הם בעצם נוער שמושפע לרוב מתרבות המערב,

אז כנראה כן תמצא שם אנשים עם תכונות של מנהיגות וכריזמה,

ואולי עם אידיאלים, אבל שטחיים ולא מספיק מבוררים לעומק.

מעבר לזה-

מקום של ח'ברה. 

והן בהחלט חלק בלתי נפרד מהתנועה.

כמו אז גם היום ממשיכים האידאלים, אם הם היו מפסיקים התנועה היתה מתה.

על איזה מטרה אתה מדבר שמוצתה? הציונות הדתית מוצתה? הציונות מוצתה? הדת מוצתה?

יש לנו מלך המשיח? נביאים? כהנים בעבודתם? סנהדרין?

נגמרו הבעיות הבטחוניות? הדתיות? הכלכליות? החברתיות? הפוליטיות? התרבותיות?

זהו השלום הגיע? הגאולה השלמה והמושלמת? נגמרה העבודה? אין יותר מה לתקן ואפשר לשבת בסטלה איש תחת גפנו ותאנתו וללמוד תורה?

דוסים איכותיים להיות דוסים איכותיים????

ומי יגע ויקרב את אלה שפחות? עז??

אנחנו זה חלק שאי אפשר לשכוח.. לא להתרכז ולהשפיע במה שכבר טוב.. טיפה לצאת מהבועה לאחים שלנו!!

לא עזר.

באופן כללי אין היום כמעט חלוציות בציבור, כי גם אין כ"כ צורך.

גם פחות דחוף להקים עוד ועוד ישובים או ישיבות, כבר יש המון ב"ה.

המלחמה מול תרבות המערב וכו' זה האידאל היום,

ולאו דווקא כלפי חוץ- קודם כל צריך להציל את הנוער הדתי.

כתבתי שצריך להציל אותם מתרבות המערב, לא מ"החילונים".

איפה בדיוק היהירות?

איך שברגוע הציג את זה- לגיטמי.

אני יכולה להגיד על עצמי בתור חניכה של בני עקיבא, שלא ידעתי כלום מהחיים שלי. 

והייתי שמחה שהיו "מראים לי את האור"..

והפוך, אחרי שהתפכחתי לבד, כעסתי על אלה שלא חשבו להראות לי את האמת.

התנשאות זה מצד אלה שלא מוכנים לשמוע את האמת. 

וכן צריך להכיר במציאות שבד"כ הנוער מתעניין בדברים של נוער ולא תמיד בעבודת ה'. אז למה שלא אעזור להם?

לא בני עקיבא צריך להציל את הנוער הדתי.. 

העם צריך להציל את הנוער מבני עקיבא חח סתם

מה שברגוע כתב. צריכה להיות מגמה להאיר לנוער בכללי את דרך האמת. וכמה שמוקדם the better

וזה לא משנה דרך איזה מסגרת.. 

זה לא שעכשיו מגיעים לתנועות נוער ומכריזים

"שמעו נעריי היקרים,

האמת אצלי,

ואתם ,

טיפשים ופחותי השכל, 

רחוקים מאוד מן האמת,

שמעו לעצתי והקשיבו בקולי"

(ומאיך שאתה תיארת ככה בדיוק זה נשמע. )

באים בנועם, מדברים על הלב, וכו'.. 

לא באות בהכרח לחזק,

לפעמים המטרה שם היא כדי להנעים את השבת,

לעשות כיף.

וגם מי שאחראי על הפעילות זה נוער בעצמו, שהוא בעצמו טובל ושורץ בידו,

אז לא רואה איך הוא יכול להוציא משם את כל הסניף .. 

וגם טוב, אני נגד מעורב.. ואני מבינה שאתה לא. לכן אין טעם לדון בזה.. 

לא כתבתי שהם נמצאים בטעות ואני צריך לבוא ולהציל אותם.

כתבתי שכולנו בתור חברה צריכים להציל את הנוער (וגם את עצמנו) מתרבות המערב.

ולהציל אפשר גם לפני שנופלים לבור, לא רק אחרי..

חייב בוודאי קודם להיהרס ממנה.. 

מצאתם רימון, תאכלו את הפרי ותזרקו את הקליפה.

אמנם צריך לדעת איך עושים זאת אז בשביל זה יש את ישיבות בני עקיבא.

לא חבל?

האמת אצלך אני מבין.

אם כי מערכת הפורומים הזאת עונה על ההגדות בחוברת הזאת, בסניפים זה לא מתקיים לפחות כרגע, אני חושב שתלמידי החכמים שכתבו את החוברת האת טעו.

ב. למה אין כאן מה להוסיף? יש לתרבות המערב מה לתרום לתרבות התורה והרבה, זו עמדתם של הרמב"ם, הרב קוק, הרב שמשון רפאל הירש, הרב בוצ'קו, הרב סולוביצ'יק, הרב יונתן זאקס, והרבה מאוד רבנים.

גם שירה, אומנות, מדעי הרוח.

מלבד שזה בזבוז זמן.

מה פשר ה"קביעות" הללו

  "התנשאות דוסית נפוצה" וכדומה?

האם ה"דוסים" הם שק החבטות הקבוע?

יש לך הארות נכונות על הצורה איך עושים את הדברים תאיר אולם האם יש לך ספק שהתורה היא האור והאמת הנצחית?

מסתבר שיש לך מה לומר ולהחכים בנושא אולם הצורה שהנך מביע את הדברים משיגה את המטרה ההפוכה לכאורה.

"התנשאות" ובטח גאווה ושחצנות יש בכל מקום לא רק אצל הדוסים שאכן צריכים להשתדל לעבוד על מידותיהם ולדעת כי האמת שהם נושאים אינה מצדיקה גאווה בשונה מגאון יעקוב שאת זה יש לטפח גם אצל המדריכים וגם אצל החניכים במיוחד בדור שלנו!!!

ושוב מחילה 

באהבה

והאמת? בתור אבא? גם קייטנה לשבת בצהריים זה דבר נחוץ.

יש לו גם צדדים אחרים, אבל בגדול זה מקום שמאפשר להם להביא לידי ביטוי כישורים שהרבה פעמים נרמסים תחת המכבש של מערכת החינוך הקלאסית.

למען איזה אידיאלים לדעתכם ראוי שתנועת נוער תפעל היום, ואיך?

אז זה חשוב מאוד, אבל זה שייך למישור שונה. 

זה שייך למישור של ה'סור מרע', אבל השרשור נפתח במישור של ה'עשה טוב', חלוציות, השפעה על הסביבה. [דבר שבני עקיבא עשתה בעבר, ואולי במקומות מסויימים גם בהווה].

לדעתי "בני עקיבא" כיום היא פחות תנועה עם אידאלים גדולים ועשייה משמעותית כמו פעם, אלא יותר כמו קייטנה. כמובן שאני לא בא לזלזל בתנועה וכן אני חושב שלתנועה ישנן זכויות רבות על תרומתה לחברה ועזרה לזולת. אבל גם מעורבות חברתית זה משהו שהרבה ארגונים אחרים עושים ואף יותר טוב. בני עקיבא שכחה קצת את ערך התורה שחקוק עליה ומשמשת כיום יותר כמפגש של הנוער, וכאשר הנוער נימצא במפגש, שלא קשור בכלל בתורה ומצוות אז מהר מאוד זה הופך להוללות. לכן זה לא כ"כ מוזר שבמפגשים השבטים עדיין מעורבים, ויש אי שמירת נגיעה מחרידה, וכן הדיבור כ"כ זול (כמובן לא בהכללה). בני עקיבא מזמן איבדה את האידאלים הגדולים שלה משום שהם כבר הושגו, ומאז התנועה רק בהידרדרות. אם יש תנועה שבאמת לקחה על עצמה את ערכי התורה והעבודה ברצינות זו תנועת "אריאל" שעושה זאת בגאון.   

בואו נגיד שבכללי ההתמודדויות שלנו היום זה לא ההתמודדויות של פעם. פעם יבשו ביצות - היום זה כבר לא רלוונטי. כמו שכל דור מגיע עם סגולות ויכולות ותכלס תפקיד שונה בהבאת הגאולה, ככה גם השליחיות שלו. חלאס ךהסתכל על העבר ולהשוות!!
זה טיפשי להשוות במקרה הזה. אגב אם אתם חושבים שמה שעשו פעם כמו להקים יישובים וזה יותר קשה מהיום אתם טועים רצח.

כל הזמן אנחנו מתמודדים עם אתגרים שה׳ מציב לנו, והקושי אותו קושי. והאתגרים לא נעלמים, הם משתנים.

זהו, זה תכלס התמצית של מה שיש לי להגיד.

בני עקיבא עושה דברים מטורפים שלא מתבטאים בדברים גדולים ונוצצים כי הם כבר פחות קיימים אלא בעבודת נמלים קשה וארוכה ולא נגמרת.. לאט לאט  ויש ככ הרבה מה לעשות.

אל תדברו מחוסר ידעעעעעעעעעעעעעע

המדריכים מחנכים דור ובתוך כל הדבר המשוגע הזה יש מקום יציב ואיכותי שמחנך לערכים ולדברים משמעותיים.

שאלותת?!?!?! ;)

ואני חושב שזו האמת אז כתבתי אותה, למה אני לא יכול להגיד? הנה אמרתי, עובדה שאני יכול.

אגב זה מקסים מה שכתבת על הרב שרקי, זה אמנם מוגזם אבל מקסים.

הנושא היה- האם בני עקיבא מקדמת היום אידאלים.

(וכמעט לא ראיתי פה השתלחויות)

אם יש דברים טובים, נגיד ונחזק.

אבל מה יעזור אם נחזק את הדברים הטובים שהשורש בעייתי?

ואני כן חושבת שיש כאן כמה שהיו.

למרות שמצחיק אותי שהרוב פה מאריאל חח.. זה אומר שבאמת הרוב פה ממש תורניים..

ואני מצטערת עצם הרעיון של להתעסק במה אפשר לשפר באידיאל זה במילים אחרות להגיד

"אנחנו בסדר עם הרעיון של בנים בנות ביחד בשיא הגיל של היצרים, אבל בוא נדבר רגע איך אפשר לשפר את העשיה שלהם.."

כל עוד העניין של בני עקיבא לא יהיה מוחה באופן ברור, הציבור הדתי לאומי ימשיך להיות על התפר של "לייט" לצערי.. 

(באופן גורס וכוללני.. כן? לא מדברת על קהילות קטנות שכן מקפידות על הפרדה)

טוב, מצטערת.. אין לי מה להוסיף .. אם זאת השאיפה.. 

אלך לי עם רבותיי.. 

@ד.

@אניוהוא

אולי הם יוכלו לשפוך אור על הנושא , איך אפשר להיות בעד חברה מעורבת לכתחילה.. 

(שדרך אגב זאת אמירה ששמעתי מכלי ראשון מהמזכ"ל של בני עקיבא דאז באחד הסמנריונים..) 

חברה צנועה מעורבת | כיפה

אמר אמירה כזו.

אולי אמר דברים שלא להוציא אותם כאילו הם "מחוץ למחנה"..

וראיון בעיתון אינו ראיה - כי אינם בהכרח מדייקים בציטוט הדברים.

מכל מקום, רבו של הרב צפניה שליט"א, הרצי"ה קוק זצ"ל, שבוודאי הרב צפניה לא יהין לצאת כנגד דבריו - היה בצורה נחרצת נגד זה. אמר: אינני רואה היתר לכך (נזהר מלומר "אסור", שלא להוציא אותם עבריינים גמורים, אני מניח. אחרי הכל - יש לבני עקיבא הרבה זכויות מלבד הצורה הזו, שבאה בכלל בדיעבד, כפי שהעיד הרמ"צ נריה זצ"ל שהקים את התנועה). חזר על זה הרבה פעמים.

ברור לגמרי שזה דבר גרוע - אם כי כמובן יש בהחלט חבר'ה אידיאליסטים שנמצאים שם והנושא לא תופס אצלם מקום - הן מחמת האידיאלים, הן מחמת ההרגל. אבל יש מזה גם קלקולים לא מעטים.

היו כאלה שהסתמכו על הרב יחיאל  ויינברג זצ"ל, בשו"ת שרידי אש, לגבי תנועת נוער מעורבת בצרפת, שנועדה להציל את הנוער מהתבוללות. כמובן, אי אפשר לומר שזה מה שמדובר כאן, וגם המציאות השתנתה בכמה וכמה דברים ממה שהוא מתאר שם. אבל גם הוא לא אומר שכך צריך להות לכתחילה - אלא לאור המצב.

ומה שמזכ"ל פה ושם יכול לדבר על "לכתחילה" אין בכך ולא כלום. מזכלי"ם אינם פוסקי הלכה.

(ובאמת תלמידי הרב צבי יהודה לא חולקים עליו?

כי ראיתי שהרב יעקב אריאל בעד אוטונומיה.

כאן, לקראת הסוף:

https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/867/146.html

).

ב. לגבי דברי הרב אריאל שליט"א, מלבד מה שכבר כתבתי לעיל שצריך להיזהר מדיוקים ממה שמובא בעיתונים - אבל גם מה שהוא אומר שם, זה "אוטונומיות מקומיות", "קנטונים", שזה סוג של עיריות ללא שמץ שליטה על הקרקע.

גם הרצי"ה בתחילה חשב שאולי האוטונומיה שהציע בגין זו אפשרות - ואח"כ אמר שלא. באופן חד משמעי. דובר אז על משהו אחד לכל יו"ש, שזו משמעות אחרת ממה שאומר הרב אריאל. לא במקרה הרב אריאל לא אמר פשוט "אוטונומיה".. וגם דברי הרב אריאל, הם במודגש תיאורטיים. אימר, אולי עוד 200 שנה...

באמת תהיתי, ולא חשבתי על החילוק בין משהו אחד לאוטונומיות קטנות. אז תודה שנייה

(משיחה שהוא העביר לנו פעם, התרשמתי שבמקרים מסוימים לא מפריע לו לחלוק על הרצי"ה. אבל כבר ניצל"שתי מספיק...)

"לא מפריע לו לחלוק"...

לגבי דקויות בכוונותיו במה שהבנת - צריך לשאול אותו.

מכל מקום, הרב יעקב אריאל שליט"א, הוא לכשלעצמו אדם גדול. מגדולי תלמידי חכמים שיצאו ממרכז הרב.

אז זה באמת מצער.

צריך בשביל זה לקרוא את תוכן ההסכמה - ולראות אם אכן מסכים עם הרעיון שמובע בכותרת הזו או לא.

מכל מקום אמרתי, דברי הרב ודברי התלמיד - דברי מי שומעים. הרצי"ה זצ"ל היה נחרץ נגד זה.

לגבי מה שכתבת "אם מזכ"ל אומר" וכו' - זה ממש לא שייך. לא מוסיף כבוד לכתיבה.

מה הערבוב הזה?.. ברור שאם מזכ"ל אומר שדבר כזה הוא "לכתחילה", אין לכך כל ערך תורני. אמר.

לגבי "אם פוסק אומר אז הוא לא אמר"... הרי זה עיוות דברים שנכתבו. כתבתי שקשה מאד להאמין שאמר, ואולי אמר דברים לצורך מצב מסוים. כמובן, שזה נכתב מתוך כבודו. מתוך ברירות שזה לא דבר שהוא לכתחילה - ומתוך הנחה שלא יחלוק על רבו, שבכלל שלחו לקרית שמונה.

חבל להמציא  חלוקות כאלה "בין רבני הקו לרבני מרכז"... תלמיד לא חולק על רבו, אם לא גדל ממנו בחוכמה. ואף אחד מהם אינו סבור שגדל יותר.  יש כללים, לפעמים אדם יכול להביא סברות ברורות בהלכה וכד'. בנידון זה, זה יותר שייך להלכות ציבוריות. אני לא חושב שמישהו ממי שהזכרת, כולל הרב צפניה שליט"א, יאמר שהוא "חולק על הרצי"ה". ואני ב"ה מכיר אישית, דומני את רוב הרבנים בשני המקומות הללו.

ובכלל, כשמדברים על הרצי"ה כדאי יותר זהירות ולמעט ב"השערות". זה גודל אחר לגמרי ממה שמכירים היום.

שלך סותרת את דברי.

הרי השאלה לא היתה אם אני רואה מתוך דבריו כך או כך. אמרתי בתחילה עקרונית שקשה להאמין שאמר כך. ואם אכן נתן הסכמה לחוברת כזו, אז זה באמת מצער. על אף שבוודאי שיקוליו עימו. וברור שדברי הרצי"ה מכריעים מולו, אם אכן הוא "חולק". יתכן שמדבר לאור מציאות מסויימת או כד', אפשר לשאול אותו, מי שחשוב לו לדעת. לי אישית זה לא משנה, כי דיים לי דברי הרצי"ה זצ"ל. על אף שכמובן הרב צפניה שליט"א אהוב ונכבד.

ב. לגבי הרב ליאור שליט"א בענין הר הבית, הוא כל הזמן טורח להדגיש שהרב ולדמן שליט"א אמר לו שכך הבין גם מדברי הרצי"ה.  אע"פ שאכן באופן פשוט הרצי"ה דיבר חד משמעית נגד זה. אני מניח שגם ר' אליעזר מלמד, שהוא צעיר בהרבה ממנו - והיה אצל הרצי"ה בנערותו - מסתמך על כך.

ג. לגבי עצם היכולת לחלוק על רבו - זה נושא מורכב. רמזתי לכך לעיל. ראשית לכל, "כל החולק על רבו כחולק על השכינה" (שולחן ערוך יו"ד רמ"ב). כך שזה לא נושא שמתנהלים איתו בקלילות. אם אין הבסיס הזה - אין על מה לדבר.

אחרי זה, אכן יש סיוגים. האיסור הראשני הוא להורות בפני רבו ללא רשותו, בעודו קיים. 

מוסיף הרמ"א: "אבל מותר לחלוק עליו באיזו פסק או הוראה אם יש לו ראיות והוכחות לדבריו שהדין עימו". ובפתחי תשובה שם הביא שהיעב"ץ הביא עשרה פרטים בענין.

ד. ביחס לציטוט של "טיפות של אור", כבר אמרתי שאני מניח שהרב יעקב אריאל שליט"א, היה מעדיף שלא יתבטאו כך לגביו. בלי קשר לפרטי הלכות.

ה. דווקא "שמירת שבת כהלכתה", היא דוגמה חזקה להליכה לפי רבו וזהירות בכבודו. אינני זוכר אם יש סעיף שפוסק בו שלא לפי הגרש"ז, אבל תמיד יביא את דעתו בהערה, באופן שלא יהיה ניכר כאילו אומר חד משמעית אחרת.

הכרך השלישי דווקא אינו "ראיה" - כי הוא יצא זמן רב אחרי השמירת שבת, שנכתב בהתייעצות מתמידה עם הגרש"ז. אדרבה, בגלל כבוד רבו, פרסם אחרי זמן רב כרך נוסף - אחרי שרבו התפנה לכך. כותרת הספר "תיקונים ומילואים בדיני שבת.. המובאים בשמי בהערותיו שבשני חלקי הספר החשוב שמירת שבת כהלכתה".

אדרבה, מכאן ראיה להיפך. שמירת שבת הביא הערות בשם רבו, ורבו עבר אח"כ עליהם ותיקן/הוסיף בהם עצמם. תופעה שאיני יודע אם יש לה אח ורע.

ברור שלא רבים קוראים בכך, כי אלו הערות שצריך בשבילן לפתוח את המקוריות. זה משהו יותר ללמדנים.

ו. לגבי ה"לא מכבד", זה שוב אותו ענין. מה הקשר... אמרת שיש ראיון בעיתון, על זה אמרתי קשה להאמין שאמר -ושראיון מעיתון אינו ראיה, כי לא חייב שמדייק. על זה הגבת: "אם מזכ"ל אומר אז זה לא כלום - ואם פוסק אמר אז הוא לא אמר"...  אמרתי שזו צורת כתיבה שאינה מכבדת את עצמה. שהרי ברור שאני לא טענתי שאם פוסק אומר אז לא אמר - אלא שקשה להאמין שאמר, ושראיון בעיתון אינה ראיה, ושאולי אמר דברים בגלל מצב מסוים.

רק בהודעה הזו, אחרי דברי ש"קשה להאמין שאמר", הפנית גם ל"הסכמה" לספר כלשהו.

על זה לא טענתי שלא אמר או לא הסכים  - כי אכן את זה לא ראיתי. ודברים שכתובים במפורש, אפשר יותר לנסות לעמוד מהם על דעתו.

ז. ומכל מקום, אכן "דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעים"..  גם אם יאמר משהו שלא כדעת רבו הרצי"ה - ובוודאי אם יאמר זה יהיה בזהירות מופלגת בכבודו - עדיין, מדוע שנלך לפי התלמיד ולא לפי רבו/רבנו הגדול..

[אם כי, כנ"ל, לי די ברור שנושא כזה צריך לברר בשיחה אישית - מי שדעתו באמת חשובה לו. יש גם כל מיני חשבונות של מורי הלכה לפי נסיבות זמנים ולמי הם כותבים]

לגבי המציאות הזאת , מתוך זה שהייתי שם.. 

אבל זה לא בהכרח מעיד על רמת הדוסיות שלהם היום.

וגם בבני עקיבא יש היום סניפים נפרדים.

לא רק בבני עקיבא, בכל העם, אנשים כבר לא מסתפקים באידאלים קטנים, הם דורשים אידאלים ענקיים וזה מכניס אותם לדיכאון.

יכול להיות שקיימים עדיין אידאלים בבני עקיבא והיא עושה דברים משמעותיים עבור החברה הישראלית, אבל בסוף רוב המוחלט של הפרויקטים שבני עקיבא עושים וכל האידאלים שלהם מתבטאים בעיקר בערך "העבודה" וכמעט ולא בערך "התורה". לכן אני חושב "שבני עקיבא" היום לא יותר טובה מכל הקייטנות או ארגוני חסד אחרים הפועלים בנושאים אלו. בכלל אני לא מצליח להבין איך התנועה יכולה לומר שהיא דוגלת בערך התורה כאשר דבר בסיסי כמו שמירת נגיעה ועוד כמה גדרי צניעות נפרצים במפגשים שמתקיימים בסניפיה. סוף סוף אני חושב שהמטרה שלנו כיהודים זה לקרב את הגאולה הקרבה ובאה ב"ה, גם בני עקיבא זה עוד גוף שתרם ללא ספק לקירוב גאולתנו, אבל מה לעשות ויש לה קצת טעויות ועיוותים ולכן היום שאנחנו יותר קרובים מתמיד ודאי צריך לבחון את הדברים, ולהתעלות בכל התחומים גם הלאומיים גם הממלכתיים וגם התורניים ולא לדרוך במקום ח"ו. לדעתי תנועת אריאל היא התנועה שחרטה על עצמה גם את ערך התורה ולא רק על הסמל שלה, ולכן בעתיד כנראה שהיא תצליח יותר לחולל שינויים בקרב עמ"י.

בציפייה לישועה! 

וואן גוך היה סמרטוט בחיים שלו. איכשהו אחרי שמת נהיה צייר ענק.

לוינס לא היה כל כך מוכר, ודאי לא רוב חייו (חלק גדול מחייו הוא היה בכלל מנהל בית ספר). היום הוא נחשב אחד ההוגים המודרניים החשובים ויש פקולטות שלמות שלומדות אותו.

ויגוצקי הוחרם בחלק גדול מחייו, והכתבים שלו התפרסמו הרבה אחרי שמת, רק אחרי נפילת מסך הברזל.

דה ווינצ'י היה חשוב מאוד בחייו, אבל נוסחאות שהוא הגה, תרמו לעולם המון שנים אחרי מותו.

יש"ו ויוחנן המטביל, בחייהם היו מהפכנים הזויים, והיום הרבה אנשים מעריצים אותם.

ועוד הרשימה ארוכה...

החתול הזמני עלול להפוך לקבוע.

לפי הגמרא, הם לא היו אנשים חיוביים, אפילו מקולקלים...

ואת תוצאות "מהפכנותם" סבלנו וסובלים עד היום...

בקטע של להשאיר משמעות לנצח בעולם

אם כבר להיות מפורסם עכשיו יותר קורץ לי

אבל גם זה לא באמת

הייתי מעדיף שיזכרו אותי כמה שפחות.

תבדוק בסניפים שקרובים אליך

בת"א, ברח' בן יהודה:

משלוחי אוכל ביתי בתל אביב - הו מאמא

יש לי אח שגר בקרבת מקום והוא קונה שם

בקיבוץ משמר השרון - 'בורדו'

אנחנו קונים שם שנים, לשבתות וחגים, כשאחים שלי גרו במעונות באוניברסיטה הצטיידו מידי שבוע משם.

https://share.google/2j99P4M4RBvveqDCr

ההורים שלי קונים כאן - קדירה חמה

ופעם שלחו לנו מהמשרה שלי מכאן - סורוצקין - מעדנייה יהודית

בהצלחה!

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

אני אשאל בפעם הבאה. תודה!

אולי דוכן מיצים בפארק

או שערות סבתא ביום העצמאות

שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי

לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.

לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון

היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן

אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי

(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)

לק"י
 

אף נהג מונית לא הציע לי.

זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

לכל דבר יש את הזמן שלו

אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.

ג

(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל…   לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)

אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו

יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.

יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...

ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.

ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי

ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!

ככל שהגיל גבוה יותר -

קל יותר להגשים חלומות.

כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות

והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל

אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים

באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.

אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..

הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..

ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה 

מסכים איתך לגמרי,

וחבל שככה הורידו לך.

(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)

ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר 

אפילו בחורון צעיר בישיבה קטנה יכול לעשות שידוך. כן!

כלומר, להציע וזה בהחלט עשוי להיות מוצלח. בכלל לא תלוי גיל.

אז נכון שאם היתה לי שאיפה דוחקת להטיס מסוק

ועד עכשיו לא הגשמתי אותה, אז כבר אין סיכוי...

אבל ללמוד? לפתח כשרון שעד עתה היה עטוף

בקורי עכביש, לטוס למזרח הרחוק או להיכן

שלא יהיה (טוב, אז לירח לא...) -

אני, כבר סבתא, ועדיין יש לי חלום

לראות לוויתנים במקומם הטבעי,

ולצייר, ואולי ללמוד לפרוט על פסנתר

או משהו...

איך כתבה כאן lavender - זה עניין של רצון.

ודאי, בגיל מבוגר יותר, יש אולי פחות כוחות,

אבל לצייר, לצלם, לטוס לאנטרטיקה למשל -

מה הבעיה?.....

חברים, אפילו האסקימוסים כבר לא מוותרים על

הקשישים שלהם (אני מניחה) ושולחים אותם לשבת

בהשלמה על ערימת שלג קרובה ולצפות לדב

הרעב הבא (זה שפספס את הקשיש הקודם)

אל תגזימו.

בטיול לארצות הברית, לדרום אפריקה, לאיסלנד - יש הפלגות יומיות הזמינות לכל אדם, לצפייה בלווייתנים.  

לא צריך להוציא הון על טיול ליעדים אקזוטיים.  

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:

אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.

חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה

למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר

ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות

אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.

לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים

כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....

כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת

זאת לעצמי.

אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב

זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת

לעטוף את המחשבה/חרדה הזו

עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט

נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)

למעלה.

ה ו א  יקבל זאת באהבה, בהבנה,

בחיוך, בליטוף רך על הראש:

הכל בסדר, בני היקר, ויהיה

עוד יותר ועוד יותר ועוד....

ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....

אתה שיא הצעיר. שיא!

עוד כל כך הרבה דברים

טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!

יודעת שאינך זקוק לנחמה,

סתם...

וגם להזכיר לי שאני עוד צעיר,

כי בקטעים האלה אני תמיד מרגיש כאילו יש הרבה

דברים שיכולתי לעשות בשנים שעברו ולא עשיתי

ואז זה גם מעציב

נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.

מכירה את הרהורים העצובים.

דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.

דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.

רק צריך לזכור לא לשקוע בזה...

https://www.e-vrit.co.il/Group/5544/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D_?srsltid=AfmBOopkpkhrNmbuIYEZJS_4rIfzMSgcjeC450hza-BzSY-o6IRCc2LX

אפשר גם לקבל קודים מהספריה להשאלה

יש גם ליבי