בקשר ליראת ה'.
אנשים לרוב חושבים שמצוות זה עול ודבר קצת קשה, שלפעמים צריך לעשות וויתורים בשביל לקיים מצוות או שהם סתם פשוט לפעמים מפריעות ולא נוחות...
אז בתניא יש הסתכלות שונה על המצוות.
אפשר לקרוא למצוות מלשון ציווי אבל גם אפשר לקרוא למצוות מילשון "צוותא".
צוות, ביחד.
כשאנחנו מקיימים מצוות אנחנו ב"צוותא"- בצוות של ה', מחוברים אליו.
מחבקים אותו...
ויראת ה'- אנשים חושבים שיראת ה' זה העונשים.לא עוברים על עבירות מהפחד של להענש, שאני יקבל גהינום, מוות, בעולם הזה, בעולם הבא...
אבל בתניא זה הסתכלות שונה.
יש יראת ה', שאם אני יעבור עבירה.
אז אני יתרחק מה', ויש לי את היראה(הפחד) להיות רחוקה מימנו, כי הוא האבא והוא האור.
וצריך לירא מהריחוק, לירא מיזה שלא נהיה קרובים אליו...
תניא זה דבר מדהים,הוא מביא הסתכלות שונה על החיים!
שתדעו...
(((((~☆וחירטוש שלי שהמצאתי על הפרשת שבוע שהיה..."ככוכבי השמים וכעפר הארץ"- ש-למה כתוב בפסוק אחד גם "כוכב", שזה משהו גדול וזוהר, עם "עפר" שזה דבר קטן שאפילו לא שמים לב אליו...
זה ביגלל שה' נתן לכל אחד את האופציה של להיות "כוכב" גם מהבחינה הרוחנית וגם מהבחינה הגשמית, אבל שלא ישכח שהוא הגיע מעפר ושלא יתגאה על זה שהוא "כוכב".☆~))))
(@Admin)






