אני בתחילת שבוע 12 ממש להריון הראשון שלי. ואני רואה שממש יצאה לה בטנונת קטנה כזו. עגולה.
שרירי הבטן שלי הם די טובים היות ואני עושה פעילות ספורטיבית כבר מספר שנים. האם זה הגיוני כבר בשלב זה שיוצאת בטן? הרי העובר הוא כ"כ קטן וגם הרחם עדיין אינו מספיק גדול, לא?
הרי עשינו משהו מהמם כל כך..
אבל רוצים להשאיר את זה רק "שלנו" עד שנעבור את השליש הראשון בשלום בעז"ה.
אני בטוחה שבגלל הבגדי חורף הרחבים אנשים לא שמים לב, פשוט אני נלחצת מעצמי איזה בטן נהייתה לי! וזה מצחיק כי ירדתי במשקל עד עכשיו ולא עליתי..
אני באמת לובשת יחסית רחב (גם כי חורף אז יותר קל) בינתיים עוד לא שאלו.. אבל אהבתי את התשובה שכתבת, אאמץ!
*מה*. ושיפסיקו להתלחשש ולנחש, אבל מוקדם מדי לספר לסביבה קשה לי ממש ממש עם כל הקונספט של להביא לרב כתמים.
אני ב7 נקיים אחרי לידה ויש הרבה מה להביא לו
גרים בישוב, מכירים את הרב טוב ואין פה עוד רבנים בסביבה
בעלי יגיע אליו, אבל אוף אוף אוף. זה פשוט לא נעים.
אני לא מבינה מה כל-כך מסובך שאני אלמד ואפסוק לעצמי.
אני עשיתי לעצמי שינוי בתפיסה שממש עוזר
הבנתי שבעצם הרבנים האלה הרי לא מרוויחים כלום
הם אנשים יראי שמים וצדיקים שמקדישים זמן מהחיים שלהם בשבילנו
כדי שאנחנו נוכל לטבול בטהרה ולקיים את ההלכות כמו שצריך
אין להם שום אינטרס "להיכנס לי לתחתונים" כמו שמישהי תיארה פה פעם
דבר ראשון זה עזר לי להעריך את הרב
ואחר כך גם ההבנה שזה באמת באמת לא מזיז להם משום כיוון
הם רגילים, מסתכלים נטו צבע/ גודל וכו וממשיכים הלאה בחיים
וזה כמו שלא נעים לעשות בדיקות פנימיות
אבל מי שבודק עושה את זה לטובתי
אז פה זה פחות נורא, כי זה אפילו לא מולי
בעלי הולך, חוזר עם תשובה
הכתם כבר בפח ואפשר לשכוח
לחשוב על זה מכיוון אחר - אם רופא היה אומר לכם שמבחינה רפואית צריך לחכות כמה ימים, זה היה לך סבבה?
אם כן, אז הרבה פעמים הפער נובע מזה שאנחנו תופסים צרכים רפואיים, כלכליים, חוקיים וכד' כ"צורך" וצרכים דתיים כ"בחירה". אבל באמת באמת ברגע שבחרת ללכת לפי ההלכה, ברור שיש דברים שהיית רוצה לעשות אחרת ולא בחרת את הנקודות הספציפיות האלה, אבל הם חלק מצורך גדול יותר - צורך דתי. זה ממש צורך שיש לך, מרגע שאת רוצה לשמור נידה כמו שצריך.
גם אם זה היה רפואי זה לא היה בחירה שלך הנקודה הספציפית והיית עושה את זה כצורך שנובע מבחירה גדולה יותר, להישמע לרופאים מתוך הנחה שזה הדבר הנכון.
לפעמים לשנות את הסתכלות על מצווה קשה כ"צורך" דתי ולא כבחירה ממש עוזר
תודה רבה על ההודעה!
באמת מחזק
תבדקי עם רב גדול אם אפשר
אנחנו בדקנו עם כמה רבנים וכולם התירו להשתמש בתחתונית גם בשבעה נקיים ואז זה לא נחשב כתופס טומאה אם לא הסתכלת והיה דם. וגם אם הסתכלת זה הרבה יותר קל.
תחתונית ב7 נקיים כן תופס טומאה
ברוב המקרים הן יודעות לענות, וגם במקרה שהיתה שאלה מורכבת יותר, אחת שהבאתי לה העבירה את השאלה ליועצת אחרת.
באמת מזדהה עם הקושי להביא לרב. לי זה ממש לא עוזר לדעת שהוא מתייחס לזה בשוויון נפש, עדיין אני מרגישה שאני לא מסוגלת לזה. מודה לה' ולאנשים שקידמו את מפעל יועצות ההלכה.
חוץ מזה אם יש כתמים בצבע מסוים שאת יודעת שהרב התיר לך בעבר מותר לך להתיר לעצמך.
ממש מבינה אותך❤️
א' לא חייבים להביא לרב כתמים. אפשר לבחור לחכות.. לי זה עוזר לדעת שזה בחירה שלי ללכת, מתוך מטרה שיקצר.
ב' תחתונית- לי זה ממש עזר. קודם כל כי זה יותר קל להקל על תחתונית (גם אם לא נוהגים מראש שזה לא מקבל טומאה ואז הכל מותר...)
דבר שני זה לא בגד. תחתונים מבחינתי זה יותר אינטימי... דבר שלישי- אפשר באנונימי! משאירים אצל הרב בתיבה עם מס' טלפון והוא שולח הודעה מותר/אסור, בלי להזדהות.
ג' לגבי הללמוד בעצמך- זה יורת בהמשך לא'. אפשר ללמוד בעצמך ומה שאת יודעת שמותר אז הוא מותר (למשל אם את בטוחה שזה צבע שהתירו לך פעם) אבל רב הוא יורת מומחה ולכן יכול להתיר יותר כתמים. ובאמת, זה עוזר לי לחשוב שמראים על מנת לזרז את עניני הטהרה.
ובסוגריים אומר שלא אמור להיות כל כך הרבה כתמים. אם אתם מראים הרבה אז או שבאמת לקבל מהרב קוים מנחים מה מותר מה אסור
או שאפשר לעשות כל מיני דברים (תוספים וכדו') כדי לחזק את הרחם. לא אמורים ללכת לרב כל חודש...
נכון שאחרי לידה יש יותר ועדיין..
לק"י
שצריך לכתוב את כל הפרטים (אחרי לידה, עם/ בלי תפרים, אם היה כאב בבדיקה וכו').
הרב אומנם יכול לחזור למספר עם שאלות, אבל עדיף מראש שיידע כמה שיותר, ולא יתפספס משהו.
(וגם לברר שהרב נמצא בבית. שהעד לא ייתקע אצלו...).
בהצלחה לפותחת!
לק"י
על כתמים בתחתונים או על עד?
תחתונים- אפשר להחליף בתדירות גבוהה לפני שהכתם נהיה גדול מגריס.
ויש פסיקות שמותר תחתונית והיא לא מקבלת טומאה. תבררי מה אצליכם.
ממש ממש לא מסוגלת.
זה אישי ופרטי ובלתי אפשרי מבחינתי. מעדיפה לאסור את עצמי ולא להביא משהו אישי כל כך.
וכשבעלךי הסביר את זה לרב, קיבלנו היתר ללכת עם תחתונית. פשוט כדי שיהיה אפשר להביא אותה לרב (שזה גם מביך ברמות, אבל איכשהו ניתן להתגבר על זה).
בעלי הלך עם תחתונים לרב
והוא אמר לו חבל למה תחתונים שתשים תחתונית יהיה לה יותר נעים
מאז אני עם תחתונית
אין לי הרבה כתמים. עכשיו אחרי לידה ניסיתי להיטהר ולא יצא יום בלי כתם בבדיקה וחלק מהימים גם בתחתון.
אני בכלל לא שמעתי על הרעיון שאפשר לשים תחתונית, מניחה שהייתי יודעת על זה אם זה היה בפסיקה שלנו. בכל מקרה אברר... הרבה יותר סביר להביא תחתונית לרב ולא תחתונים ממש...
אבל
הכי חשוב
בעלי שאל אותו היום והרב התיר את הכל אז במחשבה שניה כן היה שווה את הבושה.
ובקשר ללמוד - אני לא בקטע ללמוד כדי להיות יועצת הלכה
הייתי רוצה לדעת לעצמי בבית... אולי באמת לומדים מפעם לפעם כשיש שאלות
לא לעשות את כל הבדיקות בוקר וערב.
במיוחד אחרי לידה.
כמובן כמובן שהכי חשוב הבריאות
אבל ממש בא לי בת
וההריונות שלי בסיכון, והפזמ דופק
יש דרך לעלות את הסיכויים לבת?
מחפשת רעיונות למדף או ארונית קטנה (יש לי רוחב של 60 סמ)
אנחנו רוצים לקנות ספרייה לסלון , אז רגע לפני זה אני חושבת גם על פינת הדלקת נרות ואולי לשלב אותם יחד או בעיצוב תואם.
אם מישהי רוצה להעלות תמונה בלי פרטים מזהים
כרגע אני מדליקה על השיש. זה סבבה אבל פחות יפה
תסתכלי פה למשל
ואפשר לבנות מדף מזכוכית או אבן, פינתי ויפה ועליו להדליק. זה זכוכית למשל:
אני באופן אישי מדליקה על בר קטן וגבוה שיש לי.
מדף עץ?
אוהבת את המראה , מתלבטת אם בטיחותי מספיק
בדרכ אני לא יוצאת לתפילה אבל לפעמים כן ואז להשאיר את הבית לבד.. או כשהולכים לישון
אני לא בטוחה כמה זה בטוח, אבל מניחה שיש עוד צורות וויטרינות זכוכית לנרות.
וגם אצלי זה היה בטוח כי הנרות בתוך בית נרות קטן.
אבל בגלל הפיח העברתי למדף אחר שהיה שם
לא, זה גם שיש (כאמור, דירה שכורה)
ואין פיח בכלל
כנראה תלוי בכל מיני משתנים
מדף כזה,
קודם היה לי מדף עץ שציפיתי בנייר אלומיניום כי פחדתי שדליק.
וכפתרון זמני היה לי שולחן קטן שגם עליו היה נייר אלומיניום (היה לא אסתטי והתאפשר כי לא היו קטנטנים בסביבה).
מנסה להבין את הקונספט של מדף לנרות משולב בספריה, נשמע לי ממש דליק ומפחיד אבל אולי אני מדי היסטרית כי ראיתי את זה בהרבה בתים.
ארון נעליים של איקאה שמשמש לאחסון (לא של נעליים), אני מדליקה מעליו. כזה:
זה ממש בהישג יד
שמספיק גדול בשביל שאם חלילה נופל נר, אז הוא נופל עליו.
ואז יש לך יד חופשית.
(מניחה את המגש איפה שבא לך להדליק, עליו פמוטים, וזהו)
יש גם "ביתנים" כאלו לנרות. שזה ממש עם קירות זכוכית וכאלה ופתחים צרים מאוד בשביל החמצן לאש (ודלת נפתח בשביל ההדלקה עצמה)
שגם את זה את יכולה לשים אפילו בכוננית מעץ (כי הנרות עצמם כלואים בחומר שלא נשרף)
חשבתי לעשות מדף מובנה בנישה של גבס, קשת כזה. למישהי יש? איך זה מבחינת הפיח?
אין פיח (מדליקה בנרות שעווה). יש מרצפת בתחתית הנישה
נראה לי אם המגש של הנרות הופך לכלי שמלאכתו להיתר (תבדקו אותי). מה שעושים זה שמניחים משהו כמו הכוס של הקידוש על המגש (הכוס של הקידוש צריכה להיות מונחת שם במשך בין השמשות). ואז אפשר להזיז את המגש עם הנרות כשהנרות כבר מכובים. בעלי לא לידי כדי להסביר לי אבל פעם לפני הרבה שנים בדירה הראשונה שלנו ככה היינו עושים.
אני מחסנת את כל חיסוני השגרה אז אין מה לדון בזה כאן.
הציעו לי להקדים ל3 הגדולים שלי (3,4,5) את החיסון של החצבת של כיתה א ואז לא יצטרכו לעשות.
מישהי יודעת מה הרעיון?
זה כמה מנות שרק אחרי החיסון של כיתה א הם מחוסנים לגמרי?
יש דבר כזה להיות מחוסן לגמרי לחצבת?
אם אתן עכשיו, זה לכל החיים או שצריך שוב אחרי כמה שנים?
מה שהכי קרץ לי בהצעה הזאת זה שהם יעברו את החיסון איתי ולא עם איזה אחות זרה כשאני לא באזור.
אז בכל מקרה לגדול כן אעשה מתישהוא לפני כיתה א מהסביה הזאת אבל מתלבטת לגבי האחרים.
לק"י
אז בשעה טובה לפני כמעט שבוע קניתי כוורת (3*4), ונשאר "רק" להרכיב אותה.
תעזרו לי רגע עם כמה שאלות בבקשה🙏🏽
1. ההרכבה דורשת מברגה?
2. הקיבוע לקיר הוא פשוט?
3. מי שלא שמה רגליים- המים הורסים אותה?
4. מי שקנתה רגליים (לא מסגרת עם רגליים, אלא 4 רגליים בודדות)- האם זה קל להבריג אותם?
תצילו אותי מלהתקע עם 2 ארגזים גדולים, ובלי הסדר בסלון, שאני מייחלת לו😂
לא מהניק שלי כדי להשאר אנונימית..
לפני קרוב לשנה נולד לי בן. ב"ה בריא ומתוק ממש!
יש כמה דברים מאירוע הברית שמבאסים אותי ממש
ומאז אני בדאון עולה ויורד
ולא מצליחה לשים את זה מאחוריי
וזה קשה לי ממש 
)אנונימית בהו"לאולי, וכנראה זה מה שנכון
אבל זה לא ירפא לי את הבאסה והפספוס מהברית שהיתה
וזה קשה לי
אני באמת יכולה להבין אותך... אולי תרצי לשתף מה הפריע לך?
אשתף אותך שגם בברית שלנו - במעמד הברית בעלי החליט שהוא מוסיף שם נוסף 🤦♀️
ובתמונות גיליתי שהמאפרת הדביקה לי ריסים בצורה לא מדויקת, בצד אחד היה חסר ריסים. תתארי לך איך זה היה נראה. אז אין מה לדבר על התמונות..
אחרי הברית ישר נכנסתי להניק וכשיצאתי אנשים כבר התחילו ללכת..
אבל גילוי נאות האמת היא שאצלי שלא משנה לי כלום מזה- זה התינוק שאני כלכך אוהבת אמאלה כמה הוא מתוק.. אני פשוט מכורה אליו!
מפריע לי שהבגד של התינוק היה קצת גדול ולא ישב בול
ושלא הייתי עם תכשיטים שרציתי, מרגישה פחות נשית...
וגם אני מאוהבת ברמות בילד אבל זה לא מוריד לי מהבאסה
אבל עם הזמן זה יעבור לך, עד שתפתחי שוב תמונות.
עם התכשיטים- הייתי מטפחת ומפנקת את עצמי לשבת ועונדת את כל התכשיטים שלא שמתי בברית.
התחתנתי בחתונת קורונה, 20 איש בגינה של ההורים.
עד היום, יש לי כווצ' על זה שלא הייתה לי חתונה כמו שחלמתי.
וחתונה אני מקווה ומתפללת שלא תהיה עוד אחת, בניגוד לברית נניח.
ו-וואלה לפעמים הולכת לחתונות ומרגישה את הצביטה הזו בפנים.
אבל בסופו של דבר, יש את החיים והמציאות. וברור לי שאני שמחה בחיי הנישואין שלי ושזה מה שחשוב ולא באיך היה האירוע שפתח אותם.
אז מקווה בשבילך שתצליחי גם להתמקד במה שחשוב- שהוא הילד
ה'אפ אנד דאון' הזה הוא רק כשאת חושבת על הברית, או שזה מתבטא בעוד דברים?
חשבת לבדוק את הכיוון של דיכאון אחרי לידה?
❤️
לא כ''כ נשמע הגיוני שזה מה שהכניס אותך לדיכאון, התכשיטים והלבוש זה לא סיבה מספיק טובה כדי להכנס לדיכאון...
גם לי יש באסה גדולה מברית של ילד כבר בן 6 , בברית עצמה הבת שלי שיגעההה אותי, בכתה וכל מי שרצה לעזור לי לקחת אותה רק צרחה יותר ונידבקנ אליי, תוך כדי אמא שלי, ממש במעמד של הברית עצמה בטלפון מדברת בקול עם אחותי המעצבנת שלא הבינה איך מגיעים לברית ורבה איתה ההסברים ואני שומעת את כל העצבים שלהן, הילדה מושכת אותי ואני מרגישה שפשוט הוציאו אותי מהברית של הילד שאני ילדתי!
חירפן אותי! וזה כאב לי עוד המון זמן אח''כ אבל מכאן ועד להיות בגלל זה בדיכאון יש מרחק...
יכול להיות שזה בעצם יושב על משהו אחר? והבאסה היא רק טריגר?
אני חושבת שזה יכול להיות יושב על הקושי לקבל מציאות שהיא לא בשליטה שלך.
לכאורה זה אירוע שלך, ואת הכי רוצה להיות בו בטוב ושיתנהל כמו שאת רוצה
והכי קשה כשזה לא קורה.
העבודה היא במקביל גם לשחרר ציפיות ולקבל את המציאות שלא הכל קטרה כפי שרוצים, וגם לעשות דברים שיחזירו את השליטה והאמון בעצמך.
אם את לא מצליחה להתחבר ולקבל תשובה שמניחה את דעתך, כדאי לבדוק את זה עם מישהי, גם אם לא דיכאון כדאי להבין מה עובר על הנפש ולמה את מרגישה את זה לאורך זמן. לפעמים להבין את עצמך זה חצי מהפתרון
חיבוק! 🤗
אשמח למעלות וחסרונות מניסיון.
עושה כתמים ? איך זה מבחינה פרקטית, נוח ?
מרגישה שיש לי שליטה רבה.
הכנסה והוצאה קלי קלות (אחרי 4 לידות)
השפעה הורמונלית מזערית
לי היו אפס כתמים
מחזור מינימלי
מחברת 2, כי אם חיברתי יותר איבדתי שליטה והיה מופיע מחזור בלתי צפוי. אבל אפשר גם יותר.
לא משפיע לי על המשקל
הבנתי שגם במחיר זה יותר זול מגלולות (לא באופן משמעותי)
לא חרדה כל הזמן שמא שכחתי לקחת גלולה
אם מפריע אפשר להוציא ולהחזיר
אני מקווה שלכולן זה ככה, גלולות גמרו עלי הורמונלית, התקן נחושת גמר עלי פיזית
זה באמת בקטנה ההתעסקות, ואפשר לחבר ולצמצם מחזורים, זה ממש שווה.
תכלס אחרי 2 שחיברתי התחיל לצרוב לי בנרתיק, בהתחלה חשבתי שזה פטריהצאו משהו אבל בבדיקות הכל היה תקין, תכלס בסוף הוצאתי וזה עבר..
אז באסה אבל ירדתי מזה. מי שלא משפיע עליה- בעיניי אידאלי.
חברה טובה שלי גם התלהבה עד שאחרי כמה חודשים, כשהפסיקה, קלטה שזה השמין אותה והיא לא הצליחה להוריד את הבטן בכלל כל התקופה הזו והתבאסה עלצזה ממש.
לי אישית זה עשה המון המון המון כתמים
אבל לא עברתי כי היה לי נוח...
אבל הבנתי שאני די נדירה ולרוב מי שמשמתשת אין כצמים
כמעט כמו גלולות.
וגם לא אהבתי את ההתעסקות
אני עדיין משתמשת בגלולות ואין לי תופעות כאלה. וגם מחליפה מידי פעם. בקיצור- עד שלא תנסי על עצמך. לא תדעי
אני עם קרישיות גבולית
ב2 ההריונות שלי אני לוקחת נוגדי קרישה וזירוז ב39 בערך
אני רוצה מישהו מומחה שייקח אחריות
שאני יידע שלא סתם אני עושה זירוז ולאמחכה ללידה טבעית
אני זוכרת ששאלתי בעבר ורק היום אני מתפנה לזה
אשמח לכל עיצה
וגם
אתן יודעות האם אני צריכה הפניה? ובדיקות קרישיות מ2022 רלוונטיות?
איזור דרום
אפשר גם מרכז
קופח מכבי
תודה רבה 🙏
בבלינסון
הייתי אצלם והייתי מרוצה
אצלי שללו (אחרי שרופא לא המטולוג אמר שכן יש לי משהו)
מי אבחן אותך עם קריות גבולית?
ביקשתי מהרופא שלי (פרטי) לעשות בדיקות קרישיות
הערך יצא גבולי וביקש בכל זאת שאקח נוגדי קרישה והגדיר אותי עם קרישיות בעצם.
והרופא נשים שהיה לי בהריון הקודם אמר שלדעתו בכלל אין כלום אבל אם כבר אני לוקחת אז בא נמשיך
כאילו אין לזה השלכות של זריקות כסף אי נעימות וכו 🙄
כי באמת יכול להיות שאין בכלל סיבה לקחת תרופות.
הפלות נותנים כל מיני נוגדי קרישה
אני הגעתי למסקנה שזה לא נכון ההנחיה הזאת באופן כללי. הלכתי להמטולוג שנתן בדיקות יותר מקיפות ואמר שאין צורך בתרופות. ובאמת התברר שההפלות לא היו קשורות בכלל לקרישה.
מקווה שלא עברת הפלות, אז בכלל נשמע תמוהה ההנחיה של הרופא. מצד שני הוא אבחן עם קרשיות גבולית. מצד שלישי הוא לא המטולוג כך שלא יודעת כמה לסמוך על ההנחיה שלו אז בוודאי שכדאי לברר את זה לעומק אחת ולתמיד.
לא לרופא נשים
3 המטולוגים שונים אמרו שרופאי נשים מחלקים מדללים כמו סוכריות
ואם יש לך המטולוג שמומחה להריוניות- הכי טוב
(קלישהוא כזה)
יש לו תורים זמינים יחסית
עברתי 2 רופאות עד שהגעתי למשהי נורמלית שאני יכולה לסמוך עליה. קוראים לה לזרי שדן , מהממת.
אבל רק שתדעי כתבתי לך בעבר אני חושבת שבנושא הזה של הקרישה יש המון המון חילוקי דיעות בין הרופאים אם לתת טיפול או לא ואם כן מה לתת, רופאי הנשים גם כן נותנים מעצמם הרבה פעמים קלקסן/אספירין
תלכי למשהו אחד /אחת שאת יכולה לסמוך עליו/ה כי אחרת תלכי לאיבוד שכל אחד יגיד לך משהו אחר
בהצלחה יקרה!
זכרתי שענית לי אבל לכי תמצאי את השרשור עכשיו
עושה לי צילום מסך תודה 🩷
עבר של הריונות עם עוברים קטנים.
בדיקות קרישיות יצאו תקינות.
יש לי אנמיה לא מוסברת.
במעקב של רופא להריון בסיכון והמטולוג.
בהריון האחרון קיבלתי אספירין, וזה לא עזר.
מחפשת רופא שמבין גם בהריון בסיכון, עוברים קטנים, וגם בהמטולוגיה.
באזור ירושלים, קופת חולים מאוחדת, או דרך בית חולים.
אשמח אם למישהי יש המלצות.
ואם קובעים אצל רופא בבית חולים-
מה בדיוק התהליך?
אני צריכה הפניה מרופא?
התחייבות מהקופה?
אם זה פרטי- מה העלויות? ואיך בודקים אם יש אפשרות להחזרים?
איך קובעים את התור? מה הזמינות של התורים?
יש מישהו שאפשר להתייעץ איתו כדי למצוא רופא מתאים?
מכון פועה? ארגוני בריאות אחרים?
