אני לא יודע מאיפה להתחיל לתאר לכם את האיש.. לא האמנתי שחיים אנשים כאלו היום.
זה ממש הזוי לי, הוא מתנהג לפעמים כמו אדם גס שחי בכפר מלפני 200 שנה. עם כל הניואנסים הקטנים. כשהוא מזכיר גדולי ישראל הוא יכול להזכיר אותם בלי התואר רבי, ולא בגלל שהוא לא מעריך אותם, אלא פשוט ככה הוא: כמו הסיפורים על הכפרי שלא רצה ללכת אל "אלימלך מליז'נסק".
אבל זה עוד כלום. יש לו מנת משכל ששואפת ל0. הוא יכול להישאר לשיעור מוסר כזה עם סיפורים אחרי התפילה ואח"כ כשהוא מדבר איתי אני קולט שהוא לא הבין כלום. יש לו קשיי קשב וריכוז קשים, הוא יכול להירדם בזמן שאני מדבר איתו. אין לו טיפת הקשבה במח שלו.
הוא יכול לצעוק על אשתו ממש בקול לפעמים לעיני אנשים מהרחוב. הוא כל הזמן רוצה שיכבדו אותו. אם הילדים שלו לא מכבדים אותו (האמת היא שגם אני לא הייתי מכבד אבא כזה) הוא יכול ממש לקלל אותם (ומפאת המקום לא אצטט).
לא מזמן גם אשתי ראתה אותו מרביץ לאמא שלה (אני לא הייתי שם, לא יודע מה זה בדיוק אומר).
אשתי מודעת לכך והיא סיפרה לי שהיא זוכרת איך שאמא שלה הלכה לרב לשאול על גירושין. האמא כל הזמן מנסה לגרור אותו לכל מיני סדנאות זוגיות וכאלה אבל הבן אדם בכלל לא מבין מה היא רוצה מהחיים שלו ומתייחס לכל דבר בזלזול.
אשתי סיפרה לי שכל החיים כל ריב בין ההורים היא ואחיה היו בטוחים שזהו, עכשיו יהיו גירושין.
הבעיה היא, שאשתי אחרי הכל היא הבת שלו, ולפעמים היא אומרת שחושבים שאבא שלה טיפש אבל היא יודעת שהוא ממש לא. ולעתים רחוקות היא אפילו מגבה אותו. כך שלמרות הכל אני לא יכול להגיד לה את כל הדברים שאני חושב על אבא שלה. אם היא פותחת את הנושא אני כן מדבר איתה ומביע את דעותיי בעדינות. אבל הזוי לי שאני לא יכול לאפס אותה קצת.
תגובה נפלאה