ספר זה נכתב לתקופת הראשונים שראשונים כמלאכים אך אין מתאים כלל לדורנו כי אם לצדיקים

הרמב"ם היא ירא שמיים גדול אך הספר לדורו ולצדיקי דורנו ולא לכל אחד

אני ראיתי רק 3 שהוא כותב לא ללמוד ואחד מהם רק חלקים ממנו

אין עשרות ספרים. כמה דברים מהרמב"ם ספר העקידה שער היחוד החובת הלבבות וספר העיקרים.

הוא לא פסל את הרמבם ואבן עזרא ורלבג ורבנו בחיי אלא דברים מסויימים מהכתבים שלהם ואת רוב המוחלט של הכתבים שלהם התיר ללמוד.

איך אתה מגיע לעשרות ואיך אתה מגיע להבנה שהוא אסר את כל הספרים שלהם הוא אסר רק ספרי חקירה.

א. עשרות ספרים

ב. שאסר את כל הגדולים שהובאו אצלך ברשימה כי הוא אסר רק דברים מסויימים ואת רוב הכתבים שלהם התיר

ג.אבן עזרא - את מה אסר בכתביו?

בהצלחה

והוא בחינת צדיק יסוד עולם שמורה לכלל הדורות ולאו דווקא לתלמידיו.

אך כל אחד יעשה כרבותיו.

אשריך אבל שאתה רואה את זה כמקור, אך שלך יש מקור אחר.

כל אחד והרבנים שלו. הויכוחים שלי פה היו עם ניסיונות לשלול את המקור

שמעתי ממנו כמה פעמים

לא ממציאים כל מיני הבנות בצדיקים כמו שיש כאלה שמפלפלים ברב קוק וממציאים כל מיני דברים כאלה ואחרים

תראה בדבריו זה ברור לחלוטין הוא מדבר על יחידי סגולה.

התוכן לא שאינו נכון אך החקירות עלולות לפגוע במי שאינו צדיק גדול מאוד שמסוגל לעמוד בזה

לא אמרתי שהתוכן לא נכון אך הוא מסוכן לרוב המוחלט של עם ישראל מלבד יחיד סגולה גדולים ביותר

הרמב"ם בהחלט מקור מוסמך אך הדברים שנכתבו היו לדורו ולא לדורנו.

לא יודע אך אפשר להבין אחרת.

וראה פה

ובמקור ברבי נחמן - חיי מוהרן תז:חלק מדבריו:

מִסִּפְרֵי הַחֲקִירוֹת וְכוּ' סִפֵּר הַרְבֵּה מְאד כַּמָּה פְּעָמִים
וְאָסַר עָלֵינוּ מְאד מְאד לִבְלִי לְעַיֵּן בָּהֶם וּלְהַבִּיט בָּהֶם כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם.
וְהִפְלִיג מְאד בְּגדֶל הָאִסּוּר, כִּי הֵם מְבַלְבְּלִים דַּעַת הָאָדָם מְאד בְּדֵעוֹת זָרוֹת שֶׁאֵינָם מַסְכִּימִים כְּלָל לְדַעַת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה.
גַּם אֵינָם מַאֲמִינִים בְּשֵׁדִים אֲשֶׁר בְּכָל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מְבאָר הַהֶפֶךְ.
בִּפְרָט כְּפִי מַה שֶּׁזָּכִינוּ לְסִפְרֵי הַזוהַר הַקָּדוֹשׁ וְסִפְרֵי הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְכַיּוֹצֵא, שֶׁהֵם כֻּלָּם מְיֻסָּדִים עַל פִּי רוּחַ הַקּדֶשׁ, וּמְעוֹרְרִים אֶת הָאָדָם מְאד לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת.
עַל כֵּן כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל עַצְמוֹ הוּא צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק מְאד בְּתַכְלִית הָרִחוּק מִסִּפְרֵי הַמֶּחְקָרִים. שֶׁחִבְּרוּ קְצָת הַקַּדְמוֹנִים, כְּגוֹן סִפְרֵי הַמְפָרְשִׁים עַל הַמִּקְרָא הַנִּדְפָּסִים אֵצֶל הַמִּקְרָאוֹת גְּדוֹלוֹת הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַחֲקִירוֹת, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם אֵין צְרִיכִים לְפָרְטָם.
וְגַם עַל סֵפֶר הָעֲקֵדָה אָמַר גַּם כֵּן שֶׁלּא לִלְמד אוֹתוֹ.
וְאָמַר כִּי סֵפֶר הָעֲקֵדָה הוּא סֵפֶר כָּשֵׁר.
רַק מֵחֲמַת שֶׁמֵּבִיא דִּבְרֵי הַמְחַקְּרִים וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁלָּהֶם.
וְכֵן שַׁעַר הַיִּחוּד בְּסֵפֶר חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת וְסֵפֶר הָעִקָּרִים וּמִלַּת הַהִגָּיוֹן לְהָרַמְבַּ"ם וּמוֹרֵה נְבוּכִים, וְכֵן שְׁאָר סִפְרֵי הַמְחַבְּרִים הַכּל כַּאֲשֶׁר לַכּל
הֵם אִסּוּר גָּדוֹל מְאד מְאד לִלְמד אוֹתָם, כִּי הֵם פּוֹגְמִים וּמְבַלְבְּלִים מְאד אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה.
אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵהֶם כְּלָל וְהוֹלֵךְ בִּתְמִימוּת, כִּי לא בְּאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקב וְכוּ'.
וּכְבָר מְבאָר מִזֶּה כַּמָּה פְּעָמִים, אַךְ צְרִיכִין לִכְפּל וְלִשְׁנוֹת אַזְהָרָה זוֹ כַּמָּה פְּעָמִים לְגדֶל עצֶם אִסּוּר הַמַּכְשֵׁלָה הַזּאת הַנּוֹגֵעַ בֶּאֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה.
וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה כּוֹפֵל בְּאַזְהָרָה זוֹ כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים בְּלִי שִׁעוּר
וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיָה מְדַבֵּר מֵאֵלּוּ הַסְּפָרִים הָיָה מַפְלִיג מְאד בְּגדֶל הָאִסּוּר לִלְמד אֵלּוּ הַסְּפָרִים שֶׁל חֲקִירוֹת.
וְהִזְהִיר מְאד לְהִתְרַחֵק מֵהֶם בְּתַכְלִית הָרִחוּק לִבְלִי לְהַבִּיט בָּהֶם כְּלָל.

תראה מקור. הוא כותב במפורש איסור מוחלט ללמוד.

לכלל ישראל בשום אופן אסדור למעט יחיד סגולה ממש צדיקים גדולים ביותר.

הרי אין יותר ברור מזה בכתבי רבי נחמן חיי מוהרן תז לא ללמוד. זה ברור כשם שהשמש זורחת בצהריים. איך אפשר להבין אחרת. תראה מקור לסברה שלך וצדיק שפרש כמוך את רבי נחמן, צדיק שככה מסביר את רבי נחמן

אי אפשר לדעת מה היה סובר היום. רק אם נעשה שאילת חלום או משו

במידה וצריך מספרים של גדולי תורה להתייעץ צור קשר באישי

ראשונים:
-הקדמות הרמב"ם. הם בסיסיות ביותר. אני מצי ללמוד את 8 פרקים (הקדמה לאבות) רק אחרי ההקדמה לפרק חלק ולמשנה כדי להתרגל ללשונו.
-הלכות תשובה לרמב"ם. יש שם יסודות חשובים בהקשר לסוגיית ידיעה ובחירה.

-חובת הלבבות. לפחות את שער הביטחון. אפשר לדלג על 'שער הייחוד' אומרים שהוא דורש הבנה בקבלה.

-כוזרי. לפחות שלושה מאמרים ראשונים.

-מורה נבוכים. רק בשלב מתקדם. לא למדתי עדיין.

-דרשות הר"ן גם אפשרי. לא למדתי אותו.

אחרונים: 

מסל"ש כמובן. הציעו פה, וזה מוסר, אבל גם אמונה.

מוסר אביך של הרב קוק. מומלץ ללמוד במקביל למסל"ש, הרב קוק מביא ממנו כל הזמן.
'אמונה וביטחון' לחזון איש. תתרגל ללשון, אחלה ספר, קצר וקולע
ספרי מהר"ל. נצח ישראל. תפארת ישראל.

[איש האמונה לרב סולובייציק. לשון קצת קשה]

עוד מעט יהיה לי עוד. בהצלחה.
 

הקפצה ועוד ספר- - אולפניסטיות

גם יעיל

אם הוא מחפש דוקא הכנה פיזית לצבא הוא יוכל למצוא את זה בעיקר במכינות.

יש מכינות בסגנון קרוב לישיבה, עם רמות לימוד שונות. ישיבות בסגנון של מכינה אני לא בטוח שקיים.

ישיבות לעומת זאת בדרך כלל מתמקדות בהכנה הרוחנית והערכית לצבא ופחות בפיזית.

ואם הוא מחפש בעיקר פחות לימודי גמרא, יש ישיבות הסדר שאפשר למצוא בהן את זה. או פחות לימודי גמרא, או הנגשה משמעותית הרבה יותר, וסגנון שונה של התלמידים.

לא מכיר אישית, אבל נשמע מתאים למה שכתבת

ומה הוא רוצה?

אם לא מתאים לו לשבת ולשקוד על תלמודו, למה לעשות מסגרת של הסדר?

(כמעט אשאל, מה ההצדקה לעשות פחות מכולם צבא, למי שלא יושב ושוקד על תלמודו?)

כמובן, יש ישיבות הסדר פחות עמוסות ושיש בהן יותר לימודי אמונה וכד'. אולי מעלה אפרים תתאים, אבל צריך לדייק מה רוצים.

הוא פחות מתחבר ללימודי גמרא, אני מעדיף שיתגייס במסגרת הסדר כדי שיתגייס ביחד עם החבר'ה גם אם הוא יחליט לחתום ויתור בהמשך.

אם היתה מכינה עם גיוס של החבר'ה ביחד זה היה השילוב המושלם.

סליחה שאני לא בדיוק עונה לשאלתך, אבל עד כאן לא כתבת מילה אחת על מה הוא רוצה, רק על מה אתה רוצה. אם מה שאתה מחפש, זה מה שהוא רוצה, תתעלם מהמשך ההודעה שלי, תבדקו אולי ישיבת ההסדר מעלה אפרים יכולה להתאים.

זה יפה וטוב שאתה רוצה שהוא ילמד בישיבה, אבל צריך להפנים שלכיתה א' אנחנו רושמים את הילד, לכיתה ט' בשיח עם הנער, עדיין אנחנו רושמים. לשיעור א' הבחור בוגר ורושם את עצמו למקום שליבו חפץ.

טוב מאוד אם יש לכם שיח פתוח וכנה, כזה שאתה מצליח להיות קשוב לבנך ולמה שמעניין אותו, למה שמטריד אותו למה שמשמעותי לו בחיים ואתה גם יכול להכווין אותו, לעזור לו למקד נכון לשוחח על סדרי עדיפויות וכד'.

אבל, אין יותר גרוע מהורה שמנסה לכפות על ילדיו הבוגרים את חלומותיו שלו, כשזה לא מתאים לבחור עצמו. לאורך השנים ראיתי יותר מידי פעמים, שדווקא אלו שלהורים שלהם היה מאוד ברור מה הבחור אמור לעשות כשלבחור זה לא התאים - בעטו הכי רחוק וההורים הפסיקו להיות בשבילם כתובת משמעותית, לא רק בנושא הספציפי, אלא בכלל.

ברור שזה בתיאום אתו, אני לא יכפה עליו משהו שהוא לא רוצה.

מאחר ויש כל כך הרבה ישיבות בסגנונות שונים, חכמת המונים והמלצות אישיות זאת דרך לףשיכולה לעזור לקבל החלטה

ישיבות גם שולחות נציגים לדבר בישיבות התיכוניות ולהציג את עצמן, שינסה לראות למה הוא מתחבר.

אגב, מאוד ממליץ לעשות שבו"שים אמתיים, של כמה ימים טובים כולל שבת. אם מגיעים למקום רק לכמה שעות, כמו שעושים הרבה חבר'ה היום, לא באמת מתרשמים מאווירה של מקום.

נהריה - יש אפילו חדר כושר

איתמר אווירה קרובה מאוד למכינה ישיבתית,

 אני לא רוצה להוציא שם רע אבל רוב ישיבות ההסדר אין לימודיפ רציניים אז הם דיי דומות למכינות (יש זמן לאימונים פייזים וכמובן מנטלים והכנה לצבא מכל הבחינות גם ההלכתית וגם תמיכה של רמים בזמן השירות) ... כמעט כל ישיבת ההסדר  בלי 3 סדרי גמרא.... 

האלה שיותר קרובות לישיבות גבההות (אווירה יותר רצינית) זה ישיבות כמו מעלה אדמים, הגוש, כרם ביבנה, מדברה כעדן שבי חברון וכו' 
החסרתי הרבה שיובת זה בהערכה גסה מאוד שהשם יסלח לי , כל השאר בערך זה באמצע בין ממש רציני לבין אווירה של מכינה 

יש כשבעים ישיבות הסדר, יש בהן סגנונות שונים ומגוונים. חלקן באמת עם הרבה לימודי אמונה ואווירה יותר משוחררת. בחלק גדול, רבות מאוד ממה שציינת יש בהחלט שלושה סדרי גמרא ולימוד רציני מאוד.

(לא שזה מאוד משנה, שבי חברון היא ישיבה גבוהה, גם מדברה כעדן מוגדרת כישיבה גבוהה, למרות שאפשר לעשות שם הסדר והרוב עושים בשלב מסויים מאוחר מהסדר רגיל).

אך אין בכוונתי להוציא לעז וידוע שיש ישיבות עם יותר או פחות שבאבניקים ואווירה יותר או פחותץ לוחצת וכזה 

מכיר מלא שעשו הסדר משני הישיבות הנל ואני יודע שכל שיעור שם עושים יוצאים הרבה להסדר אח שלי היה איתם במחלקה . לכן אני הזכרתי אותם בתור ישיבות ההסדר , יש לי גם חברים שעזבו ישיבות כמו מרכז ובית אל בשביל לעשות ההסדר...
לכן אני אומר שמבחינתי ישיבה שאפשרי לעשות בה ההסדר בלי לעזוב את הישיבה היא הסדר לא משנה לי איך קוראים לה מבחוץ, לצורך הדוגמא ישיבת איתמר נקראת ישיבה גבוהה 

אך למעשה הרב יהושוע וון דייק יותר מסתם מעודד את הבחורים לעשות ההסדר (יצא לי לעשות איתו שיחה בנדון) ויוצא שבשיעור אולי אחד או שניים עושים גבוהה והשאר ההסדר....

מעדיף לא לפרט

אתה?

לא מפרט

רק צריך להתקין בוט שימנע מלכתוב הודעות בזמן הסדרים..

יושב בזמן סד"ע ומסתכל בפורומים של ערוץ 7.

איך יוצאים מזה?

נראה לי שישבת כאן כבר מסדר בוקר.

אבל יאללה תעלה סוגיה שהיית אמור ללמוד היום, או הסוגייה אחרונה שלמדת לפני המשבר, ונתחיל להתפלפל כמו בני ישיבות.

אני כאן

תחילת גיטין.

תקנת בפנובפ"נ,

מה קורה אם לא קויימה?

זה מסובך אחי,

לפי רבה - אם בית הדין חושש שהגט לא נכתב לשמה, אז אין המון מה לעשות... והחשש מתעצם לגעת תוספות (ב שבני חו"ל חולקים על ההלכה "וכתב לה - לשמה". כמובן ש"לאחר שלמדו" זה יותר קל כמו שהגמרא אומרת בהמשך. (אגב נדמה לי שהראב"ד פוסק כדעת רבה, כלומר שרבה אית ליה דרבא אז תכלס חוששים לשני הדברים).

לפי רבא, בגדול העניין יותר קל, כי הבלגן הוא למקרה שיהיה ערעור (כי אם אין ערעור אנחנו לא חוששים מעצמינו, כי משום עיגונה הקילו בה רבנן, כמו שכותב התוספות בתחילת הדיבור האחרון בדף ב.). עכשיו תראה, בעיקרון רשי בדף ג. נותן שני פירושים מה עוזר הפנוב"נ לפי רבא: 1. מרגע שהשליח אומר, הבעל יתבייש לערער. 2. הבעל עצמו כבר לא יהיה נאמן. ככה שתכלס אם לפי הפירוש הראשון, אז אין כאן עניין גדול.

מצד שני, צריך לקחת בחשבון את מחלוקת התוספות בדף ג. (בדעת ר"י), שגם אם הבעל מערער לא מאמינים לו, לעומת דעת הכפתור ופרח (נדמה לי איפשהו בפרק י) שאם הבעל עודה בלגן אז מאמינים לו ופוסלים את הגט. כך שהאמירה של בפנוב"נ או הכרחית או כמעט חסרת משמעות, ואז זה בעיקר כמו שאומר התוספות ש"בעל מידק דייק" הכוונה שמתלכחילה הוא מדייק ונזהר, וזו המטרה של האמירה.

הקיצור, לפי רבא זו תקנה שבאה להגן על מצבים מסובכים ולא ממש פותרת בעיות ספציפיות. אז זה לא נורא כל כך. אבל לפי רבה זה די בלגן אם הבחור לא אמר... (למרות שבפיכח ונתחרש לא גזרו חכמים, כך שאולי זה לא סוף העולם, כי רוב בקיאים הם).

מתוך רצון לא רק לקשקש מהזיכרון...

אז ככה, אם השליח לא אמר בפני נכתב וכו', זו מחלוקת בין רבי מאיר לחכמים בברייתא בדף ה:, והלכה כדעת חכמים שזה לא נורא רק שיחזור ויעשה את הפעולה ויאמר.

ולגבי השאלה מה קורה אם הבעל מערער אחרי שאמר בפנוב"נ, אז ראיתי שכבר בירודלמי יש התייחסות לזה ונאמר כך: "אמר ר' יוסי: חומר שהחמרתה עליה מתחילה שיהא צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם, היקלתה עליה בסוף שאם בא ועירער עררו בטל".

מבחינתי באמת הדיון מתחיל מהמח' תנאים הזו;

לפי ר"מ כל המשנה בגיטין ממטבע שטבעו חכמים הגט פסול, שזה מעניין כי לכ' מדאורייתא כשר, בעצם, היא עדיין נשואה ומותרת לבעלה הראשון? רק כי השליח לא אמר בפנופ"נ,
 

לפי חכמים - כשר, אז מה התוקף של התקנה? מה קורה אם לא מקיימים אותה? הכל טוב?!

הרי הברייתא בעצמה ממשיכה "כיצד יעשה...". השאלה היא מה קורה אם הוא לא עשה את זה.

מצד שני, באמת לא מובן מה הטעם של רבי מאיר. הרי תכלס מדובר בחשש רחוק, כי רוב הדיינים בקיאים בלשמה (וכאן רבי מאיר לא אמור לחשוש למיעוטא, כפי שמסבירה הגמרא), ומן התורה עדים החתומים על השטר נעשה כמי שמחקרה עדותם בבית דין. אז למה היא פסולה מן התורה?

(נדמה לי שיש תוספות בדף ה על חלק מהנושאים האלה, אבל אני כבר צריך ללכת לישון כדי לקום מחר לסדר בוקר )

אבל לא מספיק הייתי מרוכז בו,

לפתע עלתה לי התובנה שבעצם הסוגיא שלי בסדרי בוקר בשבועות האחרונים היא זו; 'ריחיים בצווארו ויעסוק בתורה'?!

מסכת גיטין אחת ה.... פשוט אחת המדהימותתת!!!

יש בה כל כך הרבה פרטים והיבטים, שהסיכוי להתעמק ולהבין הכל, זה כמעט אפסי. תסתכל רק על הסוגיה של רבה ורבא, איך אותה מדנה יכולה לקבל משמעות גם של שאלה הלכתית עקרונית (לשמה) וגם של שאלה עובדתית (קיום השטר) ואתה עומד מול משנה עם 100 דוגמאות (גבולות הארץ? סמוכות ומובלעות? עולי בבל ועולי מצרים - לפי רהינו תם?) ועוד משפטים דו משמעיים ושאלות טכניות של שליח להולכה, הבאה וקבלה; אישה שהביאה, עבד שהביא, בעל שהביא; עד נעשה דיין; עדי חתימה או עדי מסירה (וכמה שיטות מפשרות...). חתיכת סלט לא הגיוני, וזה עוד לפני שכל המצב מתהפך - לאחר שלמדו, מלתא דלא שכיחא וכו וכו.

נראה לך שאפשר לעשות את זה תוך כדי שינה? או תוך כדי ריחיים על צווארו???

עזוב אותך, אל תנסה לבלוע הכל. קח את מה שהכי הכי חשוב בישיבה: האווירה, החידוש, היצירתיות והרעיונות שעולים. אהבת תורה מהברק שלה. זה ימלא לך מצברים וזה מה שחשוב לך עכשיו!!

אתה הרי מכיר את הסיפור על "עולא אקלע לבבל" (בתענית וגם בפסחים), שבהתחלה היה מאוכזב איך אנשים שככה חוגגים לא לומדים תורה, אבל בדיעבד הוא הבין שהאנשים כל כך סובלים שצריך להודות שמישהו בכל זאת לומד תורה...

תשמח שאתה מנסה, שאתה משקיע, שאתה רוצה. תשמר את זה! בסוף תצליח ובענק!!!

ואל תשכח שאתה גם חייב: "וכי עני היית יותר מהלל?" (הסיפור הידוע ביומא)

היית יכול כבר לתקן את הטעות בכותרת, על הדרך

..

אז בצפון נראה לי זה מעלה גלבוע (לא כזה מכיר אבל נראה לי).

במרכז יותר אז יש את הר עציון, מעלה אדומים, ירוחם, עתניאל, מחנים, אורות שאול בתל אביב.

אם אתה מחפש משהו כמו שיח (סגנון הרב שגר אם אני לא טועה?) אז נראה אולי מחנים או עתניאל? לא זוכר בדיוק. בצפון לא יודע אם יש כזה סגנון אולי יש במעלה גלבוע אבל לא יודע באמת. ולא יודע מה הסגנון בנהריה או עכו

וכן מחנים

מישהו שאני מכיר שלמד במחניים, אם זה חשוב

או מעלה גלבוע?

ישיבת מעלה גלבוע 

אבל אני לא מספיק בקיא בהגותו ובישיבה הנ"ל..

יש את ישיבת ראש פינה

בית מדרש ראש פינה 

ו

ממליץ מאוד לבדוק את ישיבת חב"ד במגדל העמק.
מקום שלומדים בו ברמה מאוד גבוהה, עם סגנון חשיבה שמדמה את הסגנון המקורי של חסידי חבד לדורות - עם חקירה מעמיקה ודורשת אמת מוחלקת... שווה לנסות!

אם הכוונה לרמת לימוד גבוהה אז יש את קרית שמונה באזור הצפון והמון ישיבות באזור המרכז וירושלים

אם זה דיכאון אמיתי, כדאי לשתף דמות מקצועית וגם רופא צבאי.

ואולי למכינה

ההחלטות שתקבל יכולות להיות משמעותיות ובלתי הפיכות, ולכן קודל כל חשוב שתשים לב לזה ותשקול צעדים בזהירות.

כמו שאמרו פה, ייתכנו כמה סוגי קשיים:

1. קושי בלימוד ובסף הדרישות הישיבתיות - כנראה מרבית האנשים חוטפים איזה שוק כשהם מגיעים לזה, אבל זה טבעי. האם ניסית לדבר עם ר"מ בישיבה שרתה נמצא בה? יכול להיות שבירור פנימי כזה יעזור לך להתפקס ולמצוא את המסלול שיהיה טוב לך.

2. חוסר התאמה עם הישיבה - זה קורה. למרות שחיפשנו ועשינו שבושים, אולי בחרנו לא נכון. יכול להיות שמעבר לישיבה אחרת זה כל מה שאתה צריך. סגנון לימוד אחר, סגנון חברתי אחר, סגנון אחר של גישה, מיקום אחר, וכדומה. אולי ישיבה גבוהה ולא הסדר, אולי מכינה ולא ישיבה. יש כל מיני אופציות, ואולי אתה צריך משהו מהאפשרויות האחרות.

3. רצון לצבא - יכול להיות שפשוט הצבא מדבר אליך חזק. זו גם אפשרות. באופן אישי אני חושב שתקופה בישיבות/מכינות זה חשוב לעיצוב העולם הפנימי שלך (מידות, תפישת עולם, עולם רעיוני), להרחבת ההשכלה התורנית שלך (הלכה, גמרא, ספרות אמונית, וכו), וליציבות מנטלית שנולדת משני הדברים הקודמים.

אגב, אם בעניין הצבא מה שמפריע לך זה העניין של שירות מקוצר, אז זה פתיר. אחרי שתסיים את תקופת הישיבה שלך, אתה בהחלט יכול להתגייס באופן רגיל. אבל בשביל זה אתה צריך ישיבה גבוהה או מכינה.

ואם אף אחד מאלה לא נראה לך מתאים, אולי הבעיה היא אחרת ושווה לשקול לפגוש איש מקצוע. אבל אלה החלטות שלא כדאי לקבל לבד, כדי לא לעשות טעויות אימפולסיביות.

בהצלחה רבה!