אם יש קשקשנים שקרובים למיקרופונים ולמקלדות,

זה לא מעיד על רחשי ליבו של הציבור.

אבל כל אלה שיקיימו אותה לא טורחים לכתוב את זה בכל מקום אפשרי

הדבר היחיד שרואים מפה זה שיש שיטה כזו, יש דעה כזו, 

אבל לא רואים דבר לגבי ממדיה.

אם אוכלים חזיר בבית אפשר להסתיר את זה

זה יישאר המצב

שאף על פי שרואים כמה המצווה הזאת חשובה ליהודים עד כדי מסירות נפש,

והרי מי שלא היה רוצה למול, היה יכול פשוט לשקר שהוא מל את הילד שלו.  ומי באמת יבדוק את זה..? ואפילו אנשים שגילו שהם יהודים בגיל מבוגר עשו ברית מילה ולהם אין להם מה לחזור אחורה..

ככה שהטענה שלו מגוחכת ביותר.

למרות זה הוא לא מוכן להודות שהוא טועה וממשיך לשכנע את עצמו.   

ועל זה נאמר "הפוסל, במומו פוסל"

הכי קל לקשקש ולהגיד שכנראה עושים בגלל כך וכך, במקום להתווכח עם עובדות

אז קודם כל,

יהודים שבקושי קיימו משהו, שהרי בזה כשלעצמו הם אומרים לעצמם שהתורה לא אמת,

ובנוסף גרו בכפרים מרוחקים בין גויים כך שגם על זה יכלו בקלות לוותר, ובכל זאת מלו את ילדיהם.

אבל אני מכיר ערבים ויש הרבה כאלה, שברמאדן אוכלים בלי שידעו כי קשה להם או סתם לא בא להם.

ובזה כנראה הם מודים שההורים שלהם סתם סובלים ורוצחים.   גם כיום המוני נוצרים מתאסלמים ובזה הם מודים שכל מסעי הצלב עם הרציחות היו לחינם.

הנה, נסתרה הפסיכולוגיה שאתה מקשקש עליה...

אבל האנשים עצמם הם לא הראיה.

מה לעשות שמפורסם לכל שאבותינו קיבלו את התורה בניסים ומופתים. 

נראה את הכופר שיצליח להוכיח שהתורה הומצאה ונכתבה בידי בני אדם. אי אפשר. אין חור בשרשרת של הדורות..

כנראה שיותר קל לשלם מחיר ולהלחם כל היום נגד התורה- למרות שזה דורש לחיות כמו בהמה בתוך חברה אלימה שצריך לשרוד בה כי אין שום ערכים- כמו ג'ונגל,  מאשר להודות שמחוייבים לתורה ועד היום ואני והחברה שלי היינו מפגרים ואלימים

תניא: רבי שמעון בן אלעזר אומר: כל מצוה שמסרו ישראל עצמן עליהם למיתה בשעת גזרת המלכות, כגון עבודת כוכבים ומילה - עדיין היא מוחזקת בידם...

עוד שם

תניא: רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל מצוה שקיבלו עליהם בשמחה כגון מילה, דכתיב  "שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב"  - עדיין עושין אותה בשמחה...

יהודים אוהבים סעודות מצווה

אתה יודע שהעמים הקדומים עשו ברית מילה, ועוד לפני שעם ישראל נוצר. 

היו כאלו חברות קדומות שהיו מוכרים ומזוהים בכך שהם ערלים. ולא נימולים.

זו הסיבה שעל פי המקרא המרכיב שמזוהה עם הפלשתים הכי - זה שהם ערלים. - כי העמים האחרים לידם היו נימולים. 

@חסדי הים

זוהר:

ובא וראה, ארבע מאות שנים עמד הממונה של בני ישמעאל ובקש לפני הקב"ה, אמר לו מי שנימול יש לו חלק בשמך, אמר לו כן. אמר לו והרי ישמעאל שנימול, למה אין לו חלק בך כמו יצחק, אמר לו, זה נימול כראוי וכתיקוני, וזה אינו כך, ולא עוד אלא שאלו מתדבקים בי כראוי לשמונה ימים, ואלו רחוקים ממני עד כמה ימים, אמר לו (השר) ועם כל זה כיון שנימול לא יהיה לו שכר טוב על זה, אוי לאותו זמן שנולד ישמעאל בעולם ונימול, מה עשה הקב"ה (כלפי טענת השר), הרחיק את בני ישמעאל מדבקות העליון, ונתן להם חלק למטה בארץ הקדושה בשביל המילה שבהם, ועתידים בני ישמעאל לשלוט על ארץ הקדושה זמן הרבה בשעה שהיא ריקה מכל, כמו שהמילה שלהם היא ריקה בלי שלימות, והם יעכבו את בני ישראל לשוב למקומם עד שישלם הזכות של בני ישמעאל.

 א. אין כאן הסבר לעמון מואב מצרים (ועד כמה שאני יודע גם מוסופוטמיה)  - שגם הם מלו, ועוד לפני שעם ישראל נוצר.

ב. מי הם בני ישמעאל של המקרא?

לא חושב שיש קשר בין ישמעאל המקראי לאיזה שהוא עם בימינו.

משום שההלכה היהודית מכירה בכך שהאומות התבלבלו. 

אברהם נצטווה על המילה לפני שעמון ומואב נולדו.

עיין מלבי"ם על הפסוק.

עמון ומואב היו בני לוט, הם נולדו אחרי הציווי לאברהם.

מז"ק?

גם לפי הפשט, עמון ומואב נולדו מבנות לוט, אחרי הציווי לאברהם.

אין לך ספריה תורנית באזור?

מה זה מז"ק?

"על מצרים" שהם ערלים, ועל יהודה שהם מולים, "ועל אדום עמון ומואב" שהם ערלים, "ועל כל קצוצי פאה" היינו בני קטורה בני ישמעאל, "כי כל הגוים ערלים", שאף מילת בני ישמעאל וקטורה לערלה תחשב כמ"ש חז"ל נדרים (דף ל"א)," וכל ישראל" אף שהם מולים בבשר ערלתם הם "ערלים ערלת הלב", ומן סמיכות הענין שהזהירם בל יחתו מאותות השמים נראה שהאצטגנינים היו אומרים שנבוכדנצר ימשול על הערלים לא על המולים, לעומת זה א"ל בשם ה' כי הוא יפקוד על שניהם מולים וערלים, כי גם ישראל ערלי לב, ולכן יזהיר אותם בל יאמינו בדרכי האצטגנינים כי ישראל הם תחת השגחת ה':

איזה פשט מקרא?

לא, הכוונה על כל הערלים, בין ישראל (ערלת הלב), ובין הגויים (ערלת בשר).

ואיך אתה מסביר?

כד הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה, וּפָקַדְתִּי, עַל-כָּל-מוּל בְּעָרְלָה.  כה עַל-מִצְרַיִם וְעַל-יְהוּדָה, וְעַל-אֱדוֹם וְעַל-בְּנֵי עַמּוֹן וְעַל-מוֹאָב, וְעַל כָּל-קְצוּצֵי פֵאָה, הַיֹּשְׁבִים בַּמִּדְבָּר--כִּי כָל-הַגּוֹיִם עֲרֵלִים, וְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי-לֵב. 

הִמֹּלוּ לַיהוָה, וְהָסִרוּ עָרְלוֹת לְבַבְכֶם, אִישׁ יְהוּדָה, וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם:  פֶּן-תֵּצֵא כָאֵשׁ חֲמָתִי, וּבָעֲרָה וְאֵין מְכַבֶּה--מִפְּנֵי, רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם. (ירמיה ד,ד)

הרב אליה שמואל הרטום בפירושו העממי לתנ"ך כתב כך - 

"(כד -כה) הקטע הקטן הזה איננו קשור לא במה שקודם לו ולא במה שאחריו, והוא עניין בפני עצמו. ופקדתי על כל מול בערלה - אביא פורענות בגלל הערלה, כלומר ערלת הלב (ד,ד), על כל העמים, גם על המולים בבשרם. לפי פירוש אחר: על המולים ועל הערלים, כלומר על ישראל ועל שאר העמים.

(כה) - בתקופות הנזכרות היו העמים הנזכרים כאן מולים. כוונת הנביא היא, כאמור למעלה, שכלם, בין מולים ובין ערלים, יענשו. ועל כל קצוצי פאה היושבים במדבר - כנראה, הכוונה היא לשבטים שוכני מדבר ערב שהיו נוהגים לגלח את השערות שבפאות. כי כל הגויים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב - כל הגויים הנזכרים למעלה, גם המולים בבשרם, נחשבים כערלים, מפני שאצלם אין למילה ערך דתי ורוחני, וגם בני ישראל, שאינם ערלי בשר, ומיחסים למילה את ערכה, הם ערלי לב ויענשו על זה. "

הרב פרופסור אשר וויזר בפירושו לתורה כתב גם דברים דומים. 

"מול - נימול בערלתו. בערלה - והוא בערלה - ערל לב. אם כן יש לראות בערלים כאן את הגויים הנקובים, שהיו מולי בשר, אך ערלי לב, שמילתם לא עזרה להם. ובית ישראל דומה כעת אליהם. 

או: מול - בית ישראל הנימול בבשרו. בערלה - הגויים הבלתי מולים בבשרם. יחזקאל, כשהוא מדבר במפלת הגויים שיד להם במפלת ישראל, מבחין בשני מינים: א) יורדים לשאול ערלים. והם אשור, עילם, משך, ותובל. ב) יורדים את ערלים, ובתוך ערלים. ז"א שהם בעצמם היו מולים. והם: צור, צידון, אדום וכל נסיכי צפון - המדינות הגדולות שמצפון לארץ ישראל ונגררו אחר הגדולים (יחזקאל כח,י :  לב, יט-לב )"

הפירוש הראשון הוא לא פשט, הוא משתמש בדרשת חז"ל רק לפסוק האחרון, והוא בוודאי לא מוכח מהפסוק.

הפירוש השני לא מסביר מה זה כל הגויים ערלים.

בעז"ה אסתכל.

גם הוא נדחק על הסיפא.

א. הפירוש של המלבי"ם הרבה יותר מתאים לדרך הפירוש המקובלת.

ב. אילו ממצאים ארכיאולוגיים?

א. לדעתי פחות תואם - לפחות לא כמו השאר. 

ב. יש תבליטים מצריים שמראים שאנשים היו נימולים, יש תעודה כנענית שמספרת על טקס מילה (שדומה מאוד לסיפור חתן דמים). הרדוטוס מספר שמצריים סוריה ומוסופוטמיה היו נימולים. 

ב1. למה להאמין להיסטוריונים גויים, לעומת פרשנים יהודיים?

ב2.תוכל להביא מקור לאותה תעודה?

1. למה להאמין לפרשנים יהודים לעומת היסטוריונים גויים?

2. כן אנסה לחפש קישור ברשת. ואם לא אצטט לך. 

כי אנחנו מאמינים שחכמי ישראל יותר אמינים ולא מוטים מחכמי אומות העולם.

אין סיכוי שפרשן יהודי אי פעם טעה בעיונו?

א. יכולים להיות לו אינטרסים חיצוניים.

ב. יש, אבל צריך קושיא חזק מאוד כדי להניח את זה.

א. איזה אינטרסים יש לחוקרי היסטוריה ותרבות שלא קשורה לעם ישראל??? ועוד היסטוריה שמוצלבת מכמה מקורות שונים. 

ב. ופרשנים יהודים הם ללא אינטרסים? האם לא עולה בדעתך שהמלבים כתב את פירושו האקרובטי כשיש לו הנחת יסוד - (אינטרס פרשני) - שהגויים ערלים וישראל נימולים?

בהמשך אשלח מקורות ארכאולוגים.

א. לא יודע, היוונים העריצו את הגוף ה'מושלם', אולי רצו להראות שגם עמים אחרים חשבו כך. סתם דוגמא, אני מניח שיש עוד סיבות.

ב. האינטרס המרכזי של הפרשנים הוא להגיע לאמיתות התורה. דווקא הפירוש שלך, אם הוא נכון, היה מסייע לדברי הגמ', כך ש'עדיף' היה לו למלבים לבחור אותו.

האם מה שכתוב בתורה אינו מקור עבורך?

שעמון ומאוב נולדו מלוט.

כאילו שדעתי בעניין חדשה לך, גם אז באותו דיון אמרתי אותם דברים.

אתה לא עפת על הדברים אלא על הסגנון (לומר לחסיד שגדולי החסידות היו לומדים באותו עומק את מעשה מחמישה בלונים בשביל לעצבן זו לא התנהגות שמקובלת בין חברים, או בכלל בין בני אדם, חבל שאתה עדיין לא מבין את זה).

ואז לא תהיה קושיה כלל, לא עליו ולא ממנו.

אבל אם כן מתייחסים אליו כעדות היסטורית, כמו שהתייחס אליו @יפה עיניים, אז הקושיה היא עליו ולא ממנו. זו הייתה ההערה שלי.

"כי כל הגוים ערלים" (ירמיהו ט כה)

רק בגלל שירמיהו קרא להם כך.

בסדר, אבל תסתכל מה כתב המלבים.

אני אבדוק איך אוכל לשלוח לך אם תרצה... 

מיוון ורומא הערלות הפכה לנורמה חברתית, הן היו האימפריות הגדולות שלא היו נימולים. 

כן, תודה.

המלבים כותב שהגוים שאינם בני קטורה וישמעאל, היו ערלים.

"ר' חייא אמר וכו': רבי חייא אומר בזכות שישראל נימולים - נכנעים אויביהם תחתיהם ויורשים את נחלתם. בוא וראה מה כתוב, "יראה כל זכורך", שפירושו הזכרים הנימולים. וכתוב אחר כך, "כי אוריש גויים מפניך והרחבתי את גבולך". שבזכות המילה, הקב"ה שיש בו דין ורחמים, עוקר דיירים ממקומם, שהם האויבים, ומושיב דיירים למקומם, שהם ישראל". (זוהר ח"ב קכד)

"גַּם אַתְּ, בְּדַם בְּרִיתֵךְ - שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ מִבּוֹר אֵין מַיִם בּוֹ". (זכריה ט,יא).

וכתב על זה הרמב"ן [לפני 800 שנה] בפירושו על שיר השירים:

"רמז בכאן על עקבות משיח שיהיה הדור כולו חייב, ותשתכח תורה מישראל ותרבה החוצפה והעזות, כדכתיב "מבור אין מים בו" (ו'אין מים אלא תורה', [בבא קמא יז]),  ולא יישאר בידם רק זכות מצוות מילה".

וכן כתוב באגדת בראשית (מלפני למעלה מ-1600 שנה):

"אף על פי שאין לישראל מעשים טובים, הקב"ה גואלם בזכות המילה..."

בדיוק כמו שהנביא מתנבא נגד הצפוי: בדורנו, דור עקבות משיח, עם ישראל יחזור לארצו. איך יראה העם? רחוק מתורה ויראת שמים. אבל מצווה אחת כולם יקיימו עדיין - את מצוות ברית המילה. אפילו שבאופן טבעי היו צריכים דווקא אותה לעזוב ולא לקיימה, בכל זאת הם ימשיכו לקיים אותה, וזכות המצווה הזו תהיה הזכות שבגללה הם יזכו לחזור לארץ ישראל!!!

"גם את, בדם בריתך" - בזכות מצוות ברית המילה.

"שלחתי אסירייך מבור" - אשלח את עם ישראל בתקופת עקבות המשיח, מבור הגלות אל ארץ ישראל. באיזה דור?

"אין מים בו" - דור, שתרבה בו החוצפה והעזות.

בקטע של להשאיר משמעות לנצח בעולם

אם כבר להיות מפורסם עכשיו יותר קורץ לי

אבל גם זה לא באמת

תבדוק בסניפים שקרובים אליך

בת"א, ברח' בן יהודה:

משלוחי אוכל ביתי בתל אביב - הו מאמא

יש לי אח שגר בקרבת מקום והוא קונה שם

בקיבוץ משמר השרון - 'בורדו'

אנחנו קונים שם שנים, לשבתות וחגים, כשאחים שלי גרו במעונות באוניברסיטה הצטיידו מידי שבוע משם.

https://share.google/2j99P4M4RBvveqDCr

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

אני אשאל בפעם הבאה. תודה!

אולי דוכן מיצים בפארק

או שערות סבתא ביום העצמאות

שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי

לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.

לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון

היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן

אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי

(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)

לק"י
 

אף נהג מונית לא הציע לי.

זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

לכל דבר יש את הזמן שלו

אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.

ג

(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל…   לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)

אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו

יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.

יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...

ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.

ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי

ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!

ככל שהגיל גבוה יותר -

קל יותר להגשים חלומות.

כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות

והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל

אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים

באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.

אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..

הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..

ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה 

מסכים איתך לגמרי,

וחבל שככה הורידו לך.

(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)

ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר 

אפילו בחורון צעיר בישיבה קטנה יכול לעשות שידוך. כן!

כלומר, להציע וזה בהחלט עשוי להיות מוצלח. בכלל לא תלוי גיל.

אז נכון שאם היתה לי שאיפה דוחקת להטיס מסוק

ועד עכשיו לא הגשמתי אותה, אז כבר אין סיכוי...

אבל ללמוד? לפתח כשרון שעד עתה היה עטוף

בקורי עכביש, לטוס למזרח הרחוק או להיכן

שלא יהיה (טוב, אז לירח לא...) -

אני, כבר סבתא, ועדיין יש לי חלום

לראות לוויתנים במקומם הטבעי,

ולצייר, ואולי ללמוד לפרוט על פסנתר

או משהו...

איך כתבה כאן lavender - זה עניין של רצון.

ודאי, בגיל מבוגר יותר, יש אולי פחות כוחות,

אבל לצייר, לצלם, לטוס לאנטרטיקה למשל -

מה הבעיה?.....

חברים, אפילו האסקימוסים כבר לא מוותרים על

הקשישים שלהם (אני מניחה) ושולחים אותם לשבת

בהשלמה על ערימת שלג קרובה ולצפות לדב

הרעב הבא (זה שפספס את הקשיש הקודם)

אל תגזימו.

בטיול לארצות הברית, לדרום אפריקה, לאיסלנד - יש הפלגות יומיות הזמינות לכל אדם, לצפייה בלווייתנים.  

לא צריך להוציא הון על טיול ליעדים אקזוטיים.  

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:

אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.

חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה

למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר

ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות

אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.

לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים

כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....

כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת

זאת לעצמי.

אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב

זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת

לעטוף את המחשבה/חרדה הזו

עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט

נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)

למעלה.

ה ו א  יקבל זאת באהבה, בהבנה,

בחיוך, בליטוף רך על הראש:

הכל בסדר, בני היקר, ויהיה

עוד יותר ועוד יותר ועוד....

ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....

אתה שיא הצעיר. שיא!

עוד כל כך הרבה דברים

טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!

יודעת שאינך זקוק לנחמה,

סתם...

וגם להזכיר לי שאני עוד צעיר,

כי בקטעים האלה אני תמיד מרגיש כאילו יש הרבה

דברים שיכולתי לעשות בשנים שעברו ולא עשיתי

ואז זה גם מעציב

נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.

מכירה את הרהורים העצובים.

דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.

דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.

רק צריך לזכור לא לשקוע בזה...

https://www.e-vrit.co.il/Group/5544/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D_?srsltid=AfmBOopkpkhrNmbuIYEZJS_4rIfzMSgcjeC450hza-BzSY-o6IRCc2LX

אפשר גם לקבל קודים מהספריה להשאלה

יש גם ליבי