יש הרבה בנות שלא במדרשה שחזקות ותורניות הרבה יותר מבנות במדרשה.

ויש הרבה במדרשה שלא חזקות בכלל...

לפעמים עושים הכללות, ואז אפשר רק להפסיד

לפסול באופן גורף כל מי שלא עשתה מדרשה בלי לבדוק לגופו של עניין- זו פשוט טעות

או כל פסילה אחרת שעושים באופן גורף

וזה גם בכלל לא עניין של לבקש אישור, אלא להתייעץ.

יש קווים אדומים שצריך להציב בלי לבדוק כל מקרה לגופו (למשל- דתיה וחילוני וההפך) אבל יש עוד הרבה אפור בין לבין...

לא צריך להתקיף ככה...

נתתי דוגמא לקו אדום שלי, בכוונה כי אמרתי שיש דבר כזה שנקרא קו אדום ויש מצב שפוסלים על הסף, אבל יש מצבים שלא כדאי לעשות את זה.

זכותי לומר מתי לדעתי יש טעם לבדוק את המקרה לגופו ומתי לא

ואף אחד לא כופה את דעתו, בסך הכל *מנסים* להביע דעה. מותר לשמוע מה אנשים אחרים חושבים, מותר לקבל כיווני חשיבה נוספים, לא כל דעה של אחר זה "מה שהחברה חושבת שצריך לעשות".

אבל זה לא בקטע של פגיעה.. טון הדיבור הזה פשוט לא לעניין.. עניין של מידות ודרך ארץ.. 

באמת הרבה יותר קשה לדעת את הרמה הדתית של בחורה בעזרת הפרטים היבשים. 

פשוט הקריטריון שבחרת בו כדי למדוד הוא לא אינדיקטור מספיק טוב. כנראה שאם מישהי למדה במדרשה היא תהיה יותר דוסית (כמובן שיש יוצאות דופן), אבל ככלל - יש הרבה מאוד בנות ברמה דתית גבוהה שלא הלכו למדרשה (ובצד הזה הן דווקא לא יוצאות דופן בכלל).

ותוך כדי היכרות בוודאי שאפשר לדעת!

לפסול בנות שלא עשו מדרשה- זה כמעט שטות בעיניי.. 

אני בטוחה שאם תפתח כאן שרשור איך לזהות בחורה תורנית תקבל תשובות מאוד יפות!

בחור יקר

קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף

אני מבינה את הרצון להימנע מדייטים.

(מניסיוני האישי - אין בזה קיצורי דרך. )

אדם ראוי שיכיר במעלותיו 

ואז יחפש להכיר את הטוב של בת זוגו שישתלב יפה עם הטוב שבו.  כדי שהיא תשלים אותו והוא אותה. 

בזה החיפוש יש דרך ארוכה - ודווקא מדייט לדייט יש הזדמנות טובה לחדד את יכולת ההתרשמות שלך במפגש עם בחורות.

היתרונות החשובים של מפגש - היכולת להתרשם מכושר השיחה, מידת הפתיחות, שפת הגוף וההתנהלות. של שניכם ! 

בדרך זו אתה מתאמן.

גם אם קשה לך - תבין שדייט הוא דרך מצויינת לבדוק גם את עצמך....

 לפעמים צריך לבוא באופן ישיר ולשאול  איך את מגדירה את עצמך ?  אל תפחד לשאול ישירות ! רק שיהיה בעדינות ! 

אז איך אתה מגדיר את עצמך ? ! (למקרה שהיא זו שתשאל ראשונה )......תתאמן בלענות על זה....

אחד הדברים החשובים בהקמת בית - הם תקשורת .

תקשורת טובה בין בני זוג היא הבסיס לצלוח את אתגרי החיים בהמשך. 

ולעניין המדרשה ....

מה יעזור לך לדעת שהיא לומדת במדרשה הזו או אחרת ?

לפעמים הולכים ללמוד במדרשות מסוימות מתוך אילוץ או חוסר ברירה.

אתה מבין שלא תוכל להסתמך רק על זה ?

יש לראות (תרתי משמע ) את המכלול.

ובעיקר את התוכן - זוהי האיכות.

בע"ה ברכה והצלחה

מה שכן- תשאל למה היא לא הלכה למדרשה. ותעשה טובה אל תשאל את זה בצורה שגרום לאנשים ישר לומר לך שהיא בעלת עומק רוחני כי זה אומר שהם הבינו שזה מה שחשוב לך לשמוע.
אני למשל לא הייתי במדרשה מכל מיני שיקולים שונים, אבל מאחר שכן היה לי חשוב העומק הצורני שלי שמעתי שיעורים וקבעתי חברותא בנושא שמעניין אותי.

אז נכון שאני בטוחה שמי שהיתה במדרשה יודעת הרבה יותר ממני, אבל ברגע שבן אדם עושה מה שנדרש ממנו לפי כל הנתונים זה מורה על משהו חיובי מאוד מאוד.

נכון ששנת המדרשה משמעותית מאד, אבל:

שנת מדרשה היא כמו בועה בתוך החיים, היא לא החיים עצמם.

בשנים שלא הייתי במדרשה השתדלתי מאד לשמור על קשר לעולם של תורה, וזה התבטא בשיעור או בחברותא פעם בשבוע.

העוצמה של ה'פעם בשבוע' חזקה מאד מאד, לפעמים יותר מהאור הגדול של המדרשה.

בחיים עצמם חשוב מאד לשמור את הקשר הזה לעולם של תורה.

יכולה להיות מישהי שלמדה במדרשה אבל הכל נשאר לה בתור זכרון רחוק.

לכן אני ממליצה לך לשאול האם היא 'שומרת על קשר' לעולם של תורה, האם היא לומדת תורה או שומעת שיעורים באופן קבוע, כמה לימוד תורה חשוב לה וכו'.

בהצלחה!

הרבה יותר הגיוני להבין מה אתה מחפש ומה חשוב לך,

מה יש (מבחינתך) באותן בחורות שעשו שנת מדרשה,

(למשל: ידע תורני, יראת שמיים, דעתנות, אהבת תורה וכו')

ולבדוק אם את אותם דברים יש גם במיועדת.

בהצלחה!

'היא עשתה מדרשה?' או 'היא בחורה תורנית?'

אני מניח שאתה מתכוון לאופציה השניה

ויש גם בנות שלא עשו שנת מדרשה והן תורניות אחלה בחלה

אגב, שכתבתי 'למדו במדרשה'- זה יכול להיות שנה, זה יכול להיות יום בשבוע, בשילוב עם ש''ל, במדרשה בבר אילן במקביל ללימודים

יש כ''כ הרבה אופציות, ובכל אחת מעלה מסויימת

בחורה שעשתה שנה שלמהזה דבר נפלא ממש

בחורה שבחרה לשלב תוך כדי הלימודים יום במדרשה, או שעות מדרשה, או ללכת לשיעור קבוע- זה משהו נפלא ממש. גם אם כמותית זה פחות משנת מדרשה שלמה, הרי שהעניין הוא איכותית, ובחורה שלקחה על עצמה לשלב תורה בחיים- זה מדהים

ושוב..גם בנות שלא יצא להן ללמוד במדרשה יכולות להיות תורניות. אין ספק שלמדרשיסטיות יש זכות נפלאה, אבל החיים חזקים מהרבה סטיגמות. לא מזמן יצאתי עם מישי שלא למדה במדרשה, אבל בדרך לפגישה האזינה באוטובוס לשיעור. פשוט מקסים בעיני, ואני לא אומר במימד של שפיטה

ב''הצלוחה גבר

זה עניין פרטי שלך.

בס"ד

סליחה על הבוטות.
אבל ככה לא "בוחרים אשה" ...כן מדרשה? לא מדרשה?
האם אמא שלך הייתה במדרשה?
ברור שלא כי זה לא היה קיים בעולם אז מה זה אומר עליה?
השאלה הזו משקפת הסתכלות רדודה מאד וחיצונית לגמרי ממליץ לך ללכת למדרשה...
לשבת ללמוד,ולהבין שאשה בוחרים קודם עם הלב,והמידות,והנשמה,והמציאת חן,וחיבור פנימי, ולא עם שום רשימת מכולת של 
מדרשה או לא,בגרות או לא,תואר או לא,שירות לאומי או לא...
ובכלל כל תרבות ה"לפסול מראש" המשתקפת בשאלה שלך מדהימה אותי.
תפגוש. תרגיש.תשמע.תחליט.
אתה לא מתחתן עם טבלה בקובץ אקסל...

ברגע שתהיה מודע לעצמך ברמה גבוהה, לא תצטרך את השמות של המדרשה.. תקלוט לבד.. 

למהר להקים בית

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.