טוב איך לומר את זה..
יש משהי במסגרת כזו או אחרת שמצאה חן בעיניי. ואחרי כמה שנים של היכרות בסיסית איתה. והתלבטות אם לעשות זאת ועדיין אני לא יודע כמה זה היה חכם אמרתי לה תשמעי את מוצאת חן בעיני אבל א. אני עוד לא מרגיש מוכן להפגש. ב. את מעוניינת בכלל? זה הדדי?
היא ענתה אז שהיא ממש לא מתחייבת לחכות לי. אבל היא גם לא שוללת.
טוב חודשים עברו להם.. ובינתיים אני מתחיל לחשוב שתכלס זה לא רציני.. אני מוצא לי תכונות שבי שלכאורה היא בטח תרצה לחתוך בגללם. ובכלל לאחרונה אני כאילו מרגיש מין התעלמות כזו ממנה. (יכול להיות שאני מדמיין והיא בכלל לא שמה לב לכך) אבל על כל פנים הגיוני שישנם פערים..
שורה תחתונה.
אני עדיין לא מרגיש שלם עם אישיותי בשביל לצאת.
אך עדיין לא מפסיק לחשוב עליה. על האפשרות שננסה לפחות.
מה אפשר לעשות?
אולי אם כבר כתבתי לה פעם אז לכתוב לה שוב אם משוה השתנה וכבר נראה לה בוודאות שלא?
* אני יודע שאני נשמע נואש ואני באמת מאוד מצטער על כך שהגיוני שמשהי שסיכוי רב מאוד שבכלל לא תהיה אשתי התאהבתי בה אבל עדיין קשה לי לשחרר מעצמי..

