היי לכולם! אז התחלתי לגמול את החמודיאמא לנסיך קטן
דווקא משתף פעולה ממש יפה.. מבקש כשיש לו מדי פעם בורח לו פיפי אבל נראה לי שזה טבעי.. הבעיה היא המעון שלו.. הוא דורשים שאשאיר אותו בבית שישי שבת ראשון כשהוא בלי טיטול בכלל ואז אשלח אותו לגן בלי טיטול.. הבעיה שממש יהיה לי קשה להשאיר אותו.. אני עובדת ולא יכולה לבקש יום חופש.. מה נראה לכם??
כשאני גומלתאמא ל6 מקסימים
אני גומלת בהתחלה רק בבית, אחה"צ.
ועשיתי לעצמי כלל: אחרי שבוע שלם שהילד לא הרטיב בכלל בבית אחה"צ אני שולחת למעון/גן בלי טיטול, ואומרת לגננת שהוא כבר שבוע עושה בשירותים בבית, ולא מפספס, והוא מוכן לשירותים גם בגן.
ואם בימים הראשונים יש פספוסים, זה תקין וקורה, ותפקידן להתמודד עם זה.
הן לא יכולות להכריח אותך להשאיר את הילד בבית בשביל הגמילה.
זה העניין שהוא גמול כבר מעל חודש..אמא לנסיך קטן
כן מתפספס לו לפעמים ואני תמיד צריכה להזכיר לו פיפי.. אבל הבנתי שככה זה
תביאי אותו בנחמדות למעון.. ובחיוך תודיעי שהוא בלי חיתול..ישועת ה' כהרף

תתעלמי ממה שאמרו לך להשאירו בבית..

אם יעלו את זה ביום ראשון תאמרי בפשטות שאת לא יכולה להפסיד עבודה..

אם יתעקשו (ממש לא נראה לי) תאמרי שההוראה הזו לא לפי הנהלים של משרד התמ"ת..

אל תתרגשי מזה.. המטפלות בד"כ לא אוהבות שגומלים.. אני ממש לא מבינה את זה.. הרי בסופו של דבר כולם יגמלו.. אי אפשר לגמור מעון עם חיתול.. 

וברור שהוא גם יפספס ואפילו הרבה בימים הראשונים.. הכל טוב..

רק חייבת לומר, שאצלינו הגמילה התחילה מההצעה של הצוותיעל מהדרום
לק"י

ואני בהחלט חושבת שמתפקידן לעזור בגמילה.
לא מבינה את הקטע שמבקשים להשאר בבית..ממש מוזר.
גם אני לא מבינה.. ברור שלא כל האמהות יכולות להישאר בבית .אמא לנסיך קטן
אני היחידה שדיברתי על זה?? דיברתי עם המנהלת של המעון.. היא נתנה לי "אישור מיוחד" אבל נראה לי שאשלח אותו בסוף עם טיטול.. הוא משלשל וכל השבת פספס🙁
שלשולים זה באמת בעיה...יעל מהדרום
לק"י

ומה זה "אישור מיוחד"?!
ממש מוזר...
זה לא חלק מהעבודה שלהן? (לא בזלזול. אני מורה לחנ"מ, ואצלינו זה בהחלט חלק מהעבודה).
לא יודעת.ת האמת שזה ממש הכעיס אותיאמא לנסיך קטן
ממש הייתי צריכה לשכנע אותה.. והילד בתהליך כבר מעל חודש!! איך בדיוק ייגמל 100 אחוז אם המעון לא משתף פעולה?? אהה ועל האישור מיוחד היא אמרה שאם הוא יפספס כמה פעמים יחזירו חץלו טיטול. ממש מרגיז!! היא לא רוצה חהעמיס על המטפלת.אני מבינה! אבל צריך לגמול מתי שהוא..
ברור..וחלק מתהליך הגמילה הוא גם במעוןיעל מהדרום
לק"י

בחיים לא חשבתי שאמורים להביא ילד גמול פיקס למעון.
גמילהיהושבעט5
המטופלות במעון צריכות לשתף פעולה.מה החוצפה לבקש ממך לקחת חופש על זה.אני יודעת שאני מגיבה באסרטיביות עבדתי הגננת במעון וגם ילדי היו במעון ואף פעם לא שמעתי דרישה הזויה שנאמר תיקח חופש.
תמיד זה היה דבר שבא בשיתוף פעולה.
להפך היו אמהות שבגן רצו גמילה ובבית הילד היה עם חיתול(הוא סיפר לנו)
דברי עם מנהלת המכון,אם צוות המעון לא משתף איתך פעולה או בא בדרישות הזויות.
זה העניין.. שהמנהלת בעצמה מנחה אותןאמא לנסיך קטן
הם גם לא גומלים כמה יחד.. אלא ילד ילד.. לא יודעת כבר מה לחשוב.. סה"כ 8 ילדים בקבוצה זה לא כזה הרבה במיוחד שכולם עם טיטולים.
אני הייתי לוקחת הכל בערבון מוגבל..ישועת ה' כהרף

היא לא ממש מחליטה (המנהלת)..

את האמא ואת מחליטה..

כשייגמרו השלשולים, תתני לו עוד יום-יומיים לחזור לעצמו.. ותביאי אותו בלי חיתול..

אל תביאי יותר חיתולים לגן.. וגם אם הוא יעשה להן שמות ויפספס המון (קורה הרבה פעמים ולהרבה ילדים), את לא מתרגשת.. מגיבה ברוגע ואומרת "יעבור".. זו ממש לא אפשרות להחזיר חיתול.. היא לא יכולה להכריח אותך..

את המחליטה.. כל מה שהיא אומרת ממש לא עומד בנהלים של משרד התמ"ת..

גמלתי 5 ילדים במעון וגמילות מוקדמות (שנה וחצי) במעונות שונים, תמיד לא קל.. תמיד צריך לתת תמיכה.. תמיד צריך להסביר בנחמדות שהחיתול לא יחזור.. ובד"כ הסאגה נגמרת בזה..

בהצלחה! 

את האמא ואת מחליטה?!חולת שוקולד

אממ.. מסופקני..

היא יכולה לבוא אלייך מחר ולומר "אני המנהלת ואני המחליטה"

ומה תגידי אז?

שהיא הולכת נגד הנהלים של מעונות התמת...מחשבות....
אוקייחולת שוקולד

אבל היא כתבה את זה באופן כללי,

נשמע שהיא מתכוונת שבלי קשר לנהלים, גם במקומות שאין נהלים ברורים, היא מחליטה

על זה אני מתקוממת

אני גם לא חושבת שהנהלים הם שאסור להן לשים טיטול לילד "גמול" בן שנה וחצי

לדרוש ממנה לקחת חופש כנראה כן נוגד את הנהלים

הם נותנים שירות.. הם פה בגלל שאנו שולחים את הילדים שלנו..ישועת ה' כהרף

את חושבת בגישה של פעם..

פעם הצוות/הרופא ידע הכי טוב וההורים היו צריכים להתכופף לפי רצונו..

היום זה לא ככה, יש הבנה שההורים הם המבינים ביותר בגידול ילדיהם והשאר הם נותני שירות ומידע להורים שמחליטים על סמך זה מה לעשות..

אני עובדת במשרד החינוך ואני נותנת שירות לילדים ולהורים שאני עובדת אתם. אני אומרת להם מה דעתי על סמך הניסיון והידע הרפואי... והם יכולים להחליט מה הם רוצים לעשות עם זה.. כולל השמה לחינוך לשנה הבאה וכדומה..

אין שום קשרחולת שוקולד
בין מה שכתבתי לתגובה שלך, לא דיברתי על מי מבין יותר מה טוב לילד אלא על מי מחליט את הכללים
סליחה, חשבתי שזה קשור..ישועת ה' כהרף


היום יש רפואה נהדרת וחינוך מעולה בגלל הגישה הזאתרפואה שלמהאחרונה

נותן שירות הוא לא עבד כנעני....

מוזר ממשחדשה ישנה
אצלינו זה ממש לא ככה. המטפלת הן חלק חשוב מהגמילה.

בשביל הילד קודם גמלתי כמה ימים אחר הצהריים בבית. אבל להגיד להשאיר בבית?!

תגידי לה שזה לא ככה בשום מעון וביררת את זה.
חיפשתי שרשורים על גמילה כאן והגעתי לזהפה לקצת
אני עדיין לא אמא, אבל כן מטפלת במעון בחצי שנה האחרונה
גם אצלנו הדרישה היא שהילד יתחיל את הגמילה בבית, גם כשאנחנו יוזמות את ההצעה לגמול (בחופש או כמה ימים ברצף שהילד בלי טיטול בכלל בבית אחרי הגן)

מהניסיון המועט שלי אני לגמרי מבינה את הדרישה, יש הורים שמורידים לילד את הטיטול בבוקר ושולחים אותו לגן ומצפים שאנחנו נעשה את העבודה (ויש כאלה שכשהילד חוזר הביתה ההורים שמים לו טיטול)

אנחנו לא צריכות לגמול את הילד, אנחנו צריכות *לעזור להורים* לגמול את הילד. ואת זה לא כל ההורים מבינים
לכן הכי טוב בשיתוף המטפלתיעל מהדרום
לק"י

אבל כדי לגמול צריך שיתוף פעולה משני הכיוונים.
לא נשמע לי הגיוני שההורה צריך לקחת חופש כדי לגמול את הילד.
עם זה גם אני לא מסכימהפה לקצת
לא צריך לקחת חופש
אבל כן צריך להתחיל בבית ולראות איך זה הולך ולא להוריד ו'להתאבד' על זה ולהגיד שזה התפקיד של המטפלת לגמול ושתתמודד (כמו התגובות שראיתי כאן)
במקרה של הפותחת, בהחלט אין סיבה לא לקבל את הילד
זה משהו אחר..יעל מהדרום
לפעמים זה לא רק ההוריםחולת שוקולד
עבדתי במעון שהדרישה לגמול באה מההנהלה
(לדעתי ככה ה בכל מעונות התמ"ת)
היינו צריכות ליזום את הגמילה, גם בגילאים יחסית צעירים
ולעשות את כל התהליך עם הילד, ממש כמו אמא שגומלת את הילד שלה😠
שזה גם מוזר לגמול בלי שההורים מעונייניםיעל מהדרום
לא גומלים בלי שהם מעונייניםחולת שוקולד
גומלים ברגע שהם מביעים הסכמה אחרי שהמטפלת מציעה
זה אחלה!! אצלינו הגמילה התחילה סוף סוף בזכות הצוותיעל מהדרום
לק"י

(כמובן ששאלו אותי...).
מוזרפה לקצת
אין לי יותר מידי ניסיון אבל זה נראה לי קצת הזוי
גם כי לא בטוח שיהיה שיתוף פעולה מצד ההורים
וגם כי לא כל הילדים בשלים לגמילה באותו גיל
יש מעונות שגומלים את כולם במקביל. זה גם מוזריעל מהדרום
לק"י

ושמעתי על מקרים שההורים לא רצו, ובכל זאת התחילו.
זה גם מוזר.
צודקים. אם מתאים במעון אז כך הדין בבית.העני ממעש
נצלוש, בעיות בגמילה...חרדית צעירה
סליחה על הנצלוש, אבל גם לי יש שאלה בקשר לגמילה.
הבת שלי כמעט בת שלוש, התחילה גן עירייה בספטמבר. היא נגמלה בתחילת החופש ביוזמתה, היא ביקשה ללכת לשירותים והסתדרה מצוין. תוך 3 ימים היא היתה גמולה לגמרי!! במשך כל החופש היא תפקדה מצוין (4-5 פספוסים במשך 6 שבועות) ומאז שהתחילה גן- התחילו הבעיות. היא לא היתה מוכנה לעשות קקי בגן והתאפק כל יום עד 4. כמובן שמהר מאוד התחילה לסבול מעצירות, כשסוף סוף הצלחנו לגרום להתפנות זה היה מאוד בקושי ואפילו מלווה בדימום וטחורים. בהתייעצות עם רופא התחלנו לתת לה נורמלקס שגורם לצואה רכה. אבל אז התחילה לפספס בתחתונים עד שהחליטה גם במודע לעשות קקי בתחתונים, זה לא קשה לה לעשות והיה לה יותר נוח להתפנות ככה. פיפי היא עושה רק בשירותים כל הזמן. דיברנו איתה הרבה על כך שהיא גדולה וצריכה לעשות רק בשירותים וכל פעם שעשתה בשירותים קיבלה פרס, זה היה לפני ר"ה ובמשך החגים היה נראה שהיא חוזרת לתלם.
מאז שחזרה לגן אחרי סוכות כל יום חוזרת מלוכלכת. אני שולחת 4 תחתונים נקיים בתיק, אבל כל יום חוזרת ים לפחות 2 מלוכלכים. היום הגננת התקשרה אלי ואמרה שהמפקחת אמרה שזה לא יכול להימשך ככה- אא שיהיה יותר מפספס אחד ליום, שגם צריך להיפסק עד ינואר. אח"כ היא תצטרך להישאר בבית עד שהיא תהיה גמולה. העניין הוא שבבית היא מצוינת וזה קורה רק בגן.
למרות שהיא מהקטנות- היא מאוד חכמה ומפותחת לגילה, היא חברותית מאוד ומבינה הרבה יותר מבנות אחרות שגדולות ממנה (לדברי הגננת)
ילדתי לפני שבוע אחרי שהייתי בשמירה 3 חודשים- נראה לי שגם השפיע עליה.
מה אפשר לעשות? להבטיח לה פרסים? לתת עונשים? אני יודעת שהיא מסוגלת לזה והבעיה היא פסיכולוגית ולא פיזיולוגית.
כדאי להתייעץ עם פסיכולוגית הגןיראת גאולה
כמו שאת אומרת, הבעיה היא פסיכולוגית, לכן ממש כדאי להתייעץ עם איש מקצוע. יש גם יועצות גמילה אם את בקטע.
היה לנו סיפור דומה עם הבן שלי שנה שעברהמלאג
הוא גם היה מפספס בגן מלא פעמים, בעיקר קקי. לא עזר אצלנו לתת פרסים, זה לא קידם את הגמילה בכלום. למזלנו הסייעות היו מאוד נחמדות, היו צריכות להחליף לו לפעמים 3 פעמים ביום ועשו זאת בלי לכעוס או להתעצבן עליו או עלינו. הלכנו לייעוץ אצל מטפלת בגישת שפר שבגדול אמרה לנו שאין מה לעשות חוץ מלשחרר כי ברור שזה רק עניין רגשי (לנו כן היה מפספס בבית והגבנו המון בכעס תסכול וכנראה זה לא עשה לו טוב..) כמעט כל השנה עברה עם פספוסים, רק אחרי פסח ב'ה המצב השתנה ונגמל סופית.. מידי כמה זמן הגננת היתה מתקשרת לשאול מה עשינו כדי לקדם את הגמילה אבל חוץ מזה לא שיגעו אותנו וגם לא אמרו לנו שדיברו על זה עם המפקחת. בעיקרון הבנתי שבגן 3, יש סייעת נוספת בדיוק בשביל העזרה בנושאים האלו של הגמילה..
שיהיה לך המון הצלחה! אם את צריכה עוד עידוד, יכולה לפנות אלי בפרטי..
הלוואיחרדית צעירה
זה גן יחסית קטן, יש רק 25 ילדות ולכן יש רק סייעת אחת. יש ילדה נוספת שגם מפספסת המון ואתמול הסייעת היתה רוב היום בשירותים. זה מה שגרם לה להתקשר. היא אמרה שאם לא יהיה שיפור נצטרך להשאיר אותה בבית לשבוע. אבל בבית היא בסדר, אז מה יעזור?
דבר ראשון אפשר להבין שיותר קשה להתמודדמלאג
עם פספוסים בגן כשיש רק סייעת אחת ובכל זאת נראה לי הזוי שרוצים שתשאירו אותה בבית שבוע אם לא יהיה שיפור. במיוחד כשבבית היא בקושי/בכלל לא מפספסת. לדעתי שווה לבדוק מה הנהלים של משרד החינוך בנושא הזה. ובנוסף, כדי לעזור לילדה, כדאי לראות ולבדוק לעומק איך הולך לה בגן, האם התאקלמה כמו שצריך, מרגישה שם מספיק בנוח באופן כללי ובפרט עם השירותים, איך מתייחסים אליה לאורך היום ומה התגובות כשמפספסת. יכול להיות שהיא נמצאת שם כל הזמן בפחד שיכעסו/יתעצבנו או אפילו רק ינקו אותה בחוסר רגישות וזה מוביל לחוסר השליטה שלה..
למה להיות כל כך לחוצה על גמילה?רפואה שלמה

תשלחי אותו עם טיטול, דמוי תחתונים. ולתמדי אותו להוריד כשצריך. אל תפסידי ימי עבודה, הוא יגמל בעצמו בלי הלחץ הזה, תוך כמה חודשים..

ובלי קשר, הסייעת צודקת. מצטערת לאכזב אותך. תארי לעצמך 25 ילדים שנגמלים בו זמנית. לא עושים כלום בגן חוץ מלהתעסק בזה.

העבודה של סייעת נורא קשה גם ככה והשכר זעום

סייעות לא אשמות שהיום אמהות נאלצות לעבוד ובמקום אמא על ילד בגיל גמילה יש סייעת אחת על עשרה ילדיםן בגיל גמילה..

כשילד באמת נגמל הוא לא מפספס בגן

אפשרות אחרת שאת צריכה לבדוק זה מה מצב השירותים אולי מגעיל ?והילד נתרתע - זה כן תפקיד של הסייעת לנקות

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

עשיתי בדיקת היריון 16 יום אחרי בדיקת ביוץ חיובית

נראה חיובי בעיניכן?

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

אולי יעניין אותך