בשבילו או בשבילנו?
אני אסביר: ברור שהקב"ה היה יכול ליצור עולם מתוקן, ובכוונה הוא לא עשה זאת. כי הוא רוצה
שאנחנו, בני האדם ניקח אותו למקום מסוים. ויצר הרע לכאורה בא להפריע לנו ולהסיט אותנו ממטרתנו לתקן את העולם.
ואז משמע שהיצר הרע יש לו מטרה כלל-עולמית, להפריע לכל בני האדם להוביל את העולם למקום מתוקן.
זה קשור לדיון הזה יש עניין של נקודת הבחירה, שהשם שופט כל אדם לפי מצבו הנוכחי - נוער וגיל ההתבגרות האם ה' שופט את החילונים אחרת, האם יצרהרע משחק אצלם בצורה אחרת יותר מאשר אצלי?
מצד שני, יש רעיון בחז"ל שנקרא 'נהמא דכיסופא', לחם בושה. בלשון ימינו משמעות המושג היא 'שלא נהיה אוכלי חינם'.
נסביר, המושג הזה אומר שהנשמה שלנו שכנה במקורה במקום גבוה על יד כיסא הכבוד, ה' הוריד אותה לעולם כדי שהיא תעבור תהליך בו היא 'תצדיק' את המיקום הגבוה שלה בשמיים ולא תהיה שם בחינם.
דרך ההתמודדות וההתגברות על היצר הרע הנשמה שלנו 'מרוויחה נקודות'...
משמע על פי רעיון זה שהיצר הרע הוא בשבילנו. כדי שכל אחד יוכל לעבור את התהליך האישי שלו.
לפעמים זה נראה שהטוב והרע לא שקולים.
כלומר, הטוב הוא יותר מובן מאליו אבל כשהיצר מתגבר הסיכויים ליפול הם יותר מ50/50.
למה ה' לא יצר את זה מאוזן? או שזה רק בראש שלי
ונראה לי, בדיעבר, שלא הגדרתי טוב את השאלות. ועדיין דעתכם מעניינת אותי

