עכשיו למה אני קוראת מהותיים? לא יודעת.. יש מצב שזה משני ורק תאירו את עיני..
בעיקרון נפגשתי עם מישהו לכמה פגישות והוא בחור טוב והכל נחמד ומקסים רק מה, הוא ציין באחת הפגישות שיש לו עניין של חוסר זרימה, הוא מאוד אוהב להיות סופר מתוכנן ופחות מעניין אותו (איך שהוא קרא לזה) "ריגושים" בחיים. הוא רציני ממש, המוח שלו עסוק אך ורק בלימוד ובתועלת, אין לו דקה פנויה ביום והוא לא מבזבז זמן באופן כללי, כל מה שאין לו תועלת, בחוץ. לא טיולים של הישיבה, לא פעילויות חברתיות.. הוא לא יושב כל היום בבית מדרש (רק כמעט כל היום) ובשעות שלא אין מצב של רגע פנוי. בדיוק של שעות כאילו..
אני לעומתו ההפך הגמור. אני ספונטנית בטירוף, אין לי שום בעיה לשנות תוכניות, יש בי צד רציני כמובן, אבל גם יש בי צד שהוא פחות רציני..הרגיש לי כאילו בניגוד אלי חסרה שם איזו חיות כזאת..לא יודעת אם זה ממש גובל בנקודה של שמחה, כי הוא נראה ששמח לו, אבל אצלי יש אולי ילדותיות כזאת שאני מחוברת אליה מאוד (כמובן שבנקודות ספציפיות, שזה מרגיש לי בנוח בהן) אני בראש של הלימוד תורה לגמרי, מבחינתי זה מעלה גדולה המקום שהוא נמצא בו.. וזה גם משהו שאני שואפת אליו ורוצה אותו.. השאלה היא האם באמת דבר כזה יכול לנבוע מחיבור עצמי ממאוד מאוד גבוה ברמה של אני יודע שעכשיו אני צריך דקה להיות בחוץ או פשוט מבריחה אל תוך עשיה. הוא ממש נראה כמו מישהו שלא צריך דקה שקט ביום, ופשוט אף פעם לא הכרתי מישהו כזה..
אני מתלבטת אם להמשיך בזה, אם זה מהותי בתוך קשר ששני הצדדים יהיו דומים דווקא במקום הזה..
מישהו\י חווה\אדם (סתם, חוותה) ויכולים לשתף או לייעץ?



