה הוא תירוץ כלפי שאלת המזיד" כלומר "האם הוא מזיד?" -אם לא, אז אפשר לומר "תינוק שנשבה".

ב. אכן ב"מצהירי הכפירה" זה לא היה קשור לביאליק, ולכן זה היה רק בהערה, ולגבי ביאליק כתבתי בפיסקה אחרת לגבי חילונים שכופרים באופן שיטתי

ג. שים לב: אם רצונך לטעון שמדובר במומרים לתיאבון, אל תאמר:"לא הייתי ממהר לייחס בעיות נפשיות למומרים לתיאבון", כיוון שעדיין לא דובר על "מומרים לתיאבון", ואם כן אין זה דיון מסודר. אלא אמור: "ולמה לא נאמר שהם מומרים לתיאבון?"ותשובתי היא שזה תלוי בהצהרה הפשוטה, אם תשאל אותו: למה אינך מקיים מצוות? אם יאמר "אין לי כוח וסבלנות", על פי רוב תהיה כוונתו: "דקדוקי המצוות הם שטות", הרי שחזרנו לחוסר אמונה בתורה.

ד. ולכן בדיוק אני סבור שגם ביאליק אינו מומר לתיאבון, אלא חסר אמונה, גם אם חסר אמונה בדקדוקי המצוות, אבל כנראה גם חוסר אמונה ביכולת השליטה של התורה על המדע* - שוב סממן נפוץ של רוב הכופרים בימינו

*הן שליטה שכלית הן שליטה פיזית

ה. לפני שאתה טוען שלא הבנתי אותך כדאי שאתה תבין אותי:

ו. מושג הספק הוא נחמד, מושג הוודאות נחמד יותר. ככתוב "אין ספק מוציא מידי ודאי". הטלת ספק היא רעיון שהגיע ככל הנראה ממחוזות לא דתיים, ולדעתי הוא גם לא רעיון חכם במיוחד, אם מסתכלים לשורש הדבר. אם חוקרים את האמת לעומקה, אין צורך באהבת ספקות. אדרבה , אהוב את העיון והלימוד. עיון ולימוד נעשים על ידי פרשנות ולא על ידי הטלת ספק, וזה כלל גדול במחשבה.

ז. אני מקווה שניתרצו לך לפחות חלק מקושיותיך. אכן אין חובה שנסכים. כדאי רק שתהיה הבנה ממשית של הדברים, ולשם כך שימוש בכללי דיון מסודר.

ג. אוקיי. רק שים לב שאתה טוען כל הזמן שאני לא טוען טיעונים בעלי תוכן, ומאידך אתה מרשה לעצמך לסתור הסברים שלי (בעלי תוכן) - ואתה סותר אותם בלי סיבה ובלי תוכן.

ה. עיין ג'. אתה מתנהג כאילו לא קראת את שתי הודעותיי האחרונות. 

מלבד זאת, ייחוס הכפירה לביאליק היא דבר פשוט, ואתה מנסה לסתור אותו. אני מסביר למה טענותיך הם לא נכונות, ומגבה את דבריי בתוכן בהחלט. אם לדעתך תוכן זה רק ציטוט ספרים (למשל קצות על חידושים מוטעים (להבדיל מ"שקריים" לדבריך)) או ציטוט רעיונות מפורסמים (חדשניים או לא חדשניים) ("בעלי בתים הם המצאה חדשה וגאוותנית"), אם אתה חושב שרק זה תוכן - כנראה שאנו חלוקים ב"מה נקרא: "תוכן"?"

העובדה שלא הגבת על סעיפים א' וב' מעידה שצדקתי שלא הבנת את דבריי, כמו גם העובדה שאתה טוען שוב ושוב שבדברי אין תוכן. אשמח לשמוע על כל הסבר לדבריך, אבל דיון צריך להתנהל בצורה ברורה דיה.

ו. אתה לא כתבת שביאליק הוא ספק כופר. אתה כתבת שהוא לא כופר.

אפשר לומר כל מיני דברים על ביאליק, כופר אי אפשר לומר כלל. - צעירים מעל עשרים

בס"ד

כבר סיפר זלמן שזר שביאליק אמר לו עוד בחו"ל "דע לך שאינני אוכל נבלות להכעיס כי אם לתיאבון, ואני תפילה שבהגיעי לארץ ישראל אתגבר על תאוותיי".

זה משנה שבמקרה אותו בחור למד בישיבה שלך?

שלא יינזקו כל כך על כל פנים

אכפת לי, מאוד.

איכפת כי אני דואג לעתידם של בני ישראל, וחבל על כל נשמה שאיבדה את דרכה, ואם בני התורה טועים בדרכי החינוך, אין זה אומר אלא שעלינו להסיק מסקנות ולפעול כדי לשפר מחדש את החינוך באופן שיכיל את הדרכים השונות בהנהגת העם ולא רק את התלמידי חכמים האברכים הרבנים, אבל עכ"פ אנו זוכרים את האמונה ואת התורה שניתנה והיא ניתנה לשופט שבימיך גם אם הוא מגזים בהדגשת האברכות על חשבון עבודת כפיים, 

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים