אני כ"כ רוצה להתחתן כבר... מישהו פה טוב בעצות? ;)עב"מ
אני אתחיל במשהו חשוב: אני קטנה. בגיל, זתומרת. אולי הכי קטנה בפורום.
ואני ממש רוצה להתחתן. אבל באמת ממש.
ושלא תבינו לא נכון- זה באמת לא בא מחשק למשהו רומנטי קיטשי חמוד כזה.
אלא ממקום מאד פנימי ונכון.
מסיבות שונות, אני אוכל להתחתן -טכנית- רק עוד שנה, שנה וחודשיים, משהו באיזור...
אז להתחיל לחפש כבר מעכשיו, למרות שאם יהיה לי (ולו) המון סיוע משמיים ונמצא מהר אחד את השני אנחנו נכניס את עצמנו ע"י זה לחתיכת נסיון (שנה מההיכרות עד החתונה)?
או לחכות?
ואם לחכות אז כמה?
(ד"א- אני כבר חיכיתי קצת, הרצון הזה לא התעורר אתמול)
ואם כבר-
אז איך לחפש בכלל?
אני איתך,גם אני כבר ממש רוצה..בעזרת ה' יתברך
ויש לי לפחות עוד שנה אחרי השירות לאומי..
 
בת כמה את?יש לך כבר השקפת עולם?את מספיק בנויה לזה?
 
את מסוגלת לפרנס,לעשות את עבודות הבית?
 
תזכרי שיש גם מחויבויות. ואם את רוצה שנמשיך לדבר-תפני אלי בשיחה אישית.
 
בהצלחה!
באופן כללי אני ממש מסכימה איתך...עב"מ
אבל לא במקרה שלי.
אצלי זה שונה מאד, כי אני חיה את הדברים בסדר קצת הפוך...
שזה אומר שעכשיו אני סטודנטית, אבל אני סטודנטית מגיל 15 (אני לא בת 15, אבל אני סטודנטית מאז...)
ושאני אצטרך לדחות את הש"ל, מה שאומר גם לסיים אותו יותר מאוחר, מה שאומר שאם אני אפסול את האפשרות לעשות שירות לאומי נשואה... די אכלתי אותה.
בנויה לזה?
תכל'ס א"א לדעת כ"כ, כי אף פעם לא בדקתי מה זה חיי נישואין, לכן פשיטא שאני לא יכולה לדעת אם אני בנויה לזה, אבל בואי נגיד שבמידה שבה אני כן יכולה לדעת- אני בהחלט בנויה לזה.
הלאה...
נכון לעוד שנה- כשאני אוכל (שוב, טכנית) להתחתן זה יוצא (למרבה האירוניה )בדיוק כשאני אוכל גם לעבוד ולהרוויח כסף ולקיים את עצמי, ואפילו בכבוד.
לגבי המחויבויות- לא שכחתי לרגע! שוב, אני רוצה להתחתן לא כי זה נראה לי כיף כזה ופותר בעיות.
וכן, אני רוצה את המחוייבויות האלה...
לא הבנתי,בת כמה את?בעזרת ה' יתברך
איך את סטודנטית מגיל 15 ?
 
ואיך אפשר לעשות שירות אחרי לימודים גבוהים?
 
"איך" זה סיפור קצת ארוך...עב"מ
באופן כללי בואי נגיד שמכל מיני סיבות זה התאפשר (למרות שאני לא באונ' הפתוחה אלא באחת רגילה כזאת).
כבר ביררתי, אין שום בעיה לדחות שירות לאומי ולהתחיל אותו שנה אחת יותר מאוחר (חוץ מזה ששירות לאומי זה בכלל בגדר התנדבות, לכן יש כאלה שלא עושות, לי זה לא נראה נכון אבל זה כבר דיון אידיאולוגי).
לגבי הגיל- בסוף השנה יהיה לי 17.
בדיוק אתמול דיברתי עם רב על איזה עניין, לא כ"כ קשור לחתונה, ולאור כל מיני נתונים הוא אמר שהוא מאד ממליץ לי להתחיל לחפש את בעלי לעתיד כבר עכשיו...
אח"כ דיברתי על זה עם ההורים שלי והם שיפדו אותי בערך.
אמרו שאם יבוא לבד אז יופי (ד"א- מכורח הנסיבות, הסיכוי שיבוא לבד הוא קלוש מאד מאד). ואם לא יבוא אז שאני אתחיל לחפש עוד 6 שנים בערך.
ולי אין מושג מה לעשות.
העצה הכי טוב -אנונימי (פותח)
פשוט לחכות!!
לבנות את עצמך לאט לאט וביסודיות, להיות קשובה לעצמך, למה שהלב שלך רוצה...
את עדיין לא יודעת מה את רוצה, למרות שזה נדמה לך שאת יודעת!
תחכי, תחכי ושוב - תחכי!
 
אל תעשי מעשים פזיזים...  ציטוט של מישי שהתחתנה מוקדם : "עשיתי טעות" במילים האלה בדיוק!! שמעתי במו אוזני!! אני לא אומרת שכל מי שהתחתנה מוקדם חושבת ככה, אבל היא כן מייצגת איזשהי קבוצה מהבנות שהתחתנו מוקדם.
 
בכל מקרה - ב"הצלחה ממש!! בכל אשר תפני
ואחרי שירות זה עדיין מוקדם?בעזרת ה' יתברך
נראה לי שזה כבר יותר הגיוני..הבת בונה את האישיות ויותר מגובשת בדעות שלה.
 
וגם כשכתבת על זאת שהתחתנה מוקדם-באיזה גיל היא התחתנה?ומה נקרא בשבילך מוקדם?
אחרי שירות זה כבר סביראנונימי (פותח)
בת משתנה ה-מ-ו-ן בשרות לאומי... כשהיא רחוקה מהסינר של אמל'ה שלה והיא צריכה לדאוג לעצמה, והיא חייה עם שותפים "זרים" בדירה [כלומר לא בני משפחה] לומדים הרבה על שיתוף, אכפתיות, דאגה לאחר וכד'
לי נראה להמתיןעדיאל
עד שיתקרב הזמן שאת רוצה להתחתן
היא רוצה. העניין הוא הגיל..צבע אדום
אני בעד להמתין כרגע,זה ה-זמן הכי יעיל עבורך!
אני ממש מבינה אותך... אבל!!!אנונימי (פותח)
אני עד עכשיו רק הסתכלתי בפורום ואף פעם לא הגבתי אבל הפעם הייתי חייבת...
אני ממש מבינה את הצורך הזה שלך להתחתן וגם ניראה עלייך שאת בוגרת, אבל..
אין לי מושג בת כמה את וזה דיי חשוב לצורך העניין. תדעי לך שהמקום שאני גרה יש הרבה מאוד בנות שהתחתנו מוקדם.. וזה לא בת יחידה שהצטערה על זה שהיא התחתנה מוקדם אלה הרבה בנות אחרי כמה שנים במחשבה לאחור לא היו מתחתנות בגיל הזה..ואני אישית מכירה כאלה..לא משמועות, זה גיל שנועד לבנות את עצמך!!!!
אם באמת את חושבת שאת מסוגלת להתחתן סימן שאת מספיק גם בוגרת להבין שאת צריכה לחכות עם זה..ולא למהר כי בחיים צריך להסתכל גם בשכל ולא רק ברגש...במיוחד נשואים שזה דבר מאוד מאוד גדול!!
בקיצור..די חפרתי אבל המסקנה שלי היא שתחכי עם זה...בהצלחה בכל מה שלא תעשי..
מניסיוןשרבוב
גם אני חשבתי לפני שנתיים שאני כבר בנויה ורוצה להתחתן...
(ג"כ, ממש לא מסיבה ילדותית....ב"ה הייתי ממש בוגרת..ולא אני אמרתי זאת )
אבל...
חיכיתי ואני רואה שטוב שחיכיתי...
למרות שהייתי בוגרת, התבגרתי עוד...
(וגם עוד שנה אני אהיה יותר בוגרת..)
ככה שאף פעם לא מפסידים מזה שמחכים...
וגם.
מבחינה שכלית הבנתי שלא צריך להיות לחוצים על זה...
בהצלחה
מי אמר שלא מפסידים מזה שמחכים?!?!?!?!!?????גלוק17
תראי...עב"מ
אנשים בני 90 הם גם הרבה יותר בוגרים, אז למה שלא נתחתן בגיל 90?
או לפחות 40, את יודעת...
 
בוודאי שלפעמים כן מפסידים מזה שמחכים (אם כי לפעמים גם לא).
 
במקרה שלי אני יכולה להגיד לך שאני נמצאת במציאות בעייתית מאד (חוץ ממה שרשמתי בשאר התגובות) שמאד נותנת לי סיבה להתחתן כמה שיותר מהר.
מצד שני, לא מתחתנים בשביל לפתור בעיות...
אנ'לא יודעת, יש לי על הנושא הזה עוד שיחה שלמה עם הרב שלי, נראה כבר.
גלוק17
לק"י.
 
דווקא השבת גיסתי [שהתחתנה עם אחי בגיל 21 נראה לי..] אמרה לי שהכי נכון זה להתחתן מוקדם.. בגיל 18 אם אפשר... וזרזה אותי להתחתן..
אני גם חושבת שאפשר לקחת טיפה נשימה ולעשות שטויות ודברים שאי אפשר לעשות כשיש לך מחוי'יבות..
אבל אם יש בנות שימצאו את הכי'יף שלהן דווקא בלהיות עם בעל ובית וכיוב' אז שי'הי'ה להן בסבב"ה..
 
2  המחנכות של השכבה שלי התחתנו בגיל 18.. והן לא מתחרטות ולא כלום.. היום הן בנות 30 עם 6-7 ילדים.. והן שמחות ומאושרות.. ב"ה.. עדי עד.
 
 
 
 
[פווו כמה שה' אוהב אותי! איזה כי'יף!]
אני גם חושב שצריך להתחת כמה שיותר מוקדם....לב שבור
אם אין אפשרות להתחתן תוך חודשיים לא כדאי לחפש למרות שזה שזה מבאס הזיווג יגיע בעיתו ובזמנו!
תכנני פחות, כבר יוליכו אותך משמים.יהודית פוגל
מצטרפת...אור77
אני לא מבינה...מה הלחץ???? זה לא פשוט להתחתן!!! ובכלל.. להחליט אם כן ואם זה הבחור... לא פשוט כלל!
 
ה' יעזור... ב"הצלחה! ולא להלחץ, תעשי לי טובה! אותי זה מגעיל שבנות מגיל 16 חושבות להתחתן עכשיו. מה הן מבינות? (למרות שיש בנות שהן בוגרות מאוד בגיל מסויים, אבל בכללי, זה לא מקובל וקשה מאוד, כי לפעמים מצטערים על ההחלטה החפוזה. תהני עוד מהגיל... תתפתחי קצת יותר, אל תחשבי על זה בכלל- אם את צעירה מידי).
עב"מ!אבא שמואל
עד כמה שאני יודע, ניתן להתגבר על כל המכשולים הטכניים.

אך, אם את לא מעונינת להתגבר על המכשולים הטכניים. חכי בסבלנות עד שיוסרו ההגבלות הטכניות, ואז תאפשרי לו למצוא אותך. (כמעט) חד משמעית, אין לך מה לחפש כל זמן שטכנית את מנועה מלהתחתן.

לגבי מחויבויות: טוב מאד שאת מבינה, ורוצה במחויבויות שנובעים מהיותך נשואה. קבלי צל"ש.

שרות לאומי: אם השרות לאומי, מהווה דחיה של הנישואים, יצא שכרנו בהפסדינו. לעם ישראל עדיף, שתתחתני, וכשתוכלי, תתנדבי, גם אם זה לא יהיה במסגרת השירות הלאומי.

פרנסה: אחריות של פרנסת הבית, בעיקרון מוטלת על האיש, האישה יכולה לסייע לו, אך לא להתבלבל. טוב יותר שהאישה תעסוק במה שהאיש אינו יכול (למשל ללדת ילדים).

ולבסוף, מצרף את המלצתה של יהודית פוגל: תכנני פחות, כבר יוליכו אותך משמים!

הצלחה בכל.
אני חייבת לציין שנהנתי לקרא את תגובתךשרבוב
מצטרפת לשרבוב. נהנתי לקרוא הביצה שהתחפשה
הוא כזה שנהנהים לקרוא את תגובותיו המחכימות..גלוק17
לק"י
 
בתור אבא, הוא הרי יודע...
 
 
אגב, "אבא שמואל" מה אתה עושה בחי'יך?
אממ..עב"מ
וואו, לאט-לאט...
זה שאפשר להתגבר על מכשולים טכניים זה נכון,
אבל יש מכשולים טכניים שאני מעדיפה לא להתגבר עליהם.
ז"א שאני רוצה לפחות לגמור בגרות לפני שאני מתחתנת (ובמקרה יוצא שכשאני אגמור בגרות אני אהיה כבר לקראת סוף התואר).
בגלל שאני דוחה שירות לאומי בשנה, אם במהלך השנה הזאת או לפניה אני אתחתן (או בתחילת שנת השירות) אני כן רוצה לנסות לעשות ש"ל, אבל אם אני אראה שזה או הש"ל או החיי נישואין... אז אני אלך על החיי נישואין.
לגבי הפרנסה אני מסכימה איתך במליון אחוז, וזאת בדיוק הבעיה שלי.
כשאני אוכל להתחתן (שוב, טכנית, ואני מדברת על סוף השמינית שזה עוד שנה) אני אהיה כבר כמעט עם תואר ביד.
אם אני אתחתן עם מישהו שעוד לא יכול לפרנס, ואפילו עם מישהו שיכול לפרנס אבל עדיין רוב הפרנסה תהיה מוטלת עלי, זה יהיה מצב לא בריא וגם הכתובה תהיה פסולה.
ואם אני אתחתן עם מישהו שכבר יכול לפרנס באופן שעיקר הפרנסה תהיה מוטלת עליו, המישהו הזה יהיה גדול ממני בהמון (לפחות 7 שנים), והפרשים גדולים זה נראה לי דבר שבעייתי כשגיל החתונה הוא צעיר (בוא נגיד שכשמישהו בן 26 מתחתן עם מישהי בת 18 זה לא כמו שמישהו בן 36 יתחתן עם מישהי בת 28, למרות שההפרש הוא אותו הפרש).
חוץ מהבעיה הזאת יש עוד כמה בעיות שמאד מסבכות את הסיכוי שלי להתחתן בעתיד הקרוב... אבל זה כבר עניין אחר...
 
אולי אני צריכה לעבוד על אמונה ולסמוך על ה' קצת יותר שיסדר את העניינים על הצד הכי טוב שיכול להיות, מצד שני אני כ"כ רוצה לעזור לתהליך הזה לקרות... ואין לי מושג איך... |???|
פשוט לתת לו לעשות את העבודה...אור77
הוא יודע בדיוק מה הוא עושה, למי, למה, מתי והיכן.
אבל צריך גם את המאמץ שלנו, לא?עב"מ
לא בטוח שיש למה למהרarale44
כמה דברים:
א. את מכירה מישהו שלא טוב בלתת עצות?!
ב. אחרי ששמים בצד את כל הדיבורים היפים על אידאלים, כדאי לתת את הדעת למספר דברים קטנים ומשמעותיים.
    תחשבי על עצמך בעוד 4-5 שנים, עם 2-3 ילדים, יושבת בבית וחושבת על הדברים שויתרת עליהם בשביל הקמת המשפחה. זה יכול להיות שירות לאומי, טיולים עם חברות, בגרות או תקופת הבגרות בכלל. תהיי בטוחה שאת לא רוצה להיות אמא כזאת... (מנסיון- אשה מתוסכלת משפיעה על כל הבית).
ג. נכון שככל שגדלים מתבגרים יותר, לכן צריך לשים גבול. אמהמה, כל אחד שם אותו במקום אחר. לדעתי- אם את מעריכה את ההורים שלך, אולי תמצאי לנכון להעריך גם את דעתם. תשאלי אותם אם כיום את מוכנה ובשלה לקשר של נישואים.
דבר נוסף הוא, שירות לאומי. בפעם הראשונה בחיים (בדרך כלל). את גרה מחוץ לבית, אחראית על מספר דברים (ההתנדבות, הדירה) וצריכה לנהל יחסים טובים עם שכנותייך לדירה (אותו הדבר גם בפנימייה). את יצאת מהמסגרת המגוננת של התיכון למקום של עשייה, ואין לזלזל בתרומה של השנה הזאת לבניין האישיות.
ד. לימודים למקצוע- סיסמאות זה נחמד, אבל מהר מאוד תגלי שבמדינת ישראל החיים הם דבר יקר, ואם אין לך בעל שמרוויח יפה (מה שלא ניראה שיקרה לבחורה שמתחתנת בגילך), את תצטרכי לצאת לעבוד גם. ואם יש כבר ילד אז הלימודים והעבודה הם משימה לא פשוטה בעליל.
החיים בנויים מרצף של רגעים קטנים. אם חלק גדול מהרגעים האלה הם: הבנק התקשר בקשר לחוב, אין לי בייביסיטר למחר, המוכר במכולת מסרב למכור שוב בהקפה, הישוב העלה את שכר הדירה, אין לי מה ללבוש וכו' אז החיים הם קצת קשים...
ה. למרות שלא אומרים את זה בציבור שלנו, חתונה וילדים זה שני עולמות שונים. להתחתן וזהו, זה משימה שאם את ובן זוגך אנשים טובים ולא קטנוניים, אתם תעמדו בכך יפה ותבנו מזה. אבל אם אתם גם מביאים ילדים לעולם, זה כבר שינוי אחר לחלוטין. לזה באמת צריך להגיע מוכן, כי מדובר ביצור שתלוי בכם לחלוטין בכל רגע נתון. ביום, בלילה, במנוחת שבת, בזמן העבודה או התפילה, הלימודים או קפה הבוקר. זה כמובן דבר יפה ומשמח מאין כמוהו, אבל גם עבוד קשה שאם לא תגיעו אליה מוכנים במידה מסויימת, זה יהיה ממש חבל.

לסיכום- גב ההר מלא בזוגות שנישאו בגילך. צאי לסיבוב התיעצויות מאלה שבאמת מכירים את הנושא, וחוו אותו על בשרם. תשאלי על החוויות והקשיים...

בהצלחה
(אני נשויי 1 אם תהיית על מקור הדעות)
דווקא בגלל שעכשיו הרצון הזה בוערחשבשבת
כדאי להמתין עם זה קצת עד שמתפקחים באמת ורואים מה רוצים ואיך עושים
לפעמים הרצון הבוער הזה גורם להלטות פזיזות.............
 
אז בהצלחה!!
עב"מ היקרהveredd
באמת ניכר מכל התגובות שלך שאת בחורה שקולה יחסית לגילך הצעיר. אבל אני מסכימה עם מה שמישהו פה כתב- להתחתן בגיל מוקדם זאת לא כזאת הכבדה. ההכבדה באה כשיש ילדים. את אולי מוכנה כרגע להתחתן, ורוצה את זה בכל מאודך, אבל, לעניות דעתי, את צעירה מדי בשביל לחשוב על אמהות, במיוחד אם לא ממש עברת תקופות מחשלות בחייך (שירות לאומי, בגרויות מלחיצות, וכו', דברים שמזלזלים במשקלם אך הם חשובים ביותר). זה לא בא ממקום של זלזול, חלילה, פשוט של נסיון אישי.
תחשבי על זה כך- ב"ה, ואני מקווה בשבילך ובשביל כל עם ישראל, שבעלך יהיה מדהים וכל הילדים שלך יהיו מושלמים, אבל...
לא תמיד זה ככה.
את רוצה למצוא את עצמך בגיל 18 עם בעל שיש לו בעיות, חס חלילה? (ושוב, לא את-דווקא חלילה וחס, אלא כל אחד) ואפילו קטנות, אבל עדיין- למשל, קושי למצוא פרנסה, לא עלינו, וכו'? אלו דברים שבגיל מאוחר יותר, אפילו לא הרבה יותר מאוחר, את יכולה להתעסק איתם באופן בהיר יותר.
בתור מישהי שהתחתנה מוקדם וגם הביאה ילד מוקדם וב"ה הכל הלך בסדר גמור... אני יכולה להגיד לך שאם היה וה' היה רוצה חלילה לעשות לי חיים קצת יותר קשים, אני לא יודעת אם הייתי מצליחה להסתדר עם זה...
והלוואי ומישהו היה אומר לי את זה קודם... יש לי חברה, למשל, שהתחתנה מוקדם מאוד, גם היא וגם בעלה, והיא ילדה לא אחרי הרבה זמן ילד פג. בריא, ב"ה- אבל פג. ההתמודדויות הן ענקיות, לא עלינו, אלו דברים שאף אחד לא צריך להתמודד איתם- אך הם קיימים. הבעיה היא שלדעתי אם תחכי קצת יותר, אח"כ תביני כמה זה נכון.
אז ככה- זה הסבר לכל מי שלא בדיוק הבין (כולם בערך)עב"מ
וגם תשובה לנקודות שהעלית (ד"א, איזו השקעה! תודה רבה!! )

לגבי א: בדיוק לכן בא הסמיילי הקורץ מיד אחרי השאלה
לגבי ב ועוד יותר מזה- ד: יכול להיות שלא הבהרתי את עצמי כל כך, אז אני אסביר מה המצב שלי-
אני נמצאת עכשיו בתקופת הבגרויות. חוץ מזה אני גם ממש לא מוותרת על טיולים עם חברות. וחוץ מזה עד לא מזמן גם הדרכתי (עכשיו אני גם בסניף אבל עושה דברים אחרים). וחוץ מכל זה אני סטודנטית שנה שניה.
לכן, אם לא היה חשוב לי הקטע של הבגרות בכיף הייתי יכולה להתקבל להייטק, אפילו עכשיו (יש משרות סטודנט).
כך שמבחינה כספית אני בסדר גמור, לא תהיה לי שום בעיה (גם לא טכנית ובטח שלא מנטלית) לצאת לעבוד (אנ'לא כ"כ רוצה להתקבע בהייטק, כי אני רוצה לגדל את הילדים שלי, אבל בתור משרת סטודנט ובאופן זמני זה בסדר גמור).
מה כן בעייתי? שיכול מאד להיווצר מצב שעיקר הפרנסה אם לא כולה תהיה מוטלת עלי. וזה- אנ'לא חושבת שטוב / נכון.
לגבי ג וה: ההורים שלי ג"כ חושבים שמבחינת בשלות אין שום בעיה שאני אתחתן עוד שנה וקצת, וגם אלד ילדים עוד שנתיים.
הבעיה של ההורים שלי זה שאני אחפש.
ההורים שלי הם בדעה שצריך לחפש רק כשהסיכויים שהחתן יגיע לבד נהיים נמוכים.
מצד שני, יש בחברה שבה אני נמצאת די הרבה מהזמן (מכורח הנסיבות) בעיות מאד רציניות, והשבוע דיברתי על העניין עם הרב שלי והוא אמר שכדאי שאני אתחיל לחפש.
זאת הבעיה בקצרה...
סגולה מהשיעור של הרבנית ימימה מזרחי...בת-אל .א.
הרבנית ימימה הזכירה בשיעור האחרון שלה שבשבועות יש כמה סגולות,
אני לא כותבת את כולן אבל אחת מהן היא סגולה לאחר הסעודה
של הערב לבקש על שלום בית, זיווג ואהבה.
 
חבל לי לא לכתוב את כל הסגולות אם אפשר לזכות אחרים אבל אני עייפה,
אולי מחר בע"ה.
חג שמח ובשורות טובות!
 
איך לבקש?בתפילה מיוחדת שמיועדת לכךבעזרת ה' יתברך
או פשוט לבקש מה'?
לא ראיתי שכתבת גם פה אז כתבתי כאן גם בשביל האחרים.בת-אל .א.
אממ, אני חושבת שהכוונה זה לבקש מה' וזה סגולה משום שהיא דיברה על כך שלמעשה חג שבועות אין בו מצווה מיוחדת כמו למשל בפסח או בסוכות , דווקא ביום שקיבלנו תורה העיקר זה המאכלים ולכן אחרי האוכלזו סגולה לבקש, ולמה דווקא בלילה? אני לא בטוחה אבל היא אמרה גם שהאורות של הלילה מסוגלים לחזרה בתשובה ולכן אפשר לבקש על מי שרוצים שיחזור בתשובה ואולי אפשר לקשר את זה לבקשות האישיות לאחר הסעודה בערב.
לא הייתי בשיעור אז יכול להיות שלא הסברתי כ"כ ברור...
בכל אופן, חג שמח!
ניראה שממש החלטת ללכת על זה...arale44אחרונה
אז התגובות צריכות להיות עצות לקראת חתונה ולא למה כדאי לחכות.
עכשיו קצת לחוץ לכזאת תגובה, אולי בערב.
יש למישהו עצות איך להתחתן ולחפש?
הדבר הכי קשה בעולםהפי

סתם הגזמתי, זה לא הדבר הכי קשה בעולם... אבל כן יש בזה מן התסכול

לסיים קשר רציני עם בחור שהוא באמת זהב טהור, ואז למצוא את עצמך שוב בעולם של הרווקים והרווקות... איך עושים את זה בכלל??

פתאום מרגיש לי שכל הגברים לא ברמה שלו.

לא באופי לא בנראות לא באצילות

יש בזה משהו שקצת מלחיץ אותי.

לא יודעת אם זה תקין, אבל יש בי קצת געגוע אליו, למרות שבתוך הלב אני כבר מרגישה שזה היה או חתונה או ביי וטוב שזה ביי

וזה הופך את זה ליותר מסובך שהוא עדיין רוצה

באמת שלא סתם צחקו אשכרה קריעת ים סוף

דמט אני לא בנויה לשטויות האלה

כאילו מציעים לי ובראש שלי עובר.. למה לנסות בכלל

חיבוק❤️❤️מבולבלת מאדדדד

זה לא קל בכלל להיות עם התחושות האלו...

וזה לגמרי תקין. כל פרידה יכולה להיות קשה, זה שהוא לא מתאים לך כבן זוג ושותף לחיים, לא אומר שכל התקופה שהייתם ביחד, הלכה לפח. את עדיין מעריכה את הבנאדם, ואולי גם אוהבת אותו. אל תילחמי בעצמך.

קחי את הזמן, אל תלחצי על עצמך❤️

רווקות אם יכולתן לקבל דבר אחד בתקופה הזאת מה היה?ראומה1

בתקופת חיפוש הזוגיות.

קריזה לא?בנות רבות עלי

פניתי לרווקותראומה1

אהה חח... כן... סליחה. לא התכוונתי להפריע. כמובן.בנות רבות עלי

מקפיצה♡♥︎♡♥︎ראומה1

תשובת הצ'אט - רווקבחור עצוב

  • שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

  • חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

  • חכם, אבל שלא יתקן אותי.

  • עשיר, אבל שיהיה עניו.

  • תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

  • קליל, אבל רציני.

  • מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

  • רגיש, אבל גברי.

  • גברי, אבל מחובר לרגשות.

  • ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

  • כריזמטי, אבל צנוע.

  • מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

  • אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

  • ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

  • בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

  • חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

  • שיהיה לו תואר.

  • רצוי שניים.

  • ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

  • שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

  • אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

  • שיאהב ילדים.

  • אבל שלא ייתן להם מסכים.

  • שידע לבשל.

  • ושלא יעשה מזה עניין.

  • שיקום מוקדם לתפילה.

  • אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

  • שילמד דף יומי.

  • וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

  • שיהיה מחובר לרב.

  • אבל שיחשוב בעצמו.

  • שידע לרקוד.

  • אבל לא יותר טוב ממני.

  • שיאהב מוזיקה.

  • אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

  • שיהיה כריש במשא ומתן.

  • אבל עדין איתי.

  • שיזכור כל תאריך חשוב.

  • בלי שאני אזכיר.

  • שידע להחליף גלגל.

  • לתקן ברז.

  • להרכיב איקאה.

  • להבין במשכנתאות.

  • להשקיע בבורסה.

  • ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

  • שיהיה עמוק.

  • אבל גם זורם.

  • שידע להכיל.

  • אבל גם להציב גבולות.

  • שיכבד את ההורים שלי.

  • ויאהב את האחים שלי.

  • ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

  • שיהיה בן 29.

  • עם ניסיון החיים של בן 45.

  • והאנרגיות של בן 23.

  • בלי מטענים.

  • בלי אקסיות.

  • בלי דרמות.

  • ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

  • וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

עכשיו אותו דבר לגבריםחושבת בקופסא
עבר עריכה על ידי חושבת בקופסא בתאריך י"ד באב תשפ"ו 20:19

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

חחח שיתחתן עם עצמו או עם עץראומה1

ארץ השוקולד

יש שיר כזה

שיתקצר(:אני:)))))

אמונההפי

אגב זו תשובה לכל אתגר

חחחחחהפי

חתן מתוק מדבש*

היי אני עדיין צעירימח שם עראפת

כולנו צעיריםאביעד מילוא

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

לא אתה זקןימח שם עראפת

שיעור ד' זה לא צעיר

אם אני זקןאביעד מילוא

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

לכאורה כןימח שם עראפת

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

נע אני סך הכל בן 20.5אביעד מילוא

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

לתומי סברתי שאתה שיעור ד'ימח שם עראפת

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

היית קרובאביעד מילוא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

געוואלדימח שם עראפתאחרונה

בירור בצניעותחצלה

היי אשמח ממש לשמוע מנסיונכם מה הייתם עושים.

ביררתי הצעה ממש מעולה, נשמע שבחורה תורנית מבית תורני, החברה בטלפון אמרה לי כן היא דוסה, צנועה וכו וכו.

אני מגיע לדייט וקולט שהיא עם שרוול מעל המרפק, לא קצר קיצוני אבל מעל. לא שופט ולא שום דבר, מדבר רק מהנקודה שלי.

חשוב לי שאישתי תהיה צנועה עפ ההלכה, בזה אני בטוח. ואני לא יודע כל כך מה לעשות עם המצב עכשיו. לדבר איתה על זה ולהגיד שזה מפריע לי ? נראלי יכול לפגוע בה.לפסול על זה בלי להבין מה עומד מאחורי זה? נראלי חבל.

מה אתם הייתם עושים?

בנות - זה בסדר שידברו איתכן על זה? ואם כן, איך?

אין סיבה לפסול על הסף.shindov

אם הקשר יהיה רציני. אז יש נושא לשיחה. אפשר עוד לפני שהקשר יהיה רציני. על הסף אין סיבה לפסול.

אני נאלץ לבשר משהו לא כ"כ טוב ( בקטע קליל כן ?)מוקי_2020

אם עכשיו קשה לכם והמון סימני שאלה וכל האונליין והוואצאפ והרשתות החברתיות

אז קחו בחשבון שעוד 30 שנה, לכל אחד יהיה חבר רובוט עם בינה מלאכותית, ששום בן או בת זוג בעולם יוכלו לנהל שיחה אפילו קצת קרובה לרמה שלו.

תחשבו על השיחה המושלמת. הכל מדוייק, גם האי דיוק יהיה מדוייק.

לדבר הזה יהיו השלכות עצומות על התא המשפחתי..

איך למה וכמה ? אין לי מושג.

אבל העוצמה תהיה גבוהה מאוד. השינוי יהיה גדול מאוד.

אני לא בטוח שאנשים מפנימים את השינויים שבדרך.

לכן....אההמ אההמ...

אני מבקש מכולם, להזדרז ולהקים תאים משפחתיים כמה שיותר מהר,

אני פונה בעיקר לנודניקים שיכולים להקים את זה כבר מחר בבוקר ואין להם שום מגבלות אמיתיות. כלום. הכל בראש אצלם.

מאלה אני הכי מאוכזב. לא רוצה להלחיץ אבל זה על גבול חיל_ _ ה _ _ . זה לא בסדר.

בכל מקרה ברגע שגברים (שהם למעשה ילדים) יתקלו ברובוטיות של 2035, המצב יהיה הרבה הרבה יותר מורכב.

תקימו כבר השבוע תא משפחתי. תגמרו עם זה וזהו. די. מספיק.

אני מבקש שתקחו את ההתראה ברצינות,

כמו התראה על טיל בליסטי איראני שבדרך אליכם ואתם באמצע שום מקום ואין לכם מה לעשות,אז אתה ממשיכים ללכת ולהאזין למוסיקה באייפון

כי אתם יודעים שהשם איתכם והוא ורק הוא מחליט מתי הסרט מסתיים וזה לא הגיוני שזה יהיה בגלל טיל בליסטי,

בטח כאשר אתם נותנים מעשר כל חודש לנזקקים באמת ולא מחליפים מעשרות בין חברים כדי לסמן וי.

תודה על תשומת הלב, למרות שאני מודה שהייתי עוצר כבר בכותרת ולא נכנס לתוכן,

אבל אתם עשיתם את זה. כל הכבוד.

לדעתי ברור שאדם עדיף על רובוטארץ השוקולד

לא הייתי חושש מזה לשניה

אני חוששת אפילו לתת לו משהו לעשותנחלתאחרונה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

לא מטריד אותי,חתול זמני

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

פלוטרכוסנקדימון

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

מסכימה.נחלת

כוחה של מילה טובהמוקי_2020

(מיועד לכל המינים, רשום מנקודת מבט זיכרית, כי אני זכר )

מה תעדיפו יותר מתוך 2 אפשרויות.

אפשרות 1 :

בת זוג שתעגל פינות כשהיא תביע את דעתה בחיוך ונועם לגבי דברים שהיא מספרת לך, כדי לא תפגע, לא תכעס או לא תתעצבן

( גם דברים שלא קשורים אלייך אלא גם אליה או לאחרים)

אפשרות 2 :

בת זוג שתגיד הכל דוגרי, אמת טהורה, בצורה הכי ישירה. בלי לעגל. בלי לטאטא. כשאתה הולך לישון אתה יודע בדיוק מה היא חושבת באמת.אין משחקים. אין הפתעות.

עכשיו אני כבר מכיר את המגיב בתגובה השלישית שירצה מישהי שהיא גם וגם

והיא תדע מתי להיות ככה ומתי להיות ככה כאילו היא AI מהלך עם הוראות הפעלה.

אז זהו שבשאלה הזו אין כזה פטנט.

לכן, צריך לבחור מבין 2 האפשרויות כדי להבין מה תעדיפו יותר 1 או 2 .

תדמיינו שתקבלו 100% כזו לכל החיים ואז תענו.

גן עדן רוחני עוד בחייכם, לעונים

לא הבנתי למה אי אפשר גם וגםהפי

ברור שאפשרות 1חושבת בקופסא

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

לכל דבר יש מחיר והשלכות (עונה לאלפי המגיבים)מוקי_2020

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

חושבת שישיר. זה מעורר אמון. הכן זה כן והלא זה לא.נחלתאחרונה

אני בחור. זה חשבון של אמא שלי. הצעות שהיו תפוסות -יעל11

האם שייך לגבי הצעות שאמרו לי שלא פנויות כרגע, או שבדיוק קיבלו הצעה אחרת, לשאול לאחר זמן מה את המשדך מה קורה ואם פנויה? או שלא שייך?

לענ"ד שייךאשר ברא

גם לדעתי שייךגב'

לברר אף פעם לא מזיקאביעד מילוא

אם אמרו שלא פנויות או קיבלו הצעה אחרתארץ השוקולד

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לאחר זמן כןברוקוליאחרונה

החברה של אחותי, הפספוס שלי, והלב שעדיין צובטיאיר45

הי, לא יודע אם מתאים לשתף כאן אבל בכל זאת...

אני גר בישוב מאוד קטן אי שם... היתה לאחותי חברה טובה שגדלה אצלנו ממש, ותמיד הדיבור היה היא לי ואני לה... [גם ממנה גם ממני]

בסופו של דבר כל אחד פנה לדרכו... ובאמת שכחתי ממנה עד שגענו לגיל היא לא הייתה הראשונה, אבל אני כן אגיד שלפני שנה ניסינו להציע אבל היא הייתה בוף תקופת מבחנים, מיד אח"F יצאה עם מישהו והתחתנה..

וואלה עבר לי יצאתי עם עוד, עדיין לא מצאתי...

אבל פתאום זה חזר לי בברומנג, לא יודע כל פעם שאני רואה אותה עם בעלה (נולד להם בן)... זה כן עושה משהו בלב...

ובשבוע האחרון פתאום יוצא לי לחושב עליה, ואני בלחץ מזה... מה הקשר שאני חושבב, זה כבר עבר לי.

וגם אני כאילו אומר מה אני ימצא...

בקיצור אני אוכל תסביכים...

אני חושבת שמה שאתה מרגיש הוא די אנושיהפי

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

ואוו נכון מאודיאיר45

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

בהצלחה(:הפי

צודקת לחלוטין.נחלתאחרונה

אישית, אני מעדיף קסם אישי על יופי.בנות רבות עלי

יש בנות שהן לא יפות, הן פשוט לא. אבל מהדרך שהן מתבטאות, וזה כולל את כל הדרכים האפשרויות (כן, התנא שנה דרך, מצחיק) במיוחד אלו שבטוחות בעצמן. או שאני בכלל מנסה להגדיר משהו שאני נמשך אליו ספציפית ולא יודע להגדיר אותו זו גם אפשרות. אולי, נראות צעירות לגילן אבל מתנהגות כבוגרות? אולי. למעשה אני די נוטה לחשוב שזה אכן זה.

נתקלתי במישהי כזו אתמול והיא עדין תקועה לי במחשבה וזה מוזר. אז בקיצור אם היית אתמול בפתח תקווה בהיפר מור תכתבי לי. סתם.

יפה. התבגרת, החכמת,למדת להסתכל לעומק ולא בחיצוניתפ.א.

ואי לגמרי אחי.בנות רבות עלי

עכשיו מה הקטע?בנות רבות עלי

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

אתם אומריםבנות רבות עלי

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

תלוי בהומור שלהארץ השוקולד

חד משמעיתהפי

יש מי שיתפסו דבר כזה כהטרדה, או בתחום האפורנקדימוןאחרונה

קשה לדעת.

אולי יעניין אותך