מה המקרה, ואני מבינה שאת לא רוצה להיכנס לפרטים.
אני זוכרת מקרה אצלי כשהייתי בתיכון שלא ידעו מי עשתה מעשה חמור, והענישו את הכיתה בעונש קולקטיבי. אני באתי הביתה מאוד עצבנית, ואמרתי לאמא שלי שאני רוצה לעבור לבי"ס אחר, נמאס לי מהשיקול דעת הלא הגיוני של הצוות וכו וכו.
אמא לא ידעה איך להגיב ואני זוכרת אותה מתקשרת למחנכת, אומרת לה את כל מה שאני מרגישה, ושואלת אותה איך היא אמורה לענות לילדה. איך היא אמורה להגיב. המורה הבטיחה לקחת אותי לשיחה אישית ביום הבא. ואכן כך עשתה. לא הסכמתי עם כל מה שאמרה, אבל לפחות זה הרגיע אותי.
אולי זה יכול לעזור גם במקרה שלכם. לפנות לצוות לא בטענות, ולא בתלונות אלא בבקשת עזרה. בעצם לבוא ולומר (במילים אחרות) אני לא מבינה ולא מסכימה איתכם, תעזרו לי להסביר את הצד שלכם לילד, כי לי אין הסבר מניח את הדעת