אגב, האם האדם עצמו, היה מוכן לצאת עם מישהי שקצת יותר עם נכות ממנו, ויש לה מעלות מקבילות אליו?

הוא גם יצא עם אחת בלי רגל. בסוף נגמר בגלל אי התאמה.. 

ועם כל זה, אתה באמת לא מבין את הבנות?

כלומר, ברור שמבחינה אמיתית ואידיאלית העיקר זה הבפנים והאישיות ושהוא בתפקוד תקין בסה"כ..

ועדיין, מאוד מובן (גם אם מאוד מעצבן) למה שזה יפריע למישהי..

זה באמת מוזר לך שבנות חותכות על זה?

(לא דיברתי על מרגיז ולא על מתסכל, אלא על מוזר וחסר הבנה)

ואני מניח שאם זה היה הפוך, בנים היו חותכים על זה עוד יותר ולפני שהיו יוצאים בכלל..

למה אפילו לא לתת אופציה?

כל אחת שהייתה נותנת אופציה הייתה מגלה משהו אחר לגמרי...

אתה חבר שלו ומכיר אותו והתרגלת ב"ה, ולכן זה כבר טבעי לך ומובן מאליו.

מי שלא ככה, ברור שזה לא קל ולא לוקח רגע להתרגל לזה.

במיוחד שזה לא רק חבר נחמד. זה מישהו לחיות איתו צמוד לכל החיים..

אפשר להבין בנות שנרתעות וקשה להן עם זה. גם אם הן מאוד יעריכו אותו ואת אופיו..

מה עדיף בן שנראה טוב, אבל כל הפנים שלו רקוב? 

זה בן אדם לחיות איתו צמוד כל החיים.

אתה צריך בן אדם שיבין אותך, יידע להיות קשוב לך, יוביל את הבית מבחינה תורנית,

ולאו דווקא את ההכי גבר שעושה את שביל ישראל...

אבל כשמעמידים את זה מול זה מה עדיף?

אם כרגע יש לך שני הצעות, ומציעים לך בחורה בדיוק מה שאתה מחפש, אבל נכה

או בחורה שלפי דעתך לא מה שאתה מחפש... אבל לא נכה.

ואם היית מכיר אותי היית יודע שאני אומר אמת...

זה לא מרוע..

פשוט זה נראה פחות טוב. אבל הוא עושה הכל לבד, גם אם זה קצת יותר קשה.

הלוואי עליי כזה כוח רצון...

ואני לא חושב שזה בגלל התרגלות. כל בן אדם שרק עשה טיפה את ההפרדה בראש בין הנכות שלו לבין הבנאדם עצמו גילה ברגע שהוא התחיל לדבר איתו בן אדם מאוד מיוחד.

אבל במקרה שאין חשש(סי פי, תאונה וכדומה)- לא מבין.

והוא גדול ממך ב10 שנים...

אם יהיה לו חבר מהשיקום, אני יפנה אלייך...

התוצאה היא שזה לא אידיאלי, אבל לגיטימי...

מבאס שאנחנו לא שואפים ליותר.

השאלה האם אנחנו לא נמצאים במקום שבו אחת כזאת לא קיימת...

להבין את הנקודת מבט הזאת

והזוי בעיני לקרוא לזה חסד...

זה פשוט ראייה אמיתית ולא נגועה בחיצוניות שלנו.

אם הן הסכימו להיפגש איתו מלכתחילה, בהנחה שהן ידעו שהוא בעל מגבלה מסויימת...אז יש מצב גדול שזה בכלל לא על זה וזה על דברים אחרים. ואם הן לא ידעו וזה הפתיע אותן, אולי היה כדאי להגיד את זה מראש...

גם אותי שוללים ע כל מיני דברים וגם אני שוללת אחרים...לא תמיד יודעים למה

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.