את מתחתנת עם בן אדם, עם אישיות.

נשמע שהתורה חלק הכי משמעותי בחייו. אשריו.

אישית אם מישהו שהיה נפגש איתי היה אומר לי שבשום אופן לא יפסיק ללמוד, הייתי מתחקרת אותו על זה.כן.

כי מתי השלב שבו זה קיצוני? שאת עובדת עד 4 בצהריים,חוזרת לילדים, מנקה מסדרת תבית,מבשלת, וקורסת תחת העול?

אישית שהתחתני עם בחור ישיבה (עכשיו בצבא) זה הדבר הראשון שבדקתי, אני פחות מאמינה בלצמצם את הכל ולחיות בצמצמום מוחלט בשביל שהאיש ישב בבית המדרש יום ולילה, אפשר לעבוד, אפשר לנקות פעמיים בשבוע, אפשר חלק עיתונים בבוקר, לעבוד בשבתות, יש גם לבחורי ישיבה מה לעשות.

אני אומרת את זה בכוונה- כי בתור רווקה אנחנו חושבות שאנחנו יודעות כמה דברים יש לעשות בבית, ואז שהתחתנתי ב"ה גילתי כמה עוד יש(ואצלינו בעלי ואני עושים ממש ביחד כשהוא בבית)

הוא יכול להיות ר"מ, לעשות הכנה לבר מצווה, ללמד בתלמוד תורה. לא חייב תואר.

להתחתן זה גם בית- לפרנס, להיות שותף בבית עם אישתך. זה בית שלכם (!!!)

הרב שלכם משותף,אני מבינה את העניין וזה באמת משהו משמח וטוב.

אבל כל השרשור נשמע שאת משכנעת את עצמך להמשיך, למה?

והשאלה הגדולה, אם זה לא היה הרב של שניכם, היית ממשיכה?

זה להקים בית, זה הדבר הכי מיוחד קדוש וטהור בעולם! צריכים עבודה זוגית מיוחדת במינה.

צריך מציאת חן ולו הבסיסית ביותר.

חד וחלק, בצורה הכי מובנת. להגיד להפסיק להתערב.

לקחת אותם לשיחה, ולא לבקש מהם להפסיק, להודיע להם להפסיק.

בנישואין, באירוסין, החחלק המאתגר זה לדעת במה להתחיל לערב את ההורים ובמה לא.

את זוכרת, שזאת את(!!!) שתחתני עם הבחור ולא הם?

שאת תשני איתו?את תגורי איתו? את תדברי איתו? את (!) תאוהבי אותו, את תחיי איתו חיים שלמים!!

הורים יכולים להביע את הדיעה, לא לקבוע.

והגיע הזמן שעכשיו תבהירי להם דברים, שאחרי זה יותר קשה להבהיר.

אני מבינה ממש את העניין של לכבד הורים, אבל פה אמרת לאבא שלך שעקרונית את לא מסכימה לצאת עם שניים במקביל, והוא פשוט לא הקשיב לך.

אני לא מנסה לסכסך, באמת שלא.

אבל הגיע הזמן שתשימי גבולות להורים שלך.ותלמדי מעכשיו.

באמת מאחלת הצלחה גדולה!

(מקווה שלא כתבתי בצורה חריפה מדי,)

שהקדשתם מזמנכם וקראתם ועניתם.. 

ברוך ה' קיבלתי החלטה, הרבה בזכותכם, הודעתי שזה לא מתאים כרגע.. ובמידה וזה יהיה רלוונטי אעדכן.. 

מקווה שזה התקבל באמונה והבנה.. 

שוב, תודה רבה לכולם.. 

שידוכים זה לא גמ"ח של חסד. אסור לצאת עם אף אחד כדי לעשות לו טובה או לרצות מישהו במיוחד הורים משפחה ואפילו רבנים.
קחי בחשבון שזה החיים שללך ואת תבחרי איך לחיות אותם ע"פ ראות עינייך ועם מי להתחתן.

אי אפשר לחיות אם בן אדם שלא נראה לך שכלית או רגשית. ואם אחד מהם חסר אז זה לא מתאים.

ולגוף העניין, יש בחור שמכריחים אותך לפגוש אותו.
את לא רוצה כי הוא לא נראלך רגשית וזה מספיק(צריך רגש ושכל, אם חסר אחד זה לא מתאים). את מתארת תחושה של מועקה ואי שקט בגלל זה, ואם לא היו מכריחים אותך אז זה מזמן היה מאחורייך
תפרדי ממנו בהקדם 

בהצלחה!

נ.ב. הרגשות שלך לגיטימים את לא צריכה להרגיש רע בגלל זה

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי