מעבר דירה קשה נפשית גם למבוגרים. אפילו כשנעשה בשמחה. ועוד יותר קשה פיזית: בלאגן, המון עבודה, אין איפה לשבת...
ההורים מאוד עסוקים.
לילד עדיף בזמן הזה להיות במקום רגוע, חמים, נעים. לחזור הביתה כשהוא כבר מסודר ורגוע וההורים רגועים. זו דעתי.
כך היא יוצאת מהבית לסבא וסבתא כשהכל עדיין רגיל, ואחרי המעבר, כשתגיע אל הבית החדש ותצטרך לעכל את השינוי- ההורים כבר יהיו לידה ויהיו פנויים אליה.
אני התלבטתי לגבי ילדים גדולים יותר, שכבר מבינים מה זה מעבר, וחשוב להם להעביר את החפצים שלהם, ובכל זאת החלטתי לשלוח אותם לסבא וסבתא, ולא הצטערתי על זה. אנחנו כמבוגרים יכולים להתמודד עם בלאגן של מעבר ולהתגמש. אבל כשילד רעב ואין איפה לשבת לאכול, או כשהוא עייף והמיטה לא מוכנה עדיין לשינה ואין אפילו מקום שקט לשים עגלה- זה מאוד קשה. בשביל מה היא צריכה את זה?
לילדים הגדולים שלחתי תמונות מהמעבר כדי לשתף אותם, ושמחתי שהם נמצאים במקום שפוי יותר... (כשהיו ילדים בגילאי עשרה ויכולים לעזור- הם באו איתנו, וגם להם היה מאוד קשה פיסית ונפשית...)