היי. יש לי בן בן 4 שבועות. הבאתי אותו אחרי הריון מאוד קשה ולידה טראומתית מאוד. אני פזית בסדר ועומדת על הרגלים ומתפקדת אבל נפשית אני בטראומה. ואני צריכה הרבה שקט.
הבעיה שלי היא כזאת אמא של בעלי החליטה שמתי שבא לה היא באה לבקר ובעלי עומד דום ומסכים הוא טוען שהוא לא יודע להגיד לה לא. שהיא באה לפה היא גם מעירה הערות בלי סוף ומכניסה ללחץ במקום להרגיע. יש לציין שאני אמא טרייה ובמקום להירגע אני מוצאת את עצמי בלחץ עוד יותר.(היא גם קצת אופססיבית היא כל שניה בודקת לילד את החיתול אם הוא עשה קקי )
היום ביקשתי שהיא לא תגיע. והוא אמר לה שאני אמרתי שאני לא רוצה שהיא תגיע. והיא החליטה בכוח להגיע שהוא נמצא פה.
כאילו לי אין מילה? ביקשתי בפירוש שהיום זה לכ מתאים והיא החליטה לבוא. לא קצת חוצפה?
אני לא מדברת שכל ההריון טלפון היא לא טרחה להרים לשאול לשלומי.
היא פשוט חושבת שכל מגיע לה.
אני מיואשת .
בעלי חושב שאני רעה שאני לא נותת לה לראות אותו. אבל אני מרגישה שהוא לא מבין את הצד שלי.
ממש רבתי איתו..אני מרגישה שלי אין מילה שדוחקים אותי לפינה שאני בכלל לא נחשבת..
הבעיה שלי היא כזאת אמא של בעלי החליטה שמתי שבא לה היא באה לבקר ובעלי עומד דום ומסכים הוא טוען שהוא לא יודע להגיד לה לא. שהיא באה לפה היא גם מעירה הערות בלי סוף ומכניסה ללחץ במקום להרגיע. יש לציין שאני אמא טרייה ובמקום להירגע אני מוצאת את עצמי בלחץ עוד יותר.(היא גם קצת אופססיבית היא כל שניה בודקת לילד את החיתול אם הוא עשה קקי )
היום ביקשתי שהיא לא תגיע. והוא אמר לה שאני אמרתי שאני לא רוצה שהיא תגיע. והיא החליטה בכוח להגיע שהוא נמצא פה.
כאילו לי אין מילה? ביקשתי בפירוש שהיום זה לכ מתאים והיא החליטה לבוא. לא קצת חוצפה?
אני לא מדברת שכל ההריון טלפון היא לא טרחה להרים לשאול לשלומי.
היא פשוט חושבת שכל מגיע לה.
אני מיואשת .
בעלי חושב שאני רעה שאני לא נותת לה לראות אותו. אבל אני מרגישה שהוא לא מבין את הצד שלי.
ממש רבתי איתו..אני מרגישה שלי אין מילה שדוחקים אותי לפינה שאני בכלל לא נחשבת..
אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה