לא ממש...

בעיקרון לנשים אסור ללמוד גמרא.

זה בגלל שהוא עשיר שיכול לאחסן את כל השמלות האלה (שלא נדבר על לממן אותן )

אפילו לא העלית את האפשרות לתרום או לפחות למכור

ואפילו די שמרנית....

(אבל זה מאנונימי כי זה ממש לא בקטע של להתארס בדייט ראשון....)

הרגת

מדרש רבה זה לא גמרא.

לגבי גמרא, לא נפתח את זה פה. את יכולה לשלוח שיחה אישית.

זה מצחיק כי זאת אמירה הזויה לגמרי וברור שזה טרול

בנות יותר מסתכלות על חיצוניות מבנים, רק אוהבות להעמיד פנים שלא

וזה ממש לא נכון חח

מה נכון לגמראי? מה זה גמראי?

הנחתי שאת חושבת שזה גמרא

לא מדוייק, לנשים מותר ללמוד הלכה ופשט התורה.

החפץ חיים חידש את זה

הרמא חידש הלכה.

הטז פשט תורה.

המ"ב מוסר (כמדומני גם מס' אבות)

החפץ חיים, בליקוטי הלכות, הראשון שכתב על יותר מתורה שבכתב

התכוונתי חידש לימוד הלכה.

לקיים.

ולימוד בעיון לא הותר עד ימינו ועד בכלל.

לשבת וללמוד מספר, לא לשאול את הבעל/הרב.

רק ללמד את בתו, לחלק מהפוסקים, זה האיסור.

אם היו יכולות ללמוד מספר זה היה עדיף לדעת רוב הפוסקים מאשר ללמוד מהבעל והרב.

בקיצור, אין בזה חידוש.

לא נכון. תסביר לי לפני שני הטעמים מה ההבדל בין ללמוד לבד לבין ממישהו.

משך כל הדורות נשים רק שאלו, ולכן זה חידוש.

(חוץ מזה שיש הבדל בין לשאול על עניין מיידי לבין ללמוד לעתיד)

הטעם הזה, אפילו לימוד גמרא.

ולכן לשיטתם זה יהיה יותר קל.

וההפך פשוט שלא.

ערוך השולחן כתב כמוני.

ערוך השולחן סימן רמו ו

זה לא נכון הלכתית לומר שאין שום בעיה לאשה ללמוד גמרא.

מאיפה את מביאה שמותר?

איסור תלמוד תורה לנשים זו ממש לא המצאה.

ואם יש בעיה לנסוע בשבת למה כולם עושים את זה?

לא המצאתי, אם את רוצה מקורות, תלמדי שולחן ערוך וט"ז על הנושא.

לא כל דבר שטוב לאחד, טוב לאחר.

לא אמרתי שאין שום צד להתיר, אמרתי שבוודאי יש טעם, מקור והיגיון לאסור.

(זה כמו שאמרתי לך על תפילת מנחה לנשים)

את אומרת בלי לדעת.

אני דווקא כן יודע, הבאתי לך מקורות.

עברת על כל השו"ע?

אין מצב, אולי קיצור שולחן ערוך.

עניתי למטה.

שו"ע ירה דעה  סימן רמו סעיף ו:

אשה שלמדה תורה יש לה שכר אבל לא כשכר האיש, מפני שאינה מצווה ועושה. ואע"פ שיש לה שכר צוו חז"ל שלא ילמד אדם את בתו תורה, מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד, ומציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן. אמרו חכמים, כל המלמד את בתו תורה כאילו למדה תיפלות. במה דברים אמורים? בתורה שבעל פה, אבל תורה שבכתב, לא ילמד אותה לכתחילה, ואם מלמדה, אינו כמלמדה תיפלות

קראת עד הסוף?

כאילו למדה תפלות! תפלות זה זנות.

ברש"י כתוב זנות.

חוץ מזה, כתוב אסור, לא פטור.

רש"י כותב שתפלות זה זנות.

יש שתי דעות בגמרא, או שחובה, או שאסור, ההלכה נפסקה שאסור. בגלל שרוב הנשים וכו'.

כתוב שיש לה פחות שכר מגבר שלמד תורה, אבל עדיין יש שכר.

ואע"פ כן אסור.

היא מתווכחת איתי על הלשון תפלות.

יש איסור, זה מה שכתוב, למרות שיש שכר חכמים אסרו.

זה כתוב בפירוש, תקראי שוב.

את לא קראת נכון.

כתוב שיש שכר ולמרות זאת חכמים אסרו.

שני טעמים לאסור: רוב הנשים מוציאות דברי תורה לדברי הבאי. ות"ת לנשים הוא כאילו תפלות.

מי אלה החכמים שאסרו מוקצה?

מותר מותר מותר.

אני לא קיצוני, אלא מציג לך את ההלכה הפשוטה.

יש דברים שמהתורה היה עליהם שכר (לימוד תורה בתשעה באב) וחכמים אסרו עליהם.

להלכה נפסק שלנשים אסור ללמוד תורה (חוץ מהלכה שקשורה אליהן ופשט חומש)

אם נוציא רגע את הגמרא,

אני בטוחה שיש מלא מקורות שאומרים שאישה צריכה ללמוד את ההלכות שקשורות אליה,

וצריכה לחזק את עצמה באמונה ובביטחון (מה שבעיקר דרך לימוד של ספרי אמונה ומוסר יכולים לעשות..)

כמובן לימוד הלכות, יש גם מדרשים שמאוד מעוררים את הלב לעבוד את ה'..

אם רוצים להתעלות בעבודת ה', אין ברירה, חייב ללמוד ספרי מוסר, הלכה, חסידות וכו'..

ואתה יודע, אולי אבדוק מקורות לזה .. ב"נ.. 

בוודאי שאשה צריכה ללמוד הלכה ואמונה!

הוויכוח הוא על גמרא ועומק התורה (דרש ומדרשים)

שאישה צריכה ללמוד רק הלכה ופשט תנ"ך..

ספרי מוסר ואמונה ממש לא מלאים רק בפשט תנ"ך והלכה..

ובשאר התגובות כאן לא הדגשת את העניין הזה..

ואני בכלל לא מדברת על לימוד לצורך התפלפלות או התדיינות, אלא נטו לימוד לצורך חיזוק ביראת שמיים, אהבת ה', עבודת המידות, וכו'.. שדרך אגב דרך לימוד תנ"ך עם מפרשים לעומק אפשר להגיע לזה.. 

דבר שיש בו איסור, לא משנה כמה הוא תורם לעבודת ה' - נשאר אסור.

את לימודי אמונה לא הזכרתי, כי הם לא נידנים בפוסקים שהבאתי, נראה לי שמותר.

אני ב"נ אבדוק את זה עם מישהו שבקיא בפסקים .. ואחזור אליך עם תשובה בעזרת ה'

אני מסכים עם מה שהיא כתבה.

גמרא ודרש.

לא יודע, נראה לי שאבות יותר בהגדרה של מוסר מאשר שאר המשנה.

אני עניתי לכל טענה שלך, את לא.

אם את לא מרגישה מחויבת לפוסקים - בבקשה, אבל אם כן, זה לפחות אמור להפריע לך.

כדי לענות לך,

לכן אין כאן מה לדון בכלל..

היא מביאה את ההיגיון שלה, ואתה דרך שגדלה בה..

ואתה מביא פסקים.. 

@מיכל318

בקיצור, לכן אמרתי, צריך לשאול חכם בעניין.. ולא את הנשים שלא יכולות ללמוד תורה (ציניות עם מעט אמת..)

אוקיי, אז אם אין לה מספיק ידע, או שלא תענה ותשאיר את זה לך, או שתלמד את הנושא (ותראה שאני צודק).

מצוין. תבדקי, ותחזרי אלי עם תשובות.

רק שיהיה ברור, מה שכתבה לב אוהב, לא ענה לשאלות שלי, ואת עדיין חייבת לי (ולעצמך) תשובה.

מקור שלנשים מותר ללמוד תושב"ע.

לצערי זה אכן נכון.

אבל אולי כן צריך לדייק,

שמותר לאישה ללמוד שלא לצורך להתפלפל ולהתדיין, מותר ללמוד לצורך יראת שמיים.. הלכה, מוסר וכו'..

ללמוד תורה שבע"פ זה בעיה ממש, אבל תורה שבכתב פחות..

ויש כאן דיון על זה ממש יפה (לא קראתי הכל..)

https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=31926

@מיכל318

היא אמרה לך שאסור.

לא התייחסת למקורות כלל. רק אמרת מותר.

אם כתוב שזה כמו זנות, יכול להיות שזה מותר?!

לא אומרים ח"ו שת"ת זה זנות (הגמרא שואל את זה).

אלא שהתוצאות הן זנות.

יש דברים שסתם כך הם טובים, ובגלל סיבות הם נהפכים לאסורים ומזיקים.

לא כתוב שאסור לה ללמוד תורה.

אלא שאביה לא ילמד אותה.

ז"א שאם היא באה בעצמה ללמוד תורה, ולא שאביה מחייב אותה, אין בזה שום בעייה.

והיום שלנשים יש הרבה יותר דעת מפעם, והם לומדות באוניברסיטה וכו' לא פחות מגברים,

יש הרבה רבנים היום שאומרים שחובה לאשה ללמוד תורה.

לגבי לימוד גמ' יש היום קצת מחלוקת,

אבל לגבי לימוד תורה באופן כללי (אמונה והלכה) כולם אומרים שחשוב שהאשה תלמד.

החילוק הזה לא מופיע בפוסקים.

ולפי שני הטעמים אינו קיים.

(חכמים ציוו לא ללמוד בת"ב, דוגמא למשהו שהיה עליו שכר וחכמים אסרו)

לגבי ת"ב, חכמים עשו תקנה על גבי ציווי מפורש בתורה.

גברים מחוייבים ללמוד תורה כל הזמן וחכמים אמרו שבתשעה באב לא ילמדו דברים משמחים.

אבל פה אין חיוב מהתורה לנשים ללמוד תורה.

בכ"מ ראיתי עכשיו שאתה מסכים שנשים צריכות ללמוד הלכה ואמונה,

אז אנחנו לא כ"כ חלוקים.

בהתחלה זה היה נראה שאתה נגד לימוד תורה לנשים לגמרי.

מה הקשר?

זו דוגמה למשהו שהוא חיובי מעיקרו, ובגלל ציווי של חכמים הפך לשלילי.

ומה זה השאלה הקנטרנית הזאת, אתה יודע את התשובה עליה...

שוב? מתי עשיתי זאת?

שאלה? לא שאלתי, ולא, אני לא יודע את התשובה.

לא ענית לי, למה הטעם של 'רוב הנשים אין דעתן וכו'' והטעם 'אני חכמה שכנתי וכו' - שייכים דווקא כשמלמדים אותה ולא כשהיא לומדת בעצמה?

תגובה למה שכתבת למעלה:

איך שני הטעמים (רוב הנשים אין דעתן מכוונת, ואני חכמה) נדחים באשה שלומדת לבד?

אין לי פנאי להכנס לעיון בסוגיה הזאת בפעם האלף בפורום

אשמח אם תשלח לי מקורות (אם הם עונים על השאלה, לא רבנים שהתירו בלי להביא טעם).

דווקא כן, כתוב 'שלא ילמד אדם את בתו תורה'

'כל המלמד...כאילו למדה תפלות'

לא, תפלות זה זנות. (עיין רש"י - אני חכמה שכנתי ערמה)

גם היום אין פוסקים שמתירים את זה כמעט ואלה שכן מתבטלים בשיקול ההכרעתי.

ההמצאה היא להגיד שמותר, וזה עושה נזקים רציניים

וגם שאר המשניות יש בהן בעיה, לעומת פרקי אבות שיש מתירים לחלוטין כי זה מוסר.

הרבה רבנים (אולי כולם) בציבור שלנו מתירים לימוד גמ' לנשים, עם הגבלים מסויימים.

בציבור החרדי אני לא יודע, אני רק יודע שהרבי מילובוויטש אמר שנשים צריכות ללמוד גמ' כדי שיוכלו ללמוד עם הבנים שלהם.

הרב יעקב אריאל:

שאלה:
מדוע נשים לא לומדות גמרא? האם חל איסור עליהן?
מדוע לא מפתחים את לימוד הגמרא גם לנשים?

תשובה:
אין איסור עצמי לנשים ללמוד גמרא. בעבר כאשר נשים בכל העולם לא רכשו השכלה כלל היה חשש שתוציא לדברי הבאי. אך בימינו אישה הלומדת משפטים למשל חייבת ללמוד גם גמרא וכן אישה הרוכשת השכלה כללית מן הראוי שתרכוש גם השכלה יהודית בהתאם.

הרב זלמן מלמד:

שאלה:
מה בנות יכולות וצריכות ללמוד בתורה? האם מותר להם להעמיק וללמוד גם משנה ולא רק את ההלכות, זה יותר מעניין שמעמיקים. ומה לגבי גמרות קלות?

תשובה:
בנות יכולות ללמוד משנה וגם גמרא. אך בתנאי שהלימוד יהיה מתוך יראת שמים, ויביא לחיזוק באמונה.

הרב אליעזר מלמד:

שאלה:
האם כדאי ומותר לנשים ללמוד גמרא מגברים? האם לגבר מותר ללמד?

תשובה:
עיין בפניני הלכה ח"ד ע' 31-34, שנשים צריכות ללמוד את יסודות ההלכה והאמונה והמוסר. ואילו ההוראה הכללית היא שאין לנשים ללמוד גמרא. אמנם אשה שכבר סיימה את מה שהיא צריכה ללמוד ורוצה להמשיך ללמוד גמרא לשם שמיים ועל ידי כך תתגדל בקיום המצוות ויראת שמיים, יש לה על כך שכר. ואזי במסגרת צנועה, מותר וראוי ללמדה. כגון בשיעור שניתן על ידי תלמיד חכם נשוי, כפי שעושים במכללות. אבל ללמד בת אחת - אינו צנוע. וקל וחומר אם המלמד רווק - שזה מנוגד לגמרי לצניעות המתחייבת.

הרב דב ליאור:

תשובה:
אין איסור עצמי אם היא מעוניינת ללמוד לבד, כמו שמסופר על הבנות של רש"י.

חז"ל אומרים שזה לא תואם את התכונות הנשיות.
יש הטוענים שזה שלא נותנים לנשים ללמוד גמרא זה נובע מזלזול בהם ומהדרת נשים.
לא מיניה ולא מקצתיה.
לבנות יש שכל, כמו שחז"ל דרשו "ויבן את הצלע" - יש להם בינה יתירה.
אלא לימוד גמרא זה דורש מאמץ, דורש התמדה, דורש שקידה, וזה לא תואם את התכונות הנשיות שבהם הקב"ה ברא את האשה.
אבל זה לא אומר שאינה יכולה להבין.
אם מעצמה רוצה ללמוד - זה לא איסור.

@צ'יאל  @מיכל318  @לב אוהב

שמעתי, אבל עם כל הכבוד להיתרים, לומר שאין בזה כל בעיה זה לא נכון, ויש גדולי תורה שפסקו ההיפך ואף יותר (הר וואזנר פסק שאפילו חומש לא).

אם אתה מחפש מודרנה - אתה יכול כבר להתחתן עם בחור, גם דתיים עושים את זה היום ;)

מה ההבדל? לא חייבים לעבור עבירות.

אני מניח שבין השורות פה לא הובן בתוך בליל ההומור השטותי

אמנם יתכן וזאת תהיה מעלה באישה (תלוי בזוגיות ותורניות בבעל) אבל זה לא משמעות האישה משכלת לכתחילה

זה באמת מקום לרחף בו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

עם הזמן זה צריך להתאזן לדעתי ושהאישה גם תתפוס פיקוד לפעמים ותביא רעיונות טובים, לפחות זו הזוגיות אליה אני מכוון.

אם אתם כבר יוצאים תקופה, אפשר קצת לבחון את הקשר. לבדוק שהיא מעריכה את המאמצים שלך עד כה, ושהיא מחוברת לקשר, חשוב שלא תיקח אותך כמובן מאליו..

אתה יכול להוריד טיפה מהגז, לראות איך היא תגיב.

לא לכתוב איזה יומיים ולחכות לראות: האם היא מתעניינת? חושבת עליך? מצפה לדייט הבא?

לא ממקום נידי שלך, שאתה מחכה לאישור שלה.. אתה לא זקוק לה. רק תן לה להיות מושקעת יותר בקשר בניכם.

אם היא אכן בעניין ולא סתם זורמת כי למה לא, אז היא תגיב ותתעניין.

ויותר מזה, לא רק שההשקעה שלה תעיד על רצון חיובי, אלא ההירתמות שלה לקשר היא שתעורר יותר חיבור ואהבה מצידה!

אנחנו כבני אדם אוהבים את מה שאנו מטפחים. וגם יודעים להעריך יותר את מה שבא במאמץ על פני מתנת חינם..

היא תעריך יותר כשתבין שאתה כגבר לא מובן מאליו בחיה.. אתה מישהו שראוי לרצות אותו.

כל זה במידה שאתה אכן רוצה לפתח את הקשר הזה הלאה. אבל אם אתה לא מתלהב כל כך אז זאת נקודה אחרת..

מה שכן, ברגע שתפעל ככה גם קשר מנומנם יכול להתעורר מחדש. גם מצידך.

אני אוסיף שיש הבדלי אופי בין בחורות, יש כאלו שמצפות שיחזרו סביבם הרבה, וכאלה שמההתחלה מסורות לעניין.

כדאי לחשוב על זה טוב, מיהי ובאיזה שלב אתם בקשר. האם הגיע הזמן לערב אותה יותר או להמשיך עוד במתכונת הזו..

קרה לי בעבר שלא חישבתי נכון את המצב ובחנתי מוקדם מדי את הבחורה.. היא לא ממש הבינה למה ניתקתי מגע. מבחינתה היא נהנתה בקשר וציפתה שאמשיך לקחת את המושכות.

בקיצור צריך רגישות והטיימינג חשוב. אבל זה בהחלט צעד שיכול להקפיץ קדימה קשר תקוע

זוגיות, היא, ובכן, משהו זוגי.

זה אמור להיות אינטרס של שנינו להיפגש.

אני לא מצפה שהוא יקבע עבורי איפה ומתי נפגשים. ("אם" מבחינתי כן תלוי בו, כי אם הוא לא מעוניין אין טעם שניפגש).

בעיני זה צריך להיות קביעה משותפת, שבאה מתוך שיח של שני הצדדים.

לגבי השיחות בין לבין - אם זה מפריע לך שאתה שולח ראשון - דבר איתה על זה! ככה יוצרים קשר של קרבה - מדברים ומשתפים (גם) על הדברים שפחות נעימים לנו.

כמובן שיש דרך וצורה לעשות את זה, ברגישות. לשתף אותה שאתה מרגיש שאתה יוזם כל דבר, ושזה לא המקום שהיית רוצה בקשר. ותשאל אותה איך היא מרגישה עם זה, ואיך היא רואה את הקשר.

זה הזדמנות לצלול לעומק גדול יותר. יכול להיות שהיא רואה את הדברים אחרת לגמרי, שהיא מגיעה מתרבות\מנטליות שונה לחלוטין, ואולי תופתע לשמוע מה היא מרגישה ומה היא חושבת על הקשר.

אם קשה לו לשלוח הודעה

יאללה בכיינים

בוא נשים את הדברים על השולחן אתה חייב לשלוח הודעה אחרי הדייט ראשון 

ככה לפחות בכל שלב הדייטים.

לגבי הפגישות איפה לעשות זה צריך להיות משותף דברו בניכם תגיעו בכיף למה שבא לכם .

לפני שתגיד לה מה אתה מעדיף שאל אותה "איך את עם זה שאני תמיד קובע ויוזם?" תראה מה זה בשבילה, תן לה לפרש את זה.

אם זה קשה לך מבחינה כזו או אחרת או שאתה תשמח למוערבות שלה, אתה יכול גם לשתף.. ככה זה נראה לי בזוגיות.

נ.ב - 

העולם אומר שנשים אוהבות שמחמאים להן.. אפשר לפתוח בכמה מילים טובות ;)

הניסוח: איך את עם זה שאני תמיד קובע ויוזם.

נשמה אתה רושם לאישה לא לגבר אתה זוכר את זה?

(זה עקיצה המשפט שלך 

מה עם עדינות?

וגם למה להיכנס לזה מראש

אם אפשר להגיד מה בא לך 

תגיד פשוט בצורה נכונה: " ואי את יודעת ממש עושה לי טוב לקבל ממך הודעה 

או 

"שאת משתפת איפה את רוצה להיפגש .. " 

ככה פשוט

אלא כדי להבין את המקום שלה. זה צריך להיות בשיחה ולא בהודעה, עם האינטונציה הנכונה והתעניינת כנה, להבין מאיזה מקום זה מגיע מבחינתה. (אישית לא חושבת שיש בעיה לומר קודם מה חסר לו ולא חושבת שיש בעיה קודם לשאול מה דעתה, רק רציתי לומר איך הבנתי את ההודעה)

אך ניסוח אחר שיותר טוב הוא יכול להשאל.

"זה כיף שאת זורמת עם הרעיונות והדברים שאני מביא, תודה לך היית רוצה להביא דברים והעלות רעיונות בעצמך? איך את מרגישה ביחס למה שאני מביא וליוזמות שלי?"

זה יותר טוב?

בהחלט לא טוב אם זה נשמע עקיצה. לא עלה על דעתי.. 

וכן, לא התכוונתי לאותם מילים.. אולי בגלל שאני אוהב קצת להתבטא בצורה צינית וזה מה שיצא חח

כאילו, אני כתבתי את זה בלי פילטרים, כי רק רציתי להעביר את המסר בצורה ברורה.

כמובן שצריך לשאול בצורה נעימה וחמודה.

תודה על החידוד

ואם אתה מרגיש שהדייטים שלכם -באמת- סבבה ויש פידבק ממש ממש טוב ממנה בזמן הדייטים,

אז לא הייתי מתעסק במי יוזם הודעה ראשון ומי יוזם לאן הולכים ומתי, לפחות לא בחודשים הקרובים.

אם כיף לה ככה, וכל עוד היא מתנהגת אליך יפה בדייטים וומשדרת שהיא בעניין לגמרי, אז זה דבר טוב.  אין טעם לנסות לשנות משהו כרגע.

זה בסה"כ חודש. אתה בונה את הבסיס כרגע. אח"כ תוכל לבקש ממנה מה שתרצה וכשיש בסיס, זה לא יפריע לה בכלל. הסבלנות במקרה הזה משתלמת.

אבל אם הדייטים עצמם גם לא משהו.

אז זו הבעיה העיקרית כאן ועדיף שתברר כאן יותר. תנסה לגשש מה היא חושבת עד עכשיו על הקשר..וכו'...

ושם תדע יותר אם באמת אכפת לה או לא ואם תבין שאכפת לה, שם תנסה להכניס לפחות את שליחת ההודעה (הייתי משחרר לגמרי את נושא מי מחליט איפה ומתי נפגשים).

בהצלחה.

שווה לתת לה גם להתאמץ על הקשר (כשמתאמצים ויש ניגוד מסוים זה מראה לה שאתה לא 'מובן מאליו' בעולם שלה, וזה מקנה למציאות שלך איתה, ולזמן הזה כשאתם בפועל ביחד, יותר ערך). אפשר להעלות את זה באופן מילולי כמו שהציעו, אבל אני חושב שכדאי להיות חכם ולגרום שזה יעלה מצידה. לא ב'פאסיב-אגרסיב' אלא בכנות. ברור שיש זמנים שברגעל אתה לא זמין לשוחח/להתכתב/להפגש עם חברים - וכרגע היא לא אמורה להיות מאוד שונה מהגדר הזה (מבחינת הזמינות שלך).

אז תעשה בחכמה, בלי לנסות להפוך את היוצרות, אבל לפעמים לתת לה לקחת אחריות וכו'.