זו דעתי לגביה.

הסבר:

השאלה מניחה שתי הנחות, שתיהן שגויות:

א. ישנו 'האדם המוסרי', כלומר - יש תפיסה ו/או התנהגות מסוימת (או סט ערכים, לצורך העניין) שהיא המוסרית מבחינה אובייקטיבית.

ב. התפיסה הזו נמצאת בימין או בשמאל (ימין / שמאל באיזה תחום? ).

בשתי הנקודות:

א. נושא השאלה - 'האדם המוסרי' - משמע שישנו אדם מוסרי (אחרת אין בכלל שאלה).

עכשיו בהתבסס על ההנחה הזו השאלה שלך הייתה מי הוא לדעתנו - ימני או שמאלני - בזה יכולות להיות דעות שונות, שכמובן לכל הפחות אחת מהן שגויה (או לפחות, כל אחת שוללת את האחרת), גם אם מדובר בנושא שכשלעצמו הוא אובייקטיבי. כמו לגבי השאלה מה הסכום של 1+1 - יכול להיות שאחד יענה 3 והאחר 5. כלומר יכולות להיות דעות שונות על אף שהנושא הוא אובייקטיבי, אבל אחד מהם לפחות טועה (אם כי את השאלה שלך הייתי ממשיל לשאלה מה התוצאה של מספר כלשהו חלקי 0, שכן השאלה שגויה מיסודה).

ב.

1. איך אתה יכול לכרוך כל כך הרבה נושאים יחד? איזה מכנה משותף יש ביניהם חוץ מזרמים מסוימים שרובם אוחזים בצד אחד?

2. למה אתה מניח ש'המוסרי' (בהנחה שהוא קיים) נמצא באחד מהם (בכל נושא בפני עצמו) ולא למשל בגישה שלישית או איפשהו באמצע?

אתה לוקח אישית אבל אין לי שום דבר נגדך.

לדעתי יש לך כשל לוגי - זה ששאלה היא אובייקטיבית לא שולל שיהיו לגביה דעות שונות, לעומת שאלה סובייקטיבית שבה לא שייכת הבעת דעה ספציפית (כלומר ששוללת את האחרת) בכלל. כשאחד חושב ששמאל מוסרי מבחינתו ימין הוא לא מוסרי ולהפך, לכן השאלה הזו היא שאלה אובייקטיבית גם אם יש לגביה תשובות שונות. 

ובכן - לדעתי ההנחה הזו (קרי: שישנה דרך מוסרית, רק השאלה איזו היא) שגויה מיסודה וממילא כל השאלה.

אני מאמין שהבנת את ההבחנה הזו, גם אם אינך מסכים איתה ולכן אין טעם לחזור עליה. אם פוגע בך שלדעתי אתה טועה אז נעצור כאן.

שאלה יכולה להיות אובייקטיבית (כלומר בינארית - אמת או שקר, שלא תלויה בנקודת מבט) לא רק אם היא סובלת דעות שנות (כלומר שאפשר לומר לגביה דעות שונות, למרות שרק אחת תהיה נכונה), היא גם יכולה להיות שאלה שלא ניתן להוכיח אותה בכלים מדידים או להוכיח אותה בכלל.

ניקח לדוגמה את השאלה אם קיים אלוהים - זו שאלה (לפחות לדעתי) שאין שום דרך מדידה להוכיח אותה ולא יכולה להיות, עם זאת זו שאלה אובייקטיבית - או שקיים או שלא, והיא גם לא תלויה בתפיסת עולם - לא ייתכן שלי יהיה אלוהים ולך לא.

נחזור למוסר:

אמירה שדבר מסויים הוא מוסרי היא אמירה אובייקטיבית, גם אם היא נאמרת על דעת האינדיבידואל - לדעתו הדבר הוא מוסרי וההפך לא, וזה נכון לגבי כולם - אין דבר שלך הוא מוסרי ולאחר לו (בהינתן אותם תנאים באותן נסיבות או בשאלות עקרוניות ולא תלויות נסיבות). מוסר שאינו אובייקטיבי הוא לא מוסר - זו אמירה חסרת משמעות.

אז אולי אנחנו חלוקים בהגדרה של סובייקטיביות ומה שאתה קורא לו סובייקטיבי (המוסר כפי שהאדם תופס אותו) אני קורא אובייקטיבי - בכל אופן לדעתי עדיין השאלה שגויה כי המוסר הוא לא אובייקטיבי ולא סובייקטיבי באופן שאתה מגדיר אלא פשוט לא קיים.

אם אתה שואל מה לדעתי עדיף - ימין או שמאל - זו כבר שאלה אחרת משאלת המוסר.

שאלה אובייקטיבית: שאלה שהתשובה אליה היא אמת או שקר, אינה תלויה בהסתכלות או תפיסת עולם.

שאלה סובייקטיבית: שאלה שהתשובה אליה היא שרירותית, תלויה בזווית ראייה ויכולה להשתנות מאחד לאחד.

זה ששאלה לא הוכרעה לא הופך אותה לסובייקטיבית, זה שאין דרך להכריע אותה לא הופך אותה לסובייקטיבית.

(החתול של שרדינגר הוא פרדוקס שנועד להדגים את הנקודה הזו, שהתשובה לשאלה אובייקטיבת היא אחת מהשניים - אמת או שקר, גם אם נכון לעכשיו אינה ידועה. אם כי דווקא לגבי מכניקת הקוונטים הכלל הזה מתגמש)

המוסר הנאצי שולל את המוסר היהודי, היהודי סותר את הנאצי, שניהם סותרים את של בעלות הברית ולהפך. אף אחד לא יאמר שגם זה וגם זה נכון או לא זה ולא זה - כל אחד טוען שהמוסר שלו הוא הנכון, כי המוסר מטבעו הוא אמירה מוחלטת - אובייקטיבית (גם עם כל אחד מגיע אליו מהזווית שלו ומדעתו). לאמירה של מוסר סובייקטיבי - שאינו מוחלט ואחיד אלא שרירותי ומשתנה - אין כל משמעות.

לא טענתי שכל שאלה שאי אפשר למדוד אותה היא אובייקטיבית (דווקא ההגדרה ההפוכה היא נכונה - כל שאלה שיש כלים למדוד אותה היא בהכרח אובייקטיבית), מה שטענתי זה שהיא יכולה להיות כזו (כלומר שזה שאין כלים למדוד אותה לא הופך אותה לסובייקטיבית).

רק שעדיין לא הבנתי איך לדעתך (במיוחד לאור ההסכמה שלך עם פסקאות 1-2) אפשר לומר על משהו שהוא מוסרי או לא אם המוסר הוא שרירותי, לא אחיד ומשתנה מאחד לאחד. או יותר מדיוק - איזו משמעות יש לאמירה כזו?

(אם ניקח את הדוגמה שלך - לפי דבריך זה בסדר גמור שהנאצים הרגו יהודים ואין בזה שום פגם מוסרי שהרי זה המוסר הסובייקטיבי שלהם, לא כן?)

לגבי פתיחת עסק מתחרה זה סוגיה עם הרבה דעות מתי מותר ומתי אסור, לא כל עסק דומה וסמוך נכנס בהגדרה הזו...

מה הכוונה מוסרי?

אבלע את העלבון (אני רגיל).

ובכל זאת, מה זה אומר להיות מוסרי?

אז חוזרת שאלתי, מה זה מוסר?

אם אינך מסוגל לענות תשובה עניינית, כנראה שאינך יודע מהו מוסר, ואתה הוא זה שלא דובר עברית.

האם כאשר למשהו יש הגדרה גמישה, זה אומר שדרושה רק הבנת השפה ע"מ להבין אותו?!

אם אתה מבין מהו מוסר - תסביר לי.

אז השאלה שלך כפולה: מהו המוסר שלך? האם מוסרי הוא שמאלני או ימני?

והתשובות בעצם לא מספקות לך כלום, כי אם אנשים שונים מגדירים מוסר אחרת, הדעות השונות בשאלה השניה (והעיקרית) מאבדות משמעות.

באופן תיאורטי אפשר (אולי) לדון מה חשוב יותר; שלום (עם פזורת הערבים בא"י המכנה את עצמה "עם" ומשתמשת באמצעי מחאה לגיטימיים להפליא כדי לבטא את חוסר שביעות רצונה), או אדמה (/מולדת /קדושת הארץ)

אבל בהתחשב במצב הלא תיאורטי הנתון, האופציה של שלום כוללת מבצע התאבדות המוני או וויתור נאיבי ולא יעיל על פיסה אחר פיסה. ושניהם לא נובעים משום מערכת מוסר שיש בה הגיון. 

כשהמוסר של אדם מופנה כלפי האויבים שלו בהגזמה (כי בכל זאת יש את חוקי המלחמה...) ועל חשבון אחיו אז זה נובע מתכונות רעות. המרחם על אכזרים סופו שיתאכזר על רחמנים (ניתן לראות את זה בקלות ביחס של בג"ץ לפינוי יישובים.) 

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל