בס"ד

אם הוא לא מרגיש בנוח לספר לך אולי יש דברים בגו.

התאכזבת ממנו בעבר? בפעמים קודמות הגבת בכעס או תגובה קיצונית כלשהי אחרת?

זה הגיוני מאד שהוא לא רוצה לספר לך כי הוא יודע, או חושב שהוא יודע, מה תגיבי. 

אני הייתי מנסה לשדר לו שלא משנה מה אני איתו ואנחנו מנסים לעבוד על דברים יחד.

ב"הצלחה בכל מקרה.

מצד אחד, ראיתי את בעלי מתדרדר ורציתי לראות שזה לא עובר את הגבול יותר מידי, אני לא המשגיחה שלו, אבל יש ל אחריות של אב ילדיי וראש משפחה, זה קשה לראות שהוא רואה תכנים שלא היית רוצה להעביר לילדיך.

מצד שני, אני לא יודעת אם לפתוח את זה יהיה חכם כי אז יכנס לו לראש שאני עוקבת אחריו כל הזמן..

מי שחוקרת מאחורי הגב,

מלכתחילה היתה חסרת אמון כלפי בעלה

ובעצם החקירה גם פגעה

בשלימות הקשר ביניהם

וכן באמון.

גם עקיפה של הפרטיות שלו ואי הכרה בו

כאדם בוגר לפחות כמוה וריבון על מעשיו

בתור דרך לפתור בעיות -

זה מדרון חלקלק בנישואים.

הפתרון - לפתוח הכול, 

להודות על מה שעשתה,

לפרוש בפניה את הציפיות שלה ממנו

ואת האכזבה

ולבקש לפתוח דרך חדשה ביחד

מתוך הבנה

הזדהות

אמונה

הקשבה

ונכונות להשתקם מהמקום הזה

שבו *שניהם* נמצאים,

גם אם לא בשניה אחת.

וזה דבר טבעי,

היא רוצה להדוק ולהיות רגועה, מה הבעיה?

בדקתי, ראיתי שהכל טוב? אני שמחה והכל בא על מקומו בשלום.

בדקתי ולא הכל טוב? נו, חייב היה לבדוק.

זה לא פוגע בכלל.

תסתכל עינייני.

זה טבעי.

נראה שאתה איש שצריך פרטיות בכל מאודך,

זה זועק בנשמתך וקשה לך אחרת.

אבל אצל הרבה אנשים זה לא דבר רע כ"כ לעקוב אחרי השני.

לא כל אחת מוכנה להבין שזו בעיה שלו, ולא כל אחת מסכימה להתמודד עם דברים כאלו,

יש דברים שאני אגיד שזה בעיה שלו,

אבל אם הבעיה שלו גורמת לבעיות אחרות, של חוסר ביטחון, חוסר אמון, חוסר באהבה, תחושת בגידה, תחושת כישלון, וכו'

אז הבעיה היא של שניהם, לא רק שלו.

ומותר להתערב, וגם רצוי.

להציב קוים אדומים!

ולא לפחד מכלום. רק מה' יתברך.

אשה יכולה להציב אולטימטום, בכעס. אפילו כעס קיצוני. ואחרי הכעס אהבה,

אחר=כך צעדים והחלטות מעשיות לשימור. יחד.

אפשר לשבור את הטלפון. כן. כן. ממודעות.

לפעמים צריך לזעזע כדי שבנאדם חפפן יבין שזה רציני.

אפשר לשים חסימה, הרמטית.

אפשר לבדוק אחריו, יחד, בהסכמתו,

היכן הוא הולך, מתי הוא חוזר. הכל בנוקשות ואהבה גם יחד.

עובד במבחן המציאות. לגמרי.

ויש הרבה שנפלו וקמו ועזרו לעצמם לתמיד.

אל תעשו את זה שכל הגברים נופלים, כי זה לא נכון!

וגם מי שנפל, יכול לקום, לעשות לו גדרים ולהצליח!

זה יצר טוב מיסודו.

כך ברא אותנו בורא עולם.

צריך לכוון אותו למקום הנכון ולא לרסק אותו, ובינתיים יש נפילות. ככה זה

צריך לתת הכל בבית.

אהבה, חום, נתינה, קבלה, אמון. 

צריך גם לתת בפועל,

התחדשות, בגדים יפים, לא להשאר על אותה נקודה, תמיד להחליף, לגוון.

וכשיש הכל בבית, גבר לא אמור לחפש בחוץ.

אני לא יודעת למה אתם מקבלים את זה כאילו ככה העולם ואין מה לעשות.

לבעלי יש פלאפון עם חסימה, למה צריך פתוח?

לתת לבנאדם ניסיון מול העיניים ולצפות ממנו להתגבר זה קשה מאד.

אבל היום יש פתרונות, לא בעיה לשים חסימה על פלאפון,

אז בנאדם שחוסם את עצמו ואשתו נותנת לו את היופי שלה בבית, סביר להניח  שלא יפול.

באמת להיות עם פלאפון פתוח ואז להתנצל ולהגיד זה יצר תקין, זה יצר גברי וכו'

אז חבל להתלונן, כל אחד יאכל את הדיסה שבישל!

לכך שהיא לא תוכל לעזור לו. צריך למצוא דרך עקיפה על מנת לעזור. ואגב זה לא אומר שחיפש את הסרטים . לפעמים נחשפים בטעות ואז נלכדים ברשת. ואפשר לקום ולצאת גם אם לא קל.

צריך לחשוב איך עוזרים באופן עקיף

בס"ד

זה פורום פתוח ולכולנו מותר להביע את דעתנו. אם לא נאה לך הדלת פתוחה ואף אחד לא כובל אותך לפה.

לא כל דבר צריך לחוות כדי להגיב עליו. חוץ מזה, גם אם חווים לפעמים זה יוצר קיצוניות שהיא לא בסדר ככה שלא בהכרח לחוות נותן את הדרך להגיב בצורה נכונה.

אדם ששרוי בטראומה ממשהו הוא לא אדם שארצה ללמוד ממנו כרגע כי הטראומה גרמה לו לנקוט אמצעים קיצוניים שלא מתאימים לאנשים רגילים.

בס"ד

כן גם אני מכירה את האמירה ועדיין חולקת על דברייך.

לא ביקשת שאקבל את דברייך, ביקשת שאשתוק ועל זה הגבתי.

ערב טוב.

אם הוא מסתיר ממך, כנראה צופה לתגובה לא נעימה שלך.

הרי הנקודה שלו אינה לשקר לך בדברים ששייכים אלייך, אלא בדברים שהוא עושה, שמא "תתאכזבי". כך הוא "מגן" על עצמו.

אז כדאי ההיפך, תוסיפי אהבה, טוב, אוירה טובה ביניכם. תעודדי אותו. אל תשאלי על דברים מביכים, כל זמן שלא מדובר במשהו שיכול להזיק לך.

תשתדלי לעזור בחיזוק האוירה הרוחנית, בדברים טובים.

ואפשר בהמשך לפתוח שיחה בנושא של המצב הרוחני, אבל מתוך השתתפות, מתוך רצון לעזור.

סביר שבמצב כזה, ירצה לשתף אותך בהתמודדות.

כך נראה לי.

היא לא צריכה להתגלגל בתהליך כזה. זו לא סיבה "לשבור אמון".

וזה לא "ינער אותו" מן הסתם.

ואני חושב שגבר ממוצע שכבר הגיע לכך, לא "יתנער" מאמירה כזו. אולי ינסה להסתיר יותר..

אלא באיזו דרך משפיעים.

ב. היא כתבה ש"כל משפט שיוצא לו מהפה היא שמה סימן שאלה", זה ה"שבירת אמון" שעליה דיברה.

ולכך, לדעתי, אין סיבה.

זה שבנושא אחד, שלא נעים לו ממנה, מסתיר את האמת, אינה סיבה לחשוב שבכל דבר אינו אומר אמת..

לא תטיחי שאת יודעת ש.. וש..

אלא שאת מרגישה/יש לך תחושה

אני באמת מאמינה שבלי לדעת

יש מה שאת מרגישה

הרי לא סתם עקבת אחריו.

תבואי בכאב עליו באהבה ובאכפתיות..

המון הצלחה!

אבל אמון זה הבסיס..

אצלינו, אין פרטיות בין בעל לאשתו,

אני אחטט לו בפלאפון, לידו, וגם הוא לי,

סתם, כי ככה בא לנו,

ומעולם לא עלה על דעתינו שצריכה להיות פרטיות בין בעל לאשה.

אין מצב, 

מעולם, לא עבר עלי משהו חשוב ולא סיפרתי לבעלי שיתמוך בי או ההפך.

פעם התאהבתי במנתח שלי, ממש.

שיתפתי את בעלי ועברנו את זה יחד.

אם הייתי מסתירה ממנו את זה, זו היתה בגידה באמון!

אם אנחנו טועים, יש לנו מחילה, אפשר לתקן.

אבל מי שמראש מסתיר מבן זוגו, שלא יצפה להבנה ולמחילה.

עצם זה שלא שיתפת אותי-לא בטחת בי.

מצטערת, אולי זה קשור למנטליות, אבל לנו, אם יש התמודדות, אנחנו עוברים אותה ביחד, לא לבד!

למה צריך להתחתן, אם כל אחד בפרטיות שלו?

כאנשים רוצים לספר לי משהו, ומתנים לי שלא אספר,

אני מודיעה מראש שבעלי לא נכנס לסיפור, ואני מספרת לו.

ברוב המקרים, ולמרות זאת, סמכו עלי וסיפרו.

נראה לי שבחיים לא נצליח להבין אחד את השני

לא נעלבת,

תמשיך,

נחמד לשמוע.

תוכל לאבחן מה עוד אני?

לא לוקחת ללב, כל ניק. בר דעת או בלי דעת.

לדעתי לומר שעקבת אחריו - יעשה נזק חמור יותר, כי הוא יסתיר ממך עוד יותר והאמון יחלש יותר ויותר.

טוב לזוגיות- זה בטוח לא יעשה!

אבל מצד שני את חייבת לפתוח את זה. כי הדברים לא יכולים להשאר במצב הזה.

אני הייתי באה אליו, ואומרת לו שאני מרגישה שהוא מסתיר ממני דברים, וחשוב לי שתהיה בינינו פתיחות וכנות.

אומרת לו שאני איתו תמיד, שאנחנו משפחה ושאני רוצה שיהיה לו הכי טוב.

תמצאי דוגמא למקרה ששמת לב שהוא שיקר אבל בלי מעקבים וכו'.. שהבנת לבד.

ותספרי אותה, אבל רק אם הוא ישאל למה את מתכוונת או יבקש דוגמא.

תהיי איתו ולא נגדו. ותחזרי על זה שחשוב לך הפתיחות.

אולי הוא באמת ייפתח, ואולי הוא לא יספר - אבל יתחיל 'דף חדש' וזה מספיק טוב.

בכל מקרה ממליצה בחום להפסיק לעקוב אחריו. זה יכול להיות גרוע לזוגיות בדיוק כמו מה שהוא עושה.

את יכולה לשים לב לדברים שהוא עושה גם בלי "לרגל" אחריו.

מאחלת לך בהצלחה

(דעתי בלבד)

יש הבדל בין שקר למטרת רווח (משהו מניפולטיבי) ובין שקר ל"הגנה" עצמית.

אם בכללי הבחור משקר - יש כאן בעיה רצינית של אמון וצריך לפתוח את זה (אבל רק אחרי ייעוץ!!!!).

אבל אם הוא משקר על נושא זה - זו הבושה שלו. אישית מצער אותי לשמוע על זה, הוא אמור לשתף את אשתו ולבקש ממנה להשתתף איתו בקושי, לעזור, להתייעץ יחד אבל בושה זה דבר מובן. לא מצדיק שקר, אבל לגמרי מובן...

התגובה שלך שייכת יותר בשקרים מניפולטיביים. אבל אם השקרים הם אמצעי הגנה והסתרה - השקר הוא ממש ממש לא הבעיה, אלא מה שהוא מנסה להסתיר. ולזה - צריך דרך אחרת להתמודד, ורק ע"פ ייעוץ! כל מקרה לגופו.

אבל רובכן לא מבינות באמת בגברים.

גם חילוניות (כפי שהתברר לי אישית) - לא מבינות לגמרי.

הספקות במקרה הנ"ל הם גדולים מאד.

צריך לדעת מה אופיו של הבחור, מה יועיל ומה יזיק כדי לענות תשובה נכונה.

אולי הצבת מראה (בדרך חכמה ו"מקרית") תקדם אותו. ואולי תרסק אותו והוא יהיה יותר חכם בהסתרה בפעם הבאה.

אולי משיכת הידיים והקרנת אמון אמיתי, אהבה וקרבה - הם שיקרבו אותו. ואולי יגרמו לו להתרסק יותר...

סופו של דבר - צריך בעל/ת מקצוע עם ניסיון שיכולים בהחלט לעזור.

רב הנסתר על הגלוי, מה גם שנשים לא לגמרי מבינות גברים (וגם גברים לא הכי "מזהירים" בהבנת נשים... כן?...).

בכללי, יש גם קורסים בכל הקשור ליצר זה שברור לי שגם הם יכולים לעזור לאדם לשמור על מסגרת בריאה וטובה.

נ.ב. לדעתי, צריך לבנות אמון בו. זה מה שיבנה אמון בחזרה, והזוגיות בע"ה תהיה המקום הנכון לכל העניין הזה ושם ימצא את כל מה שהוא צריך (ולא, זה לא רק פיזי).

הפתרון האמיתי הוא פתרון עומק משותף, זוגיות, ולא "לתקן" את הבחור.

אבל לדעתי - הדרך לפתרון איננה ע"י דיבור ישיר.

שימי לב שרוב הנשים בעד לפתוח את הנושא, לדבר. כי הן מזדהות עם הכאב שלה, עם הקושי שלה והדרך לפתור - לפתוח, לדבר.

ולעומתן - רוב הגברים (וחלק מהנשים) המגיבים פה אומרים לא לפתוח את הנושא ולא לדבר איתו. לא יהיה כאן פתרון בדיבור פשוט כמו שאר הנושאים בזוגיות.

ולמה? כי כשהוא בתוך זה - זה לא הזמן לדבר ישירות.

אני לא יכול לפתוח פה את הנושא, פשוט לא שייך

ואת יודעת מה? אגיד את זה באופן ברור: מי שחושב/ת שיש סיכוי גבוה שע"י שיחה ישירה איתו הנושא ייפתר - חי/ה בסרט. הסיכויים הם קלושים. הוא יגיד לה מה שהיא צריכה לשמוע, ואולי גם יתכוון לזה, ואח"כ יחזור לזה, רק יהיה יותר חכם. למה? כי הפתרון לא שם. הפתרון עמוק ומצריך אמון גדול, הכרה בתהליך ועבודה משותפת על הזוגיות, גם בפן הזה.

התאווה ממש גדולה, אבל כן אכפת לו מאשתו! מאד!

אני שמעתי סיפורים ולפעמים פנו אלי ישירות.

הייתי בשוק! ואע"פ שאני מבין ומכיר את הבעיה.

אחרי דיבור עם ת"ח שאשתו יועצת נישואין על דברים שלא האמנתי, אמר לי "בוקר טוב חמודי"...

זה לא קשור. תחשבי על זה כצורך אדיר לאכול ממש עכשיו מתוק.

לא אכפת לך מהבריאות שלך?! הקרדיולוג?! המשקל?! הבגדים?! הסבל?! הכבדות?! הלחץ דם?!

לא אכפת לך מעצמך?!

אכפת. ודאי שאכפת. אבל יש כאן עוצמה פיזית-ביולוגית מובנית, שאפשר לצאת כנגדה ולרסן אותה, אבל זה מצריך לימוד, חשיבה, בגרות, ובעיקר - אמון.

להבדיל - כך גם אשתו (שאם הוא אוהבה כגופו - הרי שהדוגמא של האוכל היא קלאסית...).

ולא אמרתי בכלל להשאיר את המצב כך, אמרתי לא לדבר איתו ישירות, קודם להתייעץ. 

נ.ב. אל תשכחי שעם התאווה הזו הוא חי ומתמודד לפחות 10 שנים. מסתבר שאם יש לו בעיה אע"פ שהתחתן, הבעיה הייתה יותר גדולה לפני שהתחתן... ואשתו רק עכשיו נכנסה לתמונה...

הצורה שבה נשים קוראות את הנושא הזה כל כך רחוקה מלהיות נכונה. אין מודעות בנושא הזה כלל.

עברתי על כל מה שכתבתי, ואני ממש ממש תמה מהיכן הגעת למסקנה שלך, אותה "זילות".

המצחיק הוא, שדווקא ההוקרה האדירה שיש לי לרגשותיה של אשתי, הצורך העצום שלי באמינות כלפיה וריחוק קיצוני משמץ של בגידה בה - הם הם שמצילים אותי מבעיות שכאלו. על הההההכל אני מדבר איתה. כל קושי, כל התמודדות (אחרי כל נסיעה לקניון וכד'), דברים שברוך ה' מאחורי.

זו זכותה המלאה לדעת איפה הראש שלי ולמה, ולהמשיך להדגיש לה שרק היא החשובה.

כל התרבות המערבית (ומקורה בנצרות, דבר שאשתי סיפרה לי אחרי שיעור) בזה לנשים ומחפיצה אותן. לרגע לא חשבתי אחרת.

ההבנה שדרכה של אשה לדבר על נושאים (ודרכו של הגבר להסתגר ולפתור בעצמו, "גברים ממאדים נשים מנוגה" מפורש..) והצורך לדבר גם כאן בנושא זה - אין בה בכדי לחטוא למציאות, גם לא בכדי לזלזל באף אשה.

על כל נושא אחר - צריך לדבר, ואם הגבר לא בנוי לדיבורים - שיעבוד על הצד הזה של פתיחות רגשית, השתתפות ואמפתיה (אם הייתי מספר לך מה עברנו אשתי ואני - היית מבינה כמה את רחוקה בהבנתך אותי..). בנושא זה - לא! לא קופצים למים עם דיבורים - כי זה עוד יותר ירחיק אותו ויגרום לו להתבצר. כמובן, אחרי שיגיד לה מה שהיא צריכה לשמוע... 

ואגיד את זה בצורה ברורה: הוא מרגיש סופר-זבל עם עצמו. אם היא תפתח כעת את רגשותיה (המוצדקות! הנכונות! החשובות!) - לא יהיה בזה פתרון אלא להיפך.

אם אינך מסוגלת להבין זאת, הרי שמה שאתה מאשימה אותי בו - את היא החוטאת האמיתית בו...

יש פה יועץ זוגי שכתב תגובה: "אין מנוס מטיפול זוגי" תאמיני לי שהוא מבין יותר משנינו בנושא והוא אומר בדיוק מה שאמרתי.

יש לי עוד מה להגיב ולכתוב, בעיקר על סוף תגובתך, אבל אעצור כאן.

א. דברייך קצת נראים לי "פמיניסטיים", ולא במובן הטוב של פמיניזם (ויש כזה, כחלק מתיקון העולם לענ"ד).

התעשייה הזו בנויה סביב מה שאנשים מחפשים. לא סביב אגו גברי.

האם הסרטים נועדו לספק השפלת נשים? זו התאווה שאותם אלו שצופים בזה מחפשים למלא?!

לדעתי - יש תאווה אחרת, ידועה ומשותפת לכלל הגברים (ולא מעט נשים), הרבה לפני אגו גברי ואלימות.

הסיבה שאת מדברת על אגו גברי זה ההשפלה בידיעה מה הולך בסרטים אלו ולאיזה תהומות מגיעים שם.

אני מקבל את העובדה שזה פוגע בכל אשה באשר היא אשה (עצם קיומם של סרטים כאלו), אני מבין את הרתיחה על השפלת המין הנשי שיש בזה. 

אבל זה שיש גברים (וכן, גם נשים, ואני מעדיף לא להרחיב בזה) חולים, מגעילים, תאבי בצע, שמוכנים להיות פחות מחיות השדה בשביל זה - זו לא נחלת המין הגברי בכלל. ההתבטאות שלך לא נכונה (אא"כ לא הבנתי נכון את דברייך).

אגב, השפלת הנשים היא עניין נוצרי. כיוון ש"בגלל" האשה אכל אדם מפרי עץ הדעת - ע"פ הנצרות עליה להיות מושפלת עד עפר (בין אם בבוז כללי ואפליה ובין אם ברמה הגסה שבכך). אפשרות אחרת היא להיות גבר... (פמיניזם אמרנו?..).

וזה ע"פ שיעור של הרבנית עידית איצקוביץ' (אשתי שמעה אותו לפני 13 שנה בערך וסיפה לי, והמסר היה כל כך קולע!).

ב. קריאה על הנושא לא יהפוך אותך למבינה באמת. סליחה שאני כזה חד משמעי, אבל תגובתך ממש מוכיחה את זה.

גם נשים חילוניות שממש מעודכנות הופתעו לשמוע דברים ממני ביחס לחשיבות שמירת העיניים של הגבר (להן אין בעיה "מה הסיפור? הוא רק רואה...") והופתעו מאד מאד כשהגבר הודה שאכן כן, אני צודק בזה שזה לא טוב....

אז לא. מי שלא חווה את עוצמת העניין אצל גברים - לא באמת מבינה זאת.

ההוכחה השנייה היא דברייך ביחס לצפייה של נשים בדברים שכאלו ותגובת הגבר בנושא.

גבירתי, את פשוט לא מבינה...

לא, את ממש ממש ממש לא טיפשה, לא חשבתי כך לרגע. את נשמעת אינטיליגנטית ורחוקה מלהתלהם (גם אם יש קצת בוז ועצבים על הגברים החולים הנ"ל - זה מוצדק).

פשוט - זו תמימות של חוסר ידע מה קורה עם גברים.

וכפי שאמרת - לא צריך לדעת הכל.

ואוסיף - צריך גם לזכור שלא יודעים הכל....

נ.ב. זה לא אומר שנשים הן שקופות או צפויות מראש. 

זה רק אומר שיש להן הרבה פחות במה להתבייש...

ואחרי הקריאה של התגובה הזו אפשר בהחלט לומר שאכן, אנחנו בהחלט רואים עין בעין

זה מה שעצוב כאן.

אבל כעס ובוז בד"כ לא פותרים את הבעיה.

לפחות לא את זו.

לכולנו יש ירידות אבל כל עוד "לא שוברים את הכלים" זה בסדר לדוגמא איזה סרטונים? לא צנועים בעליל או סטנדאפיסטים למניהם? אי אפשר להשוות. ירידות הם גם באופן יחסי ומה העוצמה שלהם.   

אבל הדרך לטפל בזה היא לא ע"י שבירת עוד כלים...

תודה רבה לכל העונים, לא האמנתי שהשאלה שלי תגרום לכ"כ הד אבל כנראה שזה ניסיון הדור..

תודה שהשקעתם לכתוב לי תשובות ארוכות ומחכימות כדי לעזור,

עזרתם לי לחשוב על כל מיני כיווני חשיבה והעיקר שה' יהיה בעזרנו..

מאחלת לכולם זוגיות בריאה שמחה!!שתהיה שבת מבורכת!!

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.

אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

נשמע פה מהתגובות שאת במצב מזעזע והלך לך על הנישואים.

לא מקלילה, ובאמת זה קשה ברמות. זה השפלה נוראית וכאב מאד גדול לאישה.

רק אומרת שאני גם הייתי חווה את זה מבעלי, וב"ה אנחנו אחרי זה. אין דבר כזה היום.

הינו בטיפול טוב ב"ה. ובאמת שבאנו שתינו כדי לטפל ולא לשמוע ולהמשיך הלאה.

אבל לגמרי לגמרי אנחנו אחרי והסיכוי היום שיקרה דבר כזה הוא אפסי.

הוא פשוט הבין בעלי עד כמה זה לא רלוונטי ולא יכול להיות חלק מהחיים שלנו, ולמד להתמודד.

אש רק מעודדת אותך שאפשר לצאת מיזה. טיפול כמובן יועיל פי מאה מכל שיחה שלכם. אם יש לך סיכוי לשכנע אותו אז הכי טוב.

אם את רוצה המלצה למי שאנחנו הלכנו אפשרי באישי.

ולא אומרת לך טיפול עכשיו 40 שנה. הינו בטיפול ממוקד, כמה חודשים ואנחנו מעל זה.

בעז"ה שיהיה כה גם לכם.

חיבוק על הבדידות... לא קל בכלל.

למקרה שהדברים שאני כתבתי לא היו ברורים.

אני מסכימה מאוד עם הכתוב פה.

אני לפחות, המסר שהתכוונתי להעביר הוא שככה זה לא יכול להימשך וחייב עזרה חיצונית.

ממש לא התכוונתי שיש מקום להפסקת הנישואים.

ובכללי אני בעד הפסקה במקרים קיצוניים בלבד. 

מבינה לגמרי גם את הבהלה.

באמת זה ממש לא נעים.

אבל ב"ה אפשר לצאת מיזה. מטפלים ויוצאים והחיים אחרי הם כל כך אחרים.

החיים בצל החשש של 'אולי עכשיו משהו לא יתאים לו ויגזר עלי שקט של יומיים' זה זוועה.

אחרי שעובר החשש נפתחים עולמות. בעז"ה.

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.

קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?

ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

ופותח שרשורים הזויים.

ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו

הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו

אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו

ממש קשורה לנושא.

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור

נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.

והוא נכשל

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

באמת אמירה מיותרת יחסית.

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך

לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.

כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.

עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

אבל הוא לא חכם מספיק . אם היה חכם לא היה בוער לו לבהות באישה אחרת כשהוא נמצא ליד אשתו

עד שהם אירגנו יציאה ויצאו הוא יכל להתאמץ בשעתים של היציאה לא להסתכל על אישה אחרת.

מה יצא לו? התאמצו ליציאה ובמקום להתקרב אחד לשני יצא הפוך. וכל זה למה? כי לא יכל להתאפק ביציאה הזאת לא להסתכל על אישה אחרת ולא לכבד את האישה שלו.

לצאת זה טירחה זה ביביסיטר זה ארגון הילדים.

יצא שכרו בהפסדו

המלומדות, הנבונות והלא טיפשות בכלל, מזל שאתה כאן להציל אותי מהבעירות שלי.

אפשר לנעול את השרשור אני רואה שהוא מיצה את עצמו...

או שעבר פס מגנטי בפועל

האם יש בפירוט מס' טלפון של החברה

האם חיוב מוכר שעבר בעלות

האם מישהו שנתת לו לשלם משהו דרכך

האם הוצג? כן

זה אומר הכרטיס כאילו עבר בפועל? איך זה הגיוני?

בעלי אמר שאולי זה בית עסק ששינה שם וכתובת אבל איך אני יודעת מה הוא?

תכחישי עסקה דרך חברת האשראי. הם מאוד מקפידים על הדברים האלה.

קודם לבדוק טוב מי זה העסק הזה, רק אחר כך להכחיש אם הבירור לא עזר.

לא מקבלים קנס מחברת אשראי כל כך מהר. בתור מי שמתפעל כמה עסקים שסולקים ומקבלים הכחשות.

איך אני מבררת מי זה?

כי השם ממש לא מוכר לי, ולא הכתובת

קרה לי פעם גם שהיה לי חיוב מוזר וכשהשוותי תאריכים וסכומים הבנתי שזה סתם שייק שקניתי בריבר ומשום מה בחיוב הופיע "דעבול גלצבי" או איזה משהו הזוי דומה

תנסי להיזכר מה עשית באותו יום או אולי נתת את הכרטיס למישהו אחר?

אפשר גם לבדוק באתר של החברת אשראי עצמה פעמים יש שם יותר פירוט

את גדולה! צודקת חחחח

תודה גם ל @רק נשמה זה באמת שם מוזר מאוד למשהו אחר חחח

כיוונים מעניינים

ממליץ למצוא חצי שעה פנויה ולטפל

לפחות באפליקציה של מקס.

נניח אם אני מעבירה בביט משהו תפעולי, וזה יורד מהאשראי, כתוב באשראי ביט. אז אני מוסיפה הערה קטנה מה זה כדי שיהיה לי אח"כ.

או לפעמים גם על רכישות משמעותיות שלא ברור מה הן (נניח איזה מוצר חשמל. לכי תזכרי מה קנית במחסני חשמל ביוני).

ברוב הדברים כמובן לא צריך. רמי לוי זה רמי לוי, אין יותר מדי מה להתבלבל… 

סליחה על השליליות, אבל האם יש לדעתך הרבה זוגות שמצליחים לחיות בצורה האידיאלית עליה את מדברת?

נראה שכל כך הרבה זוגות מסתבכים, וגם אצל אלו שלא, נראה שיש יותר מדי מקרים שכלפי חוץ נראים מקסימום כבינוניות, ולא כמשהו מספק מספיק.

הם בד"כ לא יפרסמו זאת בראש חוצות או אפילו בפלטפורמה מצומצמת.

ויש עוד הרבה המון אחרים שיכולים בהחלט להגיע לשם. ואם לא מצליחים לבד אז עם העזרה הנכונה והמותאמת אליהם ביותר.

ויותר מהמילה "אידיאלית" שכתבת הייתי מגדירה זאת כ"השקעה", "לימוד", "כיוונון המשאבים למקום הנכון", "עבודה הכי מתגמלת" וכן הלאה...

כי זה לא "פוף" קורה או שלא

זה לא ש"אנחנו זוג "דפוק" והם לא"

זה לא ש"אין לנו את זה" ו"להם יש"

זה לא "לחיות בחלום ורוד על ענן כל החיים בלי להשקיע"

אלא זה באמת באמת לימוד

ואף אחד מאיתנו לא נולד יודע זוגיות

כולנו

ותורה היא ולימוד היא צריכה

וכלל שיותר נלמד ויותר ניישם נגדל לתוך זה ונצמח עוד ועוד, גם בתור האדם האינדיבידואל שאנחנו וגם בתור הזוג שאנחנו ב"ה.

הכל בראש, באמת.

מיליארדי אנשים חיים באסיה, אירופה ובאמריקה עם טמפרטורות נמוכות בעשרות מעלות צלזיוס לעומת ירושלים, והחיים שם נמשכים כרגיל, ילדים הולכים לגני השעשועים אחר הצהריים, אנשים עושים הליכות וריצות בשביל הכושר, ילדים במעונות יוצאים לחצר אם לא גשום או מושלג...

אין להם dna שונה שמגן עליהם מהקור, הם פשוט רגילים אליו ויודעים שהוא חלק מהחיים. הכל בראש. אם מחליטים שטמפרטורה נמוכה היא חלק מהחיים ופשוט ממשיכים כרגיל, אז זה קורה. 

בקיצור, אל תוותרו בגלל הקור על אף אטרקציה או משהו שאתם רוצים לעשות. תתלבשו חם וצאו ליהנות!

ואסביר:

ארון הבגדים של כל אחד מאיתנו מותאם לצרכים האישיים, מושפע ממזג האויר שרגילים אליו.  

בארץ - ארון הבגדים ומגוון הפריטים של תושבי הערבה ואילת בהכרח שונה מהמקביל לו של תושבי ירושלים, גוש עציון, הגליל העליון והגולן.  

בחו"ל, אופנת החורף מותאמת למזג האויר המקומי.  בגדים הרבה יותר חמים מהמקובל בישראל.  

שכנים שלנו (אנשים מבוגרים) שעלו לישראל לפני לא מעט שנים, היו עכשיו בטיול של שבועיים בארה"ב.  בביקור משפחתי לרגל יום הולדת לסבא שם.  בניו ג'רזי.  סיפרו שקפאו מקור !! נאלצו לקנות שם מעילים כי המעיל שהביאו מהארץ לא הספיק 🥶 - וזה מזג אויר שהם היו רגילים אליו בילדות ובשנות הנעורים עד שעלו לארץ. פשוט הביגוד  שיש להם היום כבר לא מותאם לסביבה הקודמת.

גם שאנחנו מטיילים בחו"ל ונכנסים לעשות שופינג - הרבה מאוד מהאופנה לא מתאימה למזג האויר בארץ. 

אבל הקור הירושלמי הוא לא הקור האירופאי, ולא דורש ביגוד מיוחד... 

פליז ג'וזף קאופמן שיש לכל תלמיד ישיבה תיכונית ומלווה אותו עד שאשתו זורקת לו בגיל 50, בהחלט עושה את העבודה.

אם אתם בקטע של יינות גם את יקב גוש עציון וגם את יקב פסגות שיש סיורי טעימות.

מוזיאון אסירי המחתרות מהמם אם אתם אוהבים היסטוריה.

אני אנסה לחשוב על עוד רעיונות...

כלומר, אני צריך לצאת לשלוש תפילות ביום.

חוץ מזה בפעם האחרונה בשלושה ימים עשינו טיול קצר בחוץ ושאר הזמן נתנו לעצמינו, לדבר, להקשיב ולהתפנק ביחד בלי 'כוננות ילדים' נון סטופ. בהנחה שיש חימום במקום שמתארחים בו - זה לא בעיה.

למען האמת, אולי ישתנה השבוע, נכון לכרגע עוד לא באמת התחיל החורף. שבוע שעבר בירושלים בשעות היום היה אפשר להיות קייצי לגמרי, בערב היה צריך סוודר.

לבדוק באתר של עיריית ירושלים.

או להתקשר ל106 לברר.

יש בירושלים מבחר מקומות בילוי .מוזאונים,אתרי מורשת.

שוק מחנה יהודה .שכונות כמו ימין משה או נחלת שבעה.

מוזיאון המדע בלי ילדים זו חוויה אחרת וממש מומלצת!

הגן הבוטני.

יש סדנת יצירה בקרמיקה השכונת מקור ברוך- 5 דקות הליכה מהשוק. אני רואה שם מלא זוגות.

מוזיאון המוזיקה- ממש קרוב למדרחוב.

מכון המקדש.

יש הרבה הופעות, חפשו לכם משהו שאתם אוהבים ושיתאים לכם (נדמה לי שאבו טבלה בירושלים בזמן הקרוב)