עברו כבר שבועיים בלי שהגיע אות חיים מזידאן עליאן, משפחת גולדשטיין לא ידעו איך לאכול את זה, פתאום מגיע מישו שהופך את השולחן לחתול, אומר משו לא ברור על כמה קוסמים דרוזים ושאיתן שלהם גם קוסם, נעלם ולא שומר על קשר.
איתן דווקא לקח את זה מאוד ברצינות, הוא התחיל לנצל כל רגע פנוי ללימוד אנגלית, שיהיה מוכן ללמוד בבריטניה. ההורים שלו למרות שהם ראו בעיניים כמה דברים הזויים עדיין פקפקו קצת.
עד לאותו בוקר.
ינשוף נכנס מהחלון והכניס את המשפחה להלם, מה ינשוף עושה פה באמצע העיר, ועוד נכנס לבית!
ירון בן השלוש עשרה התחיל לצלם אותו בהתלהבות, פתאום מישהו צעק בהפתעה - ''תראו מה קשור לו לרגל!''
זה היה מכתב מזידאן
''מצטער אם הבהלתי אתכם, ככה שולחים אצלנו מכתבים. תהיה מוכן, איתן, יוצאים היום לקנות דברים''
---------------
שעה עברה, זידאן דפק בדלת.
-''יאללה איתן, קופצים לבריטניה לאיזה שעתיים''
-''מה בריטניה עכשיו? השתגעת? ואיך בשעתיים???''
-אל תדאגו, סידרתי הכל, שנה הבאה איתן מתחיל ללמוד בהוגוורטס, אנחנו רק קופצים רגע לקנות לו ספרים לשנה הבאה, פה בישראל אין בכלל חנויות של קוסמים אז אנחנו עושים את כל הקניות שלנו בלונדון או בניו יורק
--רגע, מ'זתומרת לונדון? אתם אשכרה קונים הכל שם? איך אפשר? אם ככה צריך לקנות כל פעם אספקה לתקופה ארוכה עד שתסעו שוב, לא ככה?
- ממש לא, כמעט כל יום מישו מאיתנו קופץ ללונדון, קונה מה שצריך וחוזר לפה, זה לא לוקח יותר זמן מקניות ליד הבית. אין לכם מה לדאוג, יאללה איתן תתכונן, רק תחזיק היד שלי ואני אעביר אותך תוך כמה שניות ללונדון, קוראים לזה התעתקות, אי אפשר להתעתק ישר לתוך החנות כי יש שם כישופים נגד התעתקות, אתה מבין, הם לא רוצים שיוכלו לפרוץ אליהם מתי שרוצים, אבל אנחנ יכולים להתעתק לבית של חבר קרוב שלי שגר ממש ליד.
מר גולדשטיין, אל תדאג, הכל בשליטה, עוד שעתיים אנחנו פה.
פלאאאק. הם נעלמו.
--------------
''בוקר טוב זידאן'' קיבל אותם בקול מנומנם אדם כבן ארבעים שניכר שהרגע התעורר. ''מה, עוד ילד ישראלי שרשמת להוגוורטס? טוב נו, אתם מוזמנים לבוא לשתות איתי תה כשתחזרו מסמטת דיאגון''
-תודה ריצ'ארד, אבל אנחנו די ממהרים, הילד עדיין רשום בבית ספר מוגלגי ואנחנו לא רוצים לאחר יותר מדי
-''מר זידאן'', אמר איתן בהיסוס, ''מעכשיו אני אצטרך ככה להיות תלוי בבריטניה? זה לא נראה לי כל כך קל כל הסיפור הזה''
- אל תדאג, זה ממש פשוט, כמו שאתה יוצא לשניה למכולת ליד הבית, ככה אתה מתעתק לנקודה קרובה לסמטת דיאגון, נכנס לקנות מה שאתה צריך וחוזר הביתה, אתה בכלל לא שם לב לזה שעברת כמה אלפי קילומטרים, זה מרגיש לי כמו הרחוב ליד הבית, אני מבקר פה כמעט כל יום.
-אבל אמרת שיש קוסמים בכל העולם, אז למה דווקא לאנגליה?
-זה סיפור די מורכב, ענה זידאן. זה מתחיל עוד מהתקופה שהאנגלים שלטו בישראל, כך גם משרד הקסמים שלהם לקח תחת חסותו את קהילת הקוסמים בישראל, וכשהבריטים עזבו את ישראל ביקשנו ממשרד הקסמים שישאר פה כי אין לנו מספיק אנשים כדי להתנהל פה באופן עצמאי עם מערכות חינוך ומשפט וכל מה שצריך. מאז אנחנו עושים הכל בבריטניה, מבחינת משרד הקסמים אנחנו בעלי אזרחות קסומה בריטית בזמן ששלטונות בריטניה המוגלגים אפילו לא יודעים שאנחנו כאן
בשעות הקרובות נחשף איתן לשלל דברים שאפילו לא חלם עליהם. מטטאים מעופפים, קופסאות מוזרות שגדולות מבפנים פי כמה מאשר בחוץ, ממתקים מוזרים שגורמים לך לרחף, להתקווץ, להתנפח...
אחרי שקנו את כל הספרים ושרביט (זידאן השאיר את השרביט אצלו והבטיח להחזיר אותו לפני שיתחילו הלימודים. הוא פחד שיקרו איתו תקלות ומישהו ימצא את עצמו עם שמונה אצבעות בכל יד) איתן גרר את זידאן לבקר בחנות שמשכה את מבטו
''חנות ההוקוס מוקוס על שם פרד ויזלי''
''סיפור מאוד עצוב עומד מאחורי החנות הזאת איתן. בהתחלה קראו לה ''חנות ההוקוס מוקוס של האחים וויזלי'', אלה היו שני נערים שלא פספסו שום הזדמנות לעשות שטויות, למען האמת הם היו ממש טובים בזה, עם הזמן הם התחילו לפתח כל מיני טריקים והתחילו לשווק אותם, בגיל 17 הם כבר הפכו את זה לחנות, הם היו צמד מושלם, לא נפרדו אחד מהשני, את כל היום העבירו ביחד במעשי קונדס ופיתוח מוצרים חדשים, עד ש... כאן קולו של זידאן נשבר. אני לא יכול אפילו לספר לך איתן, זאת היית תקופה איומה, אנשים רעים השתלטו על עולם הקוסמים ועשו מעשים נוראים, היה אחד שהוביל אותם, הוא היה מוכן לעשות הכל כדי לשלוט, מפה לשם העניינים יצאו משליטה, הרבה אנשים שהכרתי נהרגו וכך גם אחד האחים, פרד וויזלי, סיים זידאן בקול שבור.
----------
הם נכנסו לחנות, נער שחרחר עמד שם וקיבל את פניהם
-זה ג'ורג' וויזלי?
-לא, איתן, ג'ורג' מנהל רשת שלמה, פה אלו עובדים זוטרים יותר. הרשת הזאת היא באמת הצלחה גדולה.
-------------
למחרת היה לאיתן את התירוץ המושלם לכך שלא הגיע אתמול לבית ספר. הוא סיפר שהקיא והתעלף כל היום, וזה עדיין לא עבר לו עד הסוף. במשך היום המשיך איתן את ההצגה והקיא מדי פעם, כשבכיסו חופן חטיפים למבריזים תוצרת האחים וויזלי...

חמוד מאד!