יש בנות ששומרות על עצמם יותר טוב שהם באולפנה פחות דוסית מהם, וש בנות שיכולות להמשך אחרי בנות פחות דוסות והתדרדר. יש בנות שאם הם באולפנה יותר דוסית מהם, הם משתנות ונהיות יותר דוסות ומתקדמות, לעומתם יש בנות שזה יהיה להם גרוע והם לא ימצאו את עצמם באולפנה כזאת. בכל מקרה אני לא ממליצה להיות באולפנה שממש שונה ממך.

הייתי בישיבה תיכונית שהייתי נחשב הדוס.

מזל שהייתי נחמד וטוב בכדורגל,

אז הייתי חבר של החבר'ה הפחות דוסים

אין לי הרבה חברים משם היום (עשר שנים אחרי),

אלה שכן, הם החבר'ה היותר דוסים משם,

וגם הם ממש לא בסגנון שלי,

למרות שתמיד כיף לפגוש חבר'ה מהמחזור.

במקרה שלי גם למדתי המון לבד בבית המדרש,

ולא במסגרת השיעורים של מקצועות קודש,

ויצא לי ללמד המון חבר'ה גמרא לפני הבגרות.

זו החוויה שלי,

לא חוויה רעה אבל חוויה של בזבוז זמן.

אצל בנות כל החינוך וההתגדלות עובדת אחרת,

(הרבה יותר אווירה וחוויה, והרבה פחות עמל תורה, למשל)

לכן קשה לי להציע לך משהו אמיתי.

בכל אופן, המון הצלחה!!

כשהייתי שמיניסט ויצאתי לשבו"שים,

ברחתי מלהיות 'הכי טוב / דוס / וכו' בישיבה',

והגעתי לאחת הישיבות הגבוהות הנחשבות,

שם סוף סוף הייתי, לראשונה בחיי, במקום טוב באמצע.

נהניתי, ועדיין נהנה, מכל רגע

האישית אני מעדיף להיות בחברה שדומה לי אבל אני לגמרי בסדר עם זה שאני יותר דוס כל עוד אני לא בעמדת "הרב" שנותן דברי תורה ומטיף לאנשים מוסר, מידות וכאלה, אלא חבר רגיל ושותף מלא לשיח ולצחוקים ושכל אחד ינהל את חייו בכיף שלו

אז אם מבחינתך להיות בחברה פחות דוסית יהיה בסדר מבחינת האווירה שאת מחפשת ולא יעיק או יפריע לצמיחה האישית אז סבבה, כי לפעמים זה באמת עוזר לשמור על המקום האישי ומחדד את העמדה שלנו ביחס לדברים... אבל בהרבה מקרים זה גם יכול לפגוע ולערער את היציבות שאנחנו מחפשים בבניית קומה רוחנית וערכית- בגדול עדיף שלא יהיה יותר מדיי פער בכל מקרה, ואם מדובר בפער קטן יחסית אז ההעדפה האישית שלך יכולה להכריע 

לפירוט באישי

יש כאלה שאם הם יהיו הכי דוסות באולפנה של דוסות אז זה יהיה להם אחלה, 

אבל יש כאלה שהם דווקא לא באולפנה של דוסות אז הם מתחזקות.

בהצלחה

לא יודעת מה תבחרי, אבל גם אם אולפנה דוסית   צריך  לשים לב שהעבודת ה' שלך באולפנה היא לא רק בשביל מה אומרות עלי החברות, נגיד שאני לא מתפללת בכוונה רק כי כולן מתפללות ככה ולא נעים לסיים ראשונה את התפילה, אלא כי ככה אני באמת מתפללת גם כשהחברות לא רואות, או נגיד ללבוש צנוע לא רק בגלל שזה האופנה באולפנה, אלא שאת הולכת ככה, כי זה ההלכה וחשוב לך ההלכה...

קחי בחשבון שלא כל כך תוכלי לדבר על דברים שבמיוחד מענינים אותך אבל אם את הולכת לביס רק בשביל לימודים ולא בשביל גיבוש חברתי אז הייתי בוחרת באולפנה שהבנות שם יותר רצינות בלימודים כי זה מעורר אווירה תחרותית

בדרך כלל מושפעים מהחברה, את יכולה אפילו לא לשים לב ופתאום לגלות שאת יותר צדיקה או ח"ו להפך..

בכל מקרה המון בהצלחה!

א. אין בעיה להיות באמצע, זה בסדר גמור ואולי אף רצוי.

ב. החברתית מושפע ברמה מסוימת מרוחניות אבל למיקום יש שיקול נמוך יחסית, לפחות ככה זה אצל בנים... 

אבל יכול להיות שלבנים זה יותר קל, כי לפי מה ששמעתי בהרבה אולפנות חוזרים הביתה באמצע השבוע, בישיבות זה פחות נפוץ וכשעושים כך זה לא חלק מהמערכת הרשמית (זה גם תלוי בישיבה/ אולפנה) ואצל בנים לומדים עד שעות מאוחרות אז נשארים הרבה, אצל בנות זה לא נראה לי המצב ואולי כתוצאה מכך חלק חוזרות הביתה מוקדם ויותר פעמים. זה רק השערה, אבל נראה שיש הבדל בין הנוכחות של בנים בישיבה לעומת הבנות באולפנה... 

בבית יותר מבעבר

לפחות ככה זה בישיבות טובות, ואם מישהו לא במצב לזה (לא מדבר על חמשושים בחצי שנה ראשונה) אז צריך לבדוק למה, או שהבעיה אצלו או שהבעיה במוסד... לפחות ככה זה אצל בנים.

ואיך את מסתדרת עם פערים מבחינה חברתית בכל מקום, איך זה ישפיע עלייך בעתיד.. יש יתרונות וחסרונות לכל צד. (בעיקר למקו היותר דוס)

השאלה גם מה הפערים בינך לחברה בכל מקום.

אני באולפנה פחות דוסית ממני וזה באמת תלוי בך אבל יכול להיות שכמו שאני מרגישה שיש לך תפקיד שם אני רציתי בעבר לעבור לאולפנה יותר דוסית משם אבל אז חשבתי על זה שיש דברים יותר חשובים מאשר כמה את דוסית ביחס לבית ספר אלא הצוות האם הוא מתאים לך? מה יהיה טוב לך?

אולפנת טוהר ביד בנימין בסגנון דומה לדעתי. אבל קצת קשה להתקבל. כנ"ל רעיה בבית אל

אולפנת ראשית בהר נוף- יש כאלה שיאמרו שחונק אבל לאחרות ממש טוב אז שתבדוק..

יש עוד אחת ששמעתי עליה דברים טובים בבית שמש, שבות אולי?

ושמעתי שפותחים אולפנה חדשה בעכו שאמורה להיות תורנית ועם פנימיה

יש גם את אולפנת חלוצה בנווה שהיא נהדרת אבל זה באמת סופרר רחוק

??

יש את תפארת במגדל העמק

ויש כל מיני אולפנות חרדליות בירושלים אבל לא חסידיות

כל הכבוד על ההשקעה, נראה ממש טוב ומסכם. הייתי מוסיפה בירושלים פרטים גם על תהילה, עטרת רחל ותאיר ציון. (שלושתן מאד מאד דוסיות)