איך עושים את זה?אנונימי (פותח)
בס"ד
 
שלום כולם!
אני חדשה כאן בתור כותבת, אבל די ישנה בתור קוראת..
אני ב"ה נשואה חמש שנים, יש לי שלוש פצפונות בנות ארבע, שנה ועשר וארבעה חודשים.
חוץ מזה אני גם לומדת שנה שניה בתכנית שנמשכת שלוש שנים ודי תובענית מבחינתי (כולל עבודה מעשית)
חוץ מזה אני לא מהסוג המאורגן אלא יותר זורמת.
התינוקת שלי מתוקה אבל בערך מאז שהיא נולדה היא מצמיחה שיניים ודורשת הרבה , והמרכזית שלי ב"ה מלאה מרץ וכוחות חיים ודורשת אותו דבר ממני.
הבת שלי הג"גדולה" עד לא מזמן שיחקה בתפקיד הילדה הבוגרת שמבינה את אמא ולאחרונה, לשימחתי התעוררה לדרוש את שלה..
בקיצור, אני מרגישה די מתוסכלת ומיואשת מול כל הערימות של הדברים שיש לי לעשות, ואין לי סיכוי להספיק את כולם, ומזה שלא מצליחה תמיד למצוא מקום אוורור לי, לבעלי לכל אחת מהבנות שלי ובמיוחד לבכורה שאני מרגישה שהיא קצת הולכת לי לאיבוד.
אשמח לשמוע תגובות ובעיקר מהסוג התומך..
סתם סיפור נחמדשרבוב
מישי ספרה לי על אחת שגמרה את התואר ביום של הלידה ה4 (או ה5?)(לפני שנסעה...)
ז"א שלקח לה לעשות את זה 7 שנים...
אבל מצד שני, מה עדיף לדחות הכל?
אז קחי הכל באיזי,
אפילו שיקח עוד שנה שנתיים, שוווה את זה, לא?
קודם כל חיבוק גדול וברכת חיזקי ואימצייהודית פוגל
בכל המטלות שלך. לגבי זמן איכות עם הבעל: הכי טוב לקבוע זמן קבוע כמו ערב ר"ח או כל זמן אחר אבל קבוע לפחות אחת לחודש כדי לעשות משהוא ביחד. התנאי היחיד להצלחה הוא לא לעבור בשום אופן על הקביעות הזו!!! כמו שמקבלים שבת כל שבוע ללא סיבות ותירוצים, כך לקיים את היציאה החדשית הזו.
 
אותו העיקרון יעבוד גם לגבי זמן איכות עם הגדולה שלך. קיבעי זמן קבוע לפחות אחת לשבוע שבו את נמצאת רק איתה. שילחי את השאר עם בייבי סיטר או עם הבעל והקדישי לה לבדה לפחות שעה. אין כמו קביעות לשמר את ההחלטות הטובות. מקוה שתצליחי ותרגישי טוב יותר עם עצמך. זיכרי: גם רומא לא נבנתה ביום אחד!
מצביעה בעד ומצטרפת מתוך עומס דומה... ומצרפת שלל עצדבי חיה
כשאני מרגישה שהכל יוצא מכלל שליטה, אני נזכרת בכלל הברזל שאמא שלי מצטטת מסבתא שלי ע"ה: סדר העדיפות הנכון ()לגבי הבית. הילדים מה שאמרה יהודית זה לפני מספר 1):1.  אוכל, 2. כביסה, 3. נקיון. הכי חשוב זה לדאוג שיהיה מספיק אוכל בבית (רצוי כמובן לבשל. אפשר גם בכמויות ולהקפיא. אותי ממש מציל המקפיא. אני מבשלת בערך רק פעמיים בשבוע.  אני נוטה לבשל דברים שניתן להקפיא ואז פשוט לשלוף. וגם להעזר במוכנים, שימורים וכו'. עוגות פשוטות או כל מה שלא לוקח יותר מידי זמן. כמובן להתארגן עם חומרים בבית זה חשוב מאוד. 2. כביסות: אני רואה את המייבש ממש בתור עוזרת. לפעמים יש לי "חלום" לתלות כביסה, אבל אחרי חצי יום במכונה, אני גונזת את החלום לימים רגועים יותר.. גם לפעמים אני ממש 'יורדת' מהשאיפה שהכביסה הנקיה תגיע לארון. לפעמים זה הישג שהצליח עד שבת ולפעמים לא.. 3. נקיון הבסיסי חשוב ביותר ואם אפשר עוזרת מה טוב. אבל את יתר החלונות והאבק שמעל הארונות אני "שוכחת" עד פסח בערך..
 
עוד עצה: אל תהססי לקבל עזרה מכל מי שמציע. שכנות, חברות ומשפחה. לפעמים זו הצלה ממש.
תדאגי גם למלא לעצמך את המצברים לבד ועם בעלך... ובעז"ה הזמן הקשה יחלוף בקלות. (לא תביני איך שרדת, זה בטוח!)
הרבה כוח!!
הרבה פעמים,אנונימי (פותח)
הבעיה היא לא בסידור זה או אחר של המטלות, למרות שאין ספק שזה עוזר, אלא בתחושה של "אני לא יכולה להתמודד עם כל כך הרבה", (במיוחד שזה באמת הרבה)... כך לפחות אצלי.מה שהכי עזרלי,ואני מוכנה לתגובות נדהמות, זה ויטמין COMPLEX B  שמכיל את כל סוגי הB. אני עברתי בדיוק את המסלול שלך, עכשיו אני קצת אחרי, עם 4 וחצי ילדים והבכור(בן 7) באמת כבר יותר גדול ועצמאי, והלימודים התחלפו בעבודה שדורשת לא פחות. היתה לי תקופה שהרגשתי תסכול שצומח יחד עם רשימת המטלות, הרגשתי כל הזמן שאני "בקצה גבול היכולת", משהו כמו לצעוד על סף תהום, כי אני כל כך עמוסה, שמה יקרה לי אם תצוץ עוד מטלה קטנטונת? מישהי המליצה לי לקחת את ויטמין COMPLEX B. די זלזלתי ברעיון, מה זה יעזור עכשיו, אבל היא נתנה לי את הקופסה שלה אז התחלתי לקחת. הרגשתי שינוי אחרי איזה שבוע, כאילו מישהו "הרחיב" לי את רצועות העצבים, ונתן לי כוחות להתמודד. זה היה מוזר ולא כל כך האמנתי שזה קשור לויטמין. אחרי כמה ימים טובים הפסקתי לקחת, ואחרי איזה יומיים שוב הרגשתי קשה, כאילו שאני צועדת על הסף שוב.  לא זוכרת בדיוק מה היה אבל חזרתי לקחת B והרגשתי יותר חזקה ועם מרץ לקראת המשימות, ושוב הפסקתי ו"נפלתי" בכוחותי. לקח לי זמן עד שנפל לי האסימון אבל היום אני יודעת שיש קשר הדוק בין הרגשת היכולת שלי ובין הB. חשבתי שזה איזה חוסר חמור שלי שגרם לגוף שלי ספציפית לצאת מאיזון, אבל ככל שעובר הזמן אני מגלה שיש עוד די הרבה נשים כמוני שגילו את הB. מישהי מכן גם? בכל מקרה אולי יעזור לך גם?
המון הצלחה בכל מקרה.
ועוד משהו שעזר לי זה להבין שזו התקופה הכי קשה בחיים...
רעיון מדהים. נמליץ הלאה.דבי חיהאחרונה
מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)

לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

אולי יעניין אותך