אחרי חוויות לא נעימות שהיו לנו בטיפת חלב (עם אחיות שגילו בורות בכל מיני עניינים ואיימו עלינו בסכנות שהסתברו כלא נכונות), אנחנו מעדיפים ללכת לרופא פרטי בשביל לחסן ולעשות מעקב התפתחות.
אנחנו רוצים רופא שבאמת מבין מה מכילים חיסונים וידע להסביר לנו על זה, ובאמת מבין בכל הנתונים של המערכת החיסונית של תינוקות וילדים. רופא נעים שאפשר לשאול אותו מה שמטריד אותנו.
תודה רבה!
(וסליחה שאני מנצלת את הניק האנונימי הזה כדי לשאול גם פה)
הריון ולידההוא מומחה לרפואת ילדים.
מומחה לאימונולוגיה - כלומר, לחיסונים, בין היתר - אז הוא יודע בדיוק מה יש בהם.
מנהל מחלקת הילדים בבית החולים הדסה הר הצופים.
והוא חושב שיש לחייב בחוק את כל חיסוני השגרה:
"לצערי הרב, תנועה נגד חיסונים חדרה גם לישראל ומנוהלת על ידי אנשים שלא מבינים ברפואה. לדעתי, יש לחייב מתן חיסוני שגרה ולמנוע סכנת הידבקות במחלות הניתנות למניעה".
למען האמת, אני לא חושב שתוכל למצוא רופא שיודע מה יש בחיסונים (שעשה התמחות באימונולוגיה) שיתנגד למתן חיסונים.
רופא מצוין באמת. בקיא ומבין ויודע אבל ל האישיות הכי נעימה בעולם.
מחפשים יעיל? הוא מצוין.
מחפשים נחמד וסובלני? פחות
נשמע פחות מה שאנחנו מחפשים...
שוב, לא מכיר באופן אישי, אבל הוא מנהל מחלקת ילדים בהדסה הר הצופים.
נשמע בדיוק כמו מה שאתם מחפשים.
לא יודע לגבי הנחמדות (למרות שסביר להניח שמנהל מחלקת ילדים יהיה אדם נחמד), אבל מבחינה מקצועית הוא רופא ילדים עם תת התמחות באימונולוגיה - אין הכשרה יותר רלבנטית לנושא שאתם מחפשים. (והוא גם מנהל מחלקה באחד מבתי החולים הכי טובים בארץ, אז כנראה שהוא גם ממש טוב).
בתרופות, חברות התרופות חייבות לכתוב רק תופעות לוואי שנמצא קשר בינן לבין התרופה במחקרים.
בחיסונים, חברות התרופות חייבות לכתוב כל *דיווח* שהועלתה לגבי תופעות הלוואי של החיסון ללא כל בסיס מחקרי.
לכן, למשל, על חיסון ה-mmr נכתב (אחרי תופעות הלוואי שנמצא להן ביסוס מחקרי):
"בנוסף דווח על חירשות, פגיעה מוחית או פרכוסים".
שימי לב, "דווח על".
במילים אחרות, אם מחר "תדווחי על" כך שלבן שלך נשרה האוזן בגלל החיסון, הם יצטרכו לציין את זה בעלון לצרכן.
מאוד פשוט.
"יראת הגאולה" כתבה שתופעות הלוואי שכתובות על עלוני היצרן של החיסונים הן נוראיות.
אז ציינתי בפניה את העובדה שבחיסונים, מספיק שמישהו מדווח על תופעת לוואי, כדי שהיצרן יהי חייב לכתוב אותו בניגוד לתרופות שתופעות הלוואי שכתובות על עלון הצרכן הן מוכחות מחקרית.
היו הרבה דברים ששאלנו אותן והן לא ידעו לענות לנו. (כמו למשל על עקומות של פגים, או על נתינת כמה חיסונים בבת-אחת...)
בקיצור, לא מהן תבוא הישועה. אני מניחה שהן בעיקר יודעות איך להזריק את החיסון בצורה טובה, ולא הרבה יותר מזה...
או שחשב שהוא עוזר.
במה שמסכן חיים ושהחיסון שלו הוכח כיעיל. ולא לחסן בבת-אחת ובגיל הינקות.
הוא לא בירושלים, אבל נשמע רלוונטי
חפשי באתר "מדירוז"
הוא לא עסק ברפואה מאז 1984 ואין לו התמחות לא ברפואת ילדים ולא באימונולוגיה.
מן הסתם, גם הידע שהיה לו ברפואה כבר נשכח מזמן או שאינו רלבנטי.
אבל הוא מוכר מי פיות קסומים...
לחסן במידה ועדיין מעוניינים לחסן אחרי ההסבר. אם אכן הייתם שם, למה לא חיסנתם?
1. "כל חיסון מכיל חומרים כימיים רבים ושונים מלבד החומר האנטיגני - חלבוני של החיידק או הנגיף.
חומרים אלו כוללים חומרים משמרים, חומרים מייצבים, חומרים אנטיביוטיים, חומרים אדגו'בנטים כמו אלומיניום וחומרים כימיים רבים נוספים."
זו למשל פיסקה קלאסית של שרלטן.
"חומרים כימיים". אמאל'ה... אבל מה זה בעצם אומר?
"כימיקל הוא חומר שיש לו הרכב כימי קבוע ותכונות ידועות. אי אפשר להפריד כימיקל למרכיביו בשיטות פיזיקליות בלי לשבור קשרים כימיים".
מים, הם כימיקל.
כן, אותם מים שמרפאים באמצעות מי קסם נותנים למטופלים שלהם, הם כימיקל. (או תערובת של כימיקלים).
יש 2 אפשרויות - או שהוא יודע על מה הוא מדבר ואז הוא פשוט נוכל ושרלטן ביודעין, או שהוא פשוט לא מבין כלום ושם דבר בנושא שבו הוא מתבטא.
2. "אין מחלוקת על כך שחומרים אלו מסוכנים ואף רעילים, בעיקר כשהם מוזרקים ישירות לרקמת הגוף" - שטויות במיץ עגבניות.
מרופא הייתי מצפה שיידע שסיכון ורעילות הן פונקציה של מינון. אין חומר רעיל או חומר לא רעיל - אלא יש מינון שממנו חומר הופך להיות רעיל.
גם מים יכולים להיות רעילים.
3. הוא עוסק בהומאופתיה.
מרופא שמבין משהו במדע, הייתי מצפה שיידע שמי קסמים לא מרפאים כלום.
ספקספקאני מציע שתשתי כוס מים... תבקשי מ"לב אמיץ", היא מוכרת כאלה שמרפאות אותך מכל תחלואייך...
כי יש דבר כזה.
אתה מזלזל בכוחותיו של אורן זריף? כי הוא טוען שיש לו כוחות.
מי קסמים (או בשם בפסאודו-מדעי: הומאופתיה) מופרכת יותר מאמונה בפיות, מריפוי באמצעות חייזרים בלתי נראים ומאורן זריף.
אין אלפי מחקרים שבחנו את אורן זריף, את קיומן של פיות או ריפוי באמצעות חייזרים - חלקם ע"י המטפלים עצמם - והגיעו למסקנה חד משמעית לחלוטין שזה לא עובד.
אז למה זה לגיטימי לזלזל בריפוי באמצעות חייזרים בלתי נראים אבל לא במי קסמים?
לגיטימי לזלזל בשטויות. במיוחד כאלה שמסכנות חיי אדם.
אני לא מכבד אנשים שאין להם מושג ירוק ברפואה ו\או במדע והם משיאים עצות מסוכנות לאחרים.
זלזול באנשים כאלה הוא לגיטימי ונדרש.
אתה מבין ש"לב אמיץ" טיפלה באנשים עם הידע הרפואי שלה שכלל בין היתר את העובדה המדהימה הבאה:
"בתולעי מעיים, לא נדבקים. הן נוצרות לבד כשהתנאים לכך מבשילים".
תגיד לי אתה אם זה לא חוסר אחריות משווע - שלא לומר פשע - שאדם כזה "מטפל" באנשים ומשיא עצות רפואיות כשאין לו ידע מדעי מינימלי של תלמיד בכיתה ב'.
ברצינות?
אני קיצוני?
אנחנו מסכימים איתם וחושבים שהם דווקא נכונים.
היו דברים אחרים שהפריעו לנו.
עובדתית, הציטוטים שלו שהבאתי הם לא נכונים.
אני לא רואה איך אפשר לחלוק על העובדה שמים הם כימיקל או שרעילות היא פונקציה של מינון. אפילו ציאניד רעיל רק ממינון מסוים - אבל שיהיה...
(וכמובן שקשה להתכחש לאלפי מחקרים שנערכו במשך כמעט חצי מאה - שהפריכו כל יעילות שהיא של מי קסמים - למרות שיש כאלה שעדיין מתעקשים. שלא לדבר על כך שכל ה"שיטה" הזאת, מבוססת על שגיאה שעשה ממציא השיטה, סמואל הנמן).
כלומר הסכים שגם תרופות מהטבע הן כימיקלים, בדיוק כמו התרופות הקונבנציונאליות. השאלה היא אלו תרופות (טבעיות או קונבנציונאליות( מזיקות ואלו לא...
יכול להיות שהוא סתם מנסה להישמע מרשים ומפחיד כדי למשוך לקוחות?
יכול להיות שזה לא לגמרי ישר מצידו?
ויכול להיות שהוא לא רוצה להוציא שום הודעה נחרצת על דעתו, כדי שלא "ירדפו" אחריו.
בכל אופן, היינו גם בשיחת הסבר על חיסונים של ד"ר ליאורה אוריאל, ואיכשהו היא שידרה יותר אמינות... (ולא רק בגלל שהיא לוקחת פחות כסף 
)
"כל חיסון מכיל חומרים כימיים רבים ושונים מלבד החומר האנטיגני - חלבוני של החיידק או הנגיף.
חומרים אלו כוללים חומרים משמרים, חומרים מייצבים, חומרים אנטיביוטיים, חומרים אדגו'בנטים כמו אלומיניום וחומרים כימיים רבים נוספים."
מה החשיבות של כתיבת הביטויים "חומרים כימיים רבים ושונים" או "חומרים כימיים רבים נוספים"?
למה לנסח את זה כך?
והוא גם מאוד נחרץ באתר שלו ובכל מקום אחר שבו נותנים לו במה - כך שלא נראה לי שזה מטרייד אותו במיוחד.
(אגב, באופן כללי, אני לא רואה איך מישהו שמתעסק במי קסמים - במיוחד אם יש לו רקע מדעי כלשהי - יכול לשדר סוג כלשהו של אמינות).
תכל'ס הוא אמר ששום דבר לא נצרך באמת... והיו עוד כמה דברים אצלו שהפריעו לנו.
בכל אופן לא היינו מגיעים אליו לחיסונים שגרתיים, כי הוא רחוק מאיתנו...
בס"ד
שלום רב,
יש לנו ילדה בת 8 בכיתה ג. היא לא מוכנה אפילו לצאת מהבית לבית הספר.
דברנו עם המורה, יועצת, מנהלת ופסיכולוגית בית הספר, ושום דבר לא עזר.
מה לעשות?
והיא ברחה לכל החדרים בבית. כשניסינו להלביש לה נעליים, היא בעטה בנו בכוח.
האם נבנתה תוכנית בשיתוף היועצת והפסיכולוגית?
צריך לדעת שהמנעות היא דבר שמתפתח, ככל שהיא תישאר יותר בבית יהיה לה קשה יותר לחזור.
צריך מצד אחד להציב גבול ומצד שני לסייע לה להירגע וללוות אותה בתהליך.
אם בי"ס לא הצליח לסייע הייתי הולכת אפילו באופן פרטי לפסיכולוג חינוכי שיעזור לכם להחזיר אותה
ילד חייב ללכת לבית הספר מכוח החוק. הנוכחות של ילד בביהס נאכפת על ידי קצין ביקור סדיר שהוא עובד אגף החינוך ברשות.
לכאורה הוא אמור להיות מעורב בתהליך וביהס אמור לערב אותו (שוב, מכוח החוק). הרבה פעמים יהיו לו רעיונות טובים איך לעזור.
ילד לא מתעקש להיעדר מבית הספר באופן קבוע סתם בלי סיבה.
זה לא נשמע כמו סתם פינוק.
יכול להיות קושי חברתי, לימודי, מול מורה מסוימת ויכול להיות קושי או לחץ מסוים בבית שמקשים עליה ללכת לבית הספר.
אל תדחקו בה, גם במחיר של ימי חופש מהעבודה או במחיר של בית ספר רחוק יותר.
גם ילדים שטוב להם בבית הספר מעדיפים לפעמים להישאר בבית, אני מרשה לילדים שלי פעם בכמה זמן לבחור יום חופשי מבית הספר, זה לא נשמע המקרה שלכם.
אני לא מבין גדול מדי, אבל שווה לבדוק (ולו כדי לשלול) את האופציה הזו.
תראה, אני לא מאלו שאהבו ללכת וגם אצלי זה היה מאבק יום יומי בתור ילד (והיום בתור מבוגר יש לי אתגר דומה - קצת אחר עם הבכור שלי).
היא עושה בבית משהו? או שהיא כל היום מסתגרת?
הבן שלי עשה לנו את אותו הדבר. בתחילה נתנו לו להשאר כדי לוודא שהכל בסדר במוסד. אחרי כמה ימים שניסינו לקחת אותו ולא הסכים לרדת מהרכב או ברח מהחיידר, שיתפתי את אמא שלי יום אחד שההיתי חייבת לצאת לעבודה והילד לא הסכים לזוז שתבוא אלי לבית שלא יהיה לבד.
היא הגיעה, לא היה צריך הרבה, הציבה עובדה שהוא יוצא איתה תוך חמש דקות.
הוא התלבש מיד ויצא איתה. ליד התלמוד תורה היא פגשה את אחד מחברי הצוות שהיא מכירה מהשכונה. והוא לקח אתו איתו. ליד החבר צוות הנ''ל הילד התפדח לברוח .
ומאז שקט. הילד הולך ומפסוט וכל כך משוחרר.
לפעמים הילדים קולטים אותנו שאנחנו נוותר להם. וצריך מישהו חיצוני וחזק מספיק שהילד מבין שאין ברירה, הוא הולך
כדי להתמודד עם זה.
כנראה היא פיתחה חרדה מ'נטישה', שלא יחזירו אותה הביתה בסוף היום, אגב זו חרדה שיש להרבה ילדים, אבל רובם מצליחים להתגבר עליה עם התערבות קצרה.
במקרה של הבת שלכם, נשמע שזה התפתח למשהו גדול, וכדאי לכם לקבל הדרכה מתאימה.
אני ממליצה מאד ללכת להדרכת הורים בגישת 'הסמכות החדשה'. גישה קצת אחרת מהדרכות הורים רגילות וצריך מטפל שהתמחה בשיטה.
היא מיועדת בדיוק למקרים כאלה, ואני מכירה כמה מקרים דומים שזה ממש עזר ופתר את הבעיה. (אפילו אצל ילד ששנתיים לא הלך לבית ספר והם ניסו המון דרכים להחזיר אותו, וכשעשו תהליך של הסמכות החדשה זה פתר את הבעיה).
מצרפת קצת מידע על הגישה ואיך לפנות אליהם הדרכת הורים בגישת הסמכות החדשה - מרכז הסמכות החדשה
בהצלחה!!
שהעיקר זה לדבר איתה.
ילד לא סתם מסרב להגיע לבית הספר. כנראה משהו מאד רע לו שם. האם היה מקרה שאחיה לא הוציא אותה? כן כדאי להקשיב למה שהיא עברה ולנסות להבין מה קרה שם, מה היא הרגישה, ועם זאת זה נשמע יחסית קיצוני בשביל להתמיד בלא ללכת לבית הספר בגלל זה לאורך זמן.
איך לה בלימודים?
איך לה מבחינה חברתית?
יש לה חברות? היא מצליחה? היא שמחה?
מה היה עד עכשיו, היא לא התלהבה ופתאום לא רצתה או שתמיד היה טוב ובבת אחת היא לא רוצה?
האם היא כבר נשארה בבית כמה ימים? לפעמים אחרי שילג נשאר בבית כמה ימים הוא מעצמו רוצה לחזור.
בכל מקרה נשמע שהמפתח הוא שיח עם הילדה, הבנה עמוקה של מה שקורה איתה (לפעמים יש ל"ע מקרים של פגיעה, או של חרם, וילד לא סתם מתנגד)
לנסית לתת לה כמה ימים להיות בבית ולראות אם זה משתנה, כמובן לדבר על החוייה שהייתה כשאחיה לא בא.
אם זה לא מספיק, אז הדרכת הורים, ובמידת הצורך גם טיפול רגשי עבורה.
ומוסיפה:
איך היא בבית? שמחה? שותפה לפעילויות ביתיות?
ואיך היא מחוץ לבית שלא במסגרת בית הספר - כמו למשל אצל סבא וסבתא?
האם בעבר היא כן הלכה ללימודים בשמחה?
בכל אופן, אם בבית הספר לא יודעים איך לעזור, אז כדאי לפנות לטיפול מחוץ לבית הספר - במרפאת בריאות הנפש בקופה או אצל פסיכולוג פרטי. (אם יש באפשרותכם אז עדיף ללכת בפרטי כדי לטפל כמה שיותר מהר)
בהצלחה.
מחפשת בירושלים אולפנה או תיכון דתי לבת שלי, מקום טוב וחם עם רמה לימודית טובה וחינוך טוב.
כן שמאפשר טלפון חכם ולק ג'ל.
קיבלתי תפקיד חדש יו"ר ועדת תרבות בקהילה שלנו
התקציב דיי דל 🤧
אשמח להמלצות למפעילים באירועי קהילה שהייתם בהם!
תודה!
זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.
פיתות על הטאבון ביער..
זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.
אבא פגוםאני סובל בשבתות, פשוט סובל, כל סעודה היא סיוט. יש לנו ב"ה 6 ילדים מגיל 3 עד 17 וכל סעודה היא בעיקר הקנטות בין הגדול לכולם. אני מכין דברי תורה, חידונים, סיפורים (כן, ניסיתי גם את "עושים עניין" של הרב יוני לביא) ופשוט לא מצליח להחזיק יותר מ 20 שניות. אני רק פותח את הפה הגדולים על הספה במקרה הטוב קוראים עלונים, או בחדר, נחים מחוסר עזרה בשישי.. אני מרגיש מועקה גדולה, תחושת כישלון, אפילו הקטנים לא מקשיבים לסיפורים.
יש למישהו עצה מלבד תפילה?
אני עובד עצות..
החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.
אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''
בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב.
שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.
אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?
זה נשמע מאד מעיק.
למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?
אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת
מאוד מאוד מבינה אותך💔
מאוד כבר אמרתי?
אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.
אל תכביד עליהם
תקליל
שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים
צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .
תשחרר
שיעור כללי תעביר במקום אחר
בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים
יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת.
אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...
קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.
1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון.
2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !
3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'
4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.
5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.
6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.
8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.
9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]
10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.
11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.
12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]
אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.
לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.
לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.
משהאחרונהיש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).
נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.
אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)
תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה
1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.
אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.
תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...
2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..
סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.
3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.
כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.
בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.
ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.
4. כמובן תפילות!!
הבן שלי בן 16. מתוק, אבל עם חרדה חברתית ודימוי עצמי נמוך.
מחפשת מטפל רגשי ממש טוב באיזור פתח תקווה והסביבה.
אשמח להמלצות!
תודה רבה!!
לק"י
אמהות
הריון ולידה
ועוד
יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב
1. כלכלת ארהב היא כרבע מכלכלת העולם כולו.
2. כלכלת סין היא הבאה בתור עם כ-17% מכלכלת העולם כולו.
3. אחריה כלכלת גרמניה בפער משמעותי של כ4.3% מכלכלת העולם כולו
4. שלוש הכלכלות האלה יחד לבדן מהוות כמחצית מכלכלת העולם כולו
5. כשמונים אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במדינות G8 שהן היום G7 בתוספת רוסיה שממודרת כרגע מהמועדון.
6. 86 אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במועדון G20 שהם 19 המדינות החזקות כלכלית בעולם והאיחוד האירופי שנחשב לחברה בפני עצמה (כלומר יש נציגות גם למדינות אירופאיות נחשלות באיחוד)
7. כל שאר העולם מתחלק ב14 אחוז הנותרים
8. ישראל איננה חברה בG20.
9 סדר גודל של התלג לנפש בישראל הוא סדר גודל של תלג לנפש של גרמניה
10. אנחנו לא כמו גרמניה כי אין מספיק נפש, לא כי אנחנו לא מוכשרים או חכמים מהם אלא כי אין מספיק נפשות.
מסקנה שלי, הביאו ילדים זה טוב לכלכלה, שאו ברכה.
(זה איננו פוסט כלכלי ולכן לא נכתב בפורום חיסכון השקעה וצריכה, אני יודע שאני משקר ביודעין שקרים לבנים למשל לגבי התלג לנפש של סין ולא אכפת לי ואני לא נכנס לדיון על כח קניה כי זה לא פוסט כלכלי, רק שורת המסקנה חשובה לי פה וכל השאר לא מעניין אותי)
אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.
היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.
ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.
כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).
ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.
בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.
לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.
ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם
עד כמה ילדים זה מתאים
עם 2 ילדים איך זה?
כמה המחירים היום לקראוון בברוכין?
מערב השומרון
תודה רבה
אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.
לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.
והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....
