היו היה מלך ששלט ביד רמה
על המון אנשים, מוצלחים וכאלה שלא.
והיה המלך חי את חייו יחד עם המון משרתים שלא נתנו לו מרחב מחייה.
יום אחד המלך התחיל לבנות בחדרו, לבד ,מנהרה. וכל ענייני הממלכה לא השוו לסיפוק האדיר שהיה לו, בחפירת מנהרה תת קרקעית זו.
מנהרת החופש הוא קרא לה. כשהמלכה הייתה חוזרת לחדרם, הוא היה מסתיר את העבודה בלוח -קיר שבנה במיוחד.
התגאה המלך מאוד, וכל יום ויום שהמנהרה נחפרה , היה יום מיוחד , והיה מצב רוחו עולץ רק מהידיעה שאף אחד אינו יודע..
והנה יום אחד נשלמה מלאכתו. מנהרה תת קרקעית ,ארוכה היוצאת אל החופש חיכתה למלך בלילה. באותו היום רקם המלך סיפור לאישתו ולכולם, בו הוא חייב להפליג לחודש שלם לאי חדש בו הוא חוקר, ולאחר שלקח איתו להפלגה נערים ארוחות וסוסים, האמינו כולם שאכן המלך הפליג באונייה לצורך חשוב שאינו סובל דיחוי.
בלילה , כשהאונייה המשיכה לעגון, שיחרר המלך את כל הנערים ואמר לכולם שדיי לו בשתי עבדים. שתי העבדים אותם בדה מליבו, וכך המלך הפליג אל עבר מקום קרוב , בו הטילו עוכן אנייות רבות. הוא החליף בגדים לצבאי פשוט וצבע את קידמת האנייה בצבעים שונים . מלאכת הצביעה לקחה לו שלושה ימים, אך לאחר מכן הוא היה משוחרר לנפשו. וכך הסתובב המלך בלבוש פשוט, במדינה שלו.
הוא שינה את צורת פניו וגופו, והסתיר את שיערו בכובע רחב שוליים.
וכך הסתובב המלך, הלוך ושוב בעולם הגדול. הוא פגש אנשים מכול מיני סוגים, ונהנה מחוסר היחס , וחוסר החנופה בהם התייחסו אליו האנשים. הוא מצא עבודה בפונדק דרכים, שם ניקה את מיטות האורחים וקירצף אריחי ריצפה.
בימים הראשונים, הוא רק למד את שפת הרחוב. שפת הרחוב זוהי שפה שבה האמת בראש ובראשונה חייבת להיאמר.
אין כאן חנופה, אין כאן רכילות. הכל זורקים לך בפרצוף, בין אם תרצה ובין אם לאו.
ואתה חייב להיות חזק. להיות בטוח בעצמך.
אסור להידחף , אסור לברוח.
מיום ליום קלט המלך את המשחק ברחוב. מה צריך לדבר ומה אסור בשום פנים.
בערב היה חוזר לחדרו , דרך המנהרה. החדר, שהיה נעול , כי המלכה אינה ישנה בחדר לבד. ומאחר והוא יצא למסע, נשאר החדר ריק ומזמין.
החודש בחברת בני אדם גזעיים, שאינם משתדלים להיראות , שחיים מהיד אל הפה , ומוכרחים לשמוח ,
הפך את המלך לאנושי.
ויום אחד הוא כתב את הסיפור הזה.
על המון אנשים, מוצלחים וכאלה שלא.
והיה המלך חי את חייו יחד עם המון משרתים שלא נתנו לו מרחב מחייה.
יום אחד המלך התחיל לבנות בחדרו, לבד ,מנהרה. וכל ענייני הממלכה לא השוו לסיפוק האדיר שהיה לו, בחפירת מנהרה תת קרקעית זו.
מנהרת החופש הוא קרא לה. כשהמלכה הייתה חוזרת לחדרם, הוא היה מסתיר את העבודה בלוח -קיר שבנה במיוחד.
התגאה המלך מאוד, וכל יום ויום שהמנהרה נחפרה , היה יום מיוחד , והיה מצב רוחו עולץ רק מהידיעה שאף אחד אינו יודע..
והנה יום אחד נשלמה מלאכתו. מנהרה תת קרקעית ,ארוכה היוצאת אל החופש חיכתה למלך בלילה. באותו היום רקם המלך סיפור לאישתו ולכולם, בו הוא חייב להפליג לחודש שלם לאי חדש בו הוא חוקר, ולאחר שלקח איתו להפלגה נערים ארוחות וסוסים, האמינו כולם שאכן המלך הפליג באונייה לצורך חשוב שאינו סובל דיחוי.
בלילה , כשהאונייה המשיכה לעגון, שיחרר המלך את כל הנערים ואמר לכולם שדיי לו בשתי עבדים. שתי העבדים אותם בדה מליבו, וכך המלך הפליג אל עבר מקום קרוב , בו הטילו עוכן אנייות רבות. הוא החליף בגדים לצבאי פשוט וצבע את קידמת האנייה בצבעים שונים . מלאכת הצביעה לקחה לו שלושה ימים, אך לאחר מכן הוא היה משוחרר לנפשו. וכך הסתובב המלך בלבוש פשוט, במדינה שלו.
הוא שינה את צורת פניו וגופו, והסתיר את שיערו בכובע רחב שוליים.
וכך הסתובב המלך, הלוך ושוב בעולם הגדול. הוא פגש אנשים מכול מיני סוגים, ונהנה מחוסר היחס , וחוסר החנופה בהם התייחסו אליו האנשים. הוא מצא עבודה בפונדק דרכים, שם ניקה את מיטות האורחים וקירצף אריחי ריצפה.
בימים הראשונים, הוא רק למד את שפת הרחוב. שפת הרחוב זוהי שפה שבה האמת בראש ובראשונה חייבת להיאמר.
אין כאן חנופה, אין כאן רכילות. הכל זורקים לך בפרצוף, בין אם תרצה ובין אם לאו.
ואתה חייב להיות חזק. להיות בטוח בעצמך.
אסור להידחף , אסור לברוח.
מיום ליום קלט המלך את המשחק ברחוב. מה צריך לדבר ומה אסור בשום פנים.
בערב היה חוזר לחדרו , דרך המנהרה. החדר, שהיה נעול , כי המלכה אינה ישנה בחדר לבד. ומאחר והוא יצא למסע, נשאר החדר ריק ומזמין.
החודש בחברת בני אדם גזעיים, שאינם משתדלים להיראות , שחיים מהיד אל הפה , ומוכרחים לשמוח ,
הפך את המלך לאנושי.
ויום אחד הוא כתב את הסיפור הזה.
גם כשמנסים שוב ושוב ושוב.
