א. כל מה שאני קורא ומברר ומעמיק לא מספיק לי
כדי להבין בפשטות מה באמת ההבדל המהותי
בין המתמודדים ובין הרשימות
ב. הפתק שלי חסר משמעות
למה אני טועה?
א. כל מה שאני קורא ומברר ומעמיק לא מספיק לי
כדי להבין בפשטות מה באמת ההבדל המהותי
בין המתמודדים ובין הרשימות
ב. הפתק שלי חסר משמעות
למה אני טועה?
כי מתעלמים מהם שנים (לא מעט באשמתם) והגיע הזמן לשנות זאת.
לא מסכימה. דווקא בגלל כל הבלאגן שהולך בירושלים עדיף להצביע לרע במיעוטו.
(ד"א, חגית משה לא עשתה כ"כ הרבה נזק וכן קידמה כמה דברים חשובים) אתה לא מצביע- פירושו שלא אכפת לך מה קורה בעיר, ולדעתי אם כך אין לך זכות מוסרית להתלונן. אכפת לך- תצביע למה שהכי קרוב אליך גם אם זה לא בדיוק מה שאתה רוצה.




במאמץ קטן יחסית אתה אישית מכניס נציג למועצה לכמה שנים.
[ונניח, בזכות זה יתאפשר קיומו של בי"ס שתואם את השקפתך ודרכך החינוכית, ועוד]
בסופו של דבר השאלה היא האם באמת פרומיל זה די הרבה מבחינתי
מי ששואל "מה הפתק שלי משנה",
בעצם אומר: "תסתדרו אותו דבר גם בלעדיי".
אפשר לומר את הנימוק הזה על תרומה של כמה שקלים לעמותה שמגלגלת מיליונים,
או על רכישת מניה של חברה שנסחרת בעשרות מיליונים.
התשובה היא שנסתדר בלעדיך.
השאלה היא אם היית חלק או לא.
בצדקה, אפשר להיות שותף בשקל ואפשר במיליון; "אחד המרבה ואחד הממעיט".
בבחירות, לכל אחד יש זכות שווה.
השאלה היא לא אם תשנה משהו.
השאלה היא אם עשית מה שאתה יכול.
לעיריית ירושלים:


נכתבה ב- ח' חשון, ושום דבר לא השתנה מאז זולת העובדה שדייטש נפלט החוצה.
"החרדים מסוכסכים בינם לעצמם ויד איש באחיו. אין סיכוי שיקדמו נושאים משותפים, אבל הפוך בטוח שכן".
מי שעוקב אחרי הקטטות של הימים האחרונים בין אגודת ישראל לדגל התורה יודע היטב כי את אשר יגורנו בא לנו.
לפיכך כל מי שעיניו בראשו, והוא בעל זכות בחירה, חייב להדיר את רגליו מהקלפי בסיבוב השני.
(כמעט) מול כל רב ומורה הלכה שממליצים להצביע לליאון, יש אחרים שממליצים לשומעיהם לא להצביע לו.
בגבולות הנבואה המותרים מיום שחרב המקדש, אני מנבא הפסד לליאון, אמנם בהפרש קטן, אבל הפסד הוא הפסד.
הדיון בשרשור הזה עקרוני:
האם יש משמעות להצבעת היחיד ככלל בבחירות.
אין קשר ישיר לסיבוב השני בירושלים.
ושאר השרשור ולהגיב בהתאם.

במקום להתיאש ולוותר לעצמנו , צריך לבחור במי שהכי נראה לנו, כי ברור שאין מושלם.
לשים פתק בקלפי זה המעשה הכי זניח שאעשה בחיי
כלומר: כשאני שם את התרחיש בו אני הולך ומצביע
לעומת התרחיש בו אני לא הולך להצביע,
ההבדל בין התוצאות הממשיות הוא בלתי קיים
כמעט בכל התסריטים האפשריים.
זה לא ייאוש,
זאת הסתכלות מפוכחת בנוגע למעשה אנושי בודד
ודרגי משמעות ההשלכות שלו.
שים לב
יש הבדל בין לומר "אם אני לא אלך לא יקרה כלום"
לבין "אם אני לא אלך - מישהו אחר יילך"
כי אם אני לא אלך - באמת יהיה קול אחד פחות
ואף אחד אחר לא יילך במקומי
אבל הקול האחד פחות הזה הוא חסר משמעות
במקרה של חייל,
אוי ואבוי לנו אם אף אחד אחר לא יילך.
ואחרי הבחירות הוא ירוץ לבתי הרבנים לבקש שישלימו לו מנין לבלוק חוסם.
חצוף האיש הזה.
שיורה לעסקנים שלו להתחנחן במקומות הנכונים כשזה יהיה מדובר בצרכים שלו.
הנציב דיבר על אנשים כמותו. ישעיהו דיבר על אנשים כמותו. לא דומה למלאך ה' צבקות, לא הוא ולא שכמותו.
לא יפה
קודם ביקרת את נתניהו שהוא תוקף אותם ואחר כך ינצל אותם,
ועכשיו מה פתאום נתניהו בכלל מתערב בנושא הזה.
זה יפה שאתה יודע למנף את הדברים של עצמך להרחבת יריעת הביקורת.
שיתעסק עם סמוטריץ' ויתן או לא יתן לו שיריונים ברשימת הליכוד
לעזרת ישראל מייד צר בהוראתו של נתניהו, לכן הוא אמור להגן עליהם.
(לא מתייחס לדברים עצמם)
הוא פתח בקמפיין נגד חרדים, והיום חטף בחזרה.
נתניהו כמביט מן הצד, חושב שאם יצטרף לקמפיין של סמוטריץ' הוא יבטיח לעצמו את ראשות הממשלה לאחר הבחירות, והוא טועה.
וכשנתניהו מגן על החיילים שהוא שלח - אין לזה שום קשר לסמוטריץ'
התחיל לקרוא מדף המסרים של סמוטריץ'
שאתה מאמין לשטויות של עצמך.
בניגוד לנתניהו, סמוטריץ' מעולם לא דיבר ולא ידבר נגד רבנים, כמה שהדברים שלהם קשים.
איתן קיפצי! זכות להכיר אותך
הרי גם אויל מחריש חכם יחשב. לא ידעת?
בנתיים כולם רואים את האווילות שלך
אומר שהציונות הדתית נעלה על החרדים - ומיד לאחר מכן דמיינתי את התגובה שלך.
מוטב שתשתוק. ייטיב לך וייטב לנו.
ואחרי הבחירות תמיד אפשר להתנצל וכו'...
כמובן אני לא מסכים עם סגנון הדברים של נתניהו אבל מה לעשות הוא לא גדל על 'הזהר בגחלתן ...'
אבל בכללי בעולם חייב להיות תגובה שכן מותר גם ל'איש הפשוט' להגיב.
לא יודע, אבל לא יכול להיות שהרבנים, שהם באמת גדולי תורה, תוקפים ציבורים שלמים על השקפת עולם- שהם אמנם מתנגדים לה, אבל יש לה 'בית אב' מאד גדול- ורק הרבנים שלנו, אם יראו לנכון, יגיבו.
כאילו אני אפילו יכול להבין על מה הביקורת של הרבנים מופנית. אבל ההכללה, החריפות, ראיית הדברים רק לצד אחד בלי מורכבות, זה כל כך קשה ומרתיח.. כאילו הרבנים שלהם בגלל עת לעשות לד' תוקפים בכל הכח-אותנו- ואנחנו צריכים לספוג הכל בשקט..
מורכב אמרתי?
למה לגנות דברים שאני חושב שציבור שלם יגנה בהתאם נקרא לתקוף? (באמת שואל על המינוח, גם בחדשות)
שאלה נוספת שצריכה להישאל, היא לגבי דברי גפני בתגובה לנתניהו:
"דברי גדולי התורה הם קודש הקודשים של עם ישראל, ומפיהם אנו חיים. מי שאינו חי את עולם התורה ואינו מבין את עומק דבריהם, מוטב שלא ימהר לפרשם, ובוודאי שלא לתוקפם. היזהרו בגחלתן"
האם באמת יש כאן "עומק דבריהם"? או שפשוט קרוביו של הרב לנדו מחדירים לו מסרים שהם רוצים שיישמעו בקול כפי שנעשה עם הרב קנייבסקי זצ"ל?
מי הוא נתניהו שיפער את פיו נגד רבנים, גם אם הם לשיטתו מ"המגזר הלא נכון".
הוא לא היה צריך להגיב, וגם אם נקלע למצב שהוא חייב לרצות בן ברית שכינה אותו שקרן בן שקרן, שיעשה זאת על פי משנתו של ר' לוי יצחק מברדיצ'ב.
כולל בשבוע שעבר.
וגפני, במקום להכיר טובה, אומר בקול שהיתה טעות ללכת עם נתניהו.
עכשו יצא המרצע מן השק, ומסתבר שעל רקע זה שלח את סולית הנעל שלו, סמוטריץ', להתקוטט עם החרדים.
וסמוטריץ' נתן עבודה.
בעוד פחות ממאה ימים יתחילו הלכלוכים לצאת החוצה. הרבה פופקורן יאכל באותו לילה
פוגעים אלקטורלית בליכוד. כשיצאו לבחירות, היה עדיף לנתניהו אלקטורלית לחדד עמדות מול החרדים כמו שרבים המליצו לו לעשות. זה לא היה פוגע בו אחרי הבחירות - אם המספרים יסתדרו, הם יהיו איתו בין כך.
אבל הוא בחר להראות נאמנות לגוש ולמרות הנזק האלקטורלי והחומר שזה נותן לתעמולה של האופוזיציה - התאמץ והעביר כשהבחירות כבר מרחפות את חוק יסוד לימוד תתורה ואת חוק המעצרים, לפני כן העביר את חוק המעונות ועוד לא דיברנו על זה שכבר שנה החרדים תוקעים חקיקה של הקואליציה, אבל אנשיהם יושבים על השיברים בכל המשרדים שלכאו' השר או סגנו התפטרו.
אחרי כל זה הם היו אמורים להעריץ את נתניהו ולשבח אותו מעל כל במה, במקום זאת ותוך כפיות טובה נוראית גולדקנוף עושה הכל כדי להכשיל את נתניהו, כולל הפגנות פרועות ודרעי וגפני 'מסתפקים' בדיבורים על הצטרפות לשמאל.
שני החוקים האלה היו צריכים לעבור לפני שנתיים, והיום אף אחד כבר לא היה זוכר אותם.
אבל מישהו יעץ לו להמתין לחודש האחרון, כדי שגם יאכל את הדגים הבאושים, וגם יסולק מהעיר.
אני לא יכול לומר בוודאות שהסוחר הממולח גולדקנופף סגר כבר עם אייזנקוט, אבל סימנים בולטים מראים שכך הדבר.
רחמנות על מה שהיה פעם "המחנה הלאומי"
עוד לפני המלחמה היתה טיטות חוק גיוס, שיכל להסדיר את מעמד לומדי התורה, גם תוך כדי המלחמה היו נוסחים שבנשיכת שפתיים חברי הקואליציה היו מוכנים להצביע עליהם.
אבל לחרדים כל מה שנתנו לא הספיק. יצא המרצע מן השק, הם מדברים על 'לומדי התורה', על זה גם סוכם בהסכמים הקואליציוניים. אבל הם לא הסתפקו בפחות מחוק שיפטור את כל השבבניקים יושבי הברזלים והנופשים בתילאנד.
גם לצביעות הזאת, רוב הקואליציה הסכימה באב להצביע, מתוך הבנה שבטחון ישראל זה לא להפקיר את השלטון לשותפים של עבאס. אבל, היו חמישה חכים בליכוד שזה היה מוגזם להם. אם החרדים היו מצביעים זה יכל לעבור, אבל גם לזה גודקנוף רצה להתנגד למראית עין ושאחרים יעשו לו את העבודה השחורה - כאן זה נפל.
שקרא לא קאי - השקר של העסקנות החרדית כבר לא יכול להחזיק. כדאי שיתחילו לדבר אמת...
סופר, וולדינגר, סלומון, סמוטריץ', ועוד אחד ששכחנו את שמו.
גם לשיטתך, חמישה בליכוד, ועוד גולדקנופף אחד, אפשר היה להעביר ברוב 65 נגד 52.
עכשו תוסיף עליהם את סוררי הציונות הדתית, ואין לך חוק
לחוק שהביאו להם מהחלומות. ככה הם תמיד היו אין חדש. לכאלה אנשים אסור לעשות טובות. אף פעם לא.
הרצח המזעזע במערת המכפלה קרה בתקופת כהונתו של יצחק רבין ז"ל, כשהייתה כאן ממשלת שמאל על מלא.
כנראה שה' בעד ספרד.
נראה בעוד כמה שעות, כשנדע מי ניצח...הסטוריהאמת, לא מעניין אותי כדורגל ובעייני כל ההתעסקות בספורט תחרותי זה מושב ליצים אחד גדול והתיוונות למהדרין.
אבל דחילאק, כמה רל"ב אפשר להיות?!
נתניהו וסמוטריץ' לא תומכים בארגנטינה כי תומכים בכדורגל. הם מפרגנים לארגנטינה כי ארגנטינה בעדינו במלחמות וספרד ממובילות הקו האנטי ישראלי.
בהודעה הזו אתה נגד הממשלה או נגד המדינה?!
לא שלחת? לא לקחת!!
ולהעלות בחזקת מינוס אחת.
אולי זה רמז לחבייר מילי, שבמסגרת תהליך ההתחזקות, הוא צריך להעביר את מוקד ההתעניינות ממונדיאל לחידון התנ"ך...
מט"ו באב של ביתר לט"ו באב של ימינו: קריאה לפיוס וסגירת מעגל לאומי
יום ט"ו באב נושא עמו משמעות היסטורית עמוקה של נחמה וחסד בתוך השבר. חז"ל מלמדים אותנו שביום זה ניתנו הרוגי ביתר לקבורה, אירוע שהביא עמו הקלה כה גדולה עד שנקבעה בעבורו ברכת "הטוב והמטיב" בברכת המזון, וט"ו באב הפך ליום טוב.
השנה, לאחר המלחמות הממושכות, ולאחר שהושבו ארצה כל החטופים והובאו לקבורה כל החללים עד האחרון שבהם, יש מקום לציין את ט"ו באב הקרוב בחגיגה לאומית גדולה ומשמעותית.
יש שיאמרו שחזרת החטופים והחללים אינה הניצחון המוחלט – הרי הניצחון האמיתי היה אילו המלחמה והאובדן לא היו מתרחשים כלל. אך דווקא מהסיפור התלמודי של הרוגי ביתר אנו למדים שחוגגים את החסד, את כבוד המתים ואת סגירת המעגל, גם כשאין מדובר בניצחון צבאי מוחלט. אם על קבורת הרוגי ביתר, בעיצומו של חורבן נורא, קבעו חז"ל יום טוב, הרי שבימינו – כשהשבנו את בנינו ובנותינו לביתם ולאדמתם – התודה והשמחה צריכות להיות גדולות פי כמה וכמה. זוהי הזדמנות היסטורית להכריז רשמית גם על סיומה של המערכה.
אולם, תיקון לאומי אמיתי אינו שלם ללא פיוס פנימי. כדי לצאת לדרך חדשה ולסיים את המלחמות מבית, הגיעה העת להושיט יד זה לזה. כחלק מחגיגות ט"ו באב והיציאה לחירות, נכון יהיה להוביל מהלך כולל של "סולחה" לאומית: להעניק חנינה לראש הממשלה בנימין נתניהו, ובמקביל לבלום את המשך החקירות והעיסוק בתיקיו ובמעורבים בהם, כמו גם בנושא הפצ"רית.
עברנו די מלחמות בחוץ ומלחמות בפנים. הגיעה השעה לחתור לפיוס מוחלט בין בני עמנו, להניח למשקעי העבר, ולבנות יחד את העתיד מתוך אחדות אמיתית.
מישהו ברשת כתב ספק בציניות, ספק ברצינות:
"תודה לראש הממשלה שלא פעל בהתאם לאינטרסים של מדינת אויב. לא מובן מאליו בכלל".
והנה התשובה שלי:
כשמסתכלים על המציאות, זה באמת לחלוטין לא מובן מאליו
* **מבית:** כמעט כל מובילי דעת הקהל והמשפיענים בישראל מפעילים לחץ כבד ומושכים בכל כוחם לכיוון ששירת באופן ישיר את האינטרסים של האויב.
* **מחוץ:** המעצמה הגדולה ביותר, זו שמעניקה לנו את התמיכה הדיפלומטית ואת החימוש, לחצה ללא הרף לעצור ולהפסיק.
לעמוד איתן מול לחצים אדירים כאלה, גם מבית וגם מחוץ, זהו הישג עצום. אין מילים להודות להקדוש ברוך הוא ששלח לנו את ראש הממשלה הנכון, עם העמידה האיתנה הנדרשת, בזמן הקשה ביותר בתולדות המדינה.
הרי ההיסטוריה הקרובה מוכיחה שזה לא מובן מאליו. ארבעה ראשי ממשלה לפניו בחרו לפעול בדיוק בכיוון ההפוך ונסוגו תחת לחץ וגם בלי לחץ:
* **יצחק רבין:** הוביל את הסכמי אוסלו.
* **אהוד ברק:** הוביל את הבריחה החפוזה מלבנון.
* **אריאל שרון ואהוד אולמרט:** הובילו וביצעו את תוכנית ההתנתקות.
אל מול מורשת הנסיגות הזו, העמידה הנוכחית היא פשוט פלא ותולדה של מנהיגות נכונה בזמן נכון.
כשזה אנשי שמאל הוא חונן בלי לחשוב פעמיים (שלא להגיד בלי לחשוב בכלל...) אבל כשזה אנשי ימין פתאום צריך לשמוע מה הפרקליטות חושבת... מה צה''ל חושב...
-זה בדיוק הסמכות שניתנה לך- לחון גם כשלא חושבים כך במערכת אכיפת החוק.
אם כולם מסכימים שאפשר לחון לא צריך את כל הסיבוך הזה שנקרא חנינה של הנשיא
הוא גם פחדן וחסר עמוד שדרה שאישתו אמרה (לפני הבחירות מול "נתניהו מאוחדת") שכשיש לחצים אז הוא הולך לישון. בדיוק בגלל זה הוא נמצא שם בנשיאות. בובה מרצון על חוט מרצון.
א. מתי הוא נתן חנינה לשמאלנים שהרגו אנשים?
ב. מי קבע שלהרוג מחבל מנוטרל זה ימין?
ג. למה אתה כותב בלי לדעת את החוק? החוק *מחייב* את הנשיא לקבל חוות דעת של משרד המשפטים ושל גורמים אלה ואחרים לפני שהוא מחליט, למרות שבסוף מותר לו להחליט ההפך מהם.
https://www.gov.il/he/pages/department_pardons_about
ד. יש לך דוגמה מ-30 השנים האחרונות למשל, שהנשיא נתן חנינה לאדם שמעולם לא הצטער על הפשע שהוא עשה?
ואם תאמר שאליבא דאלאור הוא לא עשה פשע, אז בוודאי שהנשיא לא יכול לחון אותו, שהרי סמכות החנינה היא לא ערכאת ערעור ואין בסמכות הנשיא להתערב בהחלטות עובדתיות ומשפטיות שקבע בית המשפט.
על קיצור תקופת הרישום הפלילי.
חשוב לזכור שהרמטכ"ל לשעבר איזנקוט כבר קיצר את העונש שאזריה קיבל במשפטו,
שוועדת השחרורים קיצרה לו שליש, ולפי כ"ץ אזריה היה לוחם מצטיין בעת שירותו (אני מקווה שהוא לא ממציא).
אולי אני טועה אבל נדמה לי שאתה מנסה לייצר איזו השוואה מוזרה בין סתם פושע שרצח לבין חייל בלב חברון בעת אירוע מתגלגל.
ואני לא מנסה לייצר השוואות, את זה עשה פותח השרשור.
אגב, קיצור שליש ניתן כפרס על התנהגות טובה בכלא, השתתפות בתוכניות שיקום וכו'. זה לא מעיד כהוא זה על כך שהוועדה חושבת שהפשע הוא לא פשע או שבית המשפט הגזים עם גזר הדין.
א- זה לא 'הרגו אנשים'- זה לוחם, באירוע מתגלגל, בסביבה עויינת, שירה ב*מחבל שדקר*, שהיה חשוד מאד עם מעיל.
ולאירוע כזה, עם כל כך הרבה גורמים מקלים וחריגים, הנשיא נתן הרבה פעמים חנינה.
ב- שוב זה לא סתם 'מחבל מנוטרל'. זה תוך כדי אירוע וכו'.
לא אמרתי שהמעשה עצמו ימין. אלא אזריה הוא איש ימין והריגת מחבל נתפס כמשהו 'ימני'.
ג- דווקא ידעתי את החוק. בגלל זה אמרתי שיש לו סמכות גם אם הגורמים הנ"ל לא מסכימים. אלא שפתאום אצל אנשי ימין הם אומרים דעתם וזה קודש קודשים וחלילה לעשות כנגד זה.
ד- נגיד שזה לא היה בעבר. נגיד שהוא לא התחרט כי הוא סבר שפעל נכון בסיטואציה. זה לא משנה בכלל. יש לנשיא סמכות רחבה להפעיל שיקול דעת ממגוון סיבות ולוחם מסכן ששגה בסיטואציה סבוכה שכזאת וכבר קיבל עונש משמעותי, בהחלט ראוי לחנינה מהנשיא.
פריווילג חסר כישרונות בולטים.