בס"ד

אפשר להיות פסיכולוגית חינוכית ולא לעשות אבחונים [זכותך הדמוקרטית], אפשר להיות יועצת חינוכית, אפשר להיות קלינאית תקשורת, אפשר ריפוי בעיסוק, אפשר תרפיה במוזיקה\אומנות\ספרות\חיות\אחר, אפשר מלא מלא דברים שכוללים פשוט טיפול ועבודה עם ילד אחד, לא צריך לאבחן בהכרח, יש מאבחנים אחרים. אפשר פשוט להיות טובים מאד בלעבוד עם ילדים על כל מיני דברים. 

אגב, עבודה סוציאלית למשל יכולה אולי להיות כיוון. אפשר להמשיך לעוסית קלינית ואז גם לטפל. 

אני ממש ממליצה לך לא להיצמד לחינוך רק כי זה מה שאת מכירה, שווה להיפתח לעוד תחומים וכיוונים [אישית אני חושבת שזה גם בזבוז וקצת עוול שהברירת מחדל היא חינוך. חינוך זה אחלה וזה חשוב אבל אם את לא מחפשת להיות מורה אז למה לא לנצל את הכשרונות שלך לכיוונים שנשמעים יותר מתאימים?].

בס"ד

שבי עם אינטרנט, תתחילי לחפש מקצועות שקשורים [עלו בשרשור כמה שיכולים להיות רלוונטיים].

אישית אני הייתי מתחילה לעבור פשוט על כל המקצועות באתר של אוניברסיטה כלשהי. במקרה שלך את יותר יודעת לאן לכוון אז אפשר להתרכז בבית הספר לחינוך ובמדעי החברה לצורך העניין. בכל אוניברסיטה יש את שני הדברים הללו, פשוט כנסי לאתרים שלהם ותראי את האופציות, בד"כ יש גם הסברים בכל מחלקה על מה היישומים שלה ומה לומדים בה.

ראיתי גם שכתבת באחת התגובות פה שאולי תשתעממי מחלק מהדברים- צר לי לאכזב אבל גם בחינוך כנראה תשתעממי מחלק מהדברים וגם בפסיכולוגיה וגם בעבודה סוציאלית וגם בכל דבר שתבחרי ללמוד. בכל מקצוע לומדים המון כיוונים וזוויות ולא בהכרח מתחברים להכל. לי שנה שעברה היה קורס משמים ברמות אחרות [יותר כי המרצה הייתה משמימה, החומר דווקא היה מעניין] ובאמת לא הגעתי לאף הרצאה חוץ מאחת בתחילת שנה [הוצאתי 98 בסוף ככה שיצא לי בסדר]. זה קורה, אלו החיים. השאלה היא לא איזה תואר או תעודה יהיו הכי מעניינים בשבילך ללמידה באופן אבסולוטי, השאלה היא איזה תואר או תעודה יעניינו אותך לפחות ברובם ועדיף שגם העבודה או אפשרויות ההתפתחות מהתואר\תעודה יהיו רלוונטיים לך. אני למשל לומדת פסיכולוגיה וקרימינולוגיה ועוד לא יודעת אם אמשיך בכלל בתחום הטיפולי, יש לי מחשבות דווקא לעבוד במשטרה [קרימינולוגיה יעיל לי לזה אבל פסיכולוגיה היה התואר שבגללו נרשמתי] או להמשיך כמרצה. בכל מקרה, התחלתי את התואר כי הוא עניין אותי וכי באופן כללי מאד הנחתי שהכיוון שלי יהיה יותר בתחום הנפש. 

בנוסף, אחרי שאת עושה את המחקר ומבררת על התארים והתעודות הרלוונטיים, הייתי ממליצה לך לבדוק האם יש עבודות במשק. פשוט כנסי לאתר חיפוש עבודות [allgobs, דרושים] וחפשי שם את המקצוע המדובר. תוכלי לראות כמה בערך הצעות עבודה יש בתחום. 

חוץ מזה, כדאי לבדוק רמת שכר. יש לדעתי באולג'ובס אפשרות לבדוק על פי מקצוע מה רמת השכר המקובלת. תראי אם זה מתאים לך או לפחות תקבלי איזשהו כיוון בנושא. 

שווה גם לבדוק בכל תואר כמה שנים צריך ללמוד ומה באמת אורך המסלול. פסיכולוגיה למשל זה 5 שנים תואר ראשון ושני אבל עוד ארבע עד שמסיימים התמחות ואשכרה מתחילים לעבוד כפסיכולוגים ממש [עם שכר קצת יותר שפוי]. 

תבחני את כל אלו, תשקללי מה מתאים לך ותמקדי את עצמך יותר. 

אם יש שני דברים שאת רוצה, תבדקי אם אפשר לשלב. ייעוץ חינוכי למשל אפשר לשלב עם פסיכולוגיה ועוד מלא דברים. עבודה סוציאלית אני יודעת שבבר אילן אין אופציית שילוב אבל את מוזמנת לבדוק באוניברסיטאות אחרות. תרפיה למיטב ידיעתי זה רק תואר שני אבל חשוב שתדעי שאפשר גם לעשות תואר ראשון במדעי ההתנהגות ואז לעבור לתרפיה [מדעי ההתנהגות תואר שנחשב יותר קל מפסיכולוגיה לצורך העניין]. 

בקיצור, יש לך המון לברר, זה ממש על קצה המזלג. אם תרצי עזרה יותר מפורטת ואישית את יותר ממוזמנת לפרטי. 

שיהיה ב"הצלחה רבה!

בס"ד

יש לי הרבה מה להגיד על העבודה של גננת ועל ניהול גן בפרט..

אם את אוהבת ילדים זה הכי כייף בעולם לעבוד איתם- ללמד אותם, לתת אהבה ולקבל הרבה אהבה חזרה מהם...

אבל העניין שלא שם זה נגמר... עבודה של גננת היא מאוד קשה ותובענית! זו עבודה שאת לוקחת הביתה, ואת לוקחת איתך בגוף ובלב.. [כמה פעמים התרוצצתי לקניות לגן, נסחבתי עם ציוד, גיליתי מקרים קשים ששמעתי על ילדים בגן שלי שהייתי צריכה לדווח על כך.... ועוד ועוד..]  @רחפת.. יכולה להעיד.....

וזו גם עבודה עם הרבה אחריות.. זה לא נגמר רק בללמד בכייף ולעשות יצירות.. אנחנו מחוייבות לפעול ע"פ מטרות ויעדים.. צריכות לתכנן תוכניות שנתיות וחודשיות.. 

וגם ניהול זה ניהול- לדאוג לתקציבים, כספים, לצוות הגן, להיות בקשר עם המועצה/עיריה, כל תקלה שיש לך עליך האחריות ליצור קשר כדי שיבואו לתקן אותה... וכו'..

קיצר- מקווה שאני לא מורידה לך את החשק, אבל חשוב לי להגיד את הדברים האלו שידעו אותן... כי גם אם עובדים עם גננת בגן לא באמת רואים את כל העבודה שלה..

לדעתי חישבי עם עצמך מה את אוהבת לעשות, מהו הדבר שיהיה לך כייף לקום כל בוקר ולעבוד בו... ואז תפתחי אתרים ותשאלי אנשים על התחומים האלו.. מה כוללת העבודה בהם, מה הדרישות, שכר וכו' ותראי אם מתאים לך..
יש גם מקומות להכוונה מקצועית..

ממש חשוב לעשות את הברור הזה ולא להרשם ללימודים מלחץ של המשפחה או החברה מסביב... כי אח"כ זה מוביל לקושי בלימודים ולעזיבה באמצע התואר או מוביל לעבודה בדבר שלא כייף לי לעשות אותו..

הרבה הרבה ב"הצלחה!!

בס"ד

אבל אם רוצים אנונימי אז סטודנטים זה בהחלט הכתובת. 

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה