בס"ד
שלום כולם!
אני חדשה כאן בתור כותבת, אבל די ישנה בתור קוראת..
אני ב"ה נשואה חמש שנים, יש לי שלוש פצפונות בנות ארבע, שנה ועשר וארבעה חודשים.
חוץ מזה אני גם לומדת שנה שניה בתכנית שנמשכת שלוש שנים ודי תובענית מבחינתי (כולל עבודה מעשית)
חוץ מזה אני לא מהסוג המאורגן אלא יותר זורמת.
התינוקת שלי מתוקה אבל בערך מאז שהיא נולדה היא מצמיחה שיניים ודורשת הרבה , והמרכזית שלי ב"ה מלאה מרץ וכוחות חיים ודורשת אותו דבר ממני.
הבת שלי הג"גדולה" עד לא מזמן שיחקה בתפקיד הילדה הבוגרת שמבינה את אמא ולאחרונה, לשימחתי התעוררה לדרוש את שלה..
בקיצור, אני מרגישה די מתוסכלת ומיואשת מול כל הערימות של הדברים שיש לי לעשות, ואין לי סיכוי להספיק את כולם, ומזה שלא מצליחה תמיד למצוא מקום אוורור לי, לבעלי לכל אחת מהבנות שלי ובמיוחד לבכורה שאני מרגישה שהיא קצת הולכת לי לאיבוד.
אשמח לשמוע תגובות ובעיקר מהסוג התומך..