בעיני ה"קריטריון" ,לא היה לי קשה לשמור ממנו נגיעה".. בכלל לא שייך.

באופן נורמלי, בת שיש בה צניעות ותפיסה חדה מה זה נישואין ומה לא - לא אמור להיות לה "קשה לשמור מנו נגיעה". לא שייך לגעת במישהו זר, גם אם יש אהבה כלפיו.

אני לא מתכוון להיכנס לדיונים על זה, כך שחבל "לנצל"ש, את הענין. רק מעיר, כי נהיו היום לעיתים כמה "קריטריונים" מאד משונים. אפשר לומר, הפוכים.. וכשאהבה תלויה בדברים כאלה, גם לא פלא שהיא נגמרת איתם...

לא סותר שבוודאי, לדעתי, שצריך להרגיש שאוהבים את מי שרוצים להתחתן איתו.

[ולא אמרתי שזה נותן את התשובה. רק מכיוון שהסתייגתי מאמירה אחרת - לא רציתי שתהיה טעות, אז אמרתי שבוודאי, לדעתי, שצריך להרגיש אהבה אל מי שרוצים להתחתן איתו. ואהבה אינה מוגדרת במשפט ההוא שעליו הערתי]

אהבה זה שאוהבים..

צודקת - לא דווקא "פרפרים".

[נכון שיש בנות שבגלל שהן רגילות להתבטא בהמחשה, אז לפעמים הן אומרות תיאורטית על מי שהן עומדות להתחתן איתו, שהיו רוצות "לחבק אותו".. סוג של אמירה לא מעשית, אלא מבטאת "כמה הוא טוב"..  וחשוב לא פחות להרגיש כמה זה לא שייך למעשה, כמובן]

אבל מה שאת שואלת, זו באמת שאלה שהרבה שואלים. כמה שנראה פשוט כמו שכתבתי, ש"אוהבים".. כנראה שבכ"ז, בלבטים שלפני נישואין, לא תמיד אפשר לומר ברור וחד שזה כך..

הרבי מלובאוויטש אמר למזכיר שלו בזמנו, שלא הוא ולא חותנו יוכלו להגיד לו.. אתה צריך לראות אם הלב שלך נמשך להצעה הזו או לא... (התחתן בסוף..)

יותר מפריע לי כי אני מרגישה שהתכונה הזאת היא תכונה שיכולה מאוד לעזור לסוג בית שאני רוצה..

ומקשרים קודמים שהיו לי אני זוכרת שכשנמשכתי זה התבטא גם בזה שרציתי מגע (לא שחס וחלילה באמת עשיתי עם זה משו.. פשוט שהיה את הרצון).

אבל מבחינתי כל היתרונות שיש בו עולים בהרבה על המעט חסרונות שמפריעות לי. אבל אולי בכל זאת הן מה שחוסמות אותי מלהימשך?

אלא אם כן מדובר ממש במקרים קיצוניים של טראומות .. 

ותכלס הם סתם דומים טיפה טיפה במראה, ויש ביניהם נקודות השקה באופי- אבל לא דברים בעיתיים בכלל.

ואז בגלל האסוציאציה הזאת אני כאילו מדמיינת שהוא כל הדברים שאני לא אוהבת בה- למרות שהוא לא..

אאני יודעת שזב נשמע מוזר אבל לא יודעת עוד איך להסביר את זה...

גם לי יש אנשים בחיי שפחות התחברתי אליהם ואם הייתה הצעה שהבחור היה דומה לאנשים האלה,

ישר הרגשתי את אותו חוסר חיבור (ולפעמים אפילו סלידה..)

אם היית אומרת שיצאת איתו 2 או 3 פגישות זה משהו אחר,

אבל בכל זאת יצאת איתו חודשיים ועדיין לא הרגשת משיכה לא נראה לי שמשהו ישתנה..

אני חושב שהעניין שהוא לא כריזמטי הוא פחות בעייתי - יכול להיות שבפגישות הוא פחות כריזמטי כי הוא לא רוצה להיתפס כשתלטן, או כל סיבה אחרת... דיברת איתו על זה? יכול להיות שהתכונה הזאת בו בכלל לא מייצגת את מה שאת חושבת, או שיכול להיות שדווקא להפך - היא חלק מהבעיה של ראיה שונה של הבית שאתם רוצים לבנות...

לגבי המשיכה - שמעתי על מקרים בהם לא הייתה משיכה ראשונית, וככל שלמדו להכיר אחד את השני יותר לעומק גם נהייתה יותר משיכה... כמו שאמרו לפני עניין שמירת הנגיעה לא רלוונטי בעיני, אבל כן חשוב שתהיה משיכה בין בני הזוג. אם זו בעיה של אסוציאציה עם מישהי שאת פחות אוהבת, יכול להיות שפגישות עם הבחור ויצירת חוויות משותפות יפחיתו מהאסוציאציות האלו. אני הייתי ממליץ לנסות, אבל בשום פנים ואופן לא להתחתן עד שכן יש משיכה בין בני הזוג...

כל מה שאמרתי נכון כל עוד הבחור מודע לסיבה שנפרדתם, ומבין את התלבטות שלך ומוכן לקבל את זה. מניסיון אני יכול להגיד שהדבר שיותר קשה מפרידה זה לא להבין למה. אם את מחליטה להמשיך ולא דיברת איתו על זה, את חייבת בעיני להסביר לו מה הפריע לך ואת ההתלבטות (ואני יודע שזה קשה)... אם את מרגישה שאת לא מסוגלת להביא את עצמך להסביר לו מה את מרגישה, זה רק יגרור תסכול משני הצדדים והרגשה של מריחה... בנוסף, אם את לא מרגישה בנוח לדבר איתו על זה מראה על קושי הרבה יותר עמוק בקשר ממה שציינת...

בכל מקרה שיהיה בהצלחה רבה!!

דיברנו קצת על העניין הכריזמטי, פחות הדגשתי שזה מפריע לי..

בעיקרון יש לנו אותה ראייה של הבית שאנחנו רוצים לבנות- פשוט הוא לא חושב שזו תכונה מהותית בשביל זה. 

ולגבי המשיכה, הצעתי שנעשה דברים ביחד (חוץ מלאכול ולשבת בפארק) כדי ליצור חוויות משותפות ולהגביר את הרגש והוא אמר שזה מרגיש לו מלאכותי..

וכמובן שהוא מודע לסיבה בגללה נפרדנו ומבין ומקבל. פשוט אני לא רוצה לחזור ולהיפרד שוב וככה לפגוע בו שוב...  גם לא כ"כ פשוט לנו להיפגש בגלל המרחקים כך שזה באמת השקעה להחליט שחוזרים (גם טכנית וגם נפשית).

קיצור אני צריכה לדעת לפני כן בוודאות שיש סיכוי להרגיש אחרי שכבר לא הרגשתי- ואם כן אז איך אפשר לנסות לעורר רגש?

בסוף צריך להתפשר על משהו... אם את מרגישה שהנושא של כריזמה הוא לא הכי קריטי מבחינתך, ואתם כן מתאימים בכל כך הרבה דברים אחרים נראה לי שחבל לא לנסות לראות אם זה משהו שאפשר לגשר עליו. הייתי מציע אם אתם מחליטים להמשיך להיפגש לנסות וללבן את הנושא ביניכם ולהבין למה את רואה בזה משהו חשוב והוא לא...

אני מסכים שבהתחלה ליצור חוויות משותפות זה מלאכותי, אבל אין מה לעשות "אחרי המעשים נמשכים הלבבות" - בהתחלה זה מלאכותי, אבל יכול להיות שאח"כ זה יתפתח למשהו עמוק יותר שיחבר ביניכם... אני אישית לא מכיר דרך אחרת ליצור קרבה בין אנשים, ואם הוא לא היה מוכן לנסות (גם אם זה מוציא קצת מאזור הנוחות של אוכל ופארק), זה לדעתי מראה קצת על חוסר ניסיון לפתח את הקשר, וזה שיקול נוסף שצריך לדעתי לעמוד בפניך - כמה לדעתך הוא מוכן להשקיע על מנת לנסות לפתח את המשיכה ביניכם? הוא יהיה סבלן עם התהליך, או שזה יגרור תחושה מצדך שאת "חייבת" להרגיש משהו כלפיו - שזה הדבר הכי לא בריא שיכול להיות בקשר לדעתי...

כל הכבוד לך ששיקפת מולו את המצב - זה לא פשוט וממש לא מובן מאליו! (מדבר לצערי מניסיון אישי), וזה מעיד על הקשר ביניכם שאת מרגישה בנוח לשקף את זה מולו... הייתי שמח להגיד לך בוודאות שיש דרך להרגיש אחרי שלא הרגשת, אבל גם אם היו מקרים אחרים שזה קרה (אני מכיר זוג שנפרד 3-4 פעמים עד שבסוף התחתנו וב"ה כבר יש ילדים) אין שום דבר שמבטיח שאצלך זה גם יקרה. בסופו של דבר בעולם השידוכים לצערנו יש עליות ומורדות ואפילו התרסקויות נפשיות. יכול להיות שתגיעי למסקנה שאת לא מסוגלת להרגיש אליו שום דבר ותאלצי שוב להיפרד ממנו, ועם כמה שזה קשה וכואב לשניכם (ואני מאוד מבין את הכאב של פרידה) נראה לי שאם שניכם מודעים לבעיה ומוכנים לעבוד עליה (משני הצדדים) שווה לנסות שוב, בהבנה הדדית שיכול להיות שתנסו ולא תצליחו - אבל לפחות תדעו שכן ניסיתם, ואולי תהיי יותר שלמה עם ההחלטה...

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים