גמילה/ פרידה ממוצץציירת-עננים
הילדים עוד עם מוצץ. מעל גיל 4. אני בעצבים ובשנאה גדולה למוצץ. מרגישה שהם מכורים.
לא רוצים לקבוע עובדות או להעלים- כי הפחידו אותנו שהילדים יישאו תסכולים ויימצאו תחליף פחות כדאי )כמו אצבע( או שיתבטא בהמשך החיים
מחפשת המלצה למומחה לתחום...
הקו המנחה אותנו הוא עידוד לעצמאות ובחירה אישית- כמובן שאנחנו מכווינים. בנושא המוצץ חיכינו שהם מעצמם ירצו להיפרד ממנו )כבר לא נצרך/ פדיחה/ פוגע בשיניים( אך זה לא קרה...
אני הייתי לוקחת פיקוד על זה..ישועת ה' כהרף

עושה להם טבלה של חמישה ימים.. בכל יום שעובר לסמן X  ביום השישי שמה ציור של מוצץ+X עליו..

מודיעה שבעוד חמישה ימים נפרדים מהמוצץ..

קונה שקית הפתעות מהשקל לפני כן וביחד עם הטבלה מראה להם את השקית ומספרת שבכל בוקר הם יוכלו לבחור הפתעה..

במקביל, בכל חמשת הימים מעצימה אותם, אומרת להם שהם גדולים, שכבר לא צריך את המוצץ.. כל חיזוק שמדבר אליהם..

הכי חשוב, להיות שלמה עם זה.. כי ייתכן שיהיו כמה ימים קשים.. (בד"כ לא, הפחדים הם שלנו לגמרי.. מניסיוני האישי..)..

הקושי העיקרי הוא להירדם בלילה ואז אפשר להשקיע בזה במהלך היום ולעייף אותם (להוציא לגינה, להשכיב קצת יותר מאוחר וכדומה).. ובערב, להיות סובלניים, לשבת ליד, לספר סיפור, לשים מוסיקה מרגיעה.. לדעת שזה חלק מהעניין..

על קצה המזלג..

אם תרצי תשאלי שוב.. 

 

מוצץ גמילהיהושבעט5
מוצץ הוא אחד מחפצי המעבר כשילד מרגיש מספיק בטוח להפרד ממנו זה יקרה.ילדי נגמלו ממוצץ בקבוק בגילאים בין 4.5- 6.5,לא נרשמו שום בעיות בקבלה לצבא שירות לאומי .סבלנות זה יגיע .
כל הכבוד על הסבלנות!!!ישועת ה' כהרף


מוצץ פוגע מאד בשיניים בגילאים האלו.44444
בדרך כלל בגילאים האלו הם לא מרגישים מספיק בטוחים להפטר ממנו אלא מתמכרים אליו יותר. מה שעוזר בפועל זה שילדים אחרים צוחקים עליהם. אני הייתי מנסה להמנע מזה....
ומציצת אצבע לא פוגעת?ציירת-עננים
זה הבעיה. שיעברו מזה לזה )ואני בטוחה בזה(
לא תמיד. רב הילדים שמצצו מוצץ בתור תינוקת לא מוצצים בגיל הזה44444
מוצץ או אצבע.
אנחנו עשינו מסיבת פרידה מהמוצץבשאיפה
לכבוד יום הולדת 4.5 , יחד עם המשפחה המורחבת, עם עוגה בצורת מוצץ (בערך..), דיברנו על זה חודשים מראש (גם לפני יומולדת 4, אבל אז זה לא עבד...)
אחכ הינו צריכים להזכיר כל פעם שביקשה מוצץ ("כואב לי פה (בגרון), אני מרגישה שאני ממממש צריכה מוצץ...") - זרקת אותו, נכון? בעצמך, את כבר גדולה...
איכשהו מאז היומולת (4.5...) היא בלי...
תנסי להרגיע את עצמך... הרבה מאוד ילדים מוצצים בגיל הזה, וגםמודדת כובעים

יותר מאוחר, מנסיון עם כמה ילדים, לא כדאי לגמול בכוח, לא להעלים את המוצץ ולא במכבש שיכנועים.

 

אפשר לנסות להגיע להסכמה שמוצצים רק בלילה. ואז לאט לאט יפחת הצורך.

 

 

בגיל 4 הייתי קובעת עובדה שאין מוצץ וזהו.44444
כמובן שהייתי עושה הכנה ומסבירה לעלד שהוא כבר גדול וכו'.... ופתרת ממנו בצורה נחמדה- בלונים/ מכתב בדואר וכד'..... אבל הייתי נחרצת.
גמילה ממוצץ אצבעיהושבעט5
אם נגמלים ממציצת ממוצץ /אצבע לפני בקיעת השיניים הקבועות זה לא משפיע על הצורה שלהן.אחרי שנגמלים השיניים חוזרות להיות ישרות.
לקבוע עובדה שבגיל מסוים אין מוצץ זה עלול להיות בעייתי.הילד יפסיק אולי למצוץ מוצץ אבל יכול למצוץ אצבע או לאמץ הרגל אחר .
אף ילד לא הולך לכיתה א עם מוצץ.גיל הפרידה מהמוצץ לא משפיע על הקבלה לצבא או לשרות לאומי.
אנחנו הפסקנו לפני בהוראת רופאת שיניים.44444
ובגיל 4 רב הילדים כבר נגמלים ממוצץ ולא מוצצים אצבע.
כמובן צריך הכנה ובדרך נעימה אבל ביחד עם זה נחושה והחלטית.

ואגב, מה הסימנים לילד "מוכן"?
רב הילדים לא יזרקו את המוצץ מעצמם כמו שרב הילדים לא יגידו "לא" לשוקולד.
לא דומה. ארבעת ילדי "המכורים" זרקן את המוצץ מיוזמתם.זוגית +


באיזה גיל?44444
ואולי זה בגלל שצחקו עליהם?
כל אחד בגיל שהתאים לוזוגית +אחרונה

הכי "זריז" בגיל 4 והאחרונה זרקה בגיל 6.

 

בחיים לא צחקו עליהם ואפילו לא שכנענו אותם.

זה כאילו לא היה קשור אלינו, אלא עניין פרטי שלהם.

 

גם מי שלא ימצוץ אצבע יכול למצוא תחליף אחררק טוב!
אצלנו בינתיים אחד נגמל בגיל 5.
השניה בגיל 4.5
והשלישית בת 4 ורבע עדיין דבוקה אליו.

לגדול, כשדי הכרחנו אותו, היו אח"כ במשך תקופה המון התקפי זעם (לפני זה היה ילד ממש ממש טוב ונוח). אבל היה רגיל אחרי הגן לקחת מוצץ וזה היה חסר לו... (ועוד עשינו מסיבה למוצץ, והוא קיבל המון הפתעות על כל שלב שעבר בפרידה)

השניה, עזבה אותו ממש בקלות מעצמה, אחרי קצת דיבורים מצידנו. בלי הרבה התעסקות מסביב.

והשלישית, אם אין מוצץ היא משתגעת. ובגן כבר יצא לי לראות שהיא לועסת את הבגדים במקום... (כי אין מוצץ בגן).
מה שכן אנחנו מרגילים אותה לאט לאט לדבר בלי מוצץ, לשחק עם חברים בלי מוצץ, להזכיר לה מידי פעמים להוציא אותו קצת מהפה אחה"צ וכו. .
סבלנותיהושבעט5
אצלי נגמלו בין הגילאים 4.5- 6.5(שניים נגמלו בגיל הזה)
גמילה ממוצץ ,בקבוק ואחת ממציצת אצבע.
צריך לדבר כדי להכין אותם שהמוצץ יצא לפנסיה.אצלנו עם שניים זה לקח שנה.
בסוף הם נגמלים,הילד שלך לא!דומה לבן של השכנה.ילד שנגמל לפני הזמן שהוא בשל לכך זה עלול לגרום לכל מיני התפרצויות זעם או מציצה של משהוא אחר.
גמילה בכל גיל יכולה לגרום להתפרצות זעם/ בכי.44444
זו תופעה נפוצה גם של גמילה מסמים ואלכוהול.
זה חלק מתהליך הגמילה.
כל תהליך שיהיה חייב להיות באוירה חיוביתיפית8

כתבת שאת בעצבים ובשנאה גדולה למוצץ - לדעתי עדיף מאד שקודם כל תטפלי בעצמך ותשחררי את הרגשות האלה. זה לא הוגן כלפי הילדים שלך לגמול אותם ממקום כזה.

 

אני באופן אישי אף פעם לא גמלתי בכח, הגיע גיל שהצעתי, דברנו על זה מדי פעם אבל לא התעקשתי. כל ילד הגיע לזה בעצמו בשלב כלשהוא, לרוב אחרי גיל 4. מה שכן - בשעות היום כן הגבלתי.

אני לא מסכימה איתך שזה לא נצרך, לפעמים ילד עדיין צריך את זה.

(ופדיחה זה הכי לא שיקול. אם לי יש פדיחה מזה זה בעיה שלי, לא של הילד.)

 

אחד הילדים שלי בגיל 5 הצליח לישון בלי מוצץ כמה לילות ואח"כ נשבר וחזר לזה, הרפיתי, אחרי כמה חודשים הוא החליט בעצמו שהוא כבר גדול וזה לא מתאים לו.

כשהילד מגיע להחלטה כזאת אנחנו משתדלים לתמוך ולעודד כי הימים הראשונים באמת לא קלים לו, אז בבוקר שקם בלי מוצץ עושים מיני חגיגה והילד במרכז. אפילו מחלקים משהו טעים לכולם לכבוד ש X הצליח לישון בלי מוצץ וכולם שמחים איתו ביחד.

 

בקיצור - להרפות ולשחרר.

זה יגיע

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

עבודה סמינריונית על ליקויי למידהEva

שלום רב,

שמי חוה.


 

אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.


 

אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.

אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.  


 

אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.


 

האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?

אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?


 

אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.


 

השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.


 

קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית


 

תודה רבה לכם בכל מקרה.


 

יום טוב ונעים לכולם.

 

עוד הרבה ועוד קצת בבת אחתEvaאחרונה

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!


תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.


תודה רבה. יום טוב.

השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה

אולי יעניין אותך