אפשר לעקל רכוש, רכב, חשבון בנק וכו'

אם אין לו כלום בחיים והוא עובד (/יעבוד) בשחור - קשה מאוד להפעיל נגדו סנקציות. אין מאיפה לקחת.

לעיתים כשיש חוסרים בגוף, יש תחושות כלו של דיכאון וחבריו....

מכירה מישהו שאחרי החתונה לא היה מסוגל לקום מהמיטה.

ערכו בדיקות דם, והB12 היה ברצפה... 

בהצלחה

אולי האולטימטום צריך להיות "תקח את עצמך בידיים או גירושין" כי הבעיה היא לא חוסר עבודה הבעיה היא חוסר העשיה

וגירושין ואחכ האשה השניה רינה שינתה אותו כי נתנה בו הרבה אמון. לא יודעת אם מתאים במקרה שלך אבל כדאי לקרוא. זה באחד הספרים של אנשים מספרים על עצמם

זה שאדם לא עובד לא אומר שהוא x אחד גדול

ממליצה על הספר לדעת להכנע

עוזר להרבה זוגות

כנראה שבתת מודע הוא יודע שאת לוקחת אחריות על הכסף ומאד נוח לו לא לעשות כלום.

בהצלחה יקרה

אל תתייאשי כ"כ מהר

כי זה לא שחסרים חילונים בטלנים. הוא אוהב לשנוא את החרדים.

במה שונה ישיבה ממדעי המגדר? או לימודי יוון העתיקה? או כל מיני הבלים אחרים?

רבנן. אפיקורוס.

קטונתי מלתת עצות, וגם חסרים הרבה פרטים (וכמובן את הזווית שלו).

אבל כן אני יכול להגיד לך - בהנחה שיש לו בעיה כלשהי של מוטיבציה/אחריות/פחד ממחויבות וכדו' - שאכזבה שלך ממנו, וניסיונות שלך לשנות אותו (במיוחד כאלו אגרסיביים כמו שראיתי שהציעו לך פה) לא יעזרו לפתור את הבעיה. אפילו סביר שרק יחמירו אותה.

אני מבין את הקושי שלך, באמת. אבל אני חושב שכדי למצוא פתרון צריך לנתק קודם כל את הרגשות והקושי (המוצדקים) ולחשוב על זה כבעיה משותפת שצריך לפתור יחד, לבודד את הבעיה משאלת האחריות והאשמה (כלומר: גם אם נכון שהוא האחראי לבעיה והאשמה בו - תתעלמי מזה ותתייחסי למצב הנתון ואיך אפשר להתקדם מפה).

כאמור - לגופו של עניין קשה לי להתייחס כי חסרים לי פרטים (למשל: איך הוא מגיב למצב שאין כסף לאוכל, זה בסדר מבחינתו? מאיפה נובע הפחד שלו מעבודה, האם זה מכל סוג של עבודה? האם מה שמפריע לך זו העצלות שלו או רק התוצאות שלה?) אבל אני מאמין שלכל דבר יש פתרון אם באים אליו בגישה הנכונה וברצון לפתור ביחד.

בהצלחה!

תאמיני לי שאת לא רוצה לחיות בזוגיות שבה הוא עושה מה שאת רוצה כי הוא מפחד ממך (שלא לדבר על זה שגם לך לא מגיע לחיות באווירה של לחץ ואגרסיות כדי להשיג את השליטה עליו, זה לא בריא לשני הצדדים). עדיף להתגרש.

את כותבת ש"אין רצון מצידו", עכשיו השאלה היא רצון למה - אם מבחינתו המצב שאין פרנסה אידיאלי ואין רצון לשנות אותו, או לפחות הבנה שצריך ללכת לקראתך כי לך קשה אז זו באמת בעיה כי יש פה פער בשאיפה, ואז את צריכה לחשוב אם את מכילה את הפער הזה כמו שהוא בא לידי ביטוי עכשיו ומשלימה איתו או מעדיפה להיפרד.

אבל אם "אין רצון" הכוונה שאין רצון לצאת לעבוד אז צריך להבין מה מפריע לו ואיך אפשר לפתור את זה, ואת זה צריך לפתור ביחד וע''י שליטה עליו מתוך איומים והפחדות. נכון שזו בעיה שלו, ואת לא צריכה לקחת כפרוייקט בעיות של מישהו אחר, אבל אתם נשואים וכל עוד אתם ביחד והשאיפות שלכם קרובות (או לפחות יש נכונות ללכת אחד לקראת השנייה) אז הבעיות של כל אחד משפיעות על השני וזו הופכת להיות בעיה משותפת וככה צריך להתייחס אליה - זו בעיה שלכם ולא בעיה שלו, והדרך לפתור אותה היא ביחד. תהיי שם בשבילו, ולא נגדו (וזה לא אומר שאת צריכה לוותר על מה שמגיע לך, להפך - זו הדרך להשיג את זה).

[בהתחלה חשבתי לא להגיב - אבל לאור מה שאת כותבת בהמשך, אולי בכל זאת]

את מציגה כמה סיבות שבגללם את היית מעוניינת להמשיך (שזו כמובן "ברירת המחדל" של נישואין. כך ראוי להיות. ממשיכים אלא אם כן יש סיבה חזקה שלא):

שאת אוהבת אותו והוא איש טוב.

שאת לא רוצה לאכזב את ההורים.

שאת לא רוצה להיות "חלק מהסטטיסטיקה".

הכל מובן ולגיטימי.

הענין העיקרי - הוא הראשון.

כלומר, נישואין זה באמת קודם כל הקשר בין שני האנשים. גם ילדים במשפחה לפעמים עושים דברים שלא מוצאים חן בעינינו, ואנחנו לא "מתגרשים" מהם... הם משפחה שלנו.

אז אם אשה מרגישה שהיא ממש עם בעלה, אלא שיש בעיה. ביה שמפריעה, אבל היא אוהבת ורוצה את האדם, כמו שהוא. זה ענין אחד.

אם בעצם בגלל התנהלותו וה"תיאוריה" שלו על עצמו, היא מרגישה שאינה יכולה ואינה רוצה בו - זה משהו אחר.

אכן יכול להיות אדם שמרגיש "נפש חופשית".. קשה לו להסתדר במסגרות וכד'.

זה גם יכול להיות סתם תירוץ לעצלות

לא מדובר כאן באדם, לפי דברייך, שמנצל את זמנו ללימוד וכד', אלא "רואה סדרות"... זה באמת ממש נורא. גם מצד עצמו. בזבוז זמן חסר משמעות.

אז אם אכן את אוהבת את האדם, רוצה לבנות איתו אם רק יהיה אפשרי [נניח, תציירי לעצמך לרגע, שנמצא איזה פטנט, והוא עובד כל יום, או לומד קורס אינטנסיבי יותר במגמה לעבוד במקצוע שירכוש - האם מבחינתך הבעיה נפתרה, ואת חיה איתו בשמחה?] - 

מה שנראה הכי נכון, זה לשבת לשיחה, בנחת.

לומר לו: תראה, אני אוהבת אותך, אני רוצה שנמשיך להיות משפחה. 

אבל ממש לא שייך מבחינתי בצורה כזו, שאתה במשך היום, רואה "סדרות" וזהו..לא עובד, לא לומד, הפרנסה אפס. אי אפשר כך.

אז תחליט אתה:  אנחנו מנסים כיוון אחר - או שלא נוכל חלילה להמשיך ביחד?..  אני מכונה ממש לעזור לך אם אתה מחליט שאתה מבין שזו לא צורה של חיים "סדרות ואוכל"...  אבל קודם כל שתחליט מבפנים שזה לא זה - ואתה רוצה באיזה אופן להיחלץ מזה. למצוא משהו מתאים לך.

אם יגיד שמעונין - אז קודם כל תשאלי אותו מה הוא היה מציע לעצמו. איך לצאת מזה. אולי יהיו לו רעיונות טובים..

כמו כן, אתם יכולים לעשות בדיקה של התאמת מקצוע, באחד המכונים שעוסקים בכך. שילמד טיפה יותר אינטנסיבי.

להחליט על עבודה שהוא לוקח לבינתיים באופן חלקי אפילו (רושם מוני גז בשביל חברת הגז.. מרוויחים מזה טוב זמנים גמישים, ולא הרבה מידי.. וכן כד').

וגם - ללכת ליעוץ פסיכולוגי קצר-טווח, איך עולים בהדרגה מעצלות כזו, להרגל של עבודה יצרנית, לימוד מקצוע.

כמו כן, קביעת עיתים לתורה, אפשר עם חברותא שיגיע לחצי שעה.

ובכללי - כדאי לקחת בערבון מוגבל עצות מ"מקרים דומים". "אין מדמין בטריפות מזה לזה". לכל מקרה יש מאפיינים יחודיים משלו.

כמה עצות מעשיות בשבילך:

א. אם את אוהבת את בעלך ומאמינה בו ככה שרק הבעיה הזו מפרידה ביניכם, אז תאמיני שבע"ה והשתדלות המצב הזה זמני. לא בטוח שהוא לא יהפוך לאחד שמכור לעבודה ותאב כסף. אבל כן לכזה שמחויב לפרנסה.

ב. את חושבת שהוא עצלן וכועסת על זה ובצדק. תנסי לא לשדר לו שהעצלנות הזו שלו ממש שקופה שכולם רואים אותה. ברמות שאת בעצמך לא יודעת מי כבר ייקח אותו לעבודה. תשאירי את זה ביניכם.

ג. שתפי את ההורים שלך כי זה חשוב. אבל תעשי את זה בחכמה. בלי לגייס אותם לחזית נגדו. כשהורים מחזיקים מהחתן שלהם איזה סוציופט שחטף להם את הילדה, זה מוסיף המון מתח ומשקעים וכולם מצטערים על זה אח"כ.

ד. כשהוא סוף סוף מוצא עבודה ועובד, אז הוא עובד. תני לו יחס עם הרגשה של בעל שעובד ומפרנס. אפילו אם הוא מצא איזה משהו חלקי זמני עם שכר מינימום. אפילו אם את לא מאמינה שהוא יחזיק שם מעמד. אל תתני לו להרגיש שזה מעט מדי ומאוחר מידי כאילו שהוא לוקח עבודה רק כדי להשקיט אותך. בזמן הזה פשוט תנסי להתעלם מהפער.

ה. כשהוא יראה שאת יותר אוהבת וחמה כלפיו כשהוא במסגרת של עבודה, הוא יבין לבד בלי לחץ ואגרסיות שזה לא התפקיד שלך להיות מפרנסת יחידה והוא חייב להיות שותף. אבל גם אם ינסה ולא יצליח להיות המפרנס העיקרי, אז אל תתרגשי. יש הרבה זוגות שבהם האישה מפרנסת עיקרית פשוט כי היא מוכשרת ויכולה להרוויח יותר מבעלה. וזה בסדר גמור.  

ידוע שאלה עצות לא קלות בכלל. אבל זאת הדרך. דרך ארוכה שהיא קצרה ועדיפה מדרך קצרה שהיא ארוכה. 

בהצלחה לכם.

יש אלפי בני אדם אחרים להתייעץ איתם. הורים נמצאים במקום שיכול להיות הכי הרסני מכולם. אז למה?

2 אפשרויות:

1.נאבקים על הנישואים-את צריכה לבדוק מי יכול להשפיע עליו,מסתבר מדברייך שזה היה לפני הנישואין.

כלומר,הנישואין עצמן לא הועילו לשפר את המחוייבות שלו אלייך.

אם הוא "רציני" וחשוב לו להיות איתך,הוא חייב להתחיל בדך חדשה.

2.ייעוץ-בתנאי שיש שיתוף פעולה.

את בצומת לא פשוטה בכלל.

מאחל לך שהקב"ה ייטע שלום והצלחה בינכם

זה מצב מאד נפוץ שגברים אחרי החתונה עייפים ותשושים, אין להם כוח לעשות כלום ובקושי קמים בבוקר, אבל אם זה לא האופי של הבנ"א, זה פשוט עובררררררררררררררררררר. מנסיון.

ולדעתי בקשי עזרה כלכלית הן מההורים שלך והן משלו, זה לא בושה, ולפעמים זה יכול לעזור ולהרים אותכם.

שפחות תהיה לחוצה כלכלית, את תראי את הדברים באור אחר.

מקווה בשבילך לטוב.

תמיד כאן לעזור למי שצריך בייעוץ כפי שידי מגעת או לסיוע משפטי. הטוען הרבני.   בשורות טובות.

לא קראתי את כל התגובות, אבל אם עדיין השאלה מטרידה אותך , אשמח מאוד לנסות לסייע .

מוזמנת לפנות למייל שלי . יש מה לעשות עם המצב חוץ מפרידה!!!

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.