יש לי שאלה לגבי תפילות,
איך אפשר לצאת ידי חובת תפילה בבוקר למישהו שקשה לו מאוד לעשות את התפילה,
אם זה מבחינה פיזית (בעיה רפואית) ואם מבחינה נפשית.
יש לי רצון לעשות את התפילה אך איני יודע מה המינימום שצריך (אני מניח תפילין כל בבוקר אבל לא יודע בקשר לתפילה עצמה)
תבורכו
(ובבקשה אל תגידו תשאל רב כי שאלתי ואף פעם לא כל כך הבנתי זה תמיד נשמע שכל מה שאני אעשה זה עדין לא יהיה "מספיק"
כמו שציינתי אני לא מסוגל להרבה במיוחד בבוקר)
ואני יודע שצריך פעמיים בבוקר (הייתי בכמה תפילות) להגיד שמע ישראל ולא פעם אחת
האם אני יוצא כשאני אומר פעם אחת עם הברכות?
יש דעה שגם ואהבת היא דאורייתא, ואולי גם והיה אם שמוע. הפסוק האחרון של ויאמר בוודאי דאורייתא.
שמונה עשרה פעם ביום זה לא דאורייתא, אם הוא ברך ברכות התורה (או המעביר שנה)
בלנ"ד אביא מקורות למה שאמרתי.
אני לא בטוח שאתה צודק, חוץ מזה, פשוט יותר לומר את הפסוק.
לא נכון. 1. קדשנו במצוותיו- שבח, והערב- בקשה, אשר בחר בנו- שבח.
2. המעביר- שבח, יהי רצון- בקשה, הגומל- שבח.
השאגת אריה כתב שגם ואהבת דאורייתא, לפי הפרי חדש גם והיה אם שמוע.
אז כנראה ע זה ראש התיבה של שם המשפחה שלו.
זה סתם כיתוב חסר משמעות שנועד לבלבל ולהסיח את דעתך שלא תתהה על השאלה האמיתית - מה זה בכלל צ'יאל? 
הלוואי שהיינו יודעים ברמה שאתה חושב שאנחנו יודעים.
ואל תשכח: במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים.
אם צריך להגיד פעמיים ביום שמע,אז למה בשחרית אומרים פעמיים?
וממה שהבנתי ממך אם אני עושה ככה אני יוצא ידי חובת תפילה מהתורה:
עושה ברכות השחר עם ברכות התורה,מתעטף ציצית מניח תפילין,קורא שמע ישראל ברוך שם..ועושה ישר שמונה עשרה.
הבנתי נכון?
(ומה הכוונה שיכול להיות שאני במצב שמחוייב רק מהתורה?
באיזה מקרים מחוייבים רק מהתורה? כמו שציינתי זה לא בעיה רפואית שמגבילה אותי במובן של אין יכולת להתפלל
אלא שזה עייפות יתר+מצב נפשי ירוד שמונע ממני להתפלל תפילה מלאה ולהתמיד בזה)
יותר חשוב לקרוא שלוש פרשיות של שמע, מאשר להתפלל שמונה עשרה (אם אמרת ברכות התורה וברכות השחר).
דבר נוסף, חשוב מאוד לכוון בפסוק הראשון של שמע למשמעות המילים ולהתכוון לקיים בזה מצווה (השני נכון לכל מצווה שעושים).
כאשר אתה לא מסוגל להתפלל בכוונה, אתה פטור (מלבד הדברים שאמרנו), אם אתה יכול רק לפעמים, זה גם חשוב.
רק רוצה לוודא שהבנתי במאה אחוז (סליחה על החפירה)
אם אני לא מסוגל לכוון בתפילה זה נקרא שאני פטור והעיקר הוא לפחות במינימום ברכות השחר וברכות התורה
קריאת שמע עם ברכותיה שזה הפרשיות בעצם של ואהבת והיה אם שמע ויאמר,ולאחר מכן תפילת שמונה עשרה? כי זה אני בהחלט מסוגל לעשות כל בוקר
אם אני עושה כסדר הזה
האם אני יוצא בזה ידי חובת תפילה מדאורייתא?
תודה רבה עזרתם לי מאוד
דבר או שנים בהלכה..
הבעיה שזה לא מביא אותי לידי תשובה מספקת ..
גם ששאלתי רב לא הצלחתי להבין אם הרב בעצמו סגור על מה אני אמור לעשות בבוקר בתור תפילה שתוציא אותי ידי חובה... :/
פעם אחרונה ששאלתי הוא כתב לי מושגים ומה יקרה אם נגיד אני יוכל וירגיש אני יכול לעשות את כל התפילה או חלק..וזה מאוד סיבך אותי..ובכלל הנושא הזה כל כך מסובך :/
סה"כ רציתי לצאת ידי חובת תפילה בבוקר במה שאני יכול..במינימום..ותמיד התשובה מאוד מסובכת עם הרבה פרטים..
כנראה שזה לא כל כך פשוט .......מייאש
וזה היה ברור לי שתגידי את זה
הבעיה שאני מתפדח לפתוח בפני רב בשיחה על הבעיות שלי שבגללם אני לא יכול להתפלל תפילה מלאה..
לפעמיים קשה לי אפילו בבית להתפלל..אז לכן אני מעדיף לשאול דרך שאלה באתר כיפה או ישיבה..
אבל זה תמיד מסובך כל כך,גם ממה שהרב כתב לי פעם אחרונה הוא נתן לי תחושה שאני צריך לעשות יותר מרק שמונה עשרה וקריאת שמע...ואז בכלל אתה מרגיש שמה שאתה עושה לא שווה כל כך..
לא נכון. חוסר יכולת לכוון פוטר מתפילה.
ב"י ומ"ב או"ח קא א.
מ"ב: באבות כי הוא סידור שבחו של מקום ע"כ אינו בדין שיהא אז פונה לבבו לדברים אחרים ויש פוסקים דגם מודים חשוב כאבות לכתחלה. ואם הוא משער שאפילו באבות לא יכוין לא יתפלל כלל עד שתתיישב דעתו שיהיה יוכל עכ"פ לכוין באבות
ב"י: תנו רבנן המתפלל צריך שיכוין בכל הברכות וכו' בס"פ אין עומדין (לד
המתפלל צריך שיכוין את לבו בכולן אם אינו יכול לכוין בכולן יכוין את לבו באחת אהייא א"ר חייא א"ר ספרא משום חד דבי רבי באבות ומימרא דר' אלעזר היא בס"פ תפלת השחר (ל וז"ל לעולם ימוד אדם עצמו אם יכול לכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל ולא נזכר בדברי ר"א חילוק בין אבות לשאר ברכות כלל אלא שהתוס' והרא"ש כתבו בס"פ אין עומדין יכוין לבו באחת מהן והא דאמרינן בפרק תפלת השחר לעולם ימוד אדם דעתו אם יכול לכוין יתפלל ואם לאו אל יתפלל יש לפרש התם נמי באחת מהן ובאבות כדאמרינן הכא וכ"כ סמ"ג ורבינו כתב דברי ר' אלעזר אם יכול לכוין באבות כאילו הוא מדברי ר' אלעזר לפי שמאחר שאנו מוכרחין לפרש כן בדבריו ז"ל כאילו אמר כן בהדיא ומכל מקום לשון רבינו אינו מכוון שכ' דאמר ר' אלעזר שנראה שמדברי ר' אלעזר אנו לומדים לברייתא אדרבה מהברייתא אנו לומדים לדברי רבי אלעזר לכך נראה שצריך למחוק הדלי"ת ולגרוס אמר רבי אלעזר דמימרא באפי נפשיה היא
הב"י כותב שלא יתפלל.
מדובר כשיכול לכוון באבות.
מדאורייתא לא צריך שמונה עשרה וברכות קריאת שמע.
מה שתיארת זה כמעט כל התפילה.
כוונה בתפילה - כלומר לכוון בברכה הראשונה של שמונה עשרה, אם א"א, פטור.
נ.ב. כדאי מאוד גם לומר היו יום (ראשון וכו') בשבת, כדי לקיים מצוות זכירת השבת.
המ"ב הכריע ההפך. ואין אף דעה ששמונה עשרה דאורייתא.
המ"א לא פסק כרמב"ם, אלא יישב את המנהג בדעת הרמב"ם, יש הבדל.
אה"נ, מי שלא יכול לכוון באבות - שלא יתפלל.
לא ענית לי, מאיפה החילוק בין לכתחילה ודיעבד בדברי המ"ב?
התכוונתי בתפילה לנשים.
במ"ב הוא לא מחלק.
בפסקי תשובות הוא רק אומר שכשאין פנאי אפשר לנהוג כמג"א, לא שהמ"ב חילק.
א. המ"ב לא רצה שתפסוק לפי הנהגותיו (מספרים שגביע הקידוש שלו לא החזיק שיעור חזו"א), אלא לפי ספרו.
ב. כך אכן העיד בנו.
ג. הוא לא פסק לה כדברי המג"א, אלא משום הטעם של טרוד, שנכון גם לגבר.
נ.ב. מאיפה החילוק בין לכתחילה ודיעבד?
א. הנוסח של שמונה עשרה לא מחייב מדאורייתא.
ב. הגמרא אומר שאמר דבר הלכה עם הזכרת י"מ, אינני בטוח שכל הזכרה מועילה.
1. לא נכון, אם הנוסח היה מחייב, היו חוזרים בספק התפלל (למ"ד דאורייתא), ולא סומכים על ברכות ק"ש.
2. זכור לי אחרת, אבדוק בלנ"ד.
אבל זו לא חייבת להיות שמונה עשרה.
הסתכלתי, הרמב"ם לא כותב שהנוסח קובע את הדאורייתא.
ברכותיה- הברכות לפני ואחרי.
בבוקר: לפני- יוצר אור ובורא חושך, אהבה רבה. ואחרי- אמת ויציב.
בלילה: לפני- אשר בדברו מעריב ערבים, ואהבת עולם. אחרי: אמת ואמונה, והשכיבנו.
ראיתי שהתפתח דיון מעניין (שאגב אין לי מושג בפילפולים האלה) בין "אני והוא" וצ'יאל"
וזה רק מסבך את המצב..
כבר לא יודע אם להתפלל או לא..גם ככה היצר אומר לי כל פעם שזה לא שווה כלום ..
מה שאמרת שאתה מסוגל - תעשה. זה רוב ועיקר התפילה.
אני יחזיק בזה בינתיים ,מקווה שעם הזמן אני יצליח יותר
למה לא ענית לי?
שבדורות הבאים ילמדו עליכם?...
בקטע של להשאיר משמעות לנצח בעולם
Lavenderאם כבר להיות מפורסם עכשיו יותר קורץ לי
אבל גם זה לא באמת
יש לכם המלצות לקייטרינג שאפשר לקנות אוכל מוכן לשבת? באזור המרכז והשרון...
אתם יודעים, לא כזה שמזמינים ממנו ל50 איש אלא כזה שקונים בו קצת הביתה. עדיף קייטרינג יחסית "בריא", כלומר מנות עם שמן ולא שמן עם מנות...
תבדוק בסניפים שקרובים אליך
בת"א, ברח' בן יהודה:
משלוחי אוכל ביתי בתל אביב - הו מאמא
יש לי אח שגר בקרבת מקום והוא קונה שם
בקיבוץ משמר השרון - 'בורדו'
אנחנו קונים שם שנים, לשבתות וחגים, כשאחים שלי גרו במעונות באוניברסיטה הצטיידו מידי שבוע משם.
יום ראשון שלי בעבודה.
השעון צילצל והתהפכתי, קמתי 45 דקות מאוחר יותר ממה שתכננתי.
הלכתי לאוטובוס, הוא לא הגיע, הלכתי לכספומט פרטי והוצאתי 100 שקל בעמלה של 7.9 כדי לעלות על מונית, אני בדרך לעבודה אמור להיות שם בשבע, מקווה שיסתדר היום
מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.
אני אשאל בפעם הבאה. תודה!
אולי דוכן מיצים בפארק
או שערות סבתא ביום העצמאות
שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי
לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.
לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון
היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן
אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי
(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)
לק"י
אף נהג מונית לא הציע לי.
זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....
מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.
זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.
לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!
אנוני.מיתלהגיד שאני נהנית מזה שהבעל עבד קודם מהבית והיה פה כל היום והחליף תפקיד לכזה שהוא צריך ליסוע לעבודה?
בעלי עובד מהבית חלק מהשבוע וחלק נוסע ואני מעדיפה את הימים שהוא בבית, אבל לדעתי הוא ממש ממש חריג ביכולת שלו לעבוד תוך כדי ההמולה של הבית ולשלב הפסקונות כשהוא רוצה, יכול ומרגיש שזה חיוני. (אני לא חושבת שהייתי יכולה, אני חושבת שהייתי מסתגרת בחדר ועדיין עצבנית שמרעישים לי...)
האם אתם חושבים שיש לזה גיל? סטטוס?
לדוג'-
ללמוד משהו מסויים רק כאשר מגיעים לגיל ספציפי.
לשדך רק אם כבר נשואים..
וכו'.
א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:
ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:
ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:
ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:
ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:
ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:
ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:
ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:
ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:
י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:
יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:
>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!
לכל דבר יש את הזמן שלו
אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.
ג
(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל… לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)
אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו
יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.
יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...
ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.
ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי
ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!
ככל שהגיל גבוה יותר -
קל יותר להגשים חלומות.
כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות
והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל
אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים
באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.
אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..
הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..
ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה
מסכים איתך לגמרי,
וחבל שככה הורידו לך.
(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)
ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר
אפילו בחורון צעיר בישיבה קטנה יכול לעשות שידוך. כן!
כלומר, להציע וזה בהחלט עשוי להיות מוצלח. בכלל לא תלוי גיל.
אז נכון שאם היתה לי שאיפה דוחקת להטיס מסוק
ועד עכשיו לא הגשמתי אותה, אז כבר אין סיכוי...
אבל ללמוד? לפתח כשרון שעד עתה היה עטוף
בקורי עכביש, לטוס למזרח הרחוק או להיכן
שלא יהיה (טוב, אז לירח לא...) -
אני, כבר סבתא, ועדיין יש לי חלום
לראות לוויתנים במקומם הטבעי,
ולצייר, ואולי ללמוד לפרוט על פסנתר
או משהו...
איך כתבה כאן lavender - זה עניין של רצון.
ודאי, בגיל מבוגר יותר, יש אולי פחות כוחות,
אבל לצייר, לצלם, לטוס לאנטרטיקה למשל -
מה הבעיה?.....
חברים, אפילו האסקימוסים כבר לא מוותרים על
הקשישים שלהם (אני מניחה) ושולחים אותם לשבת
בהשלמה על ערימת שלג קרובה ולצפות לדב
הרעב הבא (זה שפספס את הקשיש הקודם)
אל תגזימו.
בטיול לארצות הברית, לדרום אפריקה, לאיסלנד - יש הפלגות יומיות הזמינות לכל אדם, לצפייה בלווייתנים.
לא צריך להוציא הון על טיול ליעדים אקזוטיים.
אני גולל בשרשורים מלפני 10 שנים ומעלה
זה נותן מחשבות על החיים
כאילו אנשים היו אז בני 25 ואיפה הם היום
כל אחד עבר וצמח
איפה אני יהיה עוד 10 שנים?
מכניס אותי קצת לעצבות על החיים
(יש לי נטיה כזאת מדי פעם כשיש זמנים מיוחדים להיכנס להרהורים עצובים על החיים)
שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי
אז עוד יותר מרגיש ככה
אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:
אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.
חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה
למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר
ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות
אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.
לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים
כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....
כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת
זאת לעצמי.
אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב
זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת
לעטוף את המחשבה/חרדה הזו
עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט
נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)
למעלה.
ה ו א יקבל זאת באהבה, בהבנה,
בחיוך, בליטוף רך על הראש:
הכל בסדר, בני היקר, ויהיה
עוד יותר ועוד יותר ועוד....
ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....
אתה שיא הצעיר. שיא!
עוד כל כך הרבה דברים
טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!
יודעת שאינך זקוק לנחמה,
סתם...
ל המשוגע היחידיאחרונהוגם להזכיר לי שאני עוד צעיר,
כי בקטעים האלה אני תמיד מרגיש כאילו יש הרבה
דברים שיכולתי לעשות בשנים שעברו ולא עשיתי
ואז זה גם מעציב
נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.
מכירה את הרהורים העצובים.
דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.
דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.
רק צריך לזכור לא לשקוע בזה...
איך בכלל אתם מודדים את זה?
מה נחשב הצלחה?
נשמע שחייך כרגע על מי מנוחות סך הכל
אפשר בתשלום.
אשמח להמלצות מנסיון.
אפשר גם לקבל קודים מהספריה להשאלה
יש גם ליבי
