כמו הרבה ת"ח בתקופה ההיא שחזרו בשאלה

מי שאינו מאמין בחובה לקיים את התורה הוא כופר

מי שאינו מאמין בכל יכולתו של הקב"ה הוא כופר

מי שאינו מאמין בתחיית המתים הוא כופר גם כן

לכן ביאליק היה בהחלט כופר

כשתסביר מה אתה רוצה עם החילוקים שלך על סכל וכופר יהיה טעם לדבר על זה

א. אתה כותב הפניות ולא מסביר מה אתה רוצה

ב. בלשון רובא דאינשי "כופר" זה מי שלא מתייחס לאמונה ברצינות

ג. כדאי שתלמד גם הלכות כבוד תורה ותלמיד חכם - אפילו מי שגדול בתורה ואין בו יראת שמים (למשל אלישע בן אבויה שהזכרת) - הרי הוא כקל שבציבור

א. אבל על פי רוב אדם חילוני הוא כופר בפרט אם הוא בעצמו חזר בשאלה

גם אנשים מסורתיים הם על פי רוב במקום ספקני כלפי האמונה 

תינוק שנשבה הוא תירוץ רק כלפי המזיד שבכפירה, אבל כמו שאמרו גם 'נעבעך אפיקורס' הוא עדיין אפיקורס

חילונים מסוגו של ביאליק הם כפרנים מבחינה שיטתית, כלומר גם המסורתיות שלהם היא בבחינת אמונה בתרבות יוון רק עם צביון חיצוני שדומה לתורה של העם היהודי, 

זה חשוב מאוד מכיון שזה אומר 'למי הבן אדם באמת משתייך', על פי הצהרתו שלו עצמו עיין הערה*

ואין צורך לקרוא את כל כתבי ביאליק, עצם זה שהוא הלך בלא כיפה ולא תמך בשמירת מצוות מאורגנת זה מספיק

החלוקה שלך כאילו כפירה ואמונה זה לא קשור לשמירת מצוות זה כמובן לא נכון, שלוש עשרה עיקרים כוללים אמונה באמיתות התורה ובשכר ועונש, אם אדם מאמין בזה ולא מקיים אז יש לא בעיה נפשית (ואז אולי הוא באמת פטור, אבל אז גם ראוי לא להקשיב לו), אנו מדברים על בני אדם שפויים אדם שפוי שמאמין בכל העיקרים הינו משתדל לכל הפחות לקיים את התורה והמצוות, 

*הערה: להבדיל מהעקרונות האלה, אני סבור שבימינו קיים מצב שונה והוא מצב שבו אני קורא לחילונים אלו 'מצהירי הכפירה' כלומר הם לא כופרים מכיוון שאם היו יודעים מה האמונה אומרת לא היו כופרים וכפי שאמר אותו רב 'באלוקים שאתה לא מאמין גם אני לא מאמין', וזה מצב שהבן אדם אולי קצת בגדר 'תינוק שנשבה' אבל מצד שני צריך לזכור שאנו רוצים לשמור על המסגרת של היהדות שלא תשתכח תורה מישראל, וגם מתוך דאגה ליהדותם של 'מצהירי הכפירה' , ודווקא לכן עלינו לשמור על מסגרת אמונה חזקה, שמתוכה יאיר האור אור התורה ואור האמונה,

ב. אתה עושה כאן את אותה טעות שעשית בדיון הקודם, אתה מפליג למחוזות רחוקים ושוכח לעמת את דבריך עם העקרונות הפשוטים, למשל אתה אומר "חידוש תורה לא חייב להיות אמת" ושוכח לעמת את זה עם העיקרון המוסרי הבסיסי שאסור לשקר כמו שכתוב "ולא תכחשו ולא תשקרו אי בעמיתו", ואם אתה מוציא חידושי תורה שקריים, נמצאת מוציא ממון שלא כדין או מכשיל עיוור בדרך בעצה ובמחשבה לא כ"ש בקיום התורה ובדרכי האמונה, כללו של דבר אם אתה מוציא דברי תורה מגדרי המוסר, שוב אין אתה יכול לטעון שתורתך היא תורה מוסרית שניתנה להטיב, ועקרת כל שורשי התורה חס וחלילה, אותו דבר כאן, אם אתה מוציא את גדרי 'מאמין או כופר' מגדרי הפשטות של שמירה על מסגרת השמיעה לדברי התורה הנביאים והחכמים, שוב אין שום משמעות לכל הרעיון של אמונה וכפירה, ואיזה טעם יש בכל הדיון. אז אם אתה מסביר נניח "חידושי תורה מוטעים מחייבים אותנו אם הם נראים לנו כאמת כי זה מה שאנו מסוגלים להבין ולעשות" אז זה הסבר סביר שאפשר לקבלו ואפשר לדון בו, אבל ללא זה אז הדיון תומך בשקר ובשיגעון ובכל רע שאפשר להעלות על הדעת, ומוטב שלא נאמר מעולם. וזהו שאמרו חז"ל על אחיתופל שהיה לומד ב"מגדל הפורח באוויר" כלומר שלא היה בידו יכולת להביא את תורתו לקיום, אלא הכל היה בניינים על בניינים שמרוב הפלגה בדברים כבר איבד את האחיזה באמת הפשוטה. ואני יודע שלא זה המצב אצלך, כיוון שאתה מודע לאמיתות האלו, אבל לאחר שנכנסו פה ניקים מטרילים כופרים ומשוגעים, השיח פה איבד אחיזה בניסוחים ברורים ומתקבלים על הדעת, עד כדי שאנו מגיעים למצב זה שעליו דיברתי.

בכבוד רב

א. כוונתי הייתה "תינוק שנשבה הוא תירוץ כלפי שאלת המזיד" כלומר "האם הוא מזיד?" -אם לא, אז אפשר לומר "תינוק שנשבה".

ב. אכן ב"מצהירי הכפירה" זה לא היה קשור לביאליק, ולכן זה היה רק בהערה, ולגבי ביאליק כתבתי בפיסקה אחרת לגבי חילונים שכופרים באופן שיטתי

ג. שים לב: אם רצונך לטעון שמדובר במומרים לתיאבון, אל תאמר:"לא הייתי ממהר לייחס בעיות נפשיות למומרים לתיאבון", כיוון שעדיין לא דובר על "מומרים לתיאבון", ואם כן אין זה דיון מסודר. אלא אמור: "ולמה לא נאמר שהם מומרים לתיאבון?"ותשובתי היא שזה תלוי בהצהרה הפשוטה, אם תשאל אותו: למה אינך מקיים מצוות? אם יאמר "אין לי כוח וסבלנות", על פי רוב תהיה כוונתו: "דקדוקי המצוות הם שטות", הרי שחזרנו לחוסר אמונה בתורה.

ד. ולכן בדיוק אני סבור שגם ביאליק אינו מומר לתיאבון, אלא חסר אמונה, גם אם חסר אמונה בדקדוקי המצוות, אבל כנראה גם חוסר אמונה ביכולת השליטה של התורה על המדע* - שוב סממן נפוץ של רוב הכופרים בימינו

*הן שליטה שכלית הן שליטה פיזית

ה. לפני שאתה טוען שלא הבנתי אותך כדאי שאתה תבין אותי:

ו. מושג הספק הוא נחמד, מושג הוודאות נחמד יותר. ככתוב "אין ספק מוציא מידי ודאי". הטלת ספק היא רעיון שהגיע ככל הנראה ממחוזות לא דתיים, ולדעתי הוא גם לא רעיון חכם במיוחד, אם מסתכלים לשורש הדבר. אם חוקרים את האמת לעומקה, אין צורך באהבת ספקות. אדרבה , אהוב את העיון והלימוד. עיון ולימוד נעשים על ידי פרשנות ולא על ידי הטלת ספק, וזה כלל גדול במחשבה.

ז. אני מקווה שניתרצו לך לפחות חלק מקושיותיך. אכן אין חובה שנסכים. כדאי רק שתהיה הבנה ממשית של הדברים, ולשם כך שימוש בכללי דיון מסודר.

ג. אוקיי. רק שים לב שאתה טוען כל הזמן שאני לא טוען טיעונים בעלי תוכן, ומאידך אתה מרשה לעצמך לסתור הסברים שלי (בעלי תוכן) - ואתה סותר אותם בלי סיבה ובלי תוכן.

ה. עיין ג'. אתה מתנהג כאילו לא קראת את שתי הודעותיי האחרונות. 

מלבד זאת, ייחוס הכפירה לביאליק היא דבר פשוט, ואתה מנסה לסתור אותו. אני מסביר למה טענותיך הם לא נכונות, ומגבה את דבריי בתוכן בהחלט. אם לדעתך תוכן זה רק ציטוט ספרים (למשל קצות על חידושים מוטעים (להבדיל מ"שקריים" לדבריך)) או ציטוט רעיונות מפורסמים (חדשניים או לא חדשניים) ("בעלי בתים הם המצאה חדשה וגאוותנית"), אם אתה חושב שרק זה תוכן - כנראה שאנו חלוקים ב"מה נקרא: "תוכן"?"

העובדה שלא הגבת על סעיפים א' וב' מעידה שצדקתי שלא הבנת את דבריי, כמו גם העובדה שאתה טוען שוב ושוב שבדברי אין תוכן. אשמח לשמוע על כל הסבר לדבריך, אבל דיון צריך להתנהל בצורה ברורה דיה.

ו. אתה לא כתבת שביאליק הוא ספק כופר. אתה כתבת שהוא לא כופר.

אפשר לומר כל מיני דברים על ביאליק, כופר אי אפשר לומר כלל. - צעירים מעל עשרים

בס"ד

כבר סיפר זלמן שזר שביאליק אמר לו עוד בחו"ל "דע לך שאינני אוכל נבלות להכעיס כי אם לתיאבון, ואני תפילה שבהגיעי לארץ ישראל אתגבר על תאוותיי".

זה משנה שבמקרה אותו בחור למד בישיבה שלך?

שלא יינזקו כל כך על כל פנים

אכפת לי, מאוד.

איכפת כי אני דואג לעתידם של בני ישראל, וחבל על כל נשמה שאיבדה את דרכה, ואם בני התורה טועים בדרכי החינוך, אין זה אומר אלא שעלינו להסיק מסקנות ולפעול כדי לשפר מחדש את החינוך באופן שיכיל את הדרכים השונות בהנהגת העם ולא רק את התלמידי חכמים האברכים הרבנים, אבל עכ"פ אנו זוכרים את האמונה ואת התורה שניתנה והיא ניתנה לשופט שבימיך גם אם הוא מגזים בהדגשת האברכות על חשבון עבודת כפיים, 

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

שבשליטה עצמית יש מרכיבים:

רצון

טריגרים

מודעות

יישום

התמדה

בגלישה יש

רצון-

1. כמה מעניינת הגלישה (חדשות/ רשתות חברתיות/ ווצאפ)

2. מה התעסוקות החילופיות (עבודה/ תחביבים/ אנשים)

טריגרים-

1. מיקום הטלפון במהלך היום (כיס/ מול העיניים/ מונח בצד/ בחדר)

2. כמות התראות וצלילים (אצלי הכל מכובה, אין התראות/ צלילים למעט צלצול של שיחה ולפעמים גם זה על שקט)

מודעות

יישום

התמדה

דומים בכל נושא של שליטה עצמית

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.