היה במדרגה עליונה טרם שהקב"ה יצא את חוה

נשאלת השאלה, אם אדם הראשון היה כ"כ קרוב למדרגת העולם הבא, לא היה חסר לו כלום. (כמובא במדרש שהמלאכים היו צולים לו בשר ומשקים אותו ביין)

ועדיין לא היה שלם. מדוע ? כי לא כדי שאדם יהיה שלם, הוא צריך שתהיה אישה בחייו.

השאלה הגדולה היא מדוע אתה לא רוצה להתחתן ?

אני מניח שהתשובה היא שאינך מבין מספיק את החשיבות בחתונה והקמת בית.

התואר וכל המסביב ממלאים אותך בסיפוק בתחום העיסוק שלך בחוץ והתחביבים שלך.

אבל מהיכן יגיע המילוי והאושר הפנימי ? הפיכת האדם לטוב יותר, בעל מידות טובות יותר, נתינה לזולת, המשך הדורות.

את זה נדרש להבין.

מי שלא מרגיש צורך בגיל כזה, סימן שדברים אחרים מסיטים אותו מהצורך הזה,

השאלה היא האם קיימים דברים חשובים יותר מלהתחתן, במיוחד אחרי כל המקורות בגמרא ובדברים חכמים בנושא.

לא בכל כך קלות נותנים לגיטימציה לכך.

לא טוב לדחות את החתונה לגיל מאוחר.

גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה שבגיל צעיר הנישואים יותר מצליחים.

אם אין רצון אפשר לעורר אותו,

אבל בנחת בלי לחץ.

והקב"ה כתב להתחתן ומהר, בלי להמתין.

ולא שיבואו ויגידו "אין בעיה..תתחתן מתי שמתאים לך".

זו לא אמירה אמונית, סליחה.

והתגובות שלך באופן כללי משדרות אנטי ליהדות המסורתית והתורנית, בעז"ה חודש התשובה מאהבה...

כי לא מסתכלים מה אמרו רבותינו, פוזלים להנהגות העולם הרחב והכושל,

במקום להתבונן מה אומרת תורתנו הקדושה.

מייחסים יותר מדי מקום לבניית בית, ללימודים של שנים, ולכל מני דברים אחרים.

אני התכוונתי למקור: כן תנא דבי ר' ישמעאל עד כ' שנה יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה כיון שהגיע כ' ולא נשא אומר תיפח עצמותיו"

המקור שאת אומרת הוא אכן שאלה שדנו בה רבותינו, אבל המציאות כיום היא שונה וכל המערכת בנויה בצורה אחרת כך שלהתחתן בגיל צעיר זה בסדר מהבחינה הזו. חוץ מזה שיש חילוק בין ת"ח לאנשים רגילים וזאת סוגיה עמוקה. שורה תחתונה, זה בסדר כאשר יש להם יכולת להתפרנס (גם משכורת מינימום, וגם סיוע מההורים נחשב מספיק) וכן שיהיה להם מקום לגור בו (וגם דירת 2 חדרים תספיק). במידה ואדם רוצה להתחתן רק אחרי שהוא גר בווילה אז שילך לפסיכולוג.

זה חבל מאוד שאת שמחה מכך, קיוויתי שאולי את יוצרת רושם מוטעה וככה תביני שזה מה שאת משדרת ואולי זה לא מה שאת רוצה, אין בעיה שתלכי בדרך שונה כל עוד היא בתוך היהדות... 

בעינייך זה לא משנה הרבה, להבדיל אלף אלפי הבדלות גם הנוצרים חושבים שהם הכי עובדים ה'... השאלה מה נכון על פי התורה. אני לא אומר שהדעות שלך פסולות, אלא שהן מצריכות בירור לביטוי הנכון שלהם בקודש.

אז אין סיבה לחשוש מכך, כמובן שיש גם שיקולים נוספים, אבל אין בושה להיעזר בהורים לפחות בהתחלה במידת האפשר, הורים מצווים לעשות גמילות חסד עם הילדים שלהם לפני שהם עושים עם אחרים...

למה לא גיל? השאלה היחידה האם מבחינה נפשית הם מוכנים להתחתן, וזה כולל הרבה, אכן בימינו זה יותר קשה, אבל בגיל 20-22 כבר אפשר להגיע לזה עוד יותר בקלות...

את הגבת ככה: "אני מבינה שהחלטת שאני לא מאמינה. אין לי בעיה עם זה כבר כתבתי לך. 
אז אין צורך להזכיר בפניי את הדבר הזה אם כבר החלטת על סמך.. הממ שום דבר"

אז רציתי שתהיי מודעת לכך שאת יוצרת רושם כללי כזה בפורום, אם לא מפריע לך ללכת בעיוורון זה עניין שלך, לא עניתי לך בהקשר לדיון אלא בהקשר לתגובתך. 

וככל שעניין הוא יותר עמוק אז כשהוא לא מתבטא בצורה הנכונה אז הוא מזיק עוד יותר, זכור לי לדוגמה תגובה שלך על משהו פמיניזם או משהו כזה, צריך לברר שהדבר מתבטא בצורה הנכונה ולא זולגים לתקיפת גברים ולבישת תפילין לדוגמה... וכמובן את הבירור עושים על פי התורה.

השאלה בעצם כמה סיוע יש, כמה תלויים בהם, כמה יודעים לעמוד על מה שרוצים, זה שיקולים שרלוונטים לכל בית בפני עצמו, יש שיגידו לך ששניהם קשורים להורים שלהם ושל הצד השני והם מסייעים ברמה מסוימת ולא מתערבים, יש שילכו לגור באזורי פיתוח. מי שרוצה מוצא פתרונות.

לא חושב ככה, אם את מביעה את דעתך בפומבי אז זה כבר לא חיים פרטיים, לא מתאים לך לדבר על זה אז אל תפתחי נושאים כאלה בפורום פתוח לכולם.
אני לא נכנס לדוגמה ולדיון האם זה נכון או לא, אלא אומר שדברים כאלה צריכים לברר על פי התורה, אי אפשר לטעון שעובדים את ה' בדרך שהוא לא מצווה, זה נקרא עבודה זרה. (שוב פעם, בלי לרדת לדוגמה..)
מי שלא מתנהל על פי התורה הוא בהכרח עיוור, יכול להיות שלדבר מסוים וברמה חלקית...
לא חושב עלייך כלום, רק ממליץ לך לברר אם מעשייך נכונים.

את לא צריכה שיהיה אכפת לך מה אני חושב, את צריכה לא להיות כופרת בפני עצמך... (שוב פעם, אולי הדעות שלך בנושאים מסוימים נכונים ואת רק מתבטאת בקיצוניות, אבל את זה את צריכה לברר ולא אני...)

בוא נתחיל מזה שבערך כל משפט שני אני מכניס אמירה שאולי הדעה שלך נכונה ואת רק מבטאת אותה בצורה שנשמעת לא טוב.

חוץ מזה גם אם דעתך פסולה לחלוטין זה לא מצחיק אלא עצוב, ומצריך שינוי, כל אחד יש לו את הנושאים שהוא עובד עליהם...

שוב, לא אמרתי שדעתך פסולה כי אני גם לא יורד לפרטים מסוימים, אבל בהחלט אפשר להגיד שדעה של מישהו פסולה, אם מישהו ינסה להוכיח את הברית החדשה מפסוקים הוא בסדר לדעתך?

בהצלחה, אני רק מעודד אותך, וגם לא אמרתי שאת כופרת...

כשדנים על שאלה מסוימת אז דנים במקרה עצמו.

מטבע הדברים יש דעות פסולות, אם מתכחשים לקיומן אז יש סבירות גבוהה ליפול אליהן...

אמרת במפורש לבחור שיקח את הזמן שמתאים לו.

בנוסף ציינת לא לדבר בשם הקב"ה.

ואני אמרתי שהקב"ה אומר ההפך ממך - אז מה המסקנה ?

מצווה מהתורה על האדם לקיים פריה ורביה - ולכן על גבר לחפש זיווג החל מהזמן שבו יכול להביא ילדים.

כדי לא להרחיב, אציין 2 מקורות.

תלמוד בבלי מסכת קידושין דף כט עמוד ב

שולחן ערוך אבן העזר סימן א סעיף ג 
מצוה על כל אדם שישא אשה בן י"ח, והמקדים לישא בן י"ג, מצוה מן המובחר, אבל קודם י"ג לא ישא דהוי כזנות. ובשום ענין לא יעבור מעשרים שנה בלא אשה. ומי שעברו עליו כ' שנה ואינו רוצה לישא, ב"ד כופין אותו לישא כדי לקיים מצות פריה ורביה. מיהו אם עוסק בתורה וטרוד בה, ומתירא לישא אשה כדי שלא יטרח במזונו ויתבטל מן התורה, מותר להתאחר. הגה: ובזמן הזה נהגו שלא לכוף על זה. וכן מי שלא קיים פריה ורביה ובא לישא אשה שאינה בת בנים, כגון עקרה וזקנה או קטנה, משום שחושק בה או משום ממון שלה, אעפ"י שמדינא היה למחות בו, לא נהגו מכמה דורות לדקדק בענין הזיווגים. ואפילו נשא אשה ושהה עמה עשרה שנים לא נהגו לכוף אותו לגרשה, אע"פ שלא קיים פריה ורביה, וכן בשאר ענייני זיווגים

זה שולחן ערוך מפורש, אין יותר רלוונטי מזה.

הגבתי גם שם,

מי שהופך את ההלכה ללא רלוונטית, זה מנהג שאין לו שום מקור. מחילה.

זה מזכיר לי את הפסוק בקהלת " לבד ראה זה מצאתי אשר עשה האלהים את האדם ישר והמה בקשו חשבנות רבים"

כל המקורות מונחים וכתובים ומועברים במסורת זה אלפי שנים,

רק אנחנו בדור הזה - מעדיפים לחשבן ולהכניס למשוואת ה"חתונה" נתונים שלא היו מעולם.

פתאום צריך להרוויח מליון שקל לפני חתונה, חייב להיות אקדמאי שלמד 4 שנים, חייב בית בסדר גודל של ווילה..

זה דברים שלא היו מעולם, אלא במוחנו.

לא בגלל שהם חושבים שכולם צריכים תואר ודירה...

אני אשמח לראות רב אחד שיוצא בהלכה לכלל ואומר זה גיל החתונה.

זה ברור שפרטית ואישית לתלמידהם, יכול להיות שהם יורו אחרת, בהתאם לנפש של כל אחד והמוכנות שלו.

אבל זו ממש לא הלכה, זה הנחייה פרטית.

יש מקומות שהאמירה בהם היא שצריך קודם ללמוד תורה מספר שנים וכו' וגם להתבגר כמובן, אבל את עוברת לדון בתנאים ולא ברצון. הרצון אמור להיות להתחתן כמה שיותר מוקדם, אם מישהו לא יכול להתחתן כי הוא לא מוכן אז הוא אנוס...

מעניין אותי לגבי כיוון, כמה כיוון צריך להיות לאדם לדעתך?

זה באמת לא נכון להתחתן כי צריך, אבל מי שלא מרגיש את הצורך הוא בבעיה חמורה... במיוחד בגיל מבוגר יחסית..

בוא נתמקד במה הוא רוצה בחיים, מה כוונתך בזה?

יש פסיכולוגים שטוענים שאישה בגיל שלושים שלא יודעת אם תרצה ילדים זה מראה על בעיה תפקודית חמורה אצלה, קל וחומר כאשר מדובר בחברה דתית שיש לחתונה וצאצאים ערך עליון ביותר ועוד מגיל 3 מדברים על חתונה...

כיוון למה? המקצוע של אדם מגדיר אותו? 

ואם מישהו לא לומד מקצוע? אז הוא לא מתחתן?

יש הבדל בין הנחייה פרטית לכללית.

אותם גדולי דור ורבנים גדולים, החליטו לא להתחתן מגיל מסוים, לא כי זה נכון עבור כולם, אלא כי הם בחנו וראו שהנפש של אותם "ילדים" לא מוכנה לחתונה.

מנגד, בהודעה כאן, כבר יצאתם מנקודת הנחה "שהבחור לא מוכן נפשית" להקים בית.

והמלצתם לו בהינף יד להמתין, למתי שהוא ירגיש.

מוכנות לחתונה לא מגיעה מהרגשה פתאומית, אלא מבנייה נכונה.

הרוב שמגבילים אז זה מקסימום עד גיל 22, והיתרון בכך הוא שאחרי זה כולם מתחתנים תוך שנה ולא מחפשים במשך שנים...

שאחרי גיל 25 כבר אסור לאחר...

אבל אם היית אמא שלו, היית עושה את זה?

בישיבות כאלה ואחרות, וחלק מהמקומות מעיפים/ לא נותנים מלגה וכל מיני סנקציות כאלה ואחרות, אבל שם זה מבחינה נפשית, ברור לכולם שאם מישהו לא מוכן לנישואים אז הוא לא מתחתן, כמו שהוא לא מתחתן עם מישהי סתם כי הוא הגיע לגיל

עד איזה גיל הוא יחכה?

מה הבעייה בלעורר את הרצון לחתונה?

אני חושב שכבר בגיל 23/4 אם אין רצון לחתונה צריך לעורר אותו

רצון מעיד על חסרון.

ככל שהחסרון יפריע לך יותר, כך הוא יוביל אותך לרצות למלא אותו.

אם אתה לא רוצה לשמור 6 שעות, סימן שאתה לא רואה בזה חסרון.

אם אתה שומר בכל זאת 6 שעות למרות שאתה לא רואה בזה חסרון, סימן שאתה רוצה למלא חסרון אחר, כגון "מה החברה תגיד" "איך יסתכלו עלי חברים" וכדומה, וזה, מאוד מאוד לא בריא.

אם אתה לא רואה בחיי הרווקות חסרון, אין פה קשר לאמונה, אלא להבנת רצון השם בנושא.

יש מאין, ואת זה לא אני אומר.

לנסות לערבל את המושגים לא יועיל בדיון מהסוג הזה.

תתבונן עמוק במה שכתבתי, תגיע למסקנה.

רמב"ן, רמב"ם, האר"י, הרב אשלג זצ"ל ועוד.

גישה מתנשאת ? הבאתי לך אחלה טענות, וקיבלתי תגובה שהיא בכלל לא לעניינו של התוכן.

אם כך אתה חושב, הדיון מיותר.

לכתוב "שני סוגי רצון" זה בהחלט דבר חדש ביהדות.

הצורך בחתונה מגיע מאותו מקום של הצורך בלשמור בשר וחלב,

הדרכים והקשיים שונים, אבל אין שום הבדל.

לא ארחיב יותר בנושא.

זה שאדם יחשוב שמשהו חשוב, וזה שהוא ירצה אותו, יש הפרש.

אם זה לא מציק לך בחיים, לא תרצה לשנות זאת.

ושוב, הגבתי לך ספציפית לנושא ה 6 שעות.

גם לשמור 6 שעות בלי רצון, זה מתכון לאסון רוחני, שהתוצאות שלו יגיעו בהמשך החיים,

וזה לא שונה מחתונה.

באותו דבר חשוב אין 2 רצונות, יש אחד.

הרצון שלך לעבוד את השם מכריח אותך לשמור 6 שעות.

לגבי החלק השני, משמע מדבריך שאינך מחבר בין עבודת השם לבין חתונה, וזו גישה לא יהודית.

אם המניע שלך לחתונה, לא מגיע מהרצון לעבוד את השם, אלא מהדחף היצרי להיות עם אישה, זה בדיוק מה שקורה אצל זוגות בעולם החילוני, אין בסיס ערכי לחתונה, וללא בסיס ערכי - זה אסון.

תפריד בין זוגיות לחתונה.

מיסוד קשר ע"י מערכת מרובה של מגבלות, זו המצאה יהודית, ואני מדבר על חתונה יהודית. לא על להשים סרט על היד.

יש חיוב לקיום המצווה, יש חיוב להתחתן.

להגיד "אז שלא יתחתן" זו אמירת שמעיפה את האחריות של האדם.

ושוב, יש להפריד בין זוגיות לחתונה, לדייק במילים.

אם אתה לא מרגיש חסרון בכך שאתה בודד ללא חתונה - יש בך פגם שאתה צריך לעבוד עליו.

אם אתה שם בראש העדיפויות דברים אחרים שטותיים, ואומר "יש לי זמן" זה לא רצון השם.

אני יכול להעלות סברות ממה זה נובע אם תרצה אבל רק אם אתה יודע להתמודד עם אמירות שאולי לא תאהב (כי למרבה הפלא יש בפורום אנשים שלא יכולים לנהל דיון בלי לערב רגשות...)

רק אתן לך רמז קל כי הייתי במערכת יחסית עם מישהי מאוד דתייה (אני על פי הגדרה של החברה הדתית יכול להיקרא דתי לאומי - עד כמעט דתי לייט  (למרות שאני לא שם ולא שם)) אותו קשר כמעט הוביל לאירוסין עד שהבנתי שאני פועל על פי דפוס חברתי שביקש ממני כך (ומשם בערך התחלתי "להדרדר" דתית) אני אומנם מאוד מחובר לתורה ולומד המון אך כלפי חוץ קל להתבלבל

בהצלחה.

אני קראתי את כול התגובות שאנשים כתבו ורשמתי לעצמי נקודות שאני לוקח...

אני באמת כרגע מאמץ את האמירה כי הכול בסדר ואין לחץ . ואני מבין את האומרים כי זאת בעיה ומעריך זאת מאוד אך לא השתכנעתי .

אשמח גם שתגיבו לשאלתי השנייה איך לגרום לבנות להבין כי אין לי בעיה לדבר ולצחוק איתן בדומה לחברים שלי אבל אין זה אומר שאני מתחיל איתן...

אני מאוד מחובר לאלוקים ומרגיש יותר טוב ושמח אי פעם (ולצורך העניין הייתי גם כמה שנים בישיבה)

אני לא חושב בכלל שזה עניין אמוני

כי עד לפני זמן מסויים הייתי בתלם כמו כולם... ישיבה צבא אוניברסיטה...

אבל שמתי לב שאני לא באמת  נמצא במקום שלהתחתן בו... אני לומד במשך שנים ארוכות וגם שיעורים בנושאים של זוגיות ומשפחה.

הנקודה היא שמי שנמצא במקום מסויים בחברה הדתית לאומית ואני לא אומר קוניק או משהו אלא כול אדם מחפש דרך וחברה להתברג בה ולהיות חלק ממנה. אני הייתי בחברה כזאת והחלטתי לצאת לדרך עצמאית .

אני הבנתי שכלית למה צריך להתחתן ולמה נכון לי להתחתן עם המיועדת לי . אבל מבחינה נפשית לא הייתי שם.

כשהאמונה מדרדרת, מן הסתם שאיתה הכיוון להתחתן.

אם אתה שואל "האם אני בסדר?" ממקום של אדם שלא נמצא בתלם האמונה, אז אתה בהחלט בסדר,

אין באמת סיבה אמיתית למיסוד קשר, באופן היהודי, כשהאמונה היא לא חלק מחייך ואינך יודע מה תורמת לי החתונה בתהליך עבודת השם.

הצורך בקשר עם המין השני הוא חזק כל כך שלא צריך להסביר אותו...

לא התכוונתי לזה..

אז הבנתי שלא ברור לי האם אתה לא רואה צורך להתחתן (אבל בקשר בלי נישואים אתה כן) או לא רואה צורך בקשר זוגי, זה הבדל מאוד משמעותי...

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳