כן הבנו שהשתנה כאן ושם
שזה לא כמו פעם
אין לי מה לומר על זה- צודקים לא צודקים
עניין סובייקטיבי
רק איך מרגישים אלה ש'בגללם' השתנה כאן.
צורם לי בלב כל פעם.
כן הבנו שהשתנה כאן ושם
שזה לא כמו פעם
אין לי מה לומר על זה- צודקים לא צודקים
עניין סובייקטיבי
רק איך מרגישים אלה ש'בגללם' השתנה כאן.
צורם לי בלב כל פעם.
אני חייבת ללכת מכאן. כמה שיותר מהר.
אבל כמה רחוק הפה מהלב
והנפש לא פראיירית, והרגשות גם כן,
והמוח גם לא חדל ממנו.
מסוכן להפוך את זה לפלטפורמה מציאותית,
יש חיים בחוץ. יש עולם, יש תנועה.
יש אהבה אמיתית שהיא מעבר לתגובות.
יש אדם מעבר לכינוי, וכן גם לו יש רגשות שמוסתרים לפעמים.
מאיפה בא הצורך שיאהבו אותנו
שיוכיחו לנו שאנחנו שווים משהו.
אפשרי סתם להתבונן בעצמנו דרך מראה ?
להסתכל עמוק עמוק בתוך העניים של עצמנו
להגיד היי אני טוב, יש בי משהו.
קשה שרובנו חווים את עצמנו כאנשים לא אמיתים
לפחות יש דרישה כזאת ששואפת כל הזמן לשם,
לרגע שלם.
רבותי, השבוע יש בחירות.
צאו להצביע ! גם בגשם!
אוי לא.

גם בתקופה של בחירות - אסור לומר לשון הרע!
ואסור לבזות רבנים.