התחתנתי לפני 3 שנים באהבה גדולה. צעירים בני 19 .
אהבתי את בעלי אהבת נפש...שנינו אהבנו יחד. התחתנו לפני הצבא ולאחר חצי שנה הוא התחיל עם מילים מכאיבות , לא השקיע בקשר , משקר לי במצח נחושה. הוא נכשל במבחנים שהוא עושה כל פעם בגלל סיבות אחרות ( לעיתים גם משקר לי שלומד אבל בכלל לא אלא ישן) נאלצתי משך כל השנים האלה לקחת על עצמי את העול של מצב הכלכלי , דאגה לבית וקורת גג.. כיון שהוא היה בצבא וניסה ללמוד ולהשלים בגריות שיהיה לו אפשרות ללמוד בהמשך. ההורים שלנו מאד מעוזרים פיזית וכלכלית ולכן הצלחתי במשימה. יש לנו ילד מקסים ב"ה שגם לצורך זה אני תמיד שם בשבילו . בעלי בזבזן ואת כל הכסף זורק על אוכל וקישקושים אני משתגעת מהבזבזנות כשבנתיים אני חיה בחיסכון ובצימצום. למדתי וסיימתי תואר ראשון בהצלחה וכרגע בדרך לתואר שני. אני מרגישה שאני כמו אמא שלו שהוא לא מסוגל לעשות דבר .. הוא נכשל ומוציא את העצבים שלו עלי .. מעיף עלי חפצים ( קלים - בגדים ואפילו את העגלה של בני) בשעת משבר ..מרים את קולו על ילד בן שנה . אני לא מסוגלת לחיות איתו . מרגישה שחיי קורסים עלי לא יודעת מה לעשות . מרגישה שכל העצבים , השקרים , הכישלונות שלו פשוט גרמו לנו לריב ללא הפסקה. אני פשוט לא אוהבת אותו יותר. אני מתוסכלת מהקשר .. ומרגישה שסחבתי על כתפיי בית במשך 3 שנים . מרגישה זקנה ב10 שנים . אני לא מרוצה מחיי וכמה שאני מדברת איתו על שינוי זה לא קורה.. אם פעם הייתי נעלבת והוא היה מתייחס אלי ומבקש סליחה . היום אחרי שיחה הוא בכלל לא חושב שהוא צריך לבקש סליחה. מבחינתו אני חופרת ומגזימה. בשישי אמרתי לו שאנחנו מתגרשים סופית והוא אמר זה שאת החלטת אז זהו אין מה לעשות יותר והלך. אני חושבת שהוא לא אוהב אותי יותר. פעם היה לו מבט אוהב ורוך היום אני מרגישה רק אטימות וקשיחות. הוא תמיד אומר לי שהוא אוהב אותי אבל זה נשמע סתמי. הוא עשה טעיות נחרצות בחיי הנישואים שלנו ... הוא מתנהג לא יפה להורי , הוא עושה לי בושות מול חברותיי, עד לפני שנה הוא היה מפלרטט עם בנות ( קופאיות , מוכרות) ישבתי והסברתי לו וזה חצי עבר. אני בחורה נאה וחכמה אף אחד לא מושלם אבל יש לי נתונים טובים ומשום מה מרגיש לי שהוא בכלל לא מעריך אותי. כל השנים באלה התעסק בצבא וניסה להצליח בלימודים ללא הצלחה וכל העול נפל עלי - תשלומים ולמצוא פיתרון לילד עם גן / מעון . ושמפילה עליו משימה זה נעשה בחוסר חשק אם בכלל. לעיתים אף עושה לי דווקא בדברים שקריטים אצלי , רב על דברים בכלל לא חשובים. הצעתי כמה פעמים טיפול זוגי אך הוא לא מעוניין תמיד מצטער ואומר שישתנה. מפחדת כבר לחשוב לאן זה עוד יכול להדרדר. אני מאוכזבת קשות וללא אמונה בו ... ( תפסתי אותו על שקרים שהוא העדיף אחרים על פני)
אני לא יודעת מה לעשות? איך ממשיכים מכאן ?
אהבתי את בעלי אהבת נפש...שנינו אהבנו יחד. התחתנו לפני הצבא ולאחר חצי שנה הוא התחיל עם מילים מכאיבות , לא השקיע בקשר , משקר לי במצח נחושה. הוא נכשל במבחנים שהוא עושה כל פעם בגלל סיבות אחרות ( לעיתים גם משקר לי שלומד אבל בכלל לא אלא ישן) נאלצתי משך כל השנים האלה לקחת על עצמי את העול של מצב הכלכלי , דאגה לבית וקורת גג.. כיון שהוא היה בצבא וניסה ללמוד ולהשלים בגריות שיהיה לו אפשרות ללמוד בהמשך. ההורים שלנו מאד מעוזרים פיזית וכלכלית ולכן הצלחתי במשימה. יש לנו ילד מקסים ב"ה שגם לצורך זה אני תמיד שם בשבילו . בעלי בזבזן ואת כל הכסף זורק על אוכל וקישקושים אני משתגעת מהבזבזנות כשבנתיים אני חיה בחיסכון ובצימצום. למדתי וסיימתי תואר ראשון בהצלחה וכרגע בדרך לתואר שני. אני מרגישה שאני כמו אמא שלו שהוא לא מסוגל לעשות דבר .. הוא נכשל ומוציא את העצבים שלו עלי .. מעיף עלי חפצים ( קלים - בגדים ואפילו את העגלה של בני) בשעת משבר ..מרים את קולו על ילד בן שנה . אני לא מסוגלת לחיות איתו . מרגישה שחיי קורסים עלי לא יודעת מה לעשות . מרגישה שכל העצבים , השקרים , הכישלונות שלו פשוט גרמו לנו לריב ללא הפסקה. אני פשוט לא אוהבת אותו יותר. אני מתוסכלת מהקשר .. ומרגישה שסחבתי על כתפיי בית במשך 3 שנים . מרגישה זקנה ב10 שנים . אני לא מרוצה מחיי וכמה שאני מדברת איתו על שינוי זה לא קורה.. אם פעם הייתי נעלבת והוא היה מתייחס אלי ומבקש סליחה . היום אחרי שיחה הוא בכלל לא חושב שהוא צריך לבקש סליחה. מבחינתו אני חופרת ומגזימה. בשישי אמרתי לו שאנחנו מתגרשים סופית והוא אמר זה שאת החלטת אז זהו אין מה לעשות יותר והלך. אני חושבת שהוא לא אוהב אותי יותר. פעם היה לו מבט אוהב ורוך היום אני מרגישה רק אטימות וקשיחות. הוא תמיד אומר לי שהוא אוהב אותי אבל זה נשמע סתמי. הוא עשה טעיות נחרצות בחיי הנישואים שלנו ... הוא מתנהג לא יפה להורי , הוא עושה לי בושות מול חברותיי, עד לפני שנה הוא היה מפלרטט עם בנות ( קופאיות , מוכרות) ישבתי והסברתי לו וזה חצי עבר. אני בחורה נאה וחכמה אף אחד לא מושלם אבל יש לי נתונים טובים ומשום מה מרגיש לי שהוא בכלל לא מעריך אותי. כל השנים באלה התעסק בצבא וניסה להצליח בלימודים ללא הצלחה וכל העול נפל עלי - תשלומים ולמצוא פיתרון לילד עם גן / מעון . ושמפילה עליו משימה זה נעשה בחוסר חשק אם בכלל. לעיתים אף עושה לי דווקא בדברים שקריטים אצלי , רב על דברים בכלל לא חשובים. הצעתי כמה פעמים טיפול זוגי אך הוא לא מעוניין תמיד מצטער ואומר שישתנה. מפחדת כבר לחשוב לאן זה עוד יכול להדרדר. אני מאוכזבת קשות וללא אמונה בו ... ( תפסתי אותו על שקרים שהוא העדיף אחרים על פני)
אני לא יודעת מה לעשות? איך ממשיכים מכאן ?
)